ג'ון 1
| בראשית היה הדבר, והדבר היה עם האלוהים, ואלוהים היה הדבר. | 1 |
Kar chakruok, Wach ne nitie, kendo Wach ne ni kod Nyasaye, kendo Wach ne en Nyasaye.
| הוא היה בראשית עם האלוהים. | 2 |
Ne en gi Nyasaye nyaka aa chakruok.
| דרכו נברא הכל, אין דבר שלא נברא על־ידו. | 3 |
En ema nomiyo gik moko duto ochwe; kendo ka dine onge en, to onge gima dine ochwe mosechwe.
| בו היו חיים, וחיים אלה היו האור לבני־האדם. | 4 |
Ngima ne ni kuome, kendo ngimano ne en ler ni ji.
| האור מאיר בחושך, והחושך לא התגבר עליו. | 5 |
Lerno rieny ei mudho, to mudho pok oime.
| אלוהים שלח אדם בשם יוחנן | 6 |
Nyasaye nooro ngʼat moro ma nyinge Johana.
| להעיד על האור האמתי, כדי שכולם יאמינו בו. | 7 |
Nobiro kaka janeno mondo otim nend lerno, mondo kanyalore to ji duto oyie kuom lerno.
| יוחנן עצמו לא היה האור; הוא רק נשלח להעיד על האור | 8 |
Johana owuon ne ok en ler nogo, to nobiro mana kaka janeno mar lerno.
| האמתי שבא לעולם כדי להאיר לכל בני־האדם. | 9 |
Ler mar adier machiwo ler ni ji duto noyudo biro e piny e kindeno.
| האור בא אל העולם שנברא על ידו, אך העולם לא הכיר אותו. | 10 |
Ne en e piny, to kata obedo ni en ema nomiyo ochwe piny, to piny ne ok ongʼeye.
| הוא בא אל שלו, אך אלה לא קיבלו אותו. | 11 |
Nobiro ir joge owuon, to joge ne ok orwake.
| אבל לכל אלה שהאמינו בו הוא העניק את הזכות להיות בני־אלוהים. | 12 |
To ji duto mane orwake, mi oyie kuome, nomiyogi teko mar doko nyithind Nyasaye,
| כל המאמינים בו נולדו מחדש – לא בלידה ביולוגית מגבר ואישה, ולא מרצון האדם, אלא מרצון האלוהים. | 13 |
ma gin nyithindo mane ok onywol koa e koth dhano, kata kuom pach dhano, kata kuom dwach dichwo, to nonywolgi kuom Nyasaye.
| הדבר נהיה בשר ושכן בתוכינו. אנחנו ראינו את כבודו, כבוד הבן היחיד מהאב, מלא חסד ואמת. | 14 |
Wach nodoko dhano kendo nodak kodwa. Waseneno duongʼne, ma en duongʼ mar Wuowi ma Miderma, ma noa ka Wuoro kopongʼ gi ngʼwono kod adiera.
| יוחנן העיד עליו וקרא:”הנה האדם שאליו התכוונתי, כשסיפרתי לכם שאחרי עומד לבוא אדם גדול ונעלה ממני, כי הוא היה לפני שהייתי אני.“ | 15 |
Johana notimo neno kuome. Nokok matek kowacho niya, “Ma e Jal mane awuoyo kuome kane awachonu ni, ‘Jal mabiro bangʼa oloya mabor nikech ne entie kapok ne abetie.’”
| כולנו התברכנו בברכות רבות מעושרו ומחסדו. | 16 |
Waduto waseyudo gweth mogundho kuom ngʼwonone mathoth.
| כי בעוד שמשה רבנו מסר לנו את התורה, ישוע המשיח העניק לנו חסד ואמת. | 17 |
Chik nochiw kokalo kuom Musa, to ngʼwono kod adiera, to Yesu Kristo ema nokelo.
| איש לא ראה מעולם את האלוהים, מלבד בנו היחיד הנמצא בחיקו, והוא סיפר לנו על אביו. | 18 |
Onge ngʼama oseneno Nyasaye, to Wuowi ma Miderma machiegni gi Wuoro ema osemiyo wangʼeye.
| זוהי, אם כן, עדותו של יוחנן: כאשר שלחו אליו היהודים כוהנים ולווים מירושלים כדי לברר מי הוא, | 19 |
Ma e neno mane Johana otimo ka jo-Yahudi modak Jerusalem nooro jodolo gi jo-Lawi mondo openje ni ne en ngʼa.
| יוחנן הודה מיד:”אינני המשיח!“ | 20 |
Johana ne ok opandonegi gimoro, to nohulonigi ka en thuolo niya, “Ok an Kristo.”
| ”אם כן, מי אתה?“דרשו לדעת.”האם אתה אליהו?“”לא“, השיב יוחנן.”האם אתה הנביא?“”לא“השיב להם. | 21 |
Negipenje niya, “Kare in ngʼa? In Elija koso?” To nowacho niya, “Ok an.” “Koso in e janabi?” Nodwoko niya, “Ooyo.”
| ”מי אתה? מה יש לך לומר? ברצוננו לדעת מה להשיב לשולחינו.“ | 22 |
Eka negiwachone mogik niya, “Kare, in ngʼa? Miwa dwoko mondo water ni joma ne oorowa. Iwacho angʼo kuomi in iwuon?”
| ”אני הקול הקורא במדבר כנבואת ישעיהו:’פנו דרך ה׳!‘“השיב יוחנן. | 23 |
Johana nodwokogi gi weche mag Isaya Janabi niya, “An e ngʼat makok e thim ni, ‘Losuru yo moriere tir ne Jehova Nyasaye.’”
| אנשים אלה, שנשלחו על־ידי הפרושים, המשיכו לשאול אותו:”אם אינך המשיח, אינך אליהו ואינך הנביא, מדוע אתה מטביל את האנשים?“ | 24 |
To jo-Farisai moko ma noor,
| 25 |
nopenje niya, “Ka ok in Kristo, kata Elija, kata janabi, to angʼo momiyo ibatiso ji?”
| ”אני מטביל רק במים, “השיב יוחנן,”אולם דעו ביניכם עומד אדם שלא פגשתם מעולם. | 26 |
Johana nodwokogi niya, “An abatisou gi pi, to nitie ngʼato e dieru ma ukia.
| למרות שהוא בא אחרי הוא היה לפני, ואיני ראוי אפילו להתיר את שרוך נעליו.“ | 27 |
En Jal mabiro bangʼa, ma ok awinjora gonyo tond wuochene.”
| כל זה התרחש בכפר בית־עניה שעל חוף הירדן – במקום שבו נהג יוחנן להטביל. | 28 |
Magi duto notimore Bethania, loka mar aora Jordan, kuma Johana ne batisoe ji.
| למחרת ראה יוחנן את ישוע בא לקראתו והכריז:”הביטו! הנה שה האלוהים הנושא את חטאי העולם. | 29 |
Kinyne Johana noneno Yesu kabiro ire, mi nowacho niya, “Neuru, Jalcha e Nyarombo mar Nyasaye, magolo richo mar piny!
| אליו התכוונתי כשסיפרתי לכם שאחרי עומד לבוא אדם גדול ונעלה ממני, כי הוא היה לפני שהייתי אני. | 30 |
Ma e jal mane awuoyo kuome kane awacho ni, ‘Ngʼato mabiro bangʼa oloya mabor, nikech ne entie kapok ne abetie.’
| אני עצמי לא הכרתי אותו; אני באתי רק להטביל אנשים במים ולהצביע עליו לעם ישראל.“ | 31 |
An awuon ne ok angʼeye, to gimomiyo ne abiro ka abatiso ji gi pi ne en mondo ofwenyre ni Israel.”
| יוחנן סיפר להם שהוא ראה את רוח הקודש יורדת בדמות יונה ונחה על ישוע. | 32 |
Eka Johana notimo nenoni kama: “Ne aneno Roho kalor piny koa e polo e kido mar akuru kendo kapiyo kuome.
| ”לא הכרתי את ישוע לפני כן, “חזר ואמר יוחנן,”אולם כאשר אלוהים שלח אותי להטביל במים הוא אמר לי:’בראותך את רוח הקודש יורדת ונחה על איש, דע כי אותו אתה מבקש – זהו האיש שיטביל ברוח הקודש‘. | 33 |
Ka dine Jal mane oora mondo abatis ji gi pi we nyisa, to dine ok angʼeye. Nonyisa ni, ‘Ngʼama ineno ka Roho olor mi opiyo kuome e Jal mabiro batiso ji gi Roho Maler.’
| אני ראיתי את רוח הקודש יורדת ונחה על האיש הזה, ולכן אני מעיד שהוא בן האלוהים.“ | 34 |
Koro aseneno mano kotimore omiyo anyisou ni en Wuod Nyasaye.”
| למחרת שוב עמד יוחנן באותו מקום עם שניים מתלמידיו. | 35 |
Kinyne Johana ne ni kanyo kendo gi jopuonjrene ariyo.
| בראותו את ישוע בא לקראתו הוא קרא:”הנה שה האלוהים!“ | 36 |
Kane gineno ka Yesu kalo machiegni, nowacho niya, “Neuru, Jalcha e Nyarombo mar Nyasaye!”
| כששמעו שני התלמידים את קריאתו של יוחנן, פנו ללכת בעקבות ישוע. | 37 |
Kane jopuonjrene ariyogo owinjo kowacho mano, negiluwo bangʼ Yesu.
| ישוע הביט לאחור וראה שהשניים הולכים בעקבותיו.”מה רצונכם?“שאל אותם.”רבי, היכן אתה גר?“השיבו בשאלה. | 38 |
Yesu nolokore monenogi ka giluwo bangʼe, mi nopenjogi niya, “Angʼo mudwaro?” Negiwachone niya, “Rabi” (ma tiende ni “Japuonj”), “idak kanye?”
| ”בואו וראו“, ענה ישוע. השניים הלכו אחריו למקום מגוריו, ונשארו איתו משעה ארבע אחר־הצהריים עד הערב. | 39 |
Nodwokogi niya, “Biuru mondo udhi une.” Omiyo negidhi mine gineno kama ne odakie, kendo negibet kode kanyo odiechiengʼ ngima. Ne en kar sa apar mar odhiambo.
| אַנְדְּרֵי, אחיו של שמעון פטרוס, היה אחד משני התלמידים שהלכו אחריו. | 40 |
Andrea mowadgi Simon Petro ne en achiel kuom ji ariyo mane owinjo gima Johana nowacho mi noluwo bangʼ Yesu.
| אַנְדְּרֵי הלך מיד לחפש את אחיו, וכשמצא אותו קרא בהתרגשות:”מצאנו את המשיח!“ | 41 |
Gima Andrea notimo mokwongo ne en manyo owadgi ma Simon kendo nyise niya, “Waseyudo Mesia” (tiende ni Kristo).
| כשהביא אַנְדְּרֵי את פטרוס אל ישוע, הביט ישוע בפטרוס לרגע ואמר:”אתה אמנם שמעון בנו של יונה, אך מעתה ואילך תיקרא: פטרוס – כֵּיפָא!“ | 42 |
Omiyo nokelo Simon ir Yesu. Yesu nongʼiye tir mowachone niya, “In Simon wuod Johana, chiengʼ moro noluongi ni Kefa” (tiende ni Petro).
| למחרת החליט ישוע ללכת לגליל. הוא פגש בדרך את פיליפוס ואמר לו:”בוא אחרי.“ | 43 |
Kinyne Yesu nongʼado e pache mondo oa odhi Galili. Kane oyudo Filipo, nowachone niya, “Luwa.”
| פיליפוס היה מבית־צידה, עירם של אַנְדְּרֵי ופטרוס. | 44 |
Filipo, mana kaka Andrea gi Petro, ne aa e dala mar Bethsaida.
| פיליפוס הלך לחפש את נתנאל, וכשמצא אותו קרא:”מצאנו את המשיח שעליו סיפרו משה רבנו והנביאים! שמו ישוע, בנו של יוסף מנצרת!“ | 45 |
Filipo noyudo Nathaniel mowachone niya, “Waseyudo ngʼat ma Musa nondiko kuome e kitap Chik, kendo ma jonabi bende nondiko kuome, ma en Yesu ja-Nazareth, ma wuod Josef.”
| ”נצרת?“קרא נתנאל בחוסר אמון.”איזה דבר טוב יכול לצאת מנצרת?“”בוא וראה במו עיניך“, הפציר בו פיליפוס. | 46 |
Nathaniel nopenje niya, “Bende gima ber moro amora nyalo aa Nazareth adier?” Filipo nodwoke niya, “Bi mondo ine.”
| כשראה ישוע את נתנאל בא לקראתו, קרא:”הנה בא לקראתנו בן ישראל אמתי – אדם ישר אמתי שאין בו מרמה.“ | 47 |
Kane Yesu oneno Nathaniel ka biro kochomo ire, nowuoyo kuome kowacho niya, “Neuru ja-Israel adier, maonge miganga moro amora kuome.”
| ”כיצד אתה יודע מי אני ומה אני?“תמה נתנאל.”ראיתי אותך יושב תחת עץ התאנה עוד לפני שפיליפוס מצא אותך“, ענה ישוע. | 48 |
Nathaniel nopenje niya, “Ingʼeya nade?” Yesu nodwoke niya, “Ne aneni sa ma ne in e tiend ngʼowu, kane pok Filipo oluongi.”
| ”אדוני, אתה באמת בן־האלוהים, מלך ישראל!“קרא נתנאל. | 49 |
Eka Nathaniel nodwoke niya, “Rabi, in Wuod Nyasaye adier; in Ruodh Israel.”
| ”האם אתה מאמין בכך רק משום שאמרתי כי ראיתי אותך יושב תחת עץ התאנה?“שאל ישוע.”עוד תראה דברים גדולים מאלה! | 50 |
Yesu nowachone niya, “Iyie mana nikech aa wachoni ni nende aneni e tie yiend ngʼowu. To ibiro neno gik madongo mohingo mano.”
| אפילו תראה את השמים נפתחים ומלאכי אלוהים עולים ויורדים על בן־האדם.“ | 51 |
Eka nomedo wacho niya, “Awachonu adier ni ubiro neno ka polo oyawore, kendo ka malaike mag Nyasaye idho kendo lor kuom Wuod Dhano.”
