ג'ון 5
| כעבור זמן מה חזר ישוע לירושלים לרגל אחד החגים. | 1 |
Після сього було сьвято Жидівське, і прийшов Ісус у Єрусалим.
| ליד שער הצאן בירושלים הייתה ברכה שנקראת בעברית”בית־חסדא“, וסביבה חמישה רציפים. | 2 |
У Єрусалимі ж коло Овечих воріт є купіль, що зветь ся по єврейська Ветезда, з пятьма ходниками.
| על רציפים אלה שכבו חולים רבים, עיוורים, פיסחים, משותקים וכדומה (כשהם מחכים שהמים יסערו, | 3 |
В них лежало велике множество недужих, слїпих, кривих, сухих, що дожидали движення води.
| כי מדי פעם ירד מלאך ה׳ אל הברכה והסעיר את המים, והחולה הראשון שנכנס אל המים לאחר מכן נרפא). | 4 |
Ангел бо певного часу спускавсь у купіль і збивав воду: хто ж первий улазив після збивання води, одужував, якою б нї мучив ся болестю.
| בין החולים הרבים היה אדם שסבל ממחלתו במשך שלושים ושמונה שנים. | 5 |
Був же там один чоловік, що трийцять і вісім років був у недузї.
| ישוע הביט באיש ומיד ידע את משך מחלתו.”אתה רוצה להירפא?“שאל ישוע. | 6 |
Сього побачивши Ісус лежачого, й відаючи, що довгий уже час нездужає, рече йому: Хочеш одужати?
| ”איני יכול!“השיב האיש בייאוש.”אין מי שיעזור לי להיכנס למים בעת הסערה, ובזמן שאני מנסה להיכנס לברכה בכוחות עצמי, מישהו זריז ממני מקדים אותי ונכנס למים לפני.“ | 7 |
Відповів Йому недужий: Господи, чоловіка не маю, щоб, як зібєть ся вода, вкинув мене в купіль; як же прийду я, инший поперед мене влазить.
| ”קום, קפל את האלונקה שלך והתהלך!“פקד ישוע. | 8 |
Рече йому Ісус: Устань, візьми постіль твою, та й ходи!
| האיש נרפא מיד, עמד על רגליו, קיפל את האלונקה והלך לדרכו. מאחר שהמעשה התרחש בשבת, | 9 |
зараз одужав чоловік, і взяв постїль свою, та й ходив; була ж субота того дня.
| לא מצא הדבר חן בעיני היהודים.”אסור לך לשאת את האלונקה, כי שבת היום!“קראו לעבר הנרפא. | 10 |
І казали Жиди сцїленому: Субота; не годить ся тобі брати постелї.
| ”האיש שריפא אותי פקד עלי לקפל את האלונקה וללכת“, ענה האיש. | 11 |
Відказав їм: Хто оздоровив мене, той мені сказав: Візьми постіль твою, та й ходи.
| ”מיהו האיש הזה?“שאלו. | 12 |
Питали ж його: Що то за чоловік, що сказав тобі: Візьми постіль твою, та й ходи?
| אך הנרפא לא יכול היה להשיב להם, כי הוא בעצמו לא ידע מי הוא כי בינתיים נעלם ישוע בקהל הרב שהיה במקום. | 13 |
Той же, що одужав, не знав, хто Він; бо Ісус відійшов геть, як народ був на місці тому.
| מאוחר יותר פגש ישוע את הנרפא בבית־המקדש ואמר לו:”עתה, לאחר שהבראת, אל תמשיך לחטוא, פן יבוא עליך משהו יותר רע.“ | 14 |
Опісля знаходить його Ісус у церкві, і рече йому: Оце одужав єси; не гріши більш, щоб гіршого тобі не стало ся.
| האיש הלך מהר וסיפר ליהודים כי ישוע הוא זה שריפא אותו. | 15 |
Пійшов чоловік, та й сповістив Жидів, що се Ісус, що оздоровив його.
| ואז החלו מנהיגי היהודים לרדוף את ישוע, מפני שחילל את השבת. | 16 |
За се гонили Ісуса Жиди й шукали Його вбити, що се зробив у суботу.
| אבל ישוע אמר להם:”אבי לא הפסיק לעבוד עד עתה, ואני נוהג כמוהו!“ | 17 |
Ісус же відказав їм: Отець мій досї робить і я роблю.
| דבריו עוררו עוד יותר את חמת מנהיגי היהודים, והם רצו להרגו לא רק על שום שחילל את השבת, אלא גם על שקרא לאלוהים”אביו“, ובכך השווה את עצמו לאלוהים. | 18 |
За се ж ще більш шукали Його Жиди вбити, що не то ламле суботу, а ще й Отцем своїм зве Бога, рівним себе ставлячи Богу.
| ”הבן אינו יכול לעשות דבר בעצמו, “אמר ישוע,”הוא עושה רק מה שראה את אביו עושה, ובאותה דרך. | 19 |
Озвав ся ж Ісус і рече їм: Істино, істино глаголю вам: Не може Син нічого робити від себе, коли не бачить, що Отець те робить: що бо Той робить, те й Син так само робить.
| כי האב אוהב את בנו ומלמד אותו את כל מעשיו, ואפילו מלמדו לעשות מעשים גדולים יותר מריפוי האיש הזה. אתם יודעים מדוע? כדי שתתפלאו ותשתוממו! | 20 |
Отець бо любить Сина, і все показує Йому, що сам робить; і більші сих покаже Йому діла, щоб ви дивувались.
| הבן אף יקים מהמתים את מי שירצה, ממש כפי שעושה האב. | 21 |
Бо, як Отець воскрешає мертвих і оживлює, так і Син, кого хоче, оживлюе.
| האב לא ישפוט איש – הוא נתן לבנו את סמכות המשפט, כדי שכולם יכבדו את הבן כפי שהם מכבדים את האב. | 22 |
Бо Отець і не судить нїкого, а суд увесь дав Синові,
| מי שאינו מכבד את הבן אינו מכבד גם את האב אשר שלח אותו. | 23 |
щоб усї шанували Сина, як шанують Отця. Хто не шанує Сина, не шанує Отця, що післав Його.
| ”אני מבטיח לכם שכל השומע את דברי ומאמין באלוהים אשר שלח אותי, יחיה חיי נצח ולא יישפט על חטאיו לעולם, משום שהוא כבר עבר מהמוות לחיים. (aiōnios g166) | 24 |
Істино, істино глаголю вам: Що, хто слухає слово моє і вірує Пославшому мене, має житте вічне, і на суд не прийде, а перейде від смерти в життє. (aiōnios g166)
| אני מבטיח לכם, יגיע הזמן, ולמעשה הוא כבר הגיע, שהמתים ישמעו את קולו של בן־האלוהים – וכל השומעים יחיו. | 25 |
Істино, істино глаголю вам: Що прийде час, і нинї єсть, що мертві почують голос Сина Божого, й почувши оживуть.
| כשם שלאב עצמו יש כוח המעניק חיים, כך גם לבן יש אותו כוח, שהוא מתנת האב. | 26 |
Бо, як Отець має життє в собі, так дав і Синові життє мати в собі,
| כבן־האדם יש לו זכות וסמכות לשפוט את חטאיהם של כל בני־האדם. | 27 |
і власть дав Йому і суд чинити; бо Він Син чоловічий.
| אל תתפלאו על כך, כי יבוא הזמן שכל המתים ישמעו בקבריהם את קולו של בן האלוהים, | 28 |
Не дивуйтесь сьому, бо прийде час, що в гробах почують голос Його,
| והם יקומו מקבריהם – עושי הטוב לחיי נצח, ועושי הרע למשפט. | 29 |
і повиходять: которі добро робили, в воскресеннє життя, а которі зло робили, в воскресеннє суду.
| ”איני שופט איש לפני התייעצות עם אבי; אני שופט רק לפי מה שהוא אומר לי. משפטי ישר וצודק, כי איני מבקש את טובת עצמי, אלא את רצון אבי שבשמים אשר שלחני. | 30 |
Не можу я робити від себе нїчого: як чую, суджу; і суд мій праведний; бо не шукаю волї моєї, а волї пославшого мене Отця.
| ”אם אני מעיד על עצמי, תאמרו שעדותי אינה מהימנה. | 31 |
Коли я сьвідкую про себе, сьвідченнє моє не правдиве.
| אולם מישהו אחר מעיד עלי – יוחנן המטביל, ואני יודע שאפשר לסמוך על דבריו. | 32 |
Инший єсть, хто сьвідкує про мене; і я знаю, що правдиве сьвідченнє, котре про мене сьвідкує.
| אתם שלחתם את אנשיכם אל יוחנן כדי להקשיב לדבריו, ויוחנן אמר את האמת. | 33 |
Ви посилали до Йоана, й сьвідкував правді.
| אל תחשבו שאני זקוק לעדות בני־אדם; אני מספר לכם כל זאת רק כדי שתאמינו ותיוושעו. | 34 |
Я же не від чоловіка сьвідченнє приймаю, а глаголю се, щоб ви спаслись.
| ”יוחנן הפיץ אור כנר דולק כדי להאיר לכם את הדרך, ולזמן קצר אף שמחתם להתענג על האור הזה. | 35 |
Той був сьвітильник горючий і сьвітючий; ви ж хотіли повеселитись на часину сьвітлом його.
| ברם יש לי עדות גדולה יותר מעדותו של יוחנן: המעשים שאני עושה. אלוהים אבי הטיל עלי לעשות את המעשים האלה, והם מוכיחים שהוא שלח אותי. | 36 |
Я ж маю сьвідченнє більше Йоанового: дїла бо, що дав менї Отець, щоб їх скінчити, ті діла, що я роблю, сьвідкують про мене, що Отець мене післав.
| האב עצמו מעיד עלי, למרות שמעולם לא שמעתם את קולו, ואת מראהו לא ראיתם. | 37 |
І пославший мене Отець сам сьвідкував про мене. Анї голосу Його не чули ви нїколи, анї виду Його не бачили;
| אולם דברו אינו שוכן בכם כלל, כי אתם מסרבים להאמין שאני שליחו. | 38 |
і слова Його не маєте пробуваючого в вас; бо кого післав Він, тому ви не віруєте.
| ”אתם דורשים בכתובים מתוך תקווה למצוא בהם חיי נצח, אך הכתובים מצביעים עלי! (aiōnios g166) | 39 |
Прослідіть писання; бо ви думаєте в них життє вічне мати; й ті сьвідкують про мене. (aiōnios g166)
| למרות זאת אינכם רוצים לבוא אלי כדי שאעניק לכם חיי נצח. | 40 |
Та не хочете прийти до мене, щоб життє мати.
| ”איני לוקח כבוד ושבחים מבני־אדם ואיני דואג לדעתכם עלי, | 41 |
Чести від людей не приймаю.
| אבל אני רוצה לומר לכם שאינכם אוהבים את אלוהים. | 42 |
Та я спізнав вас, що любови Божої не маєте в собі.
| אני באתי בשם אבי ולא קיבלתם אותי; אך אם יבוא מישהו אחר בשם עצמו, כן תקבלו אותו. | 43 |
Я прийшов в імя Отця мого, і не приймаєте мене. Коли инший прийде в імя своє, того приймете.
| אין פלא שאינכם מאמינים, שכן אתם מבקשים כבוד איש מרעהו, וכלל אינכם דואגים לכבוד שחולק אלוהים. | 44 |
Як ви можете вірувати, славу один од одного приймаючи, а славу що від одного Бога, не шукаєте?
| ”אל תחשבו שאטען עליכם לפני אבי. משה רבנו – שבו אתם מאמינים – הוא הטוען עליכם! | 45 |
Не думайте, що я обвинувачу вас перед Отцем: є хто винуватить вас: Мойсей, що на него вповаєте.
| אילו האמנתם למשה הייתם מאמינים גם לי, שהרי הוא כתב עלי. | 46 |
Коли б ви вірували Мойсейові, вірували б менї; бо про мене той писав.
| ואם אינכם מאמינים למה שכתב משה, איני מתפלא שאינכם מאמינים לדברי.“ | 47 |
Коли ж його писанням не віруєте, як моїм словам вірувати мете?
