ג'ון 9
| ישוע עבר בדרך וראה איש שהיה עיוור מלידה. | 1 |
Jisu vbv vngkarminto, nw nyi ako bvnglin lokv nyikching nvgo kaapa toku.
| ”רבי, “שאלו תלמידיו,”מדוע נולד האיש עיוור, בגלל חטאיו שלו או של הוריו?“ | 2 |
Ninyigv lvbwlaksu vdwv ninyia tvvkato, “Tamsarnv, yvvgv rimur vkudw ninyia bvngrilokv nyikching monv? Hv atugv lokvre vmalo ninyigv anvabu gv rimur lokvre?”
| ”לא בגלל חטאיו ולא בגלל חטאי הוריו“, השיב ישוע.”אדם זה נולד עיוור על־מנת שאלוהים יוכל לגלות בו את כוחו וגבורתו. | 3 |
Jisu mirwkto, “Si so nyi gv rimur vmalo ninyigv anvabu gv rimur lokv ninyia nyikching moma. So nyi si nyikching pvnv v, ogulvgavbolo Pwknvyarnv gv jwkrw okv rinam a ninyi gvlokv kaatam dubv.
| עלינו למהר לעשות לאור היום את מה שהטיל עלינו שולחי, כי תוך זמן קצר יבוא הלילה, ואז לא יוכל איש לעשות דבר. | 4 |
Vdwgo aluv asubv doodv ridw, ngonu ngam vngmunvgv lvgabv kudungkua riji rungdubv ridu; kanv ngv aariku vdwlo yvvka kudungkua rinyu kumare.
| כל עוד אני בעולם, אני אור העולם – אני מעניק לו את אורי.“ | 5 |
Ngo vdwgo nyiamooku so dooridw, ngo nyiamooku gv loung ngv.”
| ישוע ירק על הארץ, עשה משחה מהרוק ומרח אותה על עיני העיוור. | 6 |
Vbv so miro kochingbv, Jisu kvdw lo tachor chorbiakto okv chorbiak kolokv eriungbv mego mvto; nw nyi hvkvgv nyiklo piaklwkto
| ”לך לשטוף את עיניך בבריכת השילוח“, אמר לו ישוע. העיוור הלך לשטוף את עיניו ושב למקום בעיניים פקוחות ובריאות. | 7 |
okv minto, “Vngnyika okv noogv nyukmua sokak teka siloam gv svlv lo,” (Siloam vla minam si “vngmukunam”). Vkvlvgabv nyi angv vngtoku, ninyigv nyokmua sokak toku, okv nyiktarla kaying lakula aakur toku.
| שכנים ואנשים שהכירו אותו כקבצן עיוור שאלו זה את זה:”האם זהו אותו קבצן עיוור?“ | 8 |
Vbvrikunamv, ninyigv namrwk ajin vdwv okv ninyia kvvlo dvku koodubv kaanv vdwv, tvvka minsunyato, “So nyi si mabvre dootung tvla kookinv angv?”
| אחדים השיבו:”כן.“ואחדים אמרו:”לא. לא ייתכן שזהו אותו אדם“, הרהרו בקול.”אבל הוא באמת דומה לו כשתי טיפות מים!“הקבצן בא לעזרתם וקרא”אני האיש!“ | 9 |
Megonv minto, “Hv mabv,” vbvritola kvvbi vdwv minto, “Ma hv ma; hv ho nyi anga gvvnv go.” Vkvlvgabv nyi angv atuv minto, “Nyi angv ngo mabv.”
| ”כיצד אתה יכול לראות? מה קרה לך?“שאלו. | 10 |
Bunu ninyia tvvkato, “No vjak oguaingbv rila kaapa nyudukunv?”
| והקבצן סיפר להם:”אדם בשם ישוע מרח משחה על עיני, ואמר לי לשטוף אותן בבריכת השילוח. עשיתי כדבריו ואני יכול לראות!“ | 11 |
Hv mirwksito, “Jisu vnam nyi angv kvdw mego naala eriungbv mego mvto, um ngoogv nyiklo piaklwkto, okv ngam Siloam lo vngla nyukmua soktoka vla minto. Vkvlvgabv ngo vngtoku, okv vdwlo ngo sokdanam gola ngo kaapa nyutoku,”
| ”היכן האיש הזה עכשיו?“שאלו האנשים.”איני יודע“, השיב הקבצן. | 12 |
Bunu tvvkato, “Hv ogolo?” Nyi angv mirwksito, “Ngo chingkuma.”
| ואז הם לקחו את הקבצן אל הפרושים | 13 |
Vbvrikunamv bunu nyikchingnv nyi anga Parisis vdwgvlo aagv jitoku.
| (כל זה התרחש בשבת). | 14 |
Jisu gv kvdw a eriungbv mvla okv ninyigv nyikching nama mvpu kunam alu v Jius Doonualulo rito.
| ”כיצד נפקחו עיניך?“שאלו הפרושים. והקבצן סיפר להם כיצד ישוע מרח משחה על עיניו ושלחו לשטוף אותן בבריכת השילוח. | 15 |
Vbvrikunamv, Parisis vdwv, nyi anga oguaingbv rila hv kaapa pvku nvdw vla tvvkato. Hv bunua mintam toku, “Nw kvdw eriung vkv ngoogv nyik so piaklwkto; ngo nyukmua sokak toku okv ngo vjak kaapa nyudukunv.”
| אחדים מהפרושים החליטו:”האיש הזה, ישוע, אינו יכול לבוא מן האלוהים, מאחר שאין הוא שומר את השבת.“אחרים טענו:”אבל כיצד יכול אדם חוטא לחולל ניסים כאלה?“מחלוקת קשה התפתחה ביניהם. | 16 |
Parisis megonv minto, “Sum rinv nyi angv si Pwknvyarnv gvlokvma, ogulvgavbolo (nw jius Doonualu gv pvbv gvbv rijima.”) Kvvbi vdwv, ogubvrijeka, minyato, “Oguaingbv nyi rimur nvngv svkvnv lamrwpanam a svbv kaatam nyuladubv?” Okv hoka bunugv apumlo akuaku subv mvngnya rinyato.
| הפרושים פנו אל הקבצן ושאלו:”מה דעתך על האיש שריפא אותך?“”אני חושב שהוא נביא שנשלח על־ידי אלוהים“, השיב הקבצן. | 17 |
Vkvlvgabv Parisis vdwv nyi anga lvkodv tvvdito, “No mindu hv noogv nyikching nama mvpupv vla—alvdo, no ninyia oguv vla mindunv?” Nyi angv mirwksito, “Hv Nyijwk go.”
| מנהיגי היהודים לא האמינו שהקבצן היה באמת עיוור ושעתה נרפא, ומשום כך הלכו לברר את הדבר אצל הוריו. | 18 |
Jius nyi kainv vdwv, ogubvrijeka, mvngjwng mato hv nyikching dvbv bvngnam go okv vjak kaapa nyudukunv vla, rinyung nga bunu ninyigv anvabua goklwkto
| ”האם זהו בנכם?“שאלו.”האם הוא באמת נולד עיוור? אם כן, כיצד הוא יכול לראות עתה?“ | 19 |
okv bunua tvvkato, “Si nonugv kuunyilo ngvre? Nonu mindu ninyia nyikching dubv bvngpvnv; vbvrikunamv, oguaingbv hv vjak kaapa nyudukunv?”
| אולם ההורים השיבו:”אנחנו יודעים כי זהו בננו וכי נולד עיוור, | 20 |
Ninyigv anvabuv mirwksito, “Ngonu chindu hv ngonugv kuunyilo ngv, okv ngo chindu ninyia nyikching dubv bvngpvnv.
| אך איננו יודעים כיצד הוא יכול לראות, או מי ריפא אותו. הוא אדם מבוגר ויכול לדבר בעד עצמו“, שאלו אותו. | 21 |
Vbvritola ngonu chima hv oguaingbv vjak kaapa nyudu kunvbvri, ngonu vbvka chima yvvdw ninyigv nyikching nga mvpu pvnv. Ninyia tvvka toka; hv kaipvku, okv atuv mirwk sinyu reku!”
| ההורים ענו כך כי חששו ממנהיגי היהודים, אשר איימו לגרש מקהל ישראל את כל המודה שישוע הוא המשיח. | 22 |
Ninyigv anvabuv svbv minto, ogulvgavbolo bunu Jius nyi kainv vdwa busuto, vbv tolwk minsuto yvvdw Jisunyi Kristo vla mvngjwng dvnvkv vnv anga Jius kumkunaam lokv naala naa reku.
| 23 |
Vkvlvgabv ninyigv anvabuv vbv minto, “Hv kaipvku; ninyia tvvka laka!”
| שוב קראו היהודים לקבצן שהיה עיוור ואמרו:”עליך להודות לאלוהים ולא לישוע, כי כולנו יודעים שהוא איש חוטא.“ | 24 |
Lvnyi nanvbv bunu nyi nyikching dubv bvngnam anga gokorto okv ninyia minto, “Pwknvyarnv gvlo milvla minto no jvjv nga milin jire vla! Ngonu chindu nam mvpunv nyi angv rimur nvgo.”
| ”איני יודע אם הוא חוטא או לא, “השיב הקבצן,”אבל דבר אחד אני יודע: הייתי עיוור ועכשיו אני רואה!“ | 25 |
Nyi angv mirwksito, “Ngo chima hv rimur nvgobvre vmalo rimur manv gobvre, ngo ako chinsudo: ngo nyikchingto, okv vjak ngo kaapa duku.”
| ”מה הוא עשה? כיצד ריפא אותך?“דרשו. | 26 |
“Hv ogugo nam rikunamv?” bunu tvvkato. “Hv oguaingbv nam nyikching nga mvpu kunamv?”
| ”כבר סיפרתי לכם. האם לא שמעתם? מדוע אתם מבקשים שאספר לכם בשנית, האם גם אתם רוצים להיות תלמידיו?“שאל הקבצן. | 27 |
“Ngo nonua mintam ropvkunv,” hv mirwkto, “okv nonu tvya magvrila. Nonu ogubv lvkodv tvvnwng dunv? Lvkonyika nonu ninyigv lvbwlaksu bv rinwng pvnv gubvre?”
| הם קללו אותו ואמרו:”אתה תלמידו! אנחנו תלמידיו של משה רבנו! | 28 |
Bunu ninyia beela okv minto, “No vlo nyi gv lvbwlaksu gumabv; vbvritola ngonu Moses gv lvbwlaksu vdwv.
| אנחנו יודעים שאלוהים דיבר אל משה, אבל איננו יודעים דבר על האיש הזה.“ | 29 |
Ngonu chindu Pwknvyarnv Mosesnyi raarwksuto; ogubvrijeka, vlo nyi anga, ngonu chima hv ogolokv aapvnvdw!”
| ”מוזר מאוד שאינכם יודעים דבר על אודות האיש שריפא את עיני“, השיב הקבצן. | 30 |
Nyi angv mirwkto, “Hv tvvkwkaakw manam gulaka! nonu chima hv ogolokv aapvnvdw, vbvritola hv nga ngoogv nyikching nama mvpu jipvku!
| ”אנחנו יודעים כי אלוהים אינו שומע לקול הרשעים, אך הוא מקשיב ברצון לאלה שאוהבים אותו ושומעים בקולו. | 31 |
Ngonu chindu Pwknvyarnv vdwloka rimurnv nyi ha tvvma dunv; hv tvvdu nyi yvvdw ninyia mvngdv dunv okv ninyigv minam ha rinv vdwa.
| מאז בריאת העולם לא שמענו על אדם שריפא עיוורון מלידה. (aiōn g165) | 32 |
Sichingmookua pwklinyarlin rilokv naala Vjakgobv yvvka tvvpama nyi nga bvnglin lokv nyikching nvnga kaapa dukubv mvnv. (aiōn g165)
| אילו אדם זה לא בא מאלוהים, הוא לא היה מסוגל לעשות מאומה!“ | 33 |
So nyi si Pwknvyarnv gvlokv aama nvgoilo hv vdwloka vkvnv aba go rinyu mare.”
| ”ממזר שכמוך!“קראו לעברו בזעם.”אתה מתיימר ללמד אותנו?“והם גרשוהו החוצה. | 34 |
Bunu mirwkto, “Nam rimurlo bvnglinla okv sotv pvkunv—okv no ngonua tamsar dubv rikwdoi?” Okv bunu ninyia Jius kumkunaam loka naalin toku.
| כאשר שמע ישוע את הדבר, הוא פגש בקבצן ושאל אותו:”האם אתה מאמין בבן האדם?“ | 35 |
Ogugo ripvkudw um vdwlo Jisu tvvpa tokudw, hv nyi anga kaapa toku okv ninyi tvkato, “No Nyia Kuunyilo nga mvngjwng dunvre?”
| ”מיהו?“שאל האיש.”אני רוצה להאמין בו.“ | 36 |
Nyi angv mirwkto, “Tamsarnv, hv yvvdw nga minpalabv ngo ninyia mvngjwng nyula dukubv!”
| ”ראית אותו, והוא מדבר אליך כרגע“השיב ישוע. | 37 |
Jisu ninyia minto, “No ninyia kaaropvkunv, okv ho nyi angv vjak nam lvkobv gaam raadung minsudo.”
| ”כן, אדוני, “קרא האיש,”אני מאמין!“והוא השתחווה לישוע. | 38 |
Nyi angv minto, “Ahtu, ngo mvngjwng dukunv!” okv hv Jisu gv haabolo guplwk toku.
| ”אני באתי לעולם לשם משפט – להעניק ראייה לעיוורים, ולהוכיח לאלה שחושבים את עצמם לפיקחים שהם למעשה עיוורים“, אמר ישוע. | 39 |
Jisu minto, “Ngo nyiamooku so jwngkadaka tebv aapvnv, nyikching nvngv kaaparungdu kubv okv yvvdw kaapa dunv nyikching rungdu kubv.”
| הפרושים שעמדו שם שאלו:”האם אתה כולל אותנו בין העיוורים?“ | 40 |
Parisis nyi mego hoka ninyia lvkobv rinv, ninyia vbv mindubv tvvgvrila okv ninyia tvvkato, “Jvjvbv no ngonua ka nyikching nvngv vla minta madunvre?”
| ”אילו הייתם עיוורים לא הייתם אשמים“, הסביר ישוע.”אולם אתם טוענים שאתם רואים, ולכן אתם אשמים.“ | 41 |
Jisu mirwkto, “vbvrikunamv nonu nyikching nvgoilo, nonu rigakpanam dootvma; vbvritola nonu kaapadunv vla mimbwngla minro pvku, vbv minam si kunv nonu vjakgobv rigakpanam doodukunv.”
