לוּקָס 10
| לאחר מכן בחר האדון שבעים תלמידים נוספים, ושלח אותם לפניו בזוגות אל הערים והכפרים שבהם עמד לבקר. | 1 |
After these things the Lord appointed other seventy also, and sent them two and two before his face into every city and place, whither he himself would come.
| ”מאחר שהקציר רב והפועלים מעטים, “אמר להם ישוע,”התחננו לאלוהים שישלח פועלים נוספים לעזור לכם בעבודתכם למענו. | 2 |
Therefore said he unto them, The harvest truly is great, but the labourers are few: pray ye therefore the Lord of the harvest, that he would send forth labourers into his harvest.
| לכו עתה וזכרו שאני שולח אתכם כשלוח כבשים בין זאבים. | 3 |
Go your ways: behold, I send you forth as lambs among wolves.
| אל תיקחו אתכם כסף, חפצים אישיים ואף לא זוג נעליים נוסף, ואל תעצרו בדרך לשוחח עם איש. | 4 |
Carry neither purse, nor scrip, nor shoes: and salute no man by the way.
| ”בכניסתכם לכל בית ברכו אותו תחילה לשלום. | 5 |
And into whatsoever house ye enter, first say, Peace be to this house.
| אם באותו בית גר אדם אוהב שלום, הברכה תתקיים, ואם אין אוהב שלום באותו בית – הברכה תשוב אליכם. | 6 |
And if the son of peace be there, your peace shall rest upon it: if not, it shall turn to you again.
| ”בבואכם אל כפר או עיר אל תעברו מבית מארח אחד לאחר, אלא התארחו בבית אחד בלבד, ואל תהססו לאכול ולשתות כל מה שמגישים לכם, כי הפועל ראוי לשכרו. | 7 |
And in the same house remain, eating and drinking such things as they give: for the labourer is worthy of his hire. Go not from house to house.
| ”בכל עיר שבה מקבלים אתכם בשמחה איכלו את המוגש לפניכם, | 8 |
And into whatsoever city ye enter, and they receive you, eat such things as are set before you:
| רפאו את החולים ואמרו להם:’מלכות האלוהים קרובה אליכם‘. | 9 |
And heal the sick that are therein, and say unto them, The kingdom of God is come nigh unto you.
| ”בעיר שבה לא מקבלים אתכם צאו לרחובות וקראו: | 10 |
But into whatsoever city ye enter, and they receive you not, go your ways out into the streets of the same, and say,
| ’כמחאה על התנהגותכם אנחנו מנערים את אבק עירכם שדבק ברגלינו, אולם דעו לכם שאכן קרובה מלכות האלוהים!‘ | 11 |
Even the very dust of your city, which cleaveth on us, we do wipe off against you: notwithstanding be ye sure of this, that the kingdom of God is come nigh unto you.
| אני אומר לכם שאפילו לסדום המרושעת יהיה קל יותר ביום הדין מאשר לעיר הזאת. | 12 |
But I say unto you, that it shall be more tolerable in that day for Sodom, than for that city.
| ”אוי ואבוי לכן, כורזין ובית־צידה! אילו חוללתי בצור ובצידון את הנסים שחוללתי בקרבכן, מזמן היו שם כולם חוזרים בתשובה ולובשים שק ואפר לאות חרטה. | 13 |
Woe unto thee, Chorazin! woe unto thee, Bethsaida! for if the mighty works had been done in Tyre and Sidon, which have been done in you, they had a great while ago repented, sitting in sackcloth and ashes.
| כן, צור וצידון תקבלנה עונש קל משלכן ביום הדין! | 14 |
But it shall be more tolerable for Tyre and Sidon at the judgment, than for you.
| ואתם, אנשי כפר־נחום, החושבים אתם שירוממו אתכם לשמים? לגיהינום תרדו!“ (Hadēs g86) | 15 |
And thou, Capernaum, which art exalted to heaven, shalt be thrust down to hell. (Hadēs g86)
| ישוע המשיך לדבר אל התלמידים:”מי ששומע לכם שומע לי; מי שמזלזל בכם מזלזל בי; ומי שמזלזל בי מזלזל באלוהים אשר שלח אותי.“ | 16 |
He that heareth you heareth me; and he that despiseth you despiseth me; and he that despiseth me despiseth him that sent me.
| כעבור זמן־מה חזרו שבעים השליחים אל ישוע ודיווחו לו בשמחה:”אדוננו, אפילו השדים נכנעים לנו כשאנו מצווים עליהם בשמך!“ | 17 |
And the seventy returned again with joy, saying, Lord, even the devils are subject unto us through thy name.
| ”אכן, “ענה ישוע,”ראיתי את השטן נופל מן השמים כברק! | 18 |
And he said unto them, I beheld Satan as lightning fall from heaven.
| באמת הענקתי לכם סמכות וכוח להתגבר על כל כוחות האויב, ולרמוס נחשים ועקרבים. דבר לא יוכל לפגוע בכם! | 19 |
Behold, I give unto you authority to tread on serpents and scorpions, and over all the power of the enemy: and nothing shall by any means hurt you.
| אף־על־פי־כן עליכם לשמוח לא משום שאתם יכולים להתגבר על השדים, אלא משום ששמותיכם כתובים בשמים!“ | 20 |
Notwithstanding in this rejoice not, that the spirits are subject unto you; but rather rejoice, because your names are written in heaven.
| לאחר מכן נמלא ישוע שמחת רוח הקודש וקרא:”אבי, אדון השמים והארץ, אני מודה לך על שהסתרת דברים אלה מפני חכמים ומשכילים, וגילית אותם לאנשים פשוטים שבוטחים בך כמו ילדים. כן, תודה לך אבי, מפני שכך רצית. | 21 |
In that hour Jesus rejoiced in spirit, and said, I thank thee, O Father, Lord of heaven and earth, that thou hast hid these things from the wise and prudent, and hast revealed them unto babes: even so, Father; for so it seemed good in thy sight.
| הכול נמסר לי מאבי; אף אחד אינו מכיר ממש את הבן, מלבד האב, ואף אחד אינו מכיר ממש את האב, מלבד הבן ואלה שהוא בוחר לגלות להם את האב.“ | 22 |
All things are delivered to me of my Father: and no man knoweth who the Son is, but the Father; and who the Father is, but the Son, and he to whom the Son will reveal him.
| ישוע פנה אל תלמידיו ואמר להם בשקט:”זכות גדולה נפלה בחלקכם, שיכולים אתם לראות את אשר ראיתם. | 23 |
And he turned him unto his disciples, and said privately, Blessed are the eyes which see the things that ye see:
| נביאים ומלכים רבים השתוקקו לראות את מה שאתם רואים ולשמוע את מה שאתם שומעים, אך לא זכו.“ | 24 |
For I tell you, that many prophets and kings have desired to see those things which ye see, and have not seen them; and to hear those things which ye hear, and have not heard them.
| פעם רצה אחד מחכמי־התורה לנסות את ישוע.”רבי, “שאל החכם,”מה עלי לעשות כדי לזכות בחיי נצח?“ (aiōnios g166) | 25 |
And, behold, a certain lawyer stood up, and tempted him, saying, Master, what shall I do to inherit eternal life? (aiōnios g166)
| ”מה אומרת על כך התורה?“השיב לו ישוע בשאלה. | 26 |
He said unto him, What is written in the law? how readest thou?
| ”התורה אומרת:’ואהבת את ה׳ אלוהיך בכל לבבך, ובכל נפשך ובכל מאודך; ואהבת לרעך כמוך‘“, השיב החכם. | 27 |
And he answering said, Thou shalt love the Lord thy God with all thy heart, and with all thy soul, and with all thy strength, and with all thy mind; and thy neighbour as thyself.
| ”נכון מאוד“, אישר ישוע.”’אם תקיים מצוות אלה תזכה בחיי נצח‘.“ | 28 |
And he said unto him, Thou hast answered right: this do, and thou shalt live.
| החכם רצה להצדיק את רגשותיו (מפני שלא אהב אנשים מסוימים), ולכן שאל:”מיהו רעי?“ | 29 |
But he, willing to justify himself, said unto Jesus, And who is my neighbour?
| ישוע השיב במשל:”יהודי אחד הלך בדרך מירושלים ליריחו והותקף על־ידי שודדים. הם הפשיטו את בגדיו מעליו, גזלו את כספו, הכו אותו באכזריות והשאירו אותו בצד הדרך פצוע קשות. | 30 |
And Jesus answering said, A certain man went down from Jerusalem to Jericho, and fell among thieves, which stripped him of his raiment, and wounded him, and departed, leaving him half dead.
| במקרה עבר שם כהן אחד, אולם בראותו את הפצוע עבר לצדו השני של השביל. | 31 |
And by chance there came down a certain priest that way: and when he saw him, he passed by on the other side.
| עבר במקום גם איש משבט לוי. הוא הביט בפצוע המוטל בצד הדרך, אולם המשיך בדרכו. | 32 |
And likewise a Levite, when he was at the place, came and looked on him, and passed by on the other side.
| הזדמן למקום שומרוני אחד, ובראותו את הפצוע נמלא רחמים. | 33 |
But a certain Samaritan, as he journeyed, came where he was: and when he saw him, he had compassion on him,
| השומרוני ניגש אל הפצוע, משח את פצעיו וחבש אותם, לאחר מכן הרכיב אותו על חמורו והביאו לאכסניה, שם טיפל בו והאכיל אותו. | 34 |
And went to him, and bound up his wounds, pouring in oil and wine, and set him on his own beast, and brought him to an inn, and took care of him.
| למחרת, לפני שהמשיך בדרכו, שילם השומרוני סכום כסף לבעל האכסניה ואמר:’דאג בבקשה לכל מחסורו של הפצוע, ואם לא יספיק הכסף – אשלם את החסר בשובי‘. | 35 |
And on the morrow when he departed, he took out two pence, and gave them to the host, and said unto him, Take care of him; and whatsoever thou spendest more, when I come again, I will repay thee.
| ”מי מהשלושה היה לדעתך רע טוב לאיש הפצוע?“ | 36 |
Which now of these three, thinkest thou, was neighbour unto him that fell among the thieves?
| ”האדם שריחם עליו“, השיב החכם.”נכון“, הסכים איתו ישוע.”לך ועשה כמוהו.“ | 37 |
And he said, He that shewed mercy on him. Then said Jesus unto him, Go, and do thou likewise.
| ישוע ותלמידיו המשיכו בדרכם, וכשהגיעו לאחד הכפרים הזמינה אותם אישה בשם מרתא להתארח בביתה. | 38 |
Now it came to pass, as they went, that he entered into a certain village: and a certain woman named Martha received him into her house.
| אחותה מרים התיישבה על הארץ לרגלי ישוע והקשיבה לדבריו. | 39 |
And she had a sister called Mary, which also sat at Jesus’ feet, and heard his word.
| מרתא חשה לחץ מהעבודה שבהכנת ארוחה גדולה לכולם, ומשום כך פרצה לחדר וקראה:”נכון שאין זה הוגן שאחותי תשאיר לי את כל העבודה? אמור לה בבקשה שתבוא לעזור לי.“ | 40 |
But Martha was cumbered about much serving, and came to him, and said, Lord, dost thou not care that my sister hath left me to serve alone? bid her therefore that she help me.
| ”מרתא, יקירתי, “השיב לה האדון,”את דואגת לכל כך הרבה דברים. עליך לדאוג לדבר אחד בלבד. מרים בחרה בדבר האחד הזה אשר לא יילקח ממנה.“ | 41 |
And Jesus answered and said unto her, Martha, Martha, thou art careful and troubled about many things:
| 42 |
But one thing is needful: and Mary hath chosen that good part, which shall not be taken away from her.
