לוּקָס 12
| בינתיים הלך וגדל מספר הנוכחים עד שהגיע לאלפים רבים, ומרוב דוחק וצפיפות דרכו אחד על רגלי השני. ישוע פנה תחילה אל תלמידיו ואמר:”היזהרו מצביעותם של הפרושים! הם מעמידים פני צדיקים תמימים בזמן שמעשיהם והתנהגותם מצביעים על היפוכו של דבר. אולם צביעות כזאת אי־אפשר להסתיר לנצח, | 1 |
Tua laitak in simzawk ngawl za dong in mihonpi hong ki kaikhawm kheukho uh a, khat le khat a ki phul ngawp liang uh laitak in, Jesus in a nungzui te kung ah amasabel in, Pharisee te tol a kici ki hitheamsak nate kidawm vun.
| כי בבוא העת כל מה שמוסתר עכשיו ייגלה, וכל מה שאינו ידוע ייוודע. | 2 |
Banghangziam cile a kilang ngawl tu in a ki sincip thei a om ngawl bangma in; heak ngawl tu in a ki phualcip thei zong om ngawl hi.
| לפיכך, כל מה שאמרתם בחשכה יישמע באור היום, וכל מה שלחשתם בין ארבעה קירות ייקרא בקולי קולות מעל גגות הבתים! | 3 |
Tua ahikom khuazing sung ah na son theampo uh sia khuavak sung ah ki za tu hi; inndoi sung bil kung vacin pan na son uh te innkhum tung pan ki tangko tu hi.
| ”ידידים יקרים, אל תפחדו מאלה הרוצים להרוג אתכם, כי הם יכולים להמית אך ורק את הגוף, בעוד שבנפש אין הם מסוגלים לפגוע. | 4 |
Ka lawmte awng hong son khi hi, pumpi that in, tua zawkciang bangma a law thei nawn ngawl te lau heak vun.
| היודעים אתם ממי עליכם לפחד? מאלוהים! כי הוא מסוגל להמית ואחר כך להשליך לגיהינום! (Geenna g1067) | 5 |
Ahihang na lau tu uh te kidop na kong pia khol tu hi: a thalup zawkciang hell sung ah a khia thei sia na lau vun; hi hi, keima in kong son hi, lau vun. (Geenna g1067)
| ”מה מחירן של חמש ציפורי דרור, שניים־שלושה שקלים? אף־על־פי־כן אלוהים אינו שוכח אף אחת מהן. | 6 |
Tonbawm nga ciang dangka san pia ni taw ki zuak hi, tua te khat zong Pathian in mangil ngawl hi ngawl ziam?
| אלוהים יודע אפילו את מספר השערות על ראשכם. לכן אל תפחדו; אתם יקרים לאלוהים יותר מציפורים רבות. | 7 |
Ahihang na lu tung uh a samzam te nangawn simsiat sa hi. Tua ahikom lau heak vun: note sia tonbawm tam mama sang in manphazaw nu hi.
| ”אני מבטיח לכם שכל המודה שהוא מאמין בי לפני בני־האדם, גם אני אכבד אותו ואודה בו לפני מלאכי אלוהים. | 8 |
Keima in kong ci hi, a kuamapo mipi mai ah hong pualak sia, mihing Tapa in Pathian i vantungmi te mai ah ama zong pualak tu khi hi:
| אולם מי שמתכחש לי לפני בני־אדם, גם אני אתכחש לו לפני מלאכי אלוהים. | 9 |
Ahihang mipi mai ah kei hong nial te Pathian i vantungmi te mai ah ka nial tu hi.
| ובכל זאת, מי שידבר נגד בן־האדם ייסלח לו, בעוד שאדם המדבר נגד רוח הקודש לא ייסלח לו לעולם. | 10 |
A kuamapo in mihing Tapa langpan in a pau sia, ki maisak tu hi: ahihang a kuamapo Tha Thiangtho a sonsia peuma, ki maisak ngawl tu hi.
| ”כאשר יביאו אתכם למשפט בבתי־הכנסת או לפני שליטים וממשלות, אל תדאגו כיצד תגנו על עצמכם וכיצד תעידו, | 11 |
Synagogue sung ah ahizong, ngam uk te le thunei te mai ah hong ki paipui ciang in, bangbang in, a hibale, bangbang zo kik tu, a hibale bang pau tu, ci in ngaisun heak vun:
| כי רוח הקודש יגיד לכם מה לומר בזמן המתאים.“ | 12 |
Banghangziam cile Tha Thiangtho in hong hil tu hi, ci hi.
| איש אחד מהקהל קרא אל ישוע:”רבי, אמור בבקשה לאחי שייתן לי את חלקי בירושת אבינו.“ | 13 |
Mipi sung pan khat in, Syapa awng, ka suapuipa in ngamh hong khen natu in hong sonsak tan, ci hi.
| אולם ישוע השיב:”מי מינה אותי להיות לכם שופט ובורר? | 14 |
Taciang Jesus in, Pasal pa awng, note tung ah a kua in thukhen tu le ngamh khensak tu in hong vawt ziam? ci hi.
| היזהרו מכל חמדנות, כי חיי האדם והאושר אינם תלויים בעושרו ובנכסיו.“ | 15 |
Tasiaciang in Jesus in amate tung ah, Duhopna kidawm vum: banghangziam cile mihing khat i nuntakna sia a dimlet liang a nei le a lam sung ah ki hel ngawl hi, ci hi.
| ישוע סיפר להם את המשל הבא:”לעשיר אחד היה שדה פורה שהניב יבול רב. | 16 |
Jesus in amate tung ah sontena khat son a, Mihau pa khat om a, a lo sung pan in an tam mama piang hi.
| אסמיו היו מלאים עד אפס מקום, והאיש לא ידע מה לעשות בתבואה הרבה שכבר לא יכול היה לאחסן. | 17 |
Tasiaciang a thinsung pan in, an khol natu inndoi nei ngawl ka hikom, bangbang hi tu khi ziam? ci in ngaisun hi.
| ’אני יודע מה עלי לעשות!‘קרא האיש.’אהרוס את האסמים הקיימים ואבנה לעצמי אסמים גדולים יותר. כך אוכל לאחסן את התבואה הרבה שלי. | 18 |
Tua ahikom, hibangin ka vawt tu hi: ka ansal ka phel siat tu a, a lianzaw in ka sa tu hi; tua mun ah ka an le van te theampo khol tu khi hi.
| אחר כך אומר לעצמי: יש לך מספיק כסף לשנים רבות. מעתה ואילך אל תעבוד קשה, כי אם אכול, שתה ותהנה‘. | 19 |
Taciang ka thaa tung ah, Maw ka thaa awng, kum tampi atu kholsa van le na tam mama nei ni hi; suaktatak in, ne in a, dawn in, a nuam mama in om in, ka ci tu hi, ci hi.
| אבל אלוהים אמר לו:’שוטה שכמוך! הלילה תמות, ומה תעשה עם כל מה שאגרת לעצמך?‘ | 20 |
Ahihang Pathian in ama tung ah, nang a mawmaw pa, tuzan mama in na thaa la tu khi hi: taciang na khol sa van theampo sia akua in lua tu ziam? ci hi.
| כך יקרה לכל אדם האוגר לעצמו אוצר על־פני האדמה ולא בשמים.“ | 21 |
Tasia bangma in ama atu neisa khol a, Pathian sung ah a hau ngawl peuma, hi mihau pa taw kibang hi, ci hi.
| ישוע פנה אל תלמידיו ואמר:”אל תדאגו למה שתאכלו או תלבשו, | 22 |
Jesus in a nungzui te tung ah, Tua ahikom kong ci hi, na nuntakna atu in na kisap uh an le tui; na pumpi atu sil le ten atu in thintoi heak vun.
| כי החיים חשובים הרבה יותר מהאוכל, והגוף חשוב הרבה יותר מהלבוש. | 23 |
An sang in nuntakna, puansil sang in pumpi thupi zaw hi.
| קחו לדוגמה את העורבים – הם אינם זורעים, אינם קוצרים ואין להם מחסן לאגור את מזונם. אף־על־פי־כן לא חסר להם דבר כי אלוהים מאכיל אותם ודואג להם. ואתם הרי יקרים לאלוהים הרבה יותר מן העופות! | 24 |
Va-ak te nuntak na en vun: banghangziam cile amate thaici ciing ngawl a, tang zong at ngawl hi; ansal zong nei ngawl hi; ahihang Pathian in vak hi: note sia vacimno te sang in bangza in thupi zaw nu ziam?
| מלבד זאת, מה תועיל דאגתכם? האם יכולה דאגתכם להוסיף עוד יום לחייכם או עוד סנטימטר לקומתכם? | 25 |
Note sung ah a kua in thintoi na taw a khan tongkhat belap thei tu ziam?
| אם דאגתכם אינה מסוגלת לשנות דברים פעוטים כאלה, מה הטעם לדאוג לדברים גדולים יותר? | 26 |
Hi a nobel nangawn vawt thei ngawl na hi uh le, banghang a dang te thintoi nu ziam?
| ”הביטו בשושנים – הן אינן טוות ואינן אורגות, ואף־על־פי־כן אפילו שלמה המלך בכל תפארתו לא היה לבוש יותר יפה מהן! | 27 |
Duisung ah unok pak te bangbang in khang, ci ngaisun pak vun, naseam ngawl hi, khauzong hual ngawl hi; Keima in kong ci hi, Solomon in a minthanna theampo taw a kipua ciang in, hi pak khat zong ban zo ngawl lai hi.
| ואם אלוהים מלביש את פרחי השדה הצומחים היום ונובלים מחר, האם אינכם חושבים שילביש גם אתכם, חסרי אמונה שכמותכם? | 28 |
Tuni po a, zingciang vawk in a ki hal tu lolai ah lopa te nangawn Pathian in zeam a hile, tuate sang in note hong zeam zaw mama tu hi ngawl ziam, no upna no te?
| אל תדאגו למה שתאכלו ותשתו ואל תדאגו שמא לא יספק לכם אלוהים את מה שאתם צריכים. | 29 |
Na neak tu uh le na dawn tu uh te zong heak vun, uplakna thinsung zong nei heak vun.
| בני־אדם שאינם מאמינים באלוהים דואגים יום־יום למה שיאכלו וישתו, אולם אביכם שבשמים יודע בדיוק מה אתם צריכים. | 30 |
Banghangziam cile hibang te sia leitung minam theampo te in zong peu uh hi; hibang nate kisam nu hi, ci na Pa uh in hong he hi.
| דאגו לכל הקשור באלוהים ובמלכותו, והוא יספק לכם יום־יום את כל צרכיכם. | 31 |
Ahihang note sia Pathian kumpingam zong zaw vun; tua hile hibang na theampo hong pia thua tu hi.
| ”אל תפחד, עדר קטן, כי אביכם שבשמים משתוקק להעניק לכם את מלכותו. | 32 |
Lau heak vun, tuuhon tawm no te awng; banghangziam cile note kumpingam piak tu sia na Pa uh i deina a hihi.
| מכרו את רכושכם ותנו כסף לנזקקים. מעשה זה יגדיל את אוצרכם בשמים, ואוצר בשמים לעולם לא ייפגם. כן, אוצרכם לעולם לא ידלדל, גנב לא יוכל לגנבו ועש לא יכרסם בו. | 33 |
Na neisa uh te zuak vun a, mizawng te hu na pia vun; a nget le a lui thei ngawl te note atu in khol vun, na neisa te uh a bo thei ngawl na mun, nguta te a thet thei ngawl na mun le nget i neak thei ngawl na mun vantung ah khol vun.
| במקום שבו נמצא אוצרכם שם נמצא גם לבכם ומחשבותיכם. | 34 |
Banghangziam cile na neisa uh om na mun ah na thinsung uh zong om tu hi.
| ”היו מוכנים לכל מה שיקרה – כשאתם לבושים ובידכם נר דולק – | 35 |
Na kawng uh kawngkhau thua vun, na meivak uh tangsak vun;
| כמשרתים המצפים לשובו של אדונם מהחתונה. כשיבוא אדונם וידפוק בדלת, יפתחו לו מיד. | 36 |
Note mopoai pan in a topa hong theng a; kongkha hong kik pociang, hon pai tu in a ngak nginge te bang hi tavun.
| שמחה גדולה מצפה לאלה שיהיו מוכנים לשובו של האדון, כי הוא בעצמו יושיב אותם ליד השולחן וישרת אותם. | 37 |
A topa a thet ciang in ama ngak nginge in a mu naseam te thuphatoai a hihi: a tatak kong ci ciang, a topa ama vateak in a kawngkhau kil in, a naseam te sia an ne tu in tosak tu a, amate an lui tu hi.
| אולי הוא יבוא בלילה, ואולי בבוקר השכם. אך בכל עת שיבוא תהיה שמחה גדולה לכל המשרתים שימצא אותם מוכנים לבואו. | 38 |
Nai ni ciang ziam, nai thum ciang ziam, a topa hongpai a hile, ama ngak nginge in a mu, a naseam te thuphatoai a hihi.
| ”אילו ידעו את השעה, היו כולם מתכוננים לבואו, כשם שהיו מתכוננים לבואו של גנב אילו ידעו מתי יבוא. | 39 |
Nguta hongpai tu hun sia, innteakpa in he hile, a inn cing nginge tu a, nguta i inn phulsak thuak ngawl tu hi.
| גם אתם היו מוכנים תמיד, כי בן־האדם יבוא בשעה בלתי צפויה.“ | 40 |
Tua ahikom ki ngingsa in om vun: banghangziam cile mihing Tapa sia na ki ngin ngawl uh laitak in hongpai tu hi, ci hi.
| ”אדון, “פתח פטרוס בשאלה,”האם מכוון המשל הזה אלינו בלבד או אל כולם?“ | 41 |
Peter in, Topa awng, hi thu sontena sia koma atu nong son ziam maw, a hibale mi theampo atu ziam? ci hi.
| ”משל זה מכוון אל כל אדם נאמן ונבון, אשר אדוניו הפקיד בידו את האחריות להשגיח על עבדיו ולדאוג לכלכלתם“, השיב האדון. | 42 |
Topa in, A topa in ama innkuanpui te a hun a cin ciang in amate i tel tek neak tu a pia thei lampui koi tu a, a muantak le a ciim neisa keampa sia a kua ziam?
| ”ברוך תהיה אם בשובי אמצא אותך ממלא את תפקידך בנאמנות. | 43 |
A topa hongpai ciang in, na a sep laitak a mu, naseam pa thuphatoai a hihi.
| אנשים נאמנים כאלה אני אפקיד על כל רכושי. | 44 |
A tatak ka ciciang, tua naseam pa sia a topa in a nei theampo keam in koi tu hi.
| ”אולם אם אתה רשע ותאמר לעצמך:’אה, האדון לא ישוב כל כך מהר‘, – ותתאכזר ליתר העבדים ותבלה את זמנך במסיבות, בזלילה ובשתייה – | 45 |
Ahizong naseam khat in a thinsung pan in, ka topa hongpai pai ngawllai tu hi, ci ngai sun a; naseam dang numei le pasal ci ngawl in vel tu hi, taciang ne le dawn tu a, zukham in om tu hi;
| אדונך יופיע בשעה בלתי צפויה, ואז הוא יכה אותך קשות ויקבע את מקומך עם הבלתי־נאמנים. | 46 |
Tua naseam pa in a upmawk ngawl ni le a ki ngin ngawl hun laitak in a topa hongpai tu a, tua naseam pa sia a topa in nasiatak in velcip tu hi, taciang thu um ngawl te taw ama ngatu a tel teng koisak tu hi.
| הוא גם ייענש בכל חומרת הדין, מאחר שידע את חובתו וסירב למלא אותה. | 47 |
Tua naseam in a topa dei na he nginge napi, vawtkhol ngawl in a topa deina bang in seam ngawl hi, tua naseam pa sia nasia mama in a liam dong vatcip tu hi.
| ”לעומת זאת, אדם שלא ידע את רצון אדוניו ועשה מעשה המחייב עונש, לא ייענש בכל חומרת הדין. מי שקיבל הרבה יידרש ממנו הרבה חזרה, כי אחריותו גדולה משל אחרים. | 48 |
Ahihang topa deina a heak ngawl hu in, a vawt te sia nasiatak liamna thuak tak napi, tawmbek liam in vat tu hi. Banghangziam cile khatpo tung ah tam mama a pia a hile, ama tung ah tam mama ki ngen kik tu hi: taciang mitampi a ap le, tampi ma ki ngen kik tu hi.
| ”באתי להצית אש בעולם, ואני מייחל שמשימתי תושלם. | 49 |
Leitung ah mei kuangsak tu in kongpai hi; taciang a kuang zo bang hi zen thong le, bangza in uk khi ziam?
| טבילה נוראה מצפה לי, ועד שאעבור אותה אני שרוי במצוקה גדולה. | 50 |
Ahihang thuak tu baptisma khat nei khi hi; tasia ka vawt ma teng ka thin nuam thei ngawl tu hi.
| אתם חושבים שבאתי להשכין שלום בארץ? טעות בידיכם; באתי לגרום למחלוקת, | 51 |
Leitung ah kilemna pia tu in hongpai hi, ci hong ngaisun nu ziam? hong ci khi hi, tabang hi ngawl hi; kikhenna tu in hongpai zaw khi hi:
| מעתה ואילך תתפלגנה משפחות; שלושה מבני המשפחה יהיו בעדי ושניים נגדי – או להיפך. | 52 |
Banghangziam cile tu pan kipan in inn khat sung ah mihing nga a om te ki khen tu a, thum te a dang ni te in langpan tu hi, taciang ni te a dang thum te in langpan tu hi.
| אב יחלוק על בנו; בן יחלוק על אביו; אם תחלוק על בתה; בת תחלוק על אמה; החמה תחלוק על כלתה; והכלה תחלוק על חמותה.“ | 53 |
A pa in a tapa taw ki khen in ki langpan tu a, a tapa in zong a pa langpan kik tu hi; a nu in a tanu langpan tu a, a tanu in zong a nu langpan tu hi; a nu in a mo langpan tu a, a mo in zong a tonupi langpan tu hi, ci hi.
| ישוע פנה אל ההמון ואמר:”כשאתם רואים עננים עולים מן המערב אתם אומרים:’עומד לרדת גשם‘. ואתם צודקים. | 54 |
Jesus in mipi te tung ah, Nitum na sang pan mei hong kai ciang in, ngua zu tu hi, na ci thei pai uh a; zu takpi hi.
| כשנושבת רוח דרומית אתם אומרים:’יהיה חמסין‘. ואתם צודקים. | 55 |
Thangsang pan in hui hong va le, khualum tu hi, na ci uh a; lum takpi hi.
| צבועים! אתם יודעים לפרש את סימני הטבע בשמים ובארץ, אבל אתם מסרבים להבין את משמעות העת שבה אנו חיים. | 56 |
No a ki hitheamsak te, van le lei pan in khuahun he thei nu hi; ahihang banghang in, tu hun paizia tel thei ngawl nu ziam?
| מדוע אינכם מסוגלים להחליט בעצמכם מה נכון? | 57 |
Hi hi, banghang in thu man khat sia thukhen ngawl nu ziam?
| כשאתה פוגש את יריבך בדרך לבית־המשפט, השתדל להשלים איתו וליישב את הסכסוך לפני שתגיעו לשופט, אחרת השופט עלול להשליך אותך לכלא. | 58 |
Mihing khat in zum hong then le, zum na thet uh ma lamkal ah, a kung pan na suatak thei natu hanciam in; tabang na hi bale, thukhen pa kung ah hong ap tu a, thukhen pa in palik te kung ah hong ap in, palik te in thong hong taksak tu hi.
| ואם כך יהיה, לא תצא מהכלא עד שתשלם את מלוא חובתך!“ | 59 |
Na liausum na piaksiat mateng, thonginn sung pan in suakta ngawl tu ni hi, ci in kong son hi, ci hi.
