< ג'ון 4 >

הפרושים שמעו שישוע מושך אליו אנשים רבים, ושהטביל תלמידים רבים יותר משהטביל יוחנן (למעשה, תלמידי ישוע הם שהטבילו, ולא הוא עצמו). 1
Now as soon as the Master was aware that the Pharisees had heard it said, "Jesus is gaining and baptizing more disciples than John"--
2
though Jesus Himself did not baptize them, but His disciples did--
כשנודע הדבר לישוע, הוא עזב את אזור יהודה וחזר לגליל. 3
He left Judaea and returned to Galilee.
לשם כך היה עליו לעבור דרך שומרון. 4
His road lay through Samaria,
בשעת הצהריים הגיע ישוע לעיר השומרונית סוכר, השוכנת מול חלקת האדמה שנתן יעקב אבינו ליוסף בנו, ובה באר יעקב. ישוע עייף מהדרך הארוכה ומהחום הכבד, וישב לנוח ליד הבאר. 5
and so He came to Sychar, a town in Samaria near the piece of land that Jacob gave to his son Joseph.
6
Jacob's Well was there: and accordingly Jesus, tired out with His journey, sat down by the well to rest. It was about six o'clock in the evening.
הוא ישב שם לבדו, כי תלמידיו הלכו העירה לקנות אוכל. עד מהרה הגיעה לבאר אישה שומרונית שרצתה לשאוב מים.”אנא, תני לי לשתות“, ביקש ישוע. 7
Presently there came a woman of Samaria to draw water. Jesus asked her to give Him some water;
8
for His disciples were gone to the town to buy provisions.
האישה תמהה על בקשתו הבלתי־רגילה וקראה:”הרי יהודי אתה, ואילו אני שומרונית! אתה יודע שהיהודים אינם מתערבים עם השומרונים. כיצד אתה מבקש ממני לתת לך לשתות?“ 9
"How is it," replied the woman, "that a Jew like you asks me, who am a woman and a Samaritan, for water?" (For Jews have no dealings with Samaritans.)
”אילו ידעת מהי מתנתו של אלוהים ומי הוא האומר לך’תני לי לשתות‘, היית מבקשת ממני מים חיים והייתי נותן לך אותם!“השיב ישוע. 10
"If you had known God's free gift," replied Jesus, "and who it is that said to you, 'Give me some water,' you would have asked Him, and He would have given you living water."
”מאין לך מים חיים?“תמהה האישה.”הבאר הזאת עמוקה מאוד ואין לך דלי או חבל. 11
"Sir," she said, "you have nothing to draw with, and the well is deep; so where can you get the living water from?
מלבד זאת, האם גדול אתה מיעקב אבינו שנתן לנו את הבאר? יעקב עצמו, בני־ביתו וצאנו שתו מהמים האלה!“ 12
Are you greater than our forefather Jacob, who gave us the well, and himself drank from it, as did also his sons and his cattle?"
”כל השותה מהמים האלה ישוב ויצמא, 13
"Every one," replied Jesus, "who drinks any of this water will be thirsty again;
אולם מי שישתה מהמים שאני נותן, לא יצמא יותר לעולם! כי מים אלה יהיו בקרבו למעיין של מים חיים לחיי נצח.“ (aiōn g165, aiōnios g166) 14
but whoever drinks any of the water that I shall give him will never, never thirst. But the water that I shall give him will become a fountain within him of water springing up for the Life of the Ages." (aiōn g165, aiōnios g166)
”באמת?“קראה האישה בהתפעלות.”אנא, תן לי מן המים האלה, כדי שלא אצמא יותר לעולם, ולא אצטרך ללכת את הדרך הארוכה הזאת לשאוב מים.“ 15
"Sir," said the woman, "give me that water, that I may never be thirsty, nor continually come all the way here to draw from the well."
”ברצון“, אמר ישוע.”לכי קראי לבעלך, ושובו אלי שניכם.“ 16
"Go and call your husband," said Jesus; "and come back."
”אולם אין לי בעל“, השיבה האישה.”נכון הדבר“, אמר ישוע. 17
"I have no husband," she replied. "You rightly say that you have no husband," said Jesus;
”כי חמישה בעלים היו לך, והגבר שאתו את חיה עכשיו אינו בעלך!“ 18
"for you have had five husbands, and the man you have at present is not your husband. You have spoken the truth in saying that."
”אדוני, “קראה האישה בתימהון הולך וגובר,”אני רואה שאתה נביא! 19
"Sir," replied the woman, "I see that you are a Prophet.
אולי תוכל לומר לי מדוע אתם, היהודים, עומדים על כך שירושלים היא המקום היחיד לעבודת האלוהים, בעוד שאנחנו, השומרונים, טוענים שאבותינו עבדו אותו בהר גריזים הזה?“ 20
Our forefathers worshipped on this mountain, but you Jews say that the place where people must worship is in Jerusalem."
”האמיני לי, “השיב ישוע,”המקום אינו חשוב! יבוא יום שלא תשתחוו לאלוהים כאן ולא בירושלים. חשוב לעבוד את האלוהים באמת ובתמים – מכל הלב ובהשראת רוח הקודש, כי זהו מה שאלוהים רוצה מאתנו. אלוהים הוא רוח, והמשתחווה לו צריך להשתחוות בהשראת רוח הקודש. אולם אתם, השומרונים, משתחווים בחוסר דעת כאשר אנחנו, היהודים, משתחווים למה שאנחנו יודעים. כי הישועה באה דרך היהודים.“ 21
"Believe me," said Jesus, "the time is coming when you will worship the Father neither on this mountain nor in Jerusalem.
22
You worship One of whom you know nothing. We worship One whom we know; for salvation comes from the Jews.
23
But a time is coming--nay, has already come--when the true worshippers will worship the Father with true spiritual worship; for indeed the Father desires such worshippers.
24
God is Spirit; and those who worship Him must bring Him true spiritual worship."
”אני יודעת שהמשיח עומד לבוא, ושהוא יסביר לנו הכל“, אמרה האישה. 25
"I know," replied the woman, "that Messiah is coming--'the Christ,' as He is called. When He has come, He will tell us everything."
”אני המדבר אליך, אני הוא!“השיב ישוע. 26
"I am He," said Jesus--"I who am now talking to you."
בינתיים חזרו תלמידיו של ישוע מהעיר, והתפלאו לראות אותו מדבר עם אישה, אך איש מהם לא העיר דבר ולא שאל שאלות. 27
Just then His disciples came, and were surprised to find Him talking with a woman. Yet not one of them asked Him, "What is your wish?" or "Why are you talking with her?"
האישה השאירה את כדה ליד הבאר ומיהרה חזרה העירה. היא קראה לכולם בהתלהבות: 28
The woman however, leaving her pitcher, went away to the town, and called the people.
”בואו לראות את האיש שסיפר לי את כל מה שעשיתי! אני חושבת שהוא המשיח!“ 29
"Come," she said, "and see a man who has told me everything I have ever done. Can this be the Christ, do you think?"
אנשים באו מהעיר אל הבאר כדי לראות אותו. 30
They left the town and set out to go to Him.
לפני שהגיע אליהם ההמון האיצו התלמידים בישוע לאכול דבר מה. 31
Meanwhile the disciples were urging Jesus. "Rabbi," they said, "eat something."
”יש לי מזון אחר שאינכם יודעים עליו“השיב ישוע. 32
"I have food to eat," He replied, "of which you do not know."
”מי הביא לו אוכל?“שאלו התלמידים איש את רעהו. 33
So the disciples began questioning one another. "Can it be," they said, "that some one has brought Him something to eat?"
”מאכלי הוא לעשות את רצון האלוהים אשר שלחני ולהשלים את עבודתו“, הסביר ישוע. 34
"My food," said Jesus, "is to be obedient to Him who sent me, and fully to accomplish His work.
”אתם באמת חושבים שמלאכת הקציר תחל רק בעוד ארבעה חודשים? הביטו סביבכם, הקמה כבר בשלה ומוכנה לקציר! 35
Do you not say, 'It wants four months yet to the harvest'? But look round, I tell you, and observe these plains-- they are already ripe for the sickle.
הקוצרים יקבלו שכר טוב, והם יאספו קציר לחיי נצח כדי שגם הזורע וגם הקוצר ישמחו יחדיו. (aiōnios g166) 36
The reaper gets pay and gathers in a crop in preparation for the Life of the Ages, that so the sower and the reapers may rejoice together. (aiōnios g166)
כך תתאמת האמרה: האחד זורע והשני קוצר. 37
For it is in this that you see the real meaning of the saying, 'The sower is one person, and the reaper is another.'
שלחתי אתכם לקצור את מה שלא זרעתם; אחרים עבדו וטרחו, ואתם קוצרים את פרי עמלם.“ 38
I sent you to reap a harvest which is not the result of your own labours. Others have laboured, and you are getting benefit from their labours."
שומרונים רבים מהעיר האמינו שישוע הוא המשיח, כי האישה אמרה:”הוא סיפר לי את כל מה שעשיתי!“ 39
Of the Samaritan population of that town a good many believed in Him because of the woman's statement when she declared, "He has told me all that I have ever done."
הקהל הרב ביקש מישוע להאריך את שהותו אצלם, והוא נשאר שם יומיים נוספים. בזמן הקצר הזה האמינו בו עוד אנשים רבים לאחר ששמעו את דבריו. 40
When however the Samaritans came to Him, they asked Him on all sides to stay with them; and He stayed there two days.
41
Then a far larger number of people believed because of His own words,
”הוא באמת מושיע העולם!“אמרו השומרונים לאישה.”עתה אנחנו מאמינים בו מפני ששמענו אותו בעצמנו, ולא רק משום הדברים שאת סיפרת לנו.“ 42
and they said to the woman, "We no longer believe in Him simply because of your statements; for we have now heard for ourselves, and we know that this man really is the Saviour of the world."
בתום שני ימי שהותו בשומרון הלך ישוע לגליל, 43
After the two days He departed, and went into Galilee;
למרות שאמר:”הנביא זוכה לכבוד ולהערכה בכל מקום, מלבד בעיר מולדתו.“ 44
though Jesus Himself declared that a Prophet has no honour in his own country.
ברם, אנשי הגליל התאספו בהמוניהם וקיבלו אותו בזרועות פתוחות, שכן היו בירושלים בחג הפסח וראו את הנפלאות שחולל. 45
When however He reached Galilee, the Galilaeans welcomed Him eagerly, having been eye-witnesses of all that He had done in Jerusalem at the Festival; for they also had been to the Festival.
ישוע חזר לכפר־קנה שבגליל, היכן שחולל את נס היין. בכפר־נחום היה פקיד אחד בשירות־המלכותי, שבנו היה חולה מאוד. 46
So He came once more to Cana in Galilee, where He had made the water into wine. Now there was a certain officer of the King's court whose son was ill at Capernaum.
כששמע הפקיד שישוע עזב את יהודה ובא לגליל, הוא הלך לכפר־קנה לפגוש אותו, והתחנן לפניו שיבוא לרפא את בנו הגוסס. 47
Having heard that Jesus had come from Judaea to Galilee, he came to Him and begged Him to go down and cure his son; for he was at the point of death.
”אם לא תראו נסים ונפלאות לא תאמינו“, אמר ישוע. 48
"Unless you and others see miracles and marvels," said Jesus, "nothing will induce you to believe."
”אנא, אדוני, בוא מהר לפני שבני ימות“, התחנן הפקיד. 49
"Sir," pleaded the officer, "come down before my child dies."
”לך לביתך, “הרגיע אותו ישוע.”בנך חי ובריא!“הפקיד האמין לדברי ישוע והלך לביתו. 50
"You may return home," replied Jesus; "your son has recovered." He believed the words of Jesus, and started back home;
בדרך פגשו אותו משרתיו ובישרו לו שבנו הבריא. 51
and he was already on his way down when his servants met him and told him that his son was alive and well.
”באיזו שעה חל השינוי לטובה במצבו?“שאל הפקיד.”אתמול בשעה אחת בצהריים ירד חומו באופן פתאומי“, השיבו המשרתים. 52
So he inquired of them at what hour he had shown improvement. "Yesterday, about seven o'clock," they replied, "the fever left him."
האב ידע כי בשעה זו בישר לו ישוע על החלמת בנו, והוא וכל בני־ביתו האמינו בישוע. 53
Then the father recollected that that was the time at which Jesus had said to him, "Your son has recovered," and he and his whole household became believers.
זה היה הנס השני שחולל ישוע בגליל לאחר שובו מיהודה. 54
This is the second miracle that Jesus performed, after coming from Judaea into Galilee.

< ג'ון 4 >