לוּקָס 12
| בינתיים הלך וגדל מספר הנוכחים עד שהגיע לאלפים רבים, ומרוב דוחק וצפיפות דרכו אחד על רגלי השני. ישוע פנה תחילה אל תלמידיו ואמר:”היזהרו מצביעותם של הפרושים! הם מעמידים פני צדיקים תמימים בזמן שמעשיהם והתנהגותם מצביעים על היפוכו של דבר. אולם צביעות כזאת אי־אפשר להסתיר לנצח, | 1 |
Khyang kdäm he ngleh kyu u lü, ami ngbum law üng, Jesuh naw, axüisaw he üng, “Pharise hea nghen cäei na ua.
| כי בבוא העת כל מה שמוסתר עכשיו ייגלה, וכל מה שאינו ידוע ייוודע. | 2 |
“Ä ngdang khaia thup avan ngdang lü, ä ngsing khaia mjih avan ngphyeh khai.
| לפיכך, כל מה שאמרתם בחשכה יישמע באור היום, וכל מה שלחשתם בין ארבעה קירות ייקרא בקולי קולות מעל גגות הבתים! | 3 |
“Acunakyase, nghmüp üng nami pyen avan avainaka ngjaka kya khai; asithawta nami pyen avan im khana sang khai he.
| ”ידידים יקרים, אל תפחדו מאלה הרוצים להרוג אתכם, כי הם יכולים להמית אך ורק את הגוף, בעוד שבנפש אין הם מסוגלים לפגוע. | 4 |
“Ka püi he aw, ning jah mtheh veng, ‘Pumsa hnim lü, acun käna akce i am pawh theiki he ä jah kyüh ua.
| היודעים אתם ממי עליכם לפחד? מאלוהים! כי הוא מסוגל להמית ואחר כך להשליך לגיהינום! (Geenna g1067) | 5 |
“Cunsepi, nami kyüh vai ta; Aning jah hnim päng üng, mulai mei üng ning jah tawn thei khai Mhnam kyüh ua. Ka ning jah mthehki ani cen kyüh ua. (Geenna g1067)
| ”מה מחירן של חמש ציפורי דרור, שניים־שלושה שקלים? אף־על־פי־כן אלוהים אינו שוכח אף אחת מהן. | 6 |
“Khaca mhma peni tangka nghngiha am jawi khawiki he aw? Acuna khaca matca pi Pamhnam naw am mhnih khawi naw.
| אלוהים יודע אפילו את מספר השערות על ראשכם. לכן אל תפחדו; אתם יקרים לאלוהים יותר מציפורים רבות. | 7 |
“Nami lusam pi täh bäiha kyaki. Khaca khawjaha pi nami küi bawki ni, am kyü ua.
| ”אני מבטיח לכם שכל המודה שהוא מאמין בי לפני בני־האדם, גם אני אכבד אותו ואודה בו לפני מלאכי אלוהים. | 8 |
“Acunüng ka ning jah mtheki, khyang hea maa na yungki cun, Pamhnama khankhawngsä hea maa, khyanga Capa naw yung hnga khai.
| אולם מי שמתכחש לי לפני בני־אדם, גם אני אתכחש לו לפני מלאכי אלוהים. | 9 |
“Cunsepi, khyang hea ma na maki cun, Pamhnama Capa naw Mhnama khankhawngsä hea hmaia ma khai.
| ובכל זאת, מי שידבר נגד בן־האדם ייסלח לו, בעוד שאדם המדבר נגד רוח הקודש לא ייסלח לו לעולם. | 10 |
“Acunüng, khyanga Capa pyetseki avan cun, ami pyetsenak mhläta kya khai; cunsepi, Ngmüimkhya Ngcim pyetseki cun, mhläta am kya.
| ”כאשר יביאו אתכם למשפט בבתי־הכנסת או לפני שליטים וממשלות, אל תדאגו כיצד תגנו על עצמכם וכיצד תעידו, | 11 |
“Acunüng Sinakok he, bawi he la khaw uki hea veia ami ning jah cehpüi üng ‘ikba ka jah msang khai, i ka pyen khai,’ tia ä nami cäi vai,
| כי רוח הקודש יגיד לכם מה לומר בזמן המתאים.“ | 12 |
acuna kcün üng nami pyen vai cun Ngmüimkhya Ngcim naw ning jah mthehei law khai,” a ti.
| איש אחד מהקהל קרא אל ישוע:”רבי, אמור בבקשה לאחי שייתן לי את חלקי בירושת אבינו.“ | 13 |
Acunüng, khyang hea ksunga mat naw Jesuh üng, “Saja aw, ka hnunpüi he naw khawh ami na ngpaipüi vaia jah mtheha,” a ti.
| אולם ישוע השיב:”מי מינה אותי להיות לכם שופט ובורר? | 14 |
Acunüng Jesuh naw, “Nghngicim nangmia khana u naw ngthumkhya khai la khawh yet khaia ana mcawn ni?” a ti.
| היזהרו מכל חמדנות, כי חיי האדם והאושר אינם תלויים בעושרו ובנכסיו.“ | 15 |
Acunüng ami veia, “Cäiei u lü, mnaiheinak avan üng ngxungei kyu u; ihlawka bawimang u lü pi bawimangnak üng nami xünak am ve,” a ti.
| ישוע סיפר להם את המשל הבא:”לעשיר אחד היה שדה פורה שהניב יבול רב. | 16 |
Acunüng, Jesuh naw ami veia msuimcäpnak pyen lü, “Bawimangki mat, a khaw daw se, eiawk da na leng lengki naw,
| אסמיו היו מלאים עד אפס מקום, והאיש לא ידע מה לעשות בתבואה הרבה שכבר לא יכול היה לאחסן. | 17 |
ngaikyu lü, ‘Hawkba ni ka ti kawm? Eiawk taknak vai am ta veng’ a ti.
| ’אני יודע מה עלי לעשות!‘קרא האיש.’אהרוס את האסמים הקיימים ואבנה לעצמי אסמים גדולים יותר. כך אוכל לאחסן את התבואה הרבה שלי. | 18 |
Acunüng, ‘Hikba pawh vang; ka khei he jah phye lü, angbaü bawka sa lü, acunüng eiawk he la, ka khawhthem he ka jah ta khai.
| אחר כך אומר לעצמי: יש לך מספיק כסף לשנים רבות. מעתה ואילך אל תעבוד קשה, כי אם אכול, שתה ותהנה‘. | 19 |
Acunüng ka ngmüimkhya üng, ‘Ka ngmüimkhya aw, khawkum khawvei khäk khai khawhthem na taki ni; xüiei lü, ei lü aw lü, hlimtui lü awma, ka ti khai,’ tia ngai kyuki.
| אבל אלוהים אמר לו:’שוטה שכמוך! הלילה תמות, ומה תעשה עם כל מה שאגרת לעצמך?‘ | 20 |
“Cunsepi, Pamhnam naw, ‘Khyang k'ang aw, tuhngawi mthan na ngmüimkhya khyük khaia kyaki; acunakyase, na mcuneia khawhthem u naw ka na khai aw?’ a ti.
| כך יקרה לכל אדם האוגר לעצמו אוצר על־פני האדמה ולא בשמים.“ | 21 |
“Amäta hama khawhthem mcun lü, Pamhnam üng am bawimangki he cun, acuna mäih lawki ni,” a ti.
| ישוע פנה אל תלמידיו ואמר:”אל תדאגו למה שתאכלו או תלבשו, | 22 |
Acunüng, Jesuh naw axüisaw he üng, “Acunakyase, ka ning jah mtheki, ‘I ka ei khai?’ tia, nami xünnak vai ja, ‘I ka suisa khai?’ tia, nami pumsa phäha nami mlung ä bawngbai sak ua.
| כי החיים חשובים הרבה יותר מהאוכל, והגוף חשוב הרבה יותר מהלבוש. | 23 |
“Eia kthaka ta xünnak kyäp bawki ni, suisaka kthaka ta pumsa kyäp bawki ni.
| קחו לדוגמה את העורבים – הם אינם זורעים, אינם קוצרים ואין להם מחסן לאגור את מזונם. אף־על־פי־כן לא חסר להם דבר כי אלוהים מאכיל אותם ודואג להם. ואתם הרי יקרים לאלוהים הרבה יותר מן העופות! | 24 |
“Vangak he jah ngai u, cang am saw u, am at u, mcunnak am ta u, khei am ta u; cunsepi, Pamhnam naw jah mcahki, nangmi cun kha hea kthaka ta nami küi bawki ni.
| מלבד זאת, מה תועיל דאגתכם? האם יכולה דאגתכם להוסיף עוד יום לחייכם או עוד סנטימטר לקומתכם? | 25 |
“Nangmi üng u naw a mlung bawngkhasak lü a xünnak msaüei thei khai ni?
| אם דאגתכם אינה מסוגלת לשנות דברים פעוטים כאלה, מה הטעם לדאוג לדברים גדולים יותר? | 26 |
“Ahinca he pi am jah pawh thei u lü, ivaia akcea phäha nami mlung nami bawngkha saki ni?
| ”הביטו בשושנים – הן אינן טוות ואינן אורגות, ואף־על־פי־כן אפילו שלמה המלך בכל תפארתו לא היה לבוש יותר יפה מהן! | 27 |
“Lili kheipai he cen jah teng ua; khut am pawh u, nghmüi pi am bi u; cunsepi ka ning jah mthehki, Solamon pi a hlüngtainak avan am ngcüngceiei se, hina lili kheipai matca pi am tängeipüi khai ni.
| ואם אלוהים מלביש את פרחי השדה הצומחים היום ונובלים מחר, האם אינכם חושבים שילביש גם אתכם, חסרי אמונה שכמותכם? | 28 |
“Acunakyase, atuh xüng se, angawia mei üng tawnena khuhlip pi Pamhnam naw a thuihawi sak üng, nangmi cun acuna kthaka pi am ning jah thüihawi sak bawk khai aw. Ihlawka nami jumnak ngceki ni!
| אל תדאגו למה שתאכלו ותשתו ואל תדאגו שמא לא יספק לכם אלוהים את מה שאתם צריכים. | 29 |
“Acunakyase, nami ei vai la nami awk vai ä sui ua; ä cäicing ua.
| בני־אדם שאינם מאמינים באלוהים דואגים יום־יום למה שיאכלו וישתו, אולם אביכם שבשמים יודע בדיוק מה אתם צריכים. | 30 |
“Am jumeiki he naw acuna ngkhaw avan cun sui khawiki he ni; acun nami hlüki ti nami Pa naw ksingki ni.
| דאגו לכל הקשור באלוהים ובמלכותו, והוא יספק לכם יום־יום את כל צרכיכם. | 31 |
“Akcüka Pamhnama khaw sui u, acun käna acun he avan ning jah pe khai.
| ”אל תפחד, עדר קטן, כי אביכם שבשמים משתוקק להעניק לכם את מלכותו. | 32 |
“Ka hnukläk toca he aw, ä kyü ua; nami Pa naw khaw aning jah pet vai ngjahlüki ni.
| מכרו את רכושכם ותנו כסף לנזקקים. מעשה זה יגדיל את אוצרכם בשמים, ואוצר בשמים לעולם לא ייפגם. כן, אוצרכם לעולם לא ידלדל, גנב לא יוכל לגנבו ועש לא יכרסם בו. | 33 |
“Nami ka avan jah jawitu u lü, m'yenkseki he üng jah pe ua; nami mäta suiawi la nami khawhthem ä sui u lü m’yuk’ei naw am a m’yuk thei kca naw pi am a kpyeh thei khankhaw bawimangnak sui ua.
| במקום שבו נמצא אוצרכם שם נמצא גם לבכם ומחשבותיכם. | 34 |
“Isetiakyaküng, nami khawhthema awmka nami mlung awm theikia kyaki.
| ”היו מוכנים לכל מה שיקרה – כשאתם לבושים ובידכם נר דולק – | 35 |
“Ahmäi apha law üngka vaia ngsuingsa u lü, a na ngcüngcei u lü, nami meiim mdäiei u;
| כמשרתים המצפים לשובו של אדונם מהחתונה. כשיבוא אדונם וידפוק בדלת, יפתחו לו מיד. | 36 |
“M'ya he naw ami mahpa cambumnak pawi üngka naw law be lü ksaw a khawk law üng ksawh mhmawn ngxit khaia ami na k’äiha kba a na ve ua.
| שמחה גדולה מצפה לאלה שיהיו מוכנים לשובו של האדון, כי הוא בעצמו יושיב אותם ליד השולחן וישרת אותם. | 37 |
“Ami mahpa a law be üng, a na ngäng u se a jah hmuh lawa m'ya he cun ihlawka jekyai khai he ni; akcanga ka ning jah mthehki, a mahpa cun a khyü vawpei lü, buh ei khai hea jah ngawhsak lü, amät naw jah ngäng law khai.
| אולי הוא יבוא בלילה, ואולי בבוקר השכם. אך בכל עת שיבוא תהיה שמחה גדולה לכל המשרתים שימצא אותם מוכנים לבואו. | 38 |
“Mthan lunga pi kyase, acun käna pi kyase, ami mahpa naw law lü, acunkba a jah hmuh lawa m'ya he ta, ami jo sen ve.
| ”אילו ידעו את השעה, היו כולם מתכוננים לבואו, כשם שהיו מתכוננים לבואו של גנב אילו ידעו מתי יבוא. | 39 |
“Cunsepi, hin hin ksing ua, m'yük'eia law vai imah naw a ksing vai sü ta, a im am a phyet vaia ngäng khai sü.
| גם אתם היו מוכנים תמיד, כי בן־האדם יבוא בשעה בלתי צפויה.“ | 40 |
“Acunakyase, nangmi pi ana ngtünei u lü awm u, am nami simeia kcün üng khyanga Capa law khai,” a ti.
| ”אדון, “פתח פטרוס בשאלה,”האם מכוון המשל הזה אלינו בלבד או אל כולם?“ | 41 |
Acunüng Pita naw, “Bawipa aw, hina msuimcäpnak hin, keimi däng üng aw na jah mtheh? Akce hea hama pi kyaki aw? ti se,
| ”משל זה מכוון אל כל אדם נאמן ונבון, אשר אדוניו הפקיד בידו את האחריות להשגיח על עבדיו ולדאוג לכלכלתם“, השיב האדון. | 42 |
Bawipa naw, “Khawhthem mceiki, üpnak cang, ngsüm kcangki, a mahpa naw akha law üng ami ei vai pawh khaia, mkhawnga a mcawn vai ta, u ni?
| ”ברוך תהיה אם בשובי אמצא אותך ממלא את תפקידך בנאמנות. | 43 |
“A mahpa naw, a law be üng, acunkba ana pawh se a hmuh lawa m'ya ta ihlawka jekyai khai ni.
| אנשים נאמנים כאלה אני אפקיד על כל רכושי. | 44 |
“Akcanga ka ning jah mthehki, ani üng a tak avana khana mkhawnga mcawn law khai.
| ”אולם אם אתה רשע ותאמר לעצמך:’אה, האדון לא ישוב כל כך מהר‘, – ותתאכזר ליתר העבדים ותבלה את זמנך במסיבות, בזלילה ובשתייה – | 45 |
“Cunsepi, acuna m'ya naw a mlung k'uma, ‘Ka mahpa am law be ng’xit khai’ ti lü, m'yanu, m'yapa he jah na kpai lü, a na ei aw ktat lü, a na awm k'um üng,
| אדונך יופיע בשעה בלתי צפויה, ואז הוא יכה אותך קשות ויקבע את מקומך עם הבלתי־נאמנים. | 46 |
am a na sümei, am a na ksingeia mhmüp üng a mahpa law be lü, acuna m'ya cun amcäm cäma khyüng lü pyen ä ngjakia hlawnga atänga jah ta hmaih khai.
| הוא גם ייענש בכל חומרת הדין, מאחר שידע את חובתו וסירב למלא אותה. | 47 |
“M'ya, a mahpa a ngaih ksing mah mah lü, a mahpaa ngaiha pi am a na pawhmsahki cun, khawveia kpai khai he.
| ”לעומת זאת, אדם שלא ידע את רצון אדוניו ועשה מעשה המחייב עונש, לא ייענש בכל חומרת הדין. מי שקיבל הרבה יידרש ממנו הרבה חזרה, כי אחריותו גדולה משל אחרים. | 48 |
“Cunsepi, a mahpaa ngaih am bilo lü kpaihnak vaia iyaw bilo msawkia m'ya cun ajaw dänga kpai khai he. Upi, akdäm ami peta veia akdäm kthäh be khai he; Upi, akdäm bawk ami peta veia akdäm bawk kthäh be khai he.
| ”באתי להצית אש בעולם, ואני מייחל שמשימתי תושלם. | 49 |
“Khawmdek khana mei däi sak khaia ka lawki, atuh pi acutei vai ngja hlü veng!
| טבילה נוראה מצפה לי, ועד שאעבור אותה אני שרוי במצוקה גדולה. | 50 |
“Cunsepi, baptican mat ka khan vai awm ve, acuna baptican am ka khan hlan üng ka mlung aktäa khuikha ve!
| אתם חושבים שבאתי להשכין שלום בארץ? טעות בידיכם; באתי לגרום למחלוקת, | 51 |
“Khawmdek khana ng'yäpnak lawpüi khaia ka lawkia nami ngaiki aw? Acukba vaia am law nawng. Ngpainak lawpüi khaia ni ka law ve.
| מעתה ואילך תתפלגנה משפחות; שלושה מבני המשפחה יהיו בעדי ושניים נגדי – או להיפך. | 52 |
“Atuh käna, im mat üng mhma ngpai khai he, kthum naw nghngih hneng law khai, nghngih naw kthum hneng law khai.
| אב יחלוק על בנו; בן יחלוק על אביו; אם תחלוק על בתה; בת תחלוק על אמה; החמה תחלוק על כלתה; והכלה תחלוק על חמותה.“ | 53 |
“Pae naw capa he jah hneng law u se, capa he naw pa he jah hneng law khai he; ami nu he naw ami canu he jah hneng law u se, ami canu he naw ami nu he jah hneng law khai he; ami ni he naw ami pai he jah hneng law u se, ami pai he naw ami ni he jah hneng law khai he,” a ti.
| ישוע פנה אל ההמון ואמר:”כשאתם רואים עננים עולים מן המערב אתם אומרים:’עומד לרדת גשם‘. ואתם צודקים. | 54 |
Acunüng Jesuh naw, khyang hea veia, “Khawnghngi kyak lama khawngmei ngjing se nami hmuh üng, ‘khaw a hlü ve’ ti u lü, nami tia kba kya law khawiki.
| כשנושבת רוח דרומית אתם אומרים:’יהיה חמסין‘. ואתם צודקים. | 55 |
“Acunüng, cum khawkhi nami ksing üng, ‘khaw ngling hlü ve’ ti u lü, nami tia kba kya law khawiki.
| צבועים! אתם יודעים לפרש את סימני הטבע בשמים ובארץ, אבל אתם מסרבים להבין את משמעות העת שבה אנו חיים. | 56 |
“Nangmi Hypocrit he naw, khawmdek la khankhawa ngtünawngnak pi nami ksingki naw, ise atuha kcün hin am nami ksing theiki ni?
| מדוע אינכם מסוגלים להחליט בעצמכם מה נכון? | 57 |
“Ise angtäia pawh vaia cun namimät naw pi am nami mtaiei theiki ni?
| כשאתה פוגש את יריבך בדרך לבית־המשפט, השתדל להשלים איתו וליישב את הסכסוך לפני שתגיעו לשופט, אחרת השופט עלול להשליך אותך לכלא. | 58 |
“Acunüng, ning hnengki am ngthumkhyakia veia nani ceh hmai üng, nani ceh lama nani ng’yäpnak vai na sui vai; am acunüng ta ngthumkhyakia veia ning cehpüi se, ngthumkhyaki naw khyang manki am ning man sak se, khyang manki naw thawngim üng ning khyüm khai ni.
| ואם כך יהיה, לא תצא מהכלא עד שתשלם את מלוא חובתך!“ | 59 |
“Ka pyenki, pet vaia ngui am na peta küt üng thawngim üngka naw am na lät khai ni,” a ti.
