לוּקָס 15
| לעיתים קרובות התקבצו סביב ישוע פושעים למיניהם ופקידי מכס (שבזמנו היו ידועים לשמצה בגלל חוסר הגינות ושחיתות), על מנת להקשיב לדבריו. | 1 |
Ligono limonga vatola kodi na vevambudila Chapanga vamahele vahambili kumuyuwanila Yesu.
| הדבר לא מצא־חן בעיני הסופרים והפרושים שהתלוננו:”הביטו בישוע, הוא מתחבר עם הפושעים האלה ואף אוכל בחברתם!“ | 2 |
Vafalisayu na vawula va malagizu ga Chapanga geampeli Musa vakatumbula kung'ung'uta, “Mumlola mundu mwenuyu, akuvakemela vandu vevambudila Chapanga na kavili ilya nawu!”
| ישוע ענה להם במשל: | 3 |
Yesu akavajovela luhumu ulu,
| ”אילו היו לך מאה כבשים ואחת מהן הייתה הולכת לאיבוד, האם לא היית נוטש את תשעים־ותשע הכבשים, והולך לחפש את הכבשה האחת עד שתמצא אותה? | 4 |
“Ngati mmonga winu avi na mambelele, miya yimonga na akamanya kuvya mmonga pagati yavi ayagili, yati ikita kyani? Yati akugaleka mambelele tisini na tisa gala kulugangatu na kuhamba kulonda yila yeyiyagili mbaka ampatayi.
| וכשתמצא אותה, האם לא תשא אותה בשמחה על כתפיך, | 5 |
Ngati amuwona yati akuyigega mumavega kwa luheku.
| ובהגיעך הביתה, האם לא תקרא לכל השכנים והחברים ותשתף אותם בשמחה שבמציאת הכבשה האובדת? | 6 |
Peihika panyumba, Yati akuvakemela vamukozi vaki na veitama nawu papipi na kuvajovela, ‘Tivyai na luheku pamonga na nene ndava niliweni limbelele langu lelayagili.’
| ”אני אומר לכם שכך יהיה גם בשמים: השמחה על חוטא אחד החוזר בתשובה תהיה גדולה הרבה יותר מאשר על תשעים ותשעה הצדיקים שאינם צריכים לחזור בתשובה.“ | 7 |
Mewawa nikuvajovela, yati kwivya na luheku kunani kwa Chapanga, mundu mmonga mweakumbudila Chapanga, paileka kubuda, kuliku vandu tisini na tisa vabwina na viganikwa lepi kumuwuyila Chapanga.”
| ישוע המשיך:”אתן לכם דוגמה נוספת: נניח שלאישה אחת היו עשרה מטבעות כסף ומטבע אחד אבד לה. האם היא לא תדליק אור בכל הבית, תטאטא את הרצפה ותחפש בכל פינה עד שתמצא את המטבע? | 8 |
“Amala mdala yoki mweavi na mashonga kumi, limonga likamyaga, yati ikita wuli? Nakupambika hahi, na kutyanyila nyumba na kuilonda neju mbaka ayilola?
| ולאחר שתמצא את המטבע, האם היא לא תרוץ לשכנותיה ולחברותיה, ותספר להן בשמחה שמצאה את המטבע? | 9 |
Akamala kuipata, akuvakemela vankozi vaki na veitama nawu papipi na kuvajovela, ‘Mvya na luheku pamonga na nene muni nilipatili lishonga langu lelayagili!’
| כך גם מלאכי אלוהים שמחים על חוטא אחד שחוזר בתשובה.“ | 10 |
Mewawa nikuvajovela, ndi chavivya na luheku vamitumu va kunani kwa Chapanga, ndava ya mundu mmonga mweambudili Chapanga, paileka kubudila Chapanga.”
| ישוע סיפר להם משל אחר:”לאיש אחד היו שני בנים. | 11 |
Yesu akayendelela kujova. Kwavili na mundu mmonga mweavi na vana vasongolo vavili.
| יום אחד בא אליו הבן הצעיר ואמר:’אבא, אני רוצה שתתן לי עכשיו את חלקי בירושה המגיעה לי, במקום שאחכה עד מותך‘. האב הסכים וחילק את רכושו בין שני בניו. | 12 |
Mdebe yula akamjovela dadi waki, Dadi, nipelayi uhali wa vindu vyeviganikiwa kupewa, Dadi waki akavagavanisila vindu vyaki.
| ”לאחר זמן קצר ארז הבן הצעיר את חפציו ונסע לארץ רחוקה, שם בזבז את כל כספו בחיי הוללות. | 13 |
Gapitili lepi Magono gamahele, mwana mdebe yula akagulisa vindu vyaki vyoha, na kuwuka na mashonga geapewili, akahamba kumulima wa kutali, kwenuko akazipomondana kwa mambu ga ukemi mashonga gala.
| כאשר נותר חסר פרוטה התפשט רעב נורא באותה ארץ, והוא נהיה רעב ללחם. | 14 |
Peamalili kila chindu cheavili nachu, ndi yikahumila njala yivaha pamulima wenuwo na mwene akatumbula kung'ahika.
| הוא הלך אל איכר מקומי ושידל אותו להעסיקו כרועה חזירים. | 15 |
Akahamba kwa mkolonjinji mmonga, wa mulima wenuwo na kuyupa lihengu, mwene akampela lihengu la kudima maguluvi kumgunda waki.
| הרעב היה חזק כל־כך, עד כי חשק חרובים שניתנו לחזירים, אולם הוא לא קיבל דבר. | 16 |
Anogili kulya chakulya cha maguluvi gala, nambu kawaka mundu mweampeli chindu cha kulya.
| כשלבסוף עשה חשבון נפש ואמר לעצמו:’בבית אבי לא רק שהפועלים אוכלים לשובע, הם אף משאירים אוכל בצלחת, ואילו אני כאן גווע ברעב! | 17 |
Mumbele luhala lwamuyili akajova mumtima waki. Kuvi na vana lihengu, valinga kwa Dadi wangu, vevilya na kusigalisa chakulya na nene nifwa penapa na njala!
| אשוב לבית אבי ואומר:”אבא, חטאתי לאלוהים ולך, | 18 |
Yati niwuya kwa dadi wangu na kumjovela, Dadi, nimbudili Chapanga na nikubudili veve mewa.
| ואיני ראוי להיקרא בנך. אנא, קבל אותי לעבודה כאחד מפועליך“‘. | 19 |
Niganikiwa lepi kavili kukemelewa, mwana waku, unikita ngati mmonga wa vana lihengu vaku.
| ”הבן קם וחזר לבית אביו. עוד לפני שהגיע אל הבית אביו זיהה אותו מרחוק ורץ לקראתו בהתרגשות רבה, חיבק ונישק אותו באהבה. | 20 |
Ndi akatumbula lugendu kuwuya kwa dadi waki. “Mwene peavili cha kutali, dadi waki amuweni, kwa mtima wa lipyana amjumbalili na kumjambusa cha uganu.
| ”’אבא‘, פתח הבן,’חטאתי לאלוהים ולך, ואיני ראוי להיקרא בנך‘. | 21 |
Mwana yula akamjovela, ‘Dadi, nimbudili Chapanga, na nikubudili veve mewa. Nene niganikiwa lepi kavili kukemelewa mwana waku.’
| ”אולם האב קרא למשרתיו ואמר:’הביאו מיד את הגלימה היקרה ביותר שיש לנו, טבעת יקרה ונעלים יקרות. | 22 |
Nambu dadi waki akavajovela vanalihengu vaki, ‘Kanyata!’ Muleta nyula yabwina mumuwalika. Mumuwalika na pete pamonga na champali!
| לאחר מכן שחטו את העגל שפיטמנו; עלינו לחגוג את המאורע! | 23 |
Mukatola mpapakasi wa mweakulupi mukahinja, tilyayi na kuselebuka!
| כי בני היה מת ועתה קם לתחייה‘. וכך החלו בחגיגה. | 24 |
Ndava muni mwana vangu uyu kwa nene avi ngati afwili, nambu hinu akona mumi, ayagili hinu awonikini. Vakatumbula kuselebuka.”
| ”באותה שעה עבד הבן הבכור בשדה. בשובו הביתה שמע את כל השירה והריקודים, | 25 |
“Lukumbi lwenulo muhaja waki avi akona kumgunda. Ndi peawuyayi kuhegelela panyumba, akayuwana vilulu na vandu vikina ng'oma.
| ולכן שאל את אחד המשרתים:’מה קורה כאן?‘ | 26 |
Akamkemela mmonga wa mtumisi kumkota, ‘Chivii kyani kwenuko?’
| ”’אחיך חזר הביתה‘, הסביר לו המשרת,’ואביך שחט לכבודו את העגל שפיטמנו. עתה הוא עורך חגיגה גדולה לרגל שובו הביתה בשלום‘. | 27 |
Mtumisi yula akayangula, ‘Mlongo waku awuyili kunyumba, na dadi waku amuhinjili mpapakasi mweakulupili, muni ampatili akona mumi.’”
| ”הבן הבכור כעס מאוד וסרב להיכנס הביתה. אביו יצא אליו וניסה לדבר איתו, | 28 |
“Nambu mvaha yula akavya na ligoga na kubela kuyingila mugati. Ndi dadi waki akahuma kuvala na kumuyupa neju ayingila mugati.
| אבל הבן השיב:’כל השנים האלה עבדתי קשה כל כך למענך ומעולם לא חטאתי נגדך, ומה נתת לי? לא נתת לי אף גדי אחד קטן כדי שאחגוג עם חברי. | 29 |
Nambu mwene akamyangula dadi waki, ‘Lola, Nikuhengili mahengu Miyaka yoha iyi ngati mvanda changabela malagizu gaku hati padebe. Unipeli kyani? Unipeli lepi hati kamene kadebe na nene nganiselebwiki na vankozi vangu.
| ואילו כשבנך זה, שבזבז את כל כספך על זונות, חוזר הביתה, אתה שוחט לכבודו את העגל המשובח ביותר שיש לנו!‘ | 30 |
Nambu mwana waku uyu mwepomondini mashonga gaku pamonga na vakemi, peabweli umuhinji mpapakasi mweakulupili!’
| ”’בני היקר‘, אמר האב,’אתה ואני קרובים זה אל זה, וכל מה ששייך לי שייך לך. | 31 |
Dadi waki akamyangula, ‘Mwana vangu, veve uvi pamonga na nene magono goha na vindu vyoha vyenivi navyu vyaku.
| כיצד יכולים אנחנו שלא לשמוח היום? אחיך היה מת ועכשיו הוא קם לתחייה; אחיך הלך לאיבוד ועתה הוא נמצא!‘“ | 32 |
Nambu yatiganili kukita mselebuko na luheku ndava mlongo waku mweavi ngati afwili, hinu akona mumi, mweayagili nambu hinu awonikini.’”
