< לוּקָס 12 >

בינתיים הלך וגדל מספר הנוכחים עד שהגיע לאלפים רבים, ומרוב דוחק וצפיפות דרכו אחד על רגלי השני. ישוע פנה תחילה אל תלמידיו ואמר:”היזהרו מצביעותם של הפרושים! הם מעמידים פני צדיקים תמימים בזמן שמעשיהם והתנהגותם מצביעים על היפוכו של דבר. אולם צביעות כזאת אי־אפשר להסתיר לנצח, 1
Akatungu ako, ebhiumbi bhya abhanu nibhekofyanya amwi, okukingila nibhamba ukutajana, namba okwaika na abheigisibhwa bhaye okwamba, “Mwikenge ne echifwimbya cha Abhafarisayo echo ni bhunafiki”
כי בבוא העת כל מה שמוסתר עכשיו ייגלה, וכל מה שאינו ידוע ייוודע. 2
Italibhao mbisike iselekele inu italisululwa, nolwo egambo liselekelwe linu litalimenyekana.
לפיכך, כל מה שאמרתם בחשכה יישמע באור היום, וכל מה שלחשתם בין ארבעה קירות ייקרא בקולי קולות מעל גגות הבתים! 3
Na lyona lyona linu mwaikile muli muchisute, lilyungwibhwa mubhwelu. Na gonagona ganu mwaikile mukutwi muli munsika jemwe eja munda bhigae galyaikwa ingulu yoruswi lwa inyumba.
”ידידים יקרים, אל תפחדו מאלה הרוצים להרוג אתכם, כי הם יכולים להמית אך ורק את הגוף, בעוד שבנפש אין הם מסוגלים לפגוע. 4
Bhasani bhani enibhabhwila, mwasiga okubhaya bhanu abheta omubhili na nibhamala bhatali na chinu chindi echokukola,
היודעים אתם ממי עליכם לפחד? מאלוהים! כי הוא מסוגל להמית ואחר כך להשליך לגיהינום! (Geenna g1067) 5
Nawe enibhaonya mumenye owokubhaya. Mubhaye unu kamala okwita na ali no obhutulo obhwokulasa mwitanga lyomulilo. Yee, enibhabhwila mubhaye oyo. (Geenna g1067)
”מה מחירן של חמש ציפורי דרור, שניים־שלושה שקלים? אף־על־פי־כן אלוהים אינו שוכח אף אחת מהן. 6
Mbe enibhusha, ebhitamba bhitanu bhatabhigusha senti ebhili? nawe ona kataliwo nakamwi kanu Nyamuanga alikalabhilwa imbele yaye.
אלוהים יודע אפילו את מספר השערות על ראשכם. לכן אל תפחדו; אתם יקרים לאלוהים יותר מציפורים רבות. 7
Nawe mumenye ati, jimfwili je emitwe jemwe jibhalilwe. Msige kubhaya. Emwe muli ne echibhalo chinene okukila ebhitamba bhyafu.
”אני מבטיח לכם שכל המודה שהוא מאמין בי לפני בני־האדם, גם אני אכבד אותו ואודה בו לפני מלאכי אלוהים. 8
Enibhabhwila, wonawona unu alinyikilisha imbele ya abhanu, Omwana wa Adamu ona alimwikilisha imbele ya bhamalaika bha Nyamuanga.
אולם מי שמתכחש לי לפני בני־אדם, גם אני אתכחש לו לפני מלאכי אלוהים. 9
Nawe wonawona unu alinyigana imbele ya abhanu omwene ona nilimwigana imbele ya bhamalaika bha Nyamuanga.
ובכל זאת, מי שידבר נגד בן־האדם ייסלח לו, בעוד שאדם המדבר נגד רוח הקודש לא ייסלח לו לעולם. 10
Wonawona unu alyaikako Omwana wa Adamu kubhibhi, alisasilwa, nawe wonawona unu alijimya Mwoyo Mweru, atalisasilwa.
”כאשר יביאו אתכם למשפט בבתי־הכנסת או לפני שליטים וממשלות, אל תדאגו כיצד תגנו על עצמכם וכיצד תעידו, 11
“Bhalibha bhabhasila imbele ya abhakulu bha amasinagogi, abhatwale, na abhobhuinga, mwasiga kubhaya ingulu ya kutyo mulaika okwibhambalila amo ati echija okwaika chinuki,
כי רוח הקודש יגיד לכם מה לומר בזמן המתאים.“ 12
kulwokubha Mwoyo Mweru kaja okubheigisha injila yo okwaika mukatungu ako.”
איש אחד מהקהל קרא אל ישוע:”רבי, אמור בבקשה לאחי שייתן לי את חלקי בירושת אבינו.“ 13
Omunu umwi mwiijo namubhwila ati, “Mwiigisha, nubhwile omumula wasu anane libhala lyo omwandu gwani.”
אולם ישוע השיב:”מי מינה אותי להיות לכם שופט ובורר? 14
Yesu nasubhya ati, “Niga unu anteyewo okubha mulamusi na mugwatanyisha wemwe?
היזהרו מכל חמדנות, כי חיי האדם והאושר אינם תלויים בעושרו ובנכסיו.“ 15
Nio nabhabhwila ati, “Mwikenge na bhuli mbaga yo omululu, kulwokubha obhuanga bhwo omunu bhutali mubhwafu bhe ebhinu bhini alinabhyo.”
ישוע סיפר להם את המשל הבא:”לעשיר אחד היה שדה פורה שהניב יבול רב. 16
Yesu nabhabhwila echijejekanyo, naika ati, “Lisambu lya omunu umwi owalibhona lyaisishe ebhilyo bhyafu,
אסמיו היו מלאים עד אפס מקום, והאיש לא ידע מה לעשות בתבואה הרבה שכבר לא יכול היה לאחסן. 17
nebhusha mumwoyo gwaye naika ati, 'nikole kutiki kulwokubha nitali nawakutula ebhilyo bhyani?
’אני יודע מה עלי לעשות!‘קרא האיש.’אהרוס את האסמים הקיימים ואבנה לעצמי אסמים גדולים יותר. כך אוכל לאחסן את התבואה הרבה שלי. 18
Naika ati, enija okukola kutya. Enifumya ebhitala bhyani ebhitoto nindanda ebhinene, omwo nimwo nimbika ebhilyo bhani ne ebhinu bhindi.
אחר כך אומר לעצמי: יש לך מספיק כסף לשנים רבות. מעתה ואילך אל תעבוד קשה, כי אם אכול, שתה ותהנה‘. 19
Nimbilwa omwoyo gwani, “Webhikiye ebhinu bhyafu kwe myaka myafu. Fung'ama, ulye, unywe no kuchecheka.”'
אבל אלוהים אמר לו:’שוטה שכמוך! הלילה תמות, ומה תעשה עם כל מה שאגרת לעצמך?‘ 20
“Nawe Nyamuanga namubhwila ati, 'Awe omunu omumumu, mungeta ya lelo abhenda obhulame okusoka kwao, mbe ebhinu bhinu wilabhile ebhibha bhyaga?'
כך יקרה לכל אדם האוגר לעצמו אוצר על־פני האדמה ולא בשמים.“ 21
Mbe nikwokutyo jili ku bhuli munu unu ebhikiye imali nasiga okwilabha (okwilosha) kumisango jo Omukama.”
ישוע פנה אל תלמידיו ואמר:”אל תדאגו למה שתאכלו או תלבשו, 22
Yesu nabhabhwila abheigisibhwa bhaye ati, “Kulwejo enibhabhwila kutya, mwasiga okuyaya ingulu ya obhulame bhweme ati omulya chinuki amo ingulu ye emibhili jemwe ati omufwala chinuki.
כי החיים חשובים הרבה יותר מהאוכל, והגוף חשוב הרבה יותר מהלבוש. 23
Kulwokubha obhulame obhukila ebhilyo, no omubhili ogukila ebhifwalo.
קחו לדוגמה את העורבים – הם אינם זורעים, אינם קוצרים ואין להם מחסן לאגור את מזונם. אף־על־פי־כן לא חסר להם דבר כי אלוהים מאכיל אותם ודואג להם. ואתם הרי יקרים לאלוהים הרבה יותר מן העופות! 24
Mulole jinyonyi ja mulutumba, jitakulima nolwo jitakugesa. Jitali nanlusika nolwo echitala echo okubhikamo bhinu, nawe Esomwana kajilisha ebhilyo. Emwe mukondele okukili jinyonyi!
מלבד זאת, מה תועיל דאגתכם? האם יכולה דאגתכם להוסיף עוד יום לחייכם או עוד סנטימטר לקומתכם? 25
Niga unu mwimwe unu katula okwongesha chita chimwi ku bhulame bhwaye?
אם דאגתכם אינה מסוגלת לשנות דברים פעוטים כאלה, מה הטעם לדאוג לדברים גדולים יותר? 26
Mbe kalabha mutakutula okukola echinu chitoto changuile, mbe kubhaki okunyakilila agandi ago?
”הביטו בשושנים – הן אינן טוות ואינן אורגות, ואף־על־פי־כן אפילו שלמה המלך בכל תפארתו לא היה לבוש יותר יפה מהן! 27
Mulole kutyo amatwasho agamela. Gatakukola milimu nolwo okusuka. Nawe enibhabhwila kutya, nolwo Selemani mwikusho lyaye lyona atafafwibhwe lwa limwi lya amatwasho ganu,
ואם אלוהים מלביש את פרחי השדה הצומחים היום ונובלים מחר, האם אינכם חושבים שילביש גם אתכם, חסרי אמונה שכמותכם? 28
ka labha Nyamuanga kafwafya kisi amatwasho ge emwila, ganu lelo galio, ka mutondo nigalaswa mumulilo. Atabhafwafya emwe kukila ago? Emwe abhalikilisha litoto!
אל תדאגו למה שתאכלו ותשתו ואל תדאגו שמא לא יספק לכם אלוהים את מה שאתם צריכים. 29
Musige okunyaka ati omulya chinuki amo ati omunywa chinuki, nolwo mwasiga okubha nolwo okuliyaya.
בני־אדם שאינם מאמינים באלוהים דואגים יום־יום למה שיאכלו וישתו, אולם אביכם שבשמים יודע בדיוק מה אתם צריכים. 30
Kulwokubha amayanga gonna aga muchalo aganyakilila amagambo ago. Esomwana wemwe kamenya nkanikwo omugenda ago.
דאגו לכל הקשור באלוהים ובמלכותו, והוא יספק לכם יום־יום את כל צרכיכם. 31
Nawe mulonde okwamba obhukama bhwaye, agandi ago omuja okwongesibhwa,
”אל תפחד, עדר קטן, כי אביכם שבשמים משתוקק להעניק לכם את מלכותו. 32
Mwasiga kubhaya emwe liijo litoto, kulwokubha Esomwana akondelewe okubhayana emwe obhukama obhwo.
מכרו את רכושכם ותנו כסף לנזקקים. מעשה זה יגדיל את אוצרכם בשמים, ואוצר בשמים לעולם לא ייפגם. כן, אוצרכם לעולם לא ידלדל, גנב לא יוכל לגנבו ועש לא יכרסם בו. 33
Mugushe jimali jemwe muyane abhataka, mwikolele emifuko jinu jitakuwelwa- ebhinu bhya mulwire bhinyantawa, eyo abhefi bhatakulebhelela nolwo amayenje gatakunyamula.
במקום שבו נמצא אוצרכם שם נמצא גם לבכם ומחשבותיכם. 34
Kulwokubha ao ili imali yao niwo no omwoyo gwao ghulibha.
”היו מוכנים לכל מה שיקרה – כשאתם לבושים ובידכם נר דולק – 35
Emyendya jemwe jindela mujibhoye no omushipi, na jitala jemwe jimalilile jibhega nijigendelela okwaka,
כמשרתים המצפים לשובו של אדונם מהחתונה. כשיבוא אדונם וידפוק בדלת, יפתחו לו מיד. 36
na mubhe lwa bhanu bhatengejee Omukama webhwe okusoka mubhulegesi, koleleki akakinga no okukonona, bhatule kwo obhwangu okumwigulila omulyango.
שמחה גדולה מצפה לאלה שיהיו מוכנים לשובו של האדון, כי הוא בעצמו יושיב אותם ליד השולחן וישרת אותם. 37
Bhana libhando abhakosi bhemilimu, bhanu Lata Bhugenyi alisanga bhatengejee. Ni chimali alibhoya omwenda gwaye omulela kwo omusipi, neya nabheyanja ansi bhalye ebhilyo, namala nabhafulubhendela.
אולי הוא יבוא בלילה, ואולי בבוקר השכם. אך בכל עת שיבוא תהיה שמחה גדולה לכל המשרתים שימצא אותם מוכנים לבואו. 38
Labha Lata Bhugenyi akakinga abhanu bhewetuyemo kabhili, nabhasanga bhamaliliye, mbe abhakosi abho abhabhona libhando.
”אילו ידעו את השעה, היו כולם מתכוננים לבואו, כשם שהיו מתכוננים לבואו של גנב אילו ידעו מתי יבוא. 39
Ingulu yago, mumenye na linu, chisanga kanya nyumba amenyele isaa eyo omwifi kejilamo, atakekilisishe inyumba yaye ingililwe.
גם אתם היו מוכנים תמיד, כי בן־האדם יבוא בשעה בלתי צפויה.“ 40
Mbe mubhega mumaliliye kulwokubha ona mutakumenya nikatunguki ako Omwana wa Adamu alisubha.
”אדון, “פתח פטרוס בשאלה,”האם מכוון המשל הזה אלינו בלבד או אל כולם?“ 41
Petro naika ati, “Lata Bhugenyi, oubhwia eswe bhenyele echijejekanyo bhinu, angu oubhwila bhuli munu?”
”משל זה מכוון אל כל אדם נאמן ונבון, אשר אדוניו הפקיד בידו את האחריות להשגיח על עבדיו ולדאוג לכלכלתם“, השיב האדון. 42
Omukama nabhabhwila ati, “Ni mugayaki unu amasishe amo owobhwengeso unu lata bhugenyi waye kamutula ingulu ya abhagaya abhandi, koleleki abhagabhile ebhilyo akatungu ko obhwana?
”ברוך תהיה אם בשובי אמצא אותך ממלא את תפקידך בנאמנות. 43
Ana libhando omugaya unu alisangwa nakola kutyo alagiliwe.
אנשים נאמנים כאלה אני אפקיד על כל רכושי. 44
Nichimali enibhabhwila kutya alimutula ingulu ya jimali jaye jona.
”אולם אם אתה רשע ותאמר לעצמך:’אה, האדון לא ישוב כל כך מהר‘, – ותתאכזר ליתר העבדים ותבלה את זמנך במסיבות, בזלילה ובשתייה – 45
Nawe omugaya oyo akaika mumwoyo gwaye ati, omukulu wani akola okusubha; kulwejo namba okubhuma abhagaya bhechilume na abhechigasi, nio namba okulya, okunywa no okutamila,
אדונך יופיע בשעה בלתי צפויה, ואז הוא יכה אותך קשות ויקבע את מקומך עם הבלתי־נאמנים. 46
mbe lata Bhugenyi wo omugaya oyo alija olusiku na akatungu kanu atakumenya, kamutema bhibhala bhibhala namutula amwi na bhanu bhatali no obhwitonde bhwo okwikilishanya.”
הוא גם ייענש בכל חומרת הדין, מאחר שידע את חובתו וסירב למלא אותה. 47
Omugaya unu kamenya akakoleye ka lata bugenyi waye, ka nasiga okwilosha nolwo okukola lwakutyo omukulu waye kenda, alibhumwa nsimbo nyafu.
”לעומת זאת, אדם שלא ידע את רצון אדוניו ועשה מעשה המחייב עונש, לא ייענש בכל חומרת הדין. מי שקיבל הרבה יידרש ממנו הרבה חזרה, כי אחריותו גדולה משל אחרים. 48
Nawe omugaya unu atakumenya akakoleye ko omukulu waye, nawe nakola kutyo ejendibhwa, alibhumwa nsimbo ntoto. Kulwokubha unu ayabhilwe bhyafu, alitongwa bhyafu okusoka kwaye, naunu asigiwe bhyafu kwo kwikilishanya, bhilitongwa bhafu okusoka kwaye.
”באתי להצית אש בעולם, ואני מייחל שמשימתי תושלם. 49
Mbe nijile okwakya omulilo muchalo, na enenda muno gubhe gwamalile okwaka!
טבילה נוראה מצפה לי, ועד שאעבור אותה אני שרוי במצוקה גדולה. 50
Nawe nili nobhubhatijo obhwo kubhatijibhwa, na nisurumbaye okukingila ao bhwakakumile!
אתם חושבים שבאתי להשכין שלום בארץ? טעות בידיכם; באתי לגרום למחלוקת, 51
Enibhusha, umwiganilisha ati nijile okuleta omulembe muchalo? Pai, Enibhwabhila ati niletele obhutagani.
מעתה ואילך תתפלגנה משפחות; שלושה מבני המשפחה יהיו בעדי ושניים נגדי – או להיפך. 52
Kwambila olyanu nokugendelela bhanu bhatanu munyumba imwi ousanga bhatasikene, ahasatu bhali lwebhwe na abhabhili bhali lwebhwe, abhabhili bhatasikene na abhasatu.
אב יחלוק על בנו; בן יחלוק על אביו; אם תחלוק על בתה; בת תחלוק על אמה; החמה תחלוק על כלתה; והכלה תחלוק על חמותה.“ 53
Bhalitagana, lata alitasikana no Omwana waye, no omwana alitasikana nesemwene, nyilamwene alitasikana no omuasha, na omuasha alibhayata atasikene na nyilamwene, Maibhuko alitasikana no omukamwana no omukamwana alitasikana na nyabhuko waye.
ישוע פנה אל ההמון ואמר:”כשאתם רואים עננים עולים מן המערב אתם אומרים:’עומד לרדת גשם‘. ואתם צודקים. 54
Yesu nabhwila na liijo ati, “Mukalola amele nigesunga ebhugwa, nimwaika ati 'akatungu kaing'ubha kakinga,' ka nikwo kutyo ejibha.
כשנושבת רוח דרומית אתם אומרים:’יהיה חמסין‘. ואתם צודקים. 55
Komuyaga gwa amalimbe gukayemba, nimwaika ati, 'Eija okubhayo imbita nyafu,' ka nikwo kutyo ejibha.
צבועים! אתם יודעים לפרש את סימני הטבע בשמים ובארץ, אבל אתם מסרבים להבין את משמעות העת שבה אנו חיים. 56
Emwe abhanafiki, omutula okugajula kutyo echalo no olutumba ebhibhonekana mumeso, nawe ejibha kutiki mutakumenya okugajula akatungu kaoli anu?
מדוע אינכם מסוגלים להחליט בעצמכם מה נכון? 57
Kubhaki bhuli munu abhule okusombola linu lilikisi kumwene na akalikola akatungu kanu ali nomwanya gwo kukola kutyo?
כשאתה פוגש את יריבך בדרך לבית־המשפט, השתדל להשלים איתו וליישב את הסכסוך לפני שתגיעו לשופט, אחרת השופט עלול להשליך אותך לכלא. 58
Kulwa insonga mukagenda naunu omusitakana imbele yo omulamusi, ikomesha mungwane naunu omusitakana nage muchali munjila ataja okusila kumulamusi, no omulamusi akakusila kumukulu we emilimu, no omukulu we emilimu akakulasa mulunyolo.
ואם כך יהיה, לא תצא מהכלא עד שתשלם את מלוא חובתך!“ 59
Enaika ati, utakusokamo omwo okukingila uliye isenti yokumalisha.

< לוּקָס 12 >