ג'ון 5

1 כעבור זמן מה חזר ישוע לירושלים לרגל אחד החגים.

After these things, there was a Jewish festival, and Yeshua went up to Jerusalem.

2 ליד שער הצאן בירושלים הייתה ברכה שנקראת בעברית”בית־חסדא“, וסביבה חמישה רציפים.

Now in Jerusalem by the sheep area there is a pool, which is called in Hebrew, "Beth Hesda," having five porches.

3 על רציפים אלה שכבו חולים רבים, עיוורים, פיסחים, משותקים וכדומה (כשהם מחכים שהמים יסערו,

In these lay a multitude of those who were sick, blind, lame, or paralyzed.

4 כי מדי פעם ירד מלאך ה׳ אל הברכה והסעיר את המים, והחולה הראשון שנכנס אל המים לאחר מכן נרפא).

5 בין החולים הרבים היה אדם שסבל ממחלתו במשך שלושים ושמונה שנים.

A certain man was there, who had been sick for thirty-eight years.

6 ישוע הביט באיש ומיד ידע את משך מחלתו.”אתה רוצה להירפא?“שאל ישוע.

When Yeshua saw him lying there, and knew that he had been sick for a long time, he asked him, "Do you want to be made well?"

7 ”איני יכול!“השיב האיש בייאוש.”אין מי שיעזור לי להיכנס למים בעת הסערה, ובזמן שאני מנסה להיכנס לברכה בכוחות עצמי, מישהו זריז ממני מקדים אותי ונכנס למים לפני.“

The sick man answered him, "Sir, I have no one to put me into the pool when the water is stirred up, but while I am on my way, someone else steps down ahead of me."

8 ”קום, קפל את האלונקה שלך והתהלך!“פקד ישוע.

Yeshua said to him, "Arise, take up your mat, and walk."

9 האיש נרפא מיד, עמד על רגליו, קיפל את האלונקה והלך לדרכו. מאחר שהמעשה התרחש בשבת,

Immediately, the man was made well, and took up his mat and walked. Now it was the Sabbath on that day.

10 לא מצא הדבר חן בעיני היהודים.”אסור לך לשאת את האלונקה, כי שבת היום!“קראו לעבר הנרפא.

So the Jewish leaders said to him who was cured, "It is the Sabbath. It is not lawful for you to carry the mat."

11 ”האיש שריפא אותי פקד עלי לקפל את האלונקה וללכת“, ענה האיש.

But he answered them, "The one who made me well, that one said to me, 'Take up your mat, and walk.'"

12 ”מיהו האיש הזה?“שאלו.

Then they asked him, "Who is the man who said to you to pick it up and walk?"

13 אך הנרפא לא יכול היה להשיב להם, כי הוא בעצמו לא ידע מי הוא כי בינתיים נעלם ישוע בקהל הרב שהיה במקום.

But the one who was healed did not know who it was, for Yeshua had withdrawn, a crowd being in the place.

14 מאוחר יותר פגש ישוע את הנרפא בבית־המקדש ואמר לו:”עתה, לאחר שהבראת, אל תמשיך לחטוא, פן יבוא עליך משהו יותר רע.“

Afterward Yeshua found him in the temple, and said to him, "See, you are made well. Sin no more, so that nothing worse happens to you."

15 האיש הלך מהר וסיפר ליהודים כי ישוע הוא זה שריפא אותו.

The man went away, and told the Jewish leaders that it was Yeshua who had made him well.

16 ואז החלו מנהיגי היהודים לרדוף את ישוע, מפני שחילל את השבת.

For this cause the Jewish leaders persecuted Yeshua, because he did these things on the Sabbath.

17 אבל ישוע אמר להם:”אבי לא הפסיק לעבוד עד עתה, ואני נוהג כמוהו!“

But he answered them, "My Father is still working, so I am working, too."

18 דבריו עוררו עוד יותר את חמת מנהיגי היהודים, והם רצו להרגו לא רק על שום שחילל את השבת, אלא גם על שקרא לאלוהים”אביו“, ובכך השווה את עצמו לאלוהים.

For this cause therefore the Jewish leaders sought all the more to kill him, because he not only broke the Sabbath, but also called God his own Father, making himself equal with God.

19 ”הבן אינו יכול לעשות דבר בעצמו, “אמר ישוע,”הוא עושה רק מה שראה את אביו עושה, ובאותה דרך.

Yeshua therefore answered them, "Truly, truly, I tell you, the Son can do nothing of himself, but what he sees the Father doing. For whatever things he does, these the Son also does likewise.

20 כי האב אוהב את בנו ומלמד אותו את כל מעשיו, ואפילו מלמדו לעשות מעשים גדולים יותר מריפוי האיש הזה. אתם יודעים מדוע? כדי שתתפלאו ותשתוממו!

For the Father loves the Son, and shows him all things that he himself does. He will show him greater works than these, so that you may marvel.

21 הבן אף יקים מהמתים את מי שירצה, ממש כפי שעושה האב.

For as the Father raises the dead and gives them life, even so the Son also gives life to whom he desires.

22 האב לא ישפוט איש – הוא נתן לבנו את סמכות המשפט, כדי שכולם יכבדו את הבן כפי שהם מכבדים את האב.

For the Father judges no one, but he has given all judgment to the Son,

23 מי שאינו מכבד את הבן אינו מכבד גם את האב אשר שלח אותו.

that all may honor the Son, even as they honor the Father. Whoever does not honor the Son does not honor the Father who sent him.

24 ”אני מבטיח לכם שכל השומע את דברי ומאמין באלוהים אשר שלח אותי, יחיה חיי נצח ולא יישפט על חטאיו לעולם, משום שהוא כבר עבר מהמוות לחיים. (aiōnios g166)

"Truly, truly, I tell you, he who hears my word, and believes him who sent me, has everlasting life, and does not come into judgment, but has passed out of death into life. (aiōnios g166)

25 אני מבטיח לכם, יגיע הזמן, ולמעשה הוא כבר הגיע, שהמתים ישמעו את קולו של בן־האלוהים – וכל השומעים יחיו.

Truly, truly, I tell you, the hour comes, and now is, when the dead will hear the Son of God's voice; and those who hear will live.

26 כשם שלאב עצמו יש כוח המעניק חיים, כך גם לבן יש אותו כוח, שהוא מתנת האב.

For as the Father has life in himself, even so he gave to the Son also to have life in himself.

27 כבן־האדם יש לו זכות וסמכות לשפוט את חטאיהם של כל בני־האדם.

He also gave him authority to execute judgment, because he is the Son of Man.

28 אל תתפלאו על כך, כי יבוא הזמן שכל המתים ישמעו בקבריהם את קולו של בן האלוהים,

Do not be amazed at this, for the hour comes, in which all that are in the tombs will hear his voice,

29 והם יקומו מקבריהם – עושי הטוב לחיי נצח, ועושי הרע למשפט.

and will come out; those who have done good, to the resurrection of life; and those who have done evil, to the resurrection of judgment.

30 ”איני שופט איש לפני התייעצות עם אבי; אני שופט רק לפי מה שהוא אומר לי. משפטי ישר וצודק, כי איני מבקש את טובת עצמי, אלא את רצון אבי שבשמים אשר שלחני.

I can of myself do nothing. As I hear, I judge, and my judgment is righteous; because I do not seek my own will, but the will of the One who sent me.

31 ”אם אני מעיד על עצמי, תאמרו שעדותי אינה מהימנה.

"If I testify about myself, my witness is not valid.

32 אולם מישהו אחר מעיד עלי – יוחנן המטביל, ואני יודע שאפשר לסמוך על דבריו.

It is another who testifies about me. I know that the testimony which he testifies about me is true.

33 אתם שלחתם את אנשיכם אל יוחנן כדי להקשיב לדבריו, ויוחנן אמר את האמת.

You have sent to John, and he has testified to the truth.

34 אל תחשבו שאני זקוק לעדות בני־אדם; אני מספר לכם כל זאת רק כדי שתאמינו ותיוושעו.

But the testimony which I receive is not from man. However, I say these things that you may be saved.

35 ”יוחנן הפיץ אור כנר דולק כדי להאיר לכם את הדרך, ולזמן קצר אף שמחתם להתענג על האור הזה.

He was the burning and shining lamp, and you were willing to rejoice for a while in his light.

36 ברם יש לי עדות גדולה יותר מעדותו של יוחנן: המעשים שאני עושה. אלוהים אבי הטיל עלי לעשות את המעשים האלה, והם מוכיחים שהוא שלח אותי.

But the testimony which I have is greater than that of John, for the works which the Father gave me to accomplish, the very works that I do, testify about me, that the Father has sent me.

37 האב עצמו מעיד עלי, למרות שמעולם לא שמעתם את קולו, ואת מראהו לא ראיתם.

The Father himself, who sent me, has testified about me. You have neither heard his voice at any time, nor seen his form.

38 אולם דברו אינו שוכן בכם כלל, כי אתם מסרבים להאמין שאני שליחו.

You do not have his word living in you; because you do not believe him whom he sent.

39 ”אתם דורשים בכתובים מתוך תקווה למצוא בהם חיי נצח, אך הכתובים מצביעים עלי! (aiōnios g166)

You search the Scriptures, because you think that in them you have everlasting life; and these are they which testify about me. (aiōnios g166)

40 למרות זאת אינכם רוצים לבוא אלי כדי שאעניק לכם חיי נצח.

But you are unwilling to come to me so that you may have life.

41 ”איני לוקח כבוד ושבחים מבני־אדם ואיני דואג לדעתכם עלי,

I do not receive glory from people.

42 אבל אני רוצה לומר לכם שאינכם אוהבים את אלוהים.

But I know you, that you do not have God's love in yourselves.

43 אני באתי בשם אבי ולא קיבלתם אותי; אך אם יבוא מישהו אחר בשם עצמו, כן תקבלו אותו.

I have come in my Father's name, and you do not receive me. If another comes in his own name, you will receive him.

44 אין פלא שאינכם מאמינים, שכן אתם מבקשים כבוד איש מרעהו, וכלל אינכם דואגים לכבוד שחולק אלוהים.

How can you believe, who receive glory from one another, and you do not seek the glory that comes from the only God?

45 ”אל תחשבו שאטען עליכם לפני אבי. משה רבנו – שבו אתם מאמינים – הוא הטוען עליכם!

"Do not think that I will accuse you to the Father. There is one who accuses you, even Moses, on whom you have set your hope.

46 אילו האמנתם למשה הייתם מאמינים גם לי, שהרי הוא כתב עלי.

For if you believed Moses, you would believe me; for he wrote about me.

47 ואם אינכם מאמינים למה שכתב משה, איני מתפלא שאינכם מאמינים לדברי.“

But if you do not believe his writings, how will you believe my words?"