ג'ון 6

1 כעבור זמן מה חצה ישוע את ים הכינרת (הנקרא גם ימת טבריה).

After this Jesus went away across the Lake of Galilee (that is, the Lake of Tiberias).

2 אנשים רבים הלכו אחריו, כי ראו כיצד ריפא את החולים.

A vast multitude followed Him, because they witnessed the miracles on the sick which He was constantly performing.

3 ישוע ותלמידיו עלו על אחד ההרים והתיישבו על הארץ.

Then Jesus went up the hill, and sat there with His disciples.

4 היה זה זמן קצר לפני חג הפסח.

The Jewish Festival, the Passover, was at hand.

5 ישוע הביט סביבו וראה את ההמונים הבאים לקראתו.”מאין נשיג להם לחם לאכול?“ניסה ישוע את פיליפוס, כי למעשה ידע מה עמד לעשות.

And when He looked round and saw an immense crowd coming towards Him, He said to Philip, "Where shall we buy bread for all these people to eat?"

6

He said this to put Philip to the test, for He Himself knew what He was going to do.

7 ”גם אם נקנה לחם באלפיים שקלים, לא יספיק לכולם!“השיב פיליפוס.

"Seven pounds' worth of bread," replied Philip, "is not enough for them all to get even a scanty meal."

8 ‎אַנְדְּרֵי, אחיו של שמעון פטרוס, התערב ואמר:

One of His disciples, Andrew, Simon Peter's brother, said to Him,

9 ”יש כאן ילד שבידו חמש ככרות לחם ושני דגים, אבל מה יועיל הדבר לכל האלפים האלה?“

"There is a boy here with five barley loaves and a couple of fish: but what is that among so many?"

10 ”אמרו לכולם לשבת על האדמה“, ביקש ישוע מהסובבים אותו. כחמשת־אלפים גברים (לא כולל נשים וילדים) היו שם, וכולם התיישבו על המדשאה.

"Make the people sit down," said Jesus. The ground was covered with thick grass; so they sat down, the adult men numbering about 5,000.

11 ישוע לקח את ככרות הלחם, הודה לאלוהים, הגיש אותן לתלמידיו, והתלמידים הגישו לכל האנשים. ישוע עשה את אותו הדבר עם הדגים, וכולם אכלו לשובע.

Then Jesus took the loaves, and after giving thanks He distributed them to those who were resting on the ground; and also the fish in like manner--as much as they desired.

12 ”אספו בבקשה את הפירורים שנשארו, “ביקש ישוע,”כדי שדבר לא ייזרק.“

When all were fully satisfied, He said to His disciples, "Gather up the broken portions that remain over, so that nothing be lost."

13 התלמידים אספו את הפירורים מחמש ככרות הלחם ומילאו בהם שנים־עשר סלים.

Accordingly they gathered them up; and with the fragments of the five barley loaves--the broken portions that remained over after they had done eating--they filled twelve baskets.

14 כשראה ההמון את הנס הזה, קרא:”זהו באמת הנביא שציפינו לו!“

Thereupon the people, having seen the miracle He had performed, said, "This is indeed the Prophet who was to come into the world."

15 ישוע ידע שהם היו מוכנים לאחוז בו בכוח ולהכתירו למלך, ומשום כך שוב נמלט לבדו אל אחד ההרים.

Perceiving, however, that they were about to come and carry Him off by force to make Him a king, Jesus withdrew again up the hill alone by Himself.

16 בערב ירדו התלמידים לים

When evening came on, His disciples went down to the Lake.

17 ונכנסו לסירה, כשפניהם מועדות לכפר־נחום. הלילה ירד, וישוע עדיין לא שב אליהם.

There they got on board a boat, and pushed off to cross the Lake to Capernaum. By this time it had become dark, and Jesus had not yet joined them.

18 בינתיים פרצה סערה בים, כי נשבה רוח חזקה.

The Lake also was getting rough, because a strong wind was blowing.

19 התלמידים חתרו במשוטיהם כחמישה קילומטרים, ולפתע ראו את ישוע פוסע לקראתם על־פני המים. פחד אחז אותם,

When, however, they had rowed three or four miles, they saw Jesus walking on the water and coming near the boat.

20 אולם ישוע הרגיעם:”זה אני, ישוע, אל תפחדו.“

They were terrified; but He called to them. "It is I," He said, "do not be afraid."

21 הם אספו אותו אל הסירה ומיד הגיעו אל יעדם.

Then they were willing to take Him on board; and in a moment the boat reached the shore at the point to which they were going.

22 למחרת התקהלו אנשים רבים במקום שישוע חולל את נס הלחם. הם המתינו לישוע, כי לא ראו אותו עוזב את המקום עם תלמידיו בסירה.

Next morning the crowd who were still standing about on the other side of the Lake found that there had been but one small boat there, and they had seen that Jesus did not go on board with His disciples, but that His disciples went away without Him.

23 בינתיים הגיעו אל המקום גם סירות אחרות מטבריה.

Yet a number of small boats came from Tiberias to the neighbourhood of the place where they had eaten the bread after the Lord had given thanks.

24 כשנוכחו האנשים כי ישוע איננו שם, הם עלו לסירות והפליגו לכפר־נחום כדי לחפש אותו.

When however the crowd saw that neither Jesus nor His disciples were there, they themselves also took boats and came to Capernaum to look for Jesus.

25 הם מצאו אותו בכפר־נחום ושאלו בתמיהה:”רבי, כיצד הגעת הנה?“

So when they had crossed the Lake and had found Him, they asked Him, "Rabbi, when did you come here?"

26 ”האמת היא שאתם רוצים להיות בחברתי מפני שאכלתם לשובע, ולא מפני שאתם מאמינים בי ובאותותיי!“השיב להם ישוע.

"In most solemn truth I tell you," replied Jesus, "that you are searching for me not because you have seen miracles, but because you ate the loaves and had a hearty meal.

27 ”אל תעמלו בעד המזון אשר כלה ונגמר, כי אם הקדישו את זמנכם למזון החיים שאותו תקבלו מבן־האדם, כי לשם כך שלח אותי האלוהים אבי.“ (aiōnios g166)

Bestow your pains not on the food which perishes, but on the food that remains unto the Life of the Ages--that food which will be the Son of Man's gift to you; for on Him the Father, God, has set His seal." (aiōnios g166)

28 ”מה עלינו לעשות כדי למצוא־חן בעיני אלוהים?“שאלו.

"What are we to do," they asked, "in order to carry out the things that God requires?"

29 ”אלוהים רוצה שתאמינו במי שהוא שלח אליכם“, השיב ישוע.

"This," replied Jesus, "is above all the thing that God requires--that you should be believers in Him whom He has sent."

30 ”אם ברצונך שנאמין כי אתה המשיח, עליך להראות לנו עוד נסים ונפלאות.

"What miracle then," they asked, "do you perform for us to see and become believers in you? What do you do?

31 אבותינו אכלו יום יום את המן במדבר כמו שכתוב:’ודגן־שמים נתן להם‘.“

Our forefathers ate the manna in the Desert, as it is written, 'He gave them bread out of Heaven to eat'."

32 אולם ישוע הסביר:”אני אומר לכם שלא משה נתן לכם את הלחם מהשמים, אלא אבי הוא שנותן לכם את הלחם האמתי מהשמים.

"In most solemn truth I tell you," replied Jesus, "that Moses did not give you the bread out of Heaven, but my Father is giving you the bread--the true bread--out of Heaven.

33 הלחם האמתי הוא זה שנשלח מהשמים על־ידי אלוהים, והוא מעניק חיים לעולם.“

For God's bread is that which comes down out of Heaven and gives Life to the world."

34 ”אדון, “קראו,”תן לנו תמיד את הלחם הזה!“

"Sir," they said, "always give us that bread."

35 ”אני הוא לחם החיים“, אמר ישוע.”כל הבא אלי לא ירעב לעולם. כל המאמין בי לא יצמא לעולם.

"I am the bread of Life," replied Jesus; "he who comes to me shall never hunger, and he who believes in me shall never, never thirst.

36 אבל הבעיה היא שאינכם מאמינים גם לאחר שראיתם אותי.

But it is as I have said to you: you have seen me and yet you do not believe.

37 אולם אחדים יבואו אלי ויאמינו בי – אלה שאבי נתן לי – ואני מבטיח שלא אדחה איש,

Every one whom the Father gives me will come to me, and him who comes to me I will never on any account drive away.

38 כי באתי לכאן מהשמים לעשות את רצונו של האלוהים אשר שלחני, ולא את רצוני.

For I have left Heaven and have come down to earth not to seek my own pleasure, but to do the will of Him who sent me.

39 ”האב אשר שלח אותי רוצה שלא אאבד איש מאלה שנתן לי, אלא שאקים את כולם לתחייה ביום האחרון.

And this is the will of Him who sent me, that of all that He has given me I should lose nothing, but should raise it to life on the last day.

40 זהו רצונו: שכל הרואה אותי ומאמין בי יחיה חיי נצח, ואני אקימו לתחייה ביום האחרון.“ (aiōnios g166)

For this is my Father's will, that every one who fixes his gaze on the Son of God and believes in Him should have the Life of the Ages, and I will raise him to life on the last day." (aiōnios g166)

41 היהודים רגזו עליו משום שטען כי הוא הלחם היורד מן השמים.

Now the Jews began to find fault about Him because of His claiming to be the bread which came down out of Heaven.

42 ”אילו שטויות הוא מדבר?“שאלו.”הלא הוא ישוע בן־יוסף; אנחנו מכירים היטב את כל משפחתו! איך הוא מעז לטעון שהוא בא מהשמים?“

They kept asking, "Is not this man Joseph's son? Is he not Jesus, whose father and mother we know? What does he mean by now saying, 'I have come down out of Heaven'?"

43 ”אל תתרגזו על דברי אלה“, ביקש ישוע.

"Do not thus find fault among yourselves," replied Jesus;

44 ”רק מי שאלוהים שולח יוכל לבוא אלי, ואני אקימו לתחייה ביום האחרון.

"no one can come to me unless the Father who sent me draws him; then I will raise him to life on the last day.

45 הלא כתוב בספרי הנביאים:’וכל בניך למודי ה׳‘. ואמנם, כל השומע לקול אלוהים ולומד את האמת על אודותיו, יבוא אלי.

It stands written in the Prophets, 'And they shall all of them be taught by God'. Every one who listens to the Father and learns from Him comes to me.

46 לא שמישהו ראה את האלוהים; אני לבדי ראיתי אותו, שהרי הוא שלח אותי.

No one has ever seen the Father--except Him who is from God. He has seen the Father.

47 ”אני אומר לכם באמת, כל המאמין בי יחיה חיי נצח. (aiōnios g166)

"In most solemn truth I tell you that he who believes has the Life of the Ages. (aiōnios g166)

48 אני הוא לחם החיים.

I am the bread of Life.

49 אבותיכם אכלו את המן במדבר ומתו.

Your forefathers ate the manna in the Desert, and they died.

50 אולם מי שאוכל מלחם החיים, היורד מהשמים, יחיה חיי נצח ולא ימות.

Here is the bread that comes down out of Heaven that a man may eat it and not die.

51 אנוכי לחם החיים היורד מהשמים; כל האוכל מהלחם הזה יחיה לנצח. אני נותן את בשרי כלחם כדי שהעולם יחיה.“ (aiōn g165)

I am the living bread come down out of Heaven. If a man eats this bread, he shall live for ever. Moreover the bread which I will give is my flesh given for the life of the world." (aiōn g165)

52 ”איך הוא יכול לתת לנו לאכול את בשרו?“החלו היהודים להתווכח ביניהם.

This led to an angry debate among the Jews. "How can this man," they argued, "give us his flesh to eat?"

53 ”אני אומר לכם ברצינות, “המשיך ישוע,”אם לא תאכלו את בשר המשיח ולא תשתו את דמו, אין לכם חיים בקרבכם!

"In most solemn truth I tell you," said Jesus, "that unless you eat the flesh of the Son of Man and drink His blood, you have no Life in you.

54 אולם כל האוכל את בשרי ושותה את דמי חי חיי נצח, ואני אקימו לתחייה ביום האחרון. (aiōnios g166)

He who eats my flesh and drinks my blood has the Life of the Ages, and I will raise him up on the last day. (aiōnios g166)

55 כי בשרי הוא מזון אמתי, ודמי הוא משקה אמתי.

For my flesh is true food, and my blood is true drink.

56 כל האוכל את בשרי ושותה את דמי חי בי, ואני חי בו.

He who eats my flesh and drinks my blood remains in union with me, and I remain in union with him.

57 כל הניזון ממני חי בזכותי, כשם שאבי החי שלח אותי ואני חי בזכותו.

As the ever-living Father has sent me, and I live because of the Father, so also he who eats me will live because of me.

58 אני הלחם האמתי היורד מהשמים – לא כמו המן שאכלו אבותינו במדבר ומתו. כל האוכל את הלחם הזה יחיה לנצח.“ (aiōn g165)

This is the bread which came down out of Heaven; it is unlike that which your forefathers ate--for they ate and yet died. He who eats this bread shall live for ever." (aiōn g165)

59 ישוע לימד אותם דברים אלה בבית־הכנסת בכפר־נחום.

Jesus said all this in the synagogue while teaching at Capernaum.

60 אפילו תלמידיו אמרו:”קשה לקבל את מה שהוא אומר. איך אפשר להאמין בזה?“

Many therefore of His disciples, when they heard it, said, "This is hard to accept. Who can listen to such teaching?"

61 ישוע חש בלבו שתלמידיו התלוננו על דבריו.”מה מטריד אתכם?“שאל אותם.

But, knowing in Himself that His disciples were dissatisfied about it, Jesus asked them,

62 ”מה תגידו אם תראו את בן־האדם עולה חזרה לשמים?

"Does this seem incredible to you? What then if you were to see the Son of Man ascending again where He was before?

63 רק רוח אלוהים מעניק חיים; בכוחו של האדם אין כל תועלת. הדברים שאמרתי לכם הם דברי רוח וחיים.

It is the spirit which gives Life. The flesh confers no benefit whatever. The words I have spoken to you are spirit and are Life.

64 אך בכל זאת יש ביניכם כאלה שאינם מאמינים.“ישוע אמר זאת מפני שידע מראש מי לא יאמין בו ומי יסגיר אותו.

But there are some of you who do not believe." For Jesus knew from the beginning who those were that did not believe, and who it was that would betray Him.

65 ”משום כך אמרתי לכם שאיש אינו יכול לבוא אלי אלא אם זה מעשה מידי אלוהים“, הסביר ישוע.

So He added, "That is why I told you that no one can come to me unless it be granted him by the Father."

66 באותו יום עזבו אותו תלמידים רבים.

Thereupon many of His disciples left Him and went away, and no longer associated with Him.

67 ”האם גם אתם רוצים לעזוב אותי?“שאל ישוע את שנים־עשר תלמידיו.

Jesus therefore appealed to the Twelve. "Will you go also?" He asked.

68 ”אדוני, לאן נלך ולמי?“קרא שמעון פטרוס.”רק לך יש דברים של חיי נצח, (aiōnios g166)

"Master," replied Simon Peter, "to whom shall we go? Your teachings tell us of the Life of the Ages. (aiōnios g166)

69 ואנחנו יודעים ומאמינים שאתה קדוש האלוהים!“

And we have come to believe and know that you are indeed the Holy One of God."

70 השיב להם ישוע:”אני בחרתי בכם בעצמי – שנים־עשר במספר – ובכל זאת, אחד מכם הוא שטן.“

"Did not I choose you--the Twelve?" said Jesus, "and even of you one is a devil."

71 הוא התכוון ליהודה בן־שמעון איש־קריות, אחד משנים־עשר התלמידים, שעמד להסגירו.

He alluded to Judas, the son of Simon the Iscariot. For he it was who, though one of the Twelve, was afterwards to betray Him.

Jesus Feeds the Multitudes