< לוּקָס 1 >

תאופילוס היקר, אנשים רבים כבר כתבו על הדברים שהתרחשו בינינו, 1
Bonchcho Tewofiloosa, nu giddon polettidabas daroti, banttaw dandda7ettida mela xaafidosona.
על־פי סיפוריהם של תלמידי ישוע ושל עדי ראייה אחרים. 2
He taarikiya entti xaafiday koyroppe doomidi ayfe markkatinne qaala haggaazeyssati nuus odidayssa.
גם אני חקרתי היטב את התרחשות הדברים מתחילתם, והחלטתי כי טוב שאכתוב לך אותם לפי סדר העניינים, 3
Takka ta baggara koyroppe akeeka xeellidaappe guye, he taarikiya hanotaa maarayada new xaafoy taw lo77o gidi benttis.
כדי שיהיה לך מידע מדויק על הנושא שלמדת. 4
Hessika, ne tamaaridabay tuma gideyssa erisanaassa.
בימי הורדוס מלך יהודה היה בארץ כהן בשם זכריה, אשר היה שייך למחלקת אביה – ממשרתי בית־המקדש. גם אשתו אלישבע הייתה ממשפחה כוהנית. 5
Yihuda kawuwa Heroodisa wode Abbaya yaraappe gidida Zakkariyaasa giya Ayhude kahiney de7ees. Iya machchiyaka Aarona sheeshaappe. I sunthaykka Elsabeexo.
זכריה ואלישבע היו אנשים צדיקים, אשר אהבו את ה׳ ושמרו את כל מצוותיו וחוקותיו. 6
Nam77ayka Godaa woganne kiita ubbaa naagidi borey baynna Xoossaa sinthan xillotethan de7idosona.
אולם לא היו להם ילדים, כי אלישבע הייתה עקרה, ושניהם כבר היו זקנים. 7
Hanoppe attin Elsabeexa maynthi gidida gisho enttaw na7i baawa. Nam77ayka qassi cimidosona.
יום אחד, כאשר הייתה מחלקתו של זכריה בתורנות בבית־המקדש, נפל בגורלו להיכנס אל היכל ה׳ ולהקטיר קטורת. 8
Issi gallas Zakkariyaasi ba gishuwa maaran Xoossaa sinthan kahinetethan haggaazees.
9
Kahinetetha wogan Xoossa Keethi gelidi ixaane cuyisanaw iya saami gakkis.
בינתיים עמד כל העם בחוץ והתפלל, כנהוג בעת הקטרת הקטורת. 10
Ixaaney cuya wode asay karen woossees.
לפתע נראה מלאך ה׳ אל זכריה מימין למזבח הקטורת. 11
Godaa kiitanchchoy yarshshuwa yarshshiya bessaafe ushachcha baggara eqqidi benttis.
זכריה נבהל ונמלא פחד. 12
Zakkariyaasi iya be7ida wode dagammidi daro yayyis.
”אל תירא, זכריה“, הרגיע אותו המלאך.”באתי לבשר לך שאלוהים שמע את תפילתך, ושאשתך אלישבע תלד לך בן! עליך לקרוא לו’יוחנן‘. 13
Shin kiitanchchoy iyaakko, “Zakkariyaasa yayyofa; ne woosay si7ettis. Ne machchiya Elsabeexa adde na7a yelana, iya Yohaannisa gada ne sunthana.
לידתו תביא לכם שמחה ואושר, ואנשים רבים ישמחו יחד אתכם, 14
I new injjenne ufayssi gidana; daroti iya yeletethan ufayttana.
כי ה׳ הועיד אותו לגדולות. עליו להינזר מיין ומשקאות חריפים, והוא יימלא ברוח הקודש מעת לידתו. 15
Godaa sinthan I gita gidana woyne ushshaa gidin hara mathoya ushshaa uyenna. Ba aaye ulon de7ishe Geeshsha Ayyaanan kumana.
יוחנן ישיב רבים מעם ישראל אל ה׳ אלוהיהם. 16
Isra7eele asatappe darota bantta Godaa, Xoossaakko zaarana.
הוא ילך לפני ה׳ ברוחו ובגבורתו של אליהו הנביא, ישלים בין אבות לבנים, וישיב את המרדנים לדרך הצדקה והתבונה. אכן, הוא יכין את העם לבואו של האדון.“ 17
Aawata wozana naytakko zaarana, kiitettonayssata xillota cinccatethaako zaarana mela, Godaas bessiya dere giigisanaw Eliyaasa ayyaananinne wolqqan Godaa sinthan baana” yaagis.
”כיצד אדע שדבריך נכונים?“שאל זכריה.”הלא אדם זקן אני, וגם אשתי כבר זקנה.“ 18
Zakkariyaasi kiitanchchuwako, “Ta hessa aybin eranee? Taaranne ta machcheera cimida” yaagis.
”אני המלאך גבריאל!“השיב המלאך.”אני עומד לפני אלוהים, והוא אשר שלח אותי לבשר לך את ההודעה הזאת. 19
Kiitanchchoy zaaridi, “Taani Xoossaa sinthan eqqiya Gabreele. Ha mishirachchuwa new odanaw Xoossaafe kiitetas.
דע לך כי כל אשר אמרתי יתקיים בבוא הזמן, אולם מאחר שלא האמנת לדברי, לא תוכל להוציא מילה מפיך מרגע זה ועד שיתקיימו דברי!“ 20
Hekko, wodiya naagidi polettiya ta qaala ne ammanonna ixxida gisho, hayssi polettana gakkanaw neeni muume gidana, odettanawukka dandda7akka” yaagis.
האנשים אשר התפללו בחוץ המתינו בינתיים לזכריה, ולא הבינו מדוע התעכב. 21
He wode Zakkariyaasi Xoossa Keethi gelidi gam77ida gisho, aybi hanide gidi asay karen naagishe gam77is.
לבסוף, כשיצא זכריה החוצה הוא לא יכול היה לדבר אל העם, אולם מסימני ידיים הבינו האנשים שראה חזיון. 22
I kare keyidi enttana odisanaw dandda7ibeenna. Malli besoppe attin odettanaw dandda7onayssa be7ida wode qonccethi be7idayssa eridosona.
זכריה נשאר בבית־המקדש עד תום ימי התורנות של מחלקתו, ולאחר מכן שב לביתו. 23
Zakkariyaasi ba haggazuwa polidi soo simmis.
כעבור זמן קצר הרתה אלישבע אשתו והסתתרה מעיני הציבור כחמישה חודשים. 24
Hessafe guye, iya machchiya Elsabeexa qanthatasu. Ichchashu ageena kumethi bana geenthada gam77asu.
”מה טוב הוא אלוהים!“קראה אלישבע בשמחה רבה.”ברחמיו הרבים הוא הסיר את חרפת עקרותי!“ 25
Iya, “Goday ba maarotan ta boriya asaa giddofe digganaw be7idi ha wodiyan hayssa oothis” yaagasu.
בחודש השישי להריונה של אלישבע שלח אלוהים את המלאך גבריאל אל העיר נצרת שבגליל, 26
Elsabeexa qanthatin usuppuntha ageenan, Xoossay kiitanchchuwa Gabreele Galiila biittan de7iya Naazirete katamaa kiittis.
אל נערה בתולה בשם מרים, ארוסתו של יוסף משושלת בית־דוד. 27
Kawuwa Dawite sheeshaappe gidida Yoosefa giya uraas oyshettida geela7eekko kiittis. He geela7iya Mayraamo geetettawusu.
גבריאל נגלה אל מרים ואמר לה:”שלום לך, אשת חן, ה׳ עמך!“ 28
Kiitanchchoy iikko bidi, “Daro dosettidare, saroy new gido, Xoossay neera de7ees” yaagis.
מרים נבהלה לרגע; דברי המלאך הביכו אותה, והיא ניסתה לנחש בלבה למה הוא התכוון. 29
Mayraama iya odan daro dagammada, “Hayssi aybi sarotho” gada heetasu.
”אל תפחדי, מרים, “הרגיע אותה המלאך,”כי מצאת חן בעיני אלוהים והוא החליט לברך אותך. 30
Kiitanchchoy zaaridi, “Mayraame babbofa; neeni Xoossaa sinthan saba demmadasa.
בעוד זמן קצר תיכנסי להריון ותלדי בן. בשם’ישוע‘תקראי לו. 31
Hekko neeni qanthatana adde na7a yelana, iya sunthaaka Yesuusa gada sunthana.
הוא יהיה רם־מעלה וייקרא בן־אלוהים. ה׳ ייתן לו את כסא דוד אביו, 32
I gita gidana, Ubbaafe Bolla Xoossaa na7aa geetetti xeegettana. Godaa Xoossay iya aawa Dawite araata iyaw immana.
והוא ימלוך על עם־ישראל לעולם ועד; מלכותו לא תסתיים לעולם.“ (aiōn g165) 33
I Yayqooba sheeshaa bolla merinaw kawotana; iya kawotethaas zawi baawa” yaagis. (aiōn g165)
”כיצד אוכל ללדת?“שאלה מרים בתמיהה.”הרי אני בתולה!“ 34
Mayraama kiitanchchuwako, “Hessi waanidi hananee? Ta adde erikke” yaagasu.
השיב לה המלאך:”רוח הקודש תבוא אליך, וגבורת אלוהים תצל עליך. משום כך הבן הקדוש שייוולד ייקרא בן־אלוהים.“ 35
Kiitanchchoy zaaridi, “Geeshsha Ayyaanay ne bolla wodhdhana, Ubbaafe Bolla Xoossaa wolqqay ne bolla kuyattana. Hessa gisho, yelettiya geeshsha na7ay Xoossaa Na7aa geetettana.
המלאך המשיך:”לפני שישה חודשים נכנסה קרובתך הזקנה אלישבע להריון – כן, זו ששכנותיה קראו לה’העקרה‘– וגם היא תלד בן! 36
Hekko, ne dabbiya Elsabeexa ba cimatetha laythan adde na7a qanthatasu. Iya maynthi geetettidaaro, shin ha77i usuppuntha ageena oykkasu.
כי אין דבר בלתי אפשרי לאלוהים“. 37
Xoossaa xooniyabay baawa” yaagis.
”הנני שפחתך, אדוני, “אמרה מרים בענווה,”ואני מוכנה לעשות את כל אשר יאמר לי. אמן שיתקיימו דבריך.“לאחר מכן נעלם המלאך. 38
Mayraama, “Hekko, taani Godaa aylliw, ne qaalada taw hano” yaagasu. Hessafe guye, kiitanchchoy iippe shaakettis.
כעבור ימים אחדים מיהרה מרים אל הרי יהודה, אל ביתו של זכריה, ובהיכנסה אל הבית ברכה את אלישבע לשלום. 39
Mayraama he saaminttan denddada Yihuda biittan de7iya issi geze katama basu.
40
Zakkariyaasa soo gelada Elsabeexo sarothasu.
לשמע ברכתה של מרים התנועע התינוק בבטנה של אלישבע, והיא נמלאה ברוח הקודש. 41
Elsabeexa Mayraami sarothuwa si7ida wode I uluwan de7iya na7ay ufayssan guppis. Elsabeexa Geeshsha Ayyaanan kumada,
”ברוכה את בנשים, מרים, וברוך תינוקך!“פרצה אלישבע בקריאת שמחה. 42
ba qaala dhoqqu oothada, “Neeni maccasaa giddofe anjjettidaaro, ne qanthatida na7aykka anjjettidayssa.
”מדוע זכיתי בכבוד הגדול שאם אדוני באה לבקר אותי? 43
Hanoshin, ta Godaa aaye, neeni taakko yaana mela taani oonee?
התינוק בבטני התנועע בשמחה לשמע קול ברכתך! 44
Hekko ne sarothuwa ta si7ida wode ta uluwan de7iya na7ay ufayssan guppis.
אלוהים ברך אותך בצורה נפלאה כזאת משום שהאמנת כי יקיים את דבריו.“ 45
Goday polana gidi immida qaala ammanidaara, iya anjjettidaaro” yaagasu.
השיבה מרים:”ברכי נפשי את ה׳; 46
Mayraama hayssada yaagasu: “Ta shemppiya Godaa bonchchawusu,
אגיל ואשמח באלוהים מושיעי! 47
ta Ayyaanay dhaliya Xoossan ufayttees.
כי עשה חסד עם שפחתו, ומעתה יברכוני כל הדורות. 48
I ba aylle kawushshatethaa be7is. Hachchife doomidi yeletethi ubbay tana anjjettidaaro gaana.
גדולות ונפלאות עשה עמי אל שדי, קדוש שמו. 49
Ays giikko, wolqqaama gidida I, taw gitabaa oothis. Iya sunthay Geeshshaa.
מדור לדור הוא מעניק את חסדו ורחמיו לכל היראים אותו. 50
Iya bonchcheyssata bolla, iya maarotethay merinaappe merinaa gakkanaassa.
בזרוע נטויה עשה מעשי גבורה, הפר מזימות גאים ורשעים, 51
Ba qesiyan minobaa oothis, bantta wozanan otortteyssata laallis.
והוריד שליטים מכיסאם. אולם את השפלים והנחותים הוא רומם! 52
Wolqqaama kawota araataappe kawushshis; banttana kawushshidayssata kabboys.
את העניים האכיל ואת העשירים הרעיב! 53
Koshattidayssata lo77oban kalssis, shin dureta mela kushe yeddis.
אלוהים תמך בעבדו ישראל, ולא שכח כי הבטיח לאבותינו – לאברהם ולזרעו – לרחם על ישראל לעולם ועד!“ (aiōn g165) 54
Ba maarota qoppidi, Ba aylliya Isra7eele maaddis.
55
Hessika nu aawatas odida qaalaa, Abrahamesinne iya sheeshas gidayssa merinaw polanaassa” yaagasu. (aiōn g165)
מרים נשארה אצל אלישבע כשלושה חודשים, ולאחר מכן חזרה לביתה. 56
Mayraama Elsabeexi matan heedzu ageena mela gam77ada ba soo simmasu.
בינתיים תמו ימי הריונה של אלישבע והיא ילדה בן. 57
Elsabeexis yelo qammay gakkin adde na7a yelasu.
השמועה על החסד שעשה איתה ה׳ התפשטה עד מהרה בין שכניה וקרובי משפחתה, וכולם שמחו בשמחתה. 58
I shoorotinne I dabboti Goday gita maarota oothidayssa si7idi, iira issife ufayttidosona.
ביום השמיני להולדת התינוק התכנסו השכנים והקרובים לטקס ברית־המילה. האורחים היו בטוחים שהתינוק ייקרא”זכריה“– על שם אביו, 59
Hosppuntha gallasan yooga na7a qaxxaranaw yidosona. Iya aawa sunthan Zakkariyaasa gidi sunthanaw koyidosona.
אולם אלישבע אמרה:”לא, שם התינוק יוחנן!“ 60
Shin aayiya, “Akkay, Yohaannisa geetettanaw bessees” yaagasu.
”יוחנן?“התפלאו האורחים.”אבל אין במשפחתך אף אחד בשם הזה“. 61
Enttika, “Ne dabbotappe ha sunthan xeegettiday oonikka baawa” yaagidosona.
הם פנו אל זכריה (שעדיין לא היה מסוגל לדבר), ושאלו אותו בתנועות ידיים וברמזים כיצד ייקרא התינוק. 62
Iya aaway oona gidi sunthaneekko eranaw koyidi iya malla oychchidosona.
זכריה ביקש בתנועות ידיים שיביאו לו לוח, וכתב עליו:”שם הילד יוחנן“. 63
I xaafiyabaa oychchi ekkidi, “Iya sunthay Yohaannisa” gidi xaafis. Ubbay I xaafidayssa be7idi malaalettidosona.
באותו רגע חזר אליו כושר הדיבור והוא החל לברך את אלוהים. 64
Iira Zakkariyaasa inxarssay bilettis, Xoossaa galatishe odetethi oykkis.
כל השכונה נמלאה יראת כבוד, והדבר היה נושא לשיחה בכל הרי יהודה. 65
Shooroti ubbay yashshan kumidosona. Ha hanidabay geze Yihuda biittan odettis.
כל השומעים התרשמו עמוקות ואמרו:”מעניין למה נועד הילד הזה.“כי היה ברור להם שאלוהים איתו. 66
Hessa si7ida ubbay, “Ha na7ay ay hananddeshsha” gidi bantta giddon odettidosona. Godaa kushey iyara de7ees.
לאחר מכן נמלא זכריה אביו רוח הקודש וניבא את הנבואה הבאה: 67
Yohaannisa aaway Zakkariyaasi Geeshsha Ayyaanan kumidi hayssada yaagidi tinbbite odis.
”ברוך ה׳ אלוהי ישראל, כי פנה אל עמו, הודיע ופדה אותו. 68
“Isra7eeliya Goday galatetto, yidi ba asaa wozis.
ה׳ שלח לנו מושיע גיבור משושלת בית דוד עבדו – 69
Ba aylliya Dawite keethan atotethaa kaciya denthis.
כפי שהבטיח לנו בפי נביאיו הקדושים עוד לפני זמן רב – (aiōn g165) 70
Hessika beni wode geeshsha nabeta doonan odettidayssa mela, (aiōn g165)
כדי להצילנו מיד כל אויבינו ושונאינו. 71
Iya ashoy nu morkketappenne nuura eqettiya ubbaa kushiyappe.
אלוהים יעשה חסד עם אבותינו ויזכור את בריתו 72
Hessa I oothiday nu aawatas ba maarota bessanaasinne, ba geeshsha caaquwa naaganaassa.
ואת שבועתו לאברהם אבינו: 73
Nu aawa Abrahames caaqqida caaquwa qoppanasinne
להצילנו מיד אויבינו, ולהעניק לנו את הזכות לשרתו כל ימי חיינו בקדושה, ובצדקה וללא פחד.“ 74
nu morkketa kusheppe kessidi yashshi baynna iya haggaazana melassa.
75
Nu laytha ubban geeshshatethaninne xillotethan ba sinthan nuna essanaassa.
”ואתה, ילדי הקטן, תיקרא נביא לאל עליון, כי תלך לפני האדון ותפנה לו את הדרך. 76
Qassi laa na7aw, neeni Ubbaafe Bolla Xoossaa nabe geetettana. Godaa ogiya loythanaw ne iya sinthan baana.
אתה תלמד את בני־ישראל כיצד הם יכולים להיוושע על־ידי סליחת חטאיהם. 77
Entta nagaray qushettin, entti atotethi demmanayssa ne Godaa deriyas odana.
בזכות אהבתו, רחמיו וטוב־לבו של אלוהים יזרח עלינו אור ממרום, 78
Nu Xoossaa lo77o maarotethaafe denddoyssan wontta xalqey nuus saluwappe keyis.
כדי להאיר לשרויים במוות ובחשכה, וכדי להוביל את רגלינו אל דרך השלום.“ 79
Hessika dhumaninne, hayqo kuya garssan de7eyssatas poo7isanaassa, nu tohuwakka saro ogiyakko zaaranaassa” yaagis.
הילד גדל, התחזק והתחשל באופיו. הוא התגורר במדבר עד שהגיע המועד להתחיל את שליחותו אל עם־ישראל. 80
Na7ay diccis, Ayyaanan minnis, Isra7eele asaas qonccana gakkanaw bazzo biittan de7is.

< לוּקָס 1 >