< ג'ון 7 >
לאחר מכן חזר ישוע לגליל ועבר מכפר לכפר. הוא לא רצה לשוב ליהודה, כי מנהיגי היהודים שם רצו להרגו. | 1 |
Pamande ye mambo ega oYesu asafiliye eshi hu Galilaya, afuatanaje sagaasongwelwe abhala huu Yahudi afwatanaje huuyahudi wapangaga ahubude.
Eshi eshikulukulu sha Yahudi, eshi kulukulu ye Vibanda, ya pepee.
האיצו בו אחיו לעלות לירושלים לרגל החג.”לך ליהודה, כדי שגם תלמידיך יראו את הנסים שאתה מחולל“, לעגו לו. | 3 |
Aholo wakwe nkabhozya, “Sogala apantu epa obhale hu Yahudi, abhanafunzi bhaho bhagalole amambo gobhomba.
”איך אתה רוצה להתפרסם בעודך מסתתר כאן? אם אתה מחולל ניסים ונפלאות, גלה את עצמך לעולם.“ | 4 |
Nomo wabhomba lyolyonti hu shi siri nkashe omwene yoyo ahwanza ajulihane pazelu. Nkashe obhomba ega, hwilanje wewe hwabha munsi.”
Hata bhaholo bhakwe sebhamwetesheye.
”עדיין לא הגיע הזמן שאלך, אולם אתם יכולים ללכת בכל זמן שתרצו“, השיב ישוע. | 6 |
O Yesu nkabhabhozya, “Insiku zyane sezifishile bado, ila ensiku zyenyu kila muda zihweli.
”כי העולם אינו יכול לשנוא אתכם, אבל הוא שונא אותי, משום שאני מוכיח אותו במעשיו המושחתים. | 7 |
Abhamunsi sebhawezizye abhavitwe amwe, ila bhamvitwa ane afuatane embahakikisya aje ambombo zyao mbibhi.
לכו אתם לחוג את החג בירושלים. איני הולך עתה, כי טרם הגיע זמני.“ | 8 |
Zubhaji abhale hu shikulukulu; ane sembala hu shikulukulu afuatanaje omuda gwane guli seele afishe.”
Nayanga enongwa izyo hwa bhahala, asageye hu Galilaya.
אולם לאחר שהלכו אחיו הלך גם ישוע לירושלים, אם כי בסתר, כדי שלא יכירו אותו. | 10 |
Hata sheshi, aholo bhakwe na bhabhalile hushikulukulu wope nkahabhala, sio apazelu bali pasirisiri.
בינתיים חיפשוהו המנהיגים בין החוגגים וחקרו:”היכן הוא?“ | 11 |
Ayahudi bhali bhahufuata hushikulukulu naje, “Ali hwii?”
דעת הקהל הייתה חלוקה עליו; אחדים אמרו:”הוא אדם נפלא!“ואילו אחרים טענו:”הוא רמאי!“ | 12 |
Hwali no luyangano lwinji muhati mlubhongano ahusu omwene. Wamo bhajile, “Muntu mwinza.” Bhamwabho wajile, “Ndadi abhatezya olubhongano.”
אך איש לא העז להשמיע את דעתו עליו ברבים, מפחד מנהיגי היהודים. | 13 |
Hata sheshi nomo wayanjile pazelu ahusu omwahale afuatanaje bhabhogope Ayahudi.
בעיצומו של החג הלך ישוע לבית־המקדש ולימד את העם. | 14 |
Ensiku zye shikulukulu nazyahali katikati, oYesu azubhile abhale mshibhanza na hwande asambelezye.
”כיצד הוא יודע כל־כך הרבה?“תמהו היהודים.”הרי הוא לא למד אף פעם בבית מדרש!“ | 15 |
Ayahudi bhaswigaga na nayanje, “Huu namna wele omuntu amanye enongwa enyinji? Sasambeleye nkahashe.”
”איני מלמד אתכם את תורתי, כי אם את תורת האלוהים אשר שלחני“, השיב ישוע. | 16 |
O Yesu ayanga naje, “Emanyizyo zyane se zyaline, ila zyoola wantumile.
”מי שרוצה לעשות את רצון האלוהים יודע אם אני מדבר בשם אלוהים או בשם עצמי. | 17 |
Nkashe wawonti anzasongwe abhombe olusongwo lwakwe omwene, anzamanye emanyizyo ezi, aje zifuma hwa Ngolobhe, au aje eyanga afume huline nene.
מי שמשמיע את דעתו האישית מצפה לשבחים ותהילה, אולם מי שרוצה בכבוד שולחו הוא אדם ישר ונאמן. | 18 |
Shila wayanga gagafuma hwa mwene yoyo ahwenza umwamu wakwe, na shila wahwanza oumwamu wakwe omwene wantumile, omuntu omuntu oyo we lyoli, na muhati yakwe nahumo abhombeshe zye malenka.
משה נתן לכם את התורה אבל איש מביניכם אינו מקיים את התורה. מדוע אתם רוצים להרוג אותי על הפרת התורה?“ | 19 |
O Musa sagabhapiye amwe endajizyo? Ila nomo hata weka hulimwe wabhomba endajizyo. Yenyu muhwanza ambude?
”היצאת מדעתך“, קרא הקהל.”מי רוצה להרוג אותך?“ | 20 |
Amabhongano gayanga, “Aje oli na mapepo. Wenu wahanza ahubude?”
”אני עשיתי נס אחד בשבת וכולכם התפלאתם והשתוממתם על כך“, אמר ישוע. | 21 |
O Yesu wayanga wagaa, “Ombombile embombo yeeka, namwe mwenti muswijile afuatanajenesho.
”אבל גם אתם עובדים בשבת! הרי אתם עושים ברית־מילה לפי מצוות משה, מצוה שניתנה לנו למעשה מהאבות וקדמה לתורת משה, גם בשבת. | 22 |
O Musa abhapiye etohara (sio aje efuma hwa Musa, ila efuma hwa daada), na hu Sabato mhutahiri omuntu.
אם אתם מתירים קיום ברית־מילה בשבת, כדי לא להפר את התורה, מדוע אתם מתרגזים על שריפאתי מישהו בשבת? | 23 |
Nkashe omuntu anzaposhele etohara hwi siku lye Sabato aje endajizyo zya Musa zinganje nankanywe, yeenu munvitwa ane afwatanaje ebheshele omuntu abhe mwinza kabisa hu Sabato?
אל תשפטו רק לפי מה שאתם רואים בעיניכם, אלא בחנו ושפטו בצדק!“ | 24 |
Mganje alonje alengane sha mlola, ila alonje hulyoli.
אחדים מתושבי ירושלים שאלו:”האם אין זה האיש שהם רוצים להרוג? | 25 |
Bhamo bhamo uYelusalemu bhaga, “Seyayono wabhahu mwanza ahude?
הנה הוא מדבר בציבור ואיש אינו פוגע בו. אולי מנהיגינו הגיעו למסקנה שהוא באמת המשיח! | 26 |
Enya, oyanga pazelu, na sebhayanga hahonti alengane no mwene. Sawezizye aje egabha aje alongozi bhamenye elyoli aje ono yo Kilisiti, ewezizye abhe?
אולם כיצד ייתכן הדבר? הרי אנחנו יודעים מאין בא, ואילו המשיח אמור לבוא מאי־שם, ממקום בלתי ידוע.“ | 27 |
Timenye aje omuntu ono afumila hwii. O Kilisti lwayenza, atasheshii, nomo wailola aje afuma hwii.”
”ודאי שיודעים אתם מי אני ומאין באתי, “קרא ישוע בקול בבית־המקדש,”אבל דעו לכם שלא באתי אליכם על דעת עצמי, אלא נשלחתי על־ידי האלוהים שאותו אינכם מכירים. | 28 |
O Yesu afumiaga izu lyakwe mwibhanza, asambele zyaga naje, “Amwe mwenti mumenye ane na mumeenye hwe fuma. Senamenye hubele gwane, ila omwene wantumile welyoli, semumenye omwene.
אולם אני מכיר אותו, כי אני בא ממנו והוא שלח אותי.“ | 29 |
Emenye omwene afuatanaje enfumile hwa mwene na antumile.”
ההמון רצה לתפוס אותו, אך איש לא הרים עליו אצבע, כי טרם הגיע זמנו. | 30 |
Bhalenga ahaate, ila nomo ata omo wabhosezye okhono gwakwe ahusu omwene afuatanaje esaa yakwe yaali seele afishe.
אנשים רבים מן העם האמינו בישוע, ואמרו:”לאילו ניסים מצפים אתם מהמשיח שאדם זה לא חולל?“ | 31 |
Hata sheshi bhinji mubhongano bhamwetesheye. Bhajile, “Kilisiti lwa yeenza, aibhomba embombo nyinji ashile zyabhombile omuntu ono?”
כאשר נוכחו הפרושים כי העם נוטה להאמין בישוע, הם שלחו יחד עם ראשי הכוהנים סוכנים לתפוס אותו. | 32 |
Amafarisayo bhabhonvwezye amawongano wakwepelena enongwa ezi eshi oYesu, na agosi bha dimi na Mafarisayo bhatumile amaafisa aje ahukhate.
אולם ישוע אמר להם:”אני אהיה אתכם עוד זמן־מה, ואחר כך אחזור לשולחי. | 33 |
O Yesu nkayanga, “Ali seele insiku ndodo embabhe pandwemo namwe, napamande naibhala hwa mwene wantumile.
תחפשו אותי ולא תמצאוני, כי לא תוכלו לבוא אל המקום שאהיה בו.“ | 34 |
Munanza ila semubhandole; hula hwembala, semubhawezye ahwenze.”
היהודים נבוכו מדבריו.”לאן הוא עומד ללכת?“תמהו.”אולי בכוונתו לעזוב את הארץ וללכת ללמד את היהודים בתפוצות או אף את הגויים! | 35 |
Abhayaudi bhayangama bhene hu bhene, “Omuntu ono anzabhale hwii aje tipotwe ahulole? Anzabhale hwa bhabhanyampene mhati ya yunanu bhamanyinzye Ayunani?
למה התכוון כשאמר כי נחפש אותו ולא נוכל למצוא אותו, ואף לא נוכל לבוא למקום הימצאו?“ | 36 |
Nongwa bhole ene yayanjile, 'Mwainanza nantele semwainaga; hula hwembala semwaiwezya ahwenze'?”
ביום האחרון והגדול של החג עמד ישוע וקרא בקול:”כל הצמא שיבוא אלי וישתה! | 37 |
Esalezi hunsiku zya mwisho, isiku igosi lye shikulukulu, pYesu ahemeleye azurizwe izu ajile, “Nkashe wa wonti ali ne sshomelwa, ayenze huline amwele.
כי כמו שכתוב, המאמין בי, יזרמו מקרבו נהרות מים חיים.“ | 38 |
Omwene waneteshe ane, nanshi amazu shagayanjile, afume mhati yakwe ganza hwiteshe amasoho gemenze gewomi.”
ישוע התכוון לרוח הקודש שהמאמינים בשמו היו עתידים לקבל. עד לאותו זמן לא ניתן רוח הקודש, כי ישוע עדיין לא נתפאר ולא חזר לשמים. | 39 |
Ila ayanji ega alengane hushi Roho, afuatanaje bhala bhabhamwetesheye bhayihuposhela; Ompempo ali seele safumiziwe alengane naje oYesu ali samwamihwe.
אנשים רבים בהמון קראו לאחר ששמעו את דבריו:”הוא באמת הנביא!“ | 40 |
Bhamo bhelubhongano, nabhahomvwezye enongwa eezi, bhajile, “Yoli ono kuwaa.”
אחרים קראו:”זהו המשיח!“היו שלגלגו:”האם המשיח יבוא מהגליל? | 41 |
Bhamo bhayanjile, “Ono Kilisiti.” Ila bhamo bhamo bhajile, “yenu, oKilisiti awezya afume hu Galilaya?
הלא כתוב כי המשיח יהיה מזרע דוד וכי יבוא מבית לחם, עיר דוד.“ | 42 |
Amaazu segayanga aje oKilisiti aifuma hushikholo sha Daudi na afume hubenselehemu, hushi jiji shahali oDaudi?
דעת הקהל עליו הייתה חלוקה. | 43 |
Shesho, pala pabhoha olugabhano mhati yelubhongamo alengane no mwahale.
אחדים מהם רצו לתפסו, אך איש לא שלח בו יד. | 44 |
Bhamo mhati yabho handabhakhete, ila nomo wagolosezye okhono gwakwe hwa mwene.
אנשי החוק שנשלחו לאסרו חזרו אל שולחיהם בידיים ריקות.”היכן הוא? מדוע לא הבאתם אותו?“שאלו הפרושים וראשי הכוהנים. | 45 |
Bhala ofisa bhawela hwa gosi adimi na Mafarisayo, bhope bhabhabhozya, “Yenu semletile?”
”הוא דיבר דברים נפלאים כל־כך; מעולם לא שמענו דברים כאלה!“השיבו. | 46 |
Amaofisa bhajile, “Nomo omunti wawayile ayanje nanshi ono haani.”
”גם אתם הלכתם שולל?“כעסו הפרושים. | 47 |
Amafarisayo nkabhahaga, “Namwe nantele mtejile?
”האם ראיתם מישהו בינינו, המנהיגים או הפרושים, אשר מאמין כי הוא המשיח? | 48 |
Ahweli omuntu wawonti hwa gosi wahumweteha, au wawonti hwa Mafarisayo?
רק ההמון מקרב העם הזה מאמין בו, כי הם אינם יודעים את התורה. ארורים הם!“ | 49 |
Ila ebha amabhongano bhasebhemenye endwajizyo - wapete amakhosi.”
נקדימון היה ביניהם; הוא זה שבא אל ישוע בלילה, וכששמע את דברי הפרושים אמר: | 50 |
O Nikodemo abhabhozya (omwene wabhaliye oYesu imwaha, ali pamo na Mafarisayo),
”האם תורתנו מתירה לנו לשפוט אדם לפני ששמענו מה בפיו וידענו מה שהוא עושה?“ | 51 |
“Aje endajizyo zyetu ziholonga omuntu ila atejezewe na soti na amanye habhomba?”
”גם אתה מהגליל?“שאלו בלעג.”דרוש בכתובים וראה שאף נביא אינו בא מהגליל!“ | 52 |
Bhayanjile na hubhozye, “Ivi nawe ofumila hu Galilaya? Anza na oyenye aje nomo okuwaa wafumila hu Galilaya.”
בזאת הם נפרדו והלכו איש לביתו. | 53 |
Pamande shila munti ahabhala akhaya yakwe.