< ג'ון 20 >

השכם בבוקר יום ראשון, עוד לפני הנץ החמה, באה מרים המגדלית אל קברו של ישוע וראתה שהאבן הוסרה מפתח הקבר. 1
അനന്തരം സപ്താഹസ്യ പ്രഥമദിനേ ഽതിപ്രത്യൂഷേ ഽന്ധകാരേ തിഷ്ഠതി മഗ്ദലീനീ മരിയമ് തസ്യ ശ്മശാനസ്യ നികടം ഗത്വാ ശ്മശാനസ്യ മുഖാത് പ്രസ്തരമപസാരിതമ് അപശ്യത്|
היא רצה מיד אל שמעון פטרוס ואל התלמיד השני, זה שהיה אהוב על ישוע. היא קראה:”הם לקחו את האדון מהקבר! איננו יודעים היכן שמו אותו!“ 2
പശ്ചാദ് ധാവിത്വാ ശിമോൻപിതരായ യീശോഃ പ്രിയതമശിഷ്യായ ചേദമ് അകഥയത്, ലോകാഃ ശ്മശാനാത് പ്രഭും നീത്വാ കുത്രാസ്ഥാപയൻ തദ് വക്തും ന ശക്നോമി|
פטרוס והתלמיד השני מיהרו יחד אל הקבר; התלמיד השני הקדים אותו והגיע ראשון. 3
അതഃ പിതരഃ സോന്യശിഷ്യശ്ച ബർഹി ർഭുത്വാ ശ്മശാനസ്ഥാനം ഗന്തുമ് ആരഭേതാം|
4
ഉഭയോർധാവതോഃ സോന്യശിഷ്യഃ പിതരം പശ്ചാത് ത്യക്ത്വാ പൂർവ്വം ശ്മശാനസ്ഥാന ഉപസ്ഥിതവാൻ|
הוא הביט פנימה וראה את התכריכים מונחים במקומם, אולם לא נכנס לקבר. 5
തദാ പ്രഹ്വീഭൂയ സ്ഥാപിതവസ്ത്രാണി ദൃഷ്ടവാൻ കിന്തു ന പ്രാവിശത്|
שמעון פטרוס בא אחריו ונכנס פנימה. גם הוא ראה את התכריכים. 6
അപരം ശിമോൻപിതര ആഗത്യ ശ്മശാനസ്ഥാനം പ്രവിശ്യ
הבד שעטף את ראשו של ישוע היה מקופל ומונח בצד בניפרד מהתכריכים. 7
സ്ഥാപിതവസ്ത്രാണി മസ്തകസ്യ വസ്ത്രഞ്ച പൃഥക് സ്ഥാനാന്തരേ സ്ഥാപിതം ദൃഷ്ടവാൻ|
ואז גם התלמיד האחר נכנס פנימה, ראה והאמין שישוע קם לתחייה. 8
തതഃ ശ്മശാനസ്ഥാനം പൂർവ്വമ് ആഗതോ യോന്യശിഷ്യഃ സോപി പ്രവിശ്യ താദൃശം ദൃഷ്ടാ വ്യശ്വസീത്|
כי עד אז לא הבינו שהכתובים ניבאו כי הוא יקום לתחייה. 9
യതഃ ശ്മശാനാത് സ ഉത്ഥാപയിതവ്യ ഏതസ്യ ധർമ്മപുസ്തകവചനസ്യ ഭാവം തേ തദാ വോദ്ധും നാശൻകുവൻ|
שניהם הלכו הביתה, 10
അനന്തരം തൗ ദ്വൗ ശിഷ്യൗ സ്വം സ്വം ഗൃഹം പരാവൃത്യാഗച്ഛതാമ്|
ובינתיים חזרה מרים אל הקבר, עמדה בחוץ ובכתה. היא העיפה מבט לתוך הקבר, 11
തതഃ പരം മരിയമ് ശ്മശാനദ്വാരസ്യ ബഹിഃ സ്ഥിത്വാ രോദിതുമ് ആരഭത തതോ രുദതീ പ്രഹ്വീഭൂയ ശ്മശാനം വിലോക്യ
ולפתע נגלו אליה שני מלאכים לבושי לבן יושבים במקום שבו הייתה גופת ישוע: אחד למרגלותיו ושני למראשותיו. 12
യീശോഃ ശയനസ്ഥാനസ്യ ശിരഃസ്ഥാനേ പദതലേ ച ദ്വയോ ർദിശോ ദ്വൗ സ്വർഗീയദൂതാവുപവിഷ്ടൗ സമപശ്യത്|
”מדוע את בוכה?“שאלו המלאכים.”כי הם לקחו את אדוני ואיני יודעת היכן הניחו אותו“, השיבה מרים. 13
തൗ പൃഷ്ടവന്തൗ ഹേ നാരി കുതോ രോദിഷി? സാവദത് ലോകാ മമ പ്രഭും നീത്വാ കുത്രാസ്ഥാപയൻ ഇതി ന ജാനാമി|
היא הרגישה שמישהו עומד מאחוריה. כשהביטה לאחור ראתה את ישוע, אולם היא לא הכירה אותו. 14
ഇത്യുക്ത്വാ മുഖം പരാവൃത്യ യീശും ദണ്ഡായമാനമ് അപശ്യത് കിന്തു സ യീശുരിതി സാ ജ്ഞാതും നാശക്നോത്|
”מדוע את בוכה? את מי את מחפשת?“שאל אותה ישוע. מרים חשבה אותו לשומר הגן ולכן התחננה לפניו:”אם אתה זה שלקח את אדוני, אנא, אמור לי היכן שמת אותו כדי שאוכל לקחתו.“ 15
തദാ യീശുസ്താമ് അപൃച്ഛത് ഹേ നാരി കുതോ രോദിഷി? കം വാ മൃഗയസേ? തതഃ സാ തമ് ഉദ്യാനസേവകം ജ്ഞാത്വാ വ്യാഹരത്, ഹേ മഹേച്ഛ ത്വം യദീതഃ സ്ഥാനാത് തം നീതവാൻ തർഹി കുത്രാസ്ഥാപയസ്തദ് വദ തത്സ്ഥാനാത് തമ് ആനയാമി|
”מרים!“קרא ישוע. היא פנתה להביט בו וקראה:”רבי!“ 16
തദാ യീശുസ്താമ് അവദത് ഹേ മരിയമ്| തതഃ സാ പരാവൃത്യ പ്രത്യവദത് ഹേ രബ്ബൂനീ അർഥാത് ഹേ ഗുരോ|
”אל תגעי בי, “הזהיר אותה ישוע,”כי עדיין לא עליתי אל אבי. לכי אל האחים וספרי להם שאני עולה אל אבי ואביכם, אל אלוהי ואלוהיכם.“ 17
തദാ യീശുരവദത് മാം മാ ധര, ഇദാനീം പിതുഃ സമീപേ ഊർദ്ധ്വഗമനം ന കരോമി കിന്തു യോ മമ യുഷ്മാകഞ്ച പിതാ മമ യുഷ്മാകഞ്ചേശ്വരസ്തസ്യ നികട ഊർദ്ധ്വഗമനം കർത്തുമ് ഉദ്യതോസ്മി, ഇമാം കഥാം ത്വം ഗത്വാ മമ ഭ്രാതൃഗണം ജ്ഞാപയ|
מרים מיהרה אל התלמידים.”ראיתי את האדון!“קראה בהתלהבות, ומסרה להם את דבריו. 18
തതോ മഗ്ദലീനീമരിയമ് തത്ക്ഷണാദ് ഗത്വാ പ്രഭുസ്തസ്യൈ ദർശനം ദത്ത്വാ കഥാ ഏതാ അകഥയദ് ഇതി വാർത്താം ശിഷ്യേഭ്യോഽകഥയത്|
באותו ערב התכנסו התלמידים מאחורי דלתות נעולות, מפחד מנהיגי היהודים. לפתע עמד ישוע ביניהם ואמר:”שלום לכם!“ 19
തതഃ പരം സപ്താഹസ്യ പ്രഥമദിനസ്യ സന്ധ്യാസമയേ ശിഷ്യാ ഏകത്ര മിലിത്വാ യിഹൂദീയേഭ്യോ ഭിയാ ദ്വാരരുദ്ധമ് അകുർവ്വൻ, ഏതസ്മിൻ കാലേ യീശുസ്തേഷാം മധ്യസ്ഥാനേ തിഷ്ഠൻ അകഥയദ് യുഷ്മാകം കല്യാണം ഭൂയാത്|
הוא הראה להם את נקבי המסמרים בידיו ואת צדו, והתלמידים שמחו מאוד לראות את אדונם. 20
ഇത്യുക്ത്വാ നിജഹസ്തം കുക്ഷിഞ്ച ദർശിതവാൻ, തതഃ ശിഷ്യാഃ പ്രഭും ദൃഷ്ട്വാ ഹൃഷ്ടാ അഭവൻ|
שוב דיבר אליהם ישוע:”כשם שאבי שלח אותי, כך אני שולח אתכם.“ 21
യീശുഃ പുനരവദദ് യുഷ്മാകം കല്യാണം ഭൂയാത് പിതാ യഥാ മാം പ്രൈഷയത് തഥാഹമപി യുഷ്മാൻ പ്രേഷയാമി|
הוא נשף ואמר:”קבלו את רוח הקודש. 22
ഇത്യുക്ത്വാ സ തേഷാമുപരി ദീർഘപ്രശ്വാസം ദത്ത്വാ കഥിതവാൻ പവിത്രമ് ആത്മാനം ഗൃഹ്ലീത|
למי שתסלחו לחטאיו, הם ייסלחו לו, ולמי שלא תסלחו לחטאיו, הם לא ייסלחו לו.“ 23
യൂയം യേഷാം പാപാനി മോചയിഷ്യഥ തേ മോചയിഷ്യന്തേ യേഷാഞ്ച പാപാതി ന മോചയിഷ്യഥ തേ ന മോചയിഷ്യന്തേ|
תומא התאום, אחד משנים־עשר התלמידים, נעדר מאותה אסיפה. 24
ദ്വാദശമധ്യേ ഗണിതോ യമജോ ഥോമാനാമാ ശിഷ്യോ യീശോരാഗമനകാലൈ തൈഃ സാർദ്ധം നാസീത്|
כשסיפרו לו התלמידים שראו את האדון, תומא לא האמין.”לא אאמין בכך עד שאראה את נקבי המסמרים שבידיו ואגע בהם ובצדו“, אמר. 25
അതോ വയം പ്രഭൂമ് അപശ്യാമേതി വാക്യേഽന്യശിഷ്യൈരുക്തേ സോവദത്, തസ്യ ഹസ്തയോ ർലൗഹകീലകാനാം ചിഹ്നം ന വിലോക്യ തച്ചിഹ്നമ് അങ്ഗുല്യാ ന സ്പൃഷ്ട്വാ തസ്യ കുക്ഷൗ ഹസ്തം നാരോപ്യ ചാഹം ന വിശ്വസിഷ്യാമി|
כעבור שמונה ימים שוב התכנסו התלמידים, והפעם היה תומא ביניהם. גם הפעם היו הדלתות נעולות. לפתע שוב עמד ישוע ביניהם וקרא:”שלום לכם!“ 26
അപരമ് അഷ്ടമേഽഹ്നി ഗതേ സതി ഥോമാസഹിതഃ ശിഷ്യഗണ ഏകത്ര മിലിത്വാ ദ്വാരം രുദ്ധ്വാഭ്യന്തര ആസീത്, ഏതർഹി യീശുസ്തേഷാം മധ്യസ്ഥാനേ തിഷ്ഠൻ അകഥയത്, യുഷ്മാകം കുശലം ഭൂയാത്|
ישוע פנה אל תומא ואמר:”גע בידי ובצד גופי, ואל תהיה יותר חסר־אמונה, כי אם תאמין!“ 27
പശ്ചാത് ഥാമൈ കഥിതവാൻ ത്വമ് അങ്ഗുലീമ് അത്രാർപയിത്വാ മമ കരൗ പശ്യ കരം പ്രസാര്യ്യ മമ കുക്ഷാവർപയ നാവിശ്വസ്യ|
”אדוני ואלוהי!“קרא לו תומא. 28
തദാ ഥോമാ അവദത്, ഹേ മമ പ്രഭോ ഹേ മദീശ്വര|
ישוע המשיך לדבר אליו:”אתה מאמין משום שראית אותי, אולם ברוכים המאמינים על אף שאינם רואים.“ 29
യീശുരകഥയത്, ഹേ ഥോമാ മാം നിരീക്ഷ്യ വിശ്വസിഷി യേ ന ദൃഷ്ട്വാ വിശ്വസന്തി തഏവ ധന്യാഃ|
ישוע חולל עוד ניסים רבים לעיני תלמידיו אך הם לא נכתבו בספר זה. 30
ഏതദന്യാനി പുസ്തകേഽസ്മിൻ അലിഖിതാനി ബഹൂന്യാശ്ചര്യ്യകർമ്മാണി യീശുഃ ശിഷ്യാണാം പുരസ്താദ് അകരോത്|
הניסים בספר זה נכתבו כדי שתאמינו כי הוא המשיח בן־האלוהים, וכדי שעל־ידי אמונתכם בו תחיו חיי נצח. 31
കിന്തു യീശുരീശ്വരസ്യാഭിഷിക്തഃ സുത ഏവേതി യഥാ യൂയം വിശ്വസിഥ വിശ്വസ്യ ച തസ്യ നാമ്നാ പരമായുഃ പ്രാപ്നുഥ തദർഥമ് ഏതാനി സർവ്വാണ്യലിഖ്യന്ത|

< ג'ון 20 >