ג'ון 20
| השכם בבוקר יום ראשון, עוד לפני הנץ החמה, באה מרים המגדלית אל קברו של ישוע וראתה שהאבן הוסרה מפתח הקבר. | 1 |
On the first day of the week, Mary Magdalene came to the tomb early, while it was still dark, and she saw that the stone had been moved away from the tomb.
| היא רצה מיד אל שמעון פטרוס ואל התלמיד השני, זה שהיה אהוב על ישוע. היא קראה:”הם לקחו את האדון מהקבר! איננו יודעים היכן שמו אותו!“ | 2 |
So she ran and went to Simon Peter and the other disciple, the one whom Jesus loved, and said to them, “They have taken the Lord out of the tomb, and we do not know where they have laid him.”
| פטרוס והתלמיד השני מיהרו יחד אל הקבר; התלמיד השני הקדים אותו והגיע ראשון. | 3 |
So Peter went out, along with the other disciple, and they began making their way to the tomb.
| 4 |
The two were running together, but the other disciple outran Peter and reached the tomb first.
| הוא הביט פנימה וראה את התכריכים מונחים במקומם, אולם לא נכנס לקבר. | 5 |
Stooping down to look in, he saw the linen cloths lying there, but he did not go in.
| שמעון פטרוס בא אחריו ונכנס פנימה. גם הוא ראה את התכריכים. | 6 |
Then Simon Peter, who had been following him, arrived and went into the tomb. He saw the linen cloths lying there
| הבד שעטף את ראשו של ישוע היה מקופל ומונח בצד בניפרד מהתכריכים. | 7 |
and the facecloth that had been on Jesus' head. But it was not lying with the linen cloths; it was folded up separately in another place.
| ואז גם התלמיד האחר נכנס פנימה, ראה והאמין שישוע קם לתחייה. | 8 |
Then the other disciple, who had reached the tomb first, also went in. He saw and believed.
| כי עד אז לא הבינו שהכתובים ניבאו כי הוא יקום לתחייה. | 9 |
(For they did not yet understand the Scripture that Jesus must rise from the dead.)
| שניהם הלכו הביתה, | 10 |
Then the disciples went back to their homes.
| ובינתיים חזרה מרים אל הקבר, עמדה בחוץ ובכתה. היא העיפה מבט לתוך הקבר, | 11 |
But Mary stood near the tomb, weeping outside. As she was weeping, she stooped down to look into the tomb
| ולפתע נגלו אליה שני מלאכים לבושי לבן יושבים במקום שבו הייתה גופת ישוע: אחד למרגלותיו ושני למראשותיו. | 12 |
and saw two angels in white sitting where Jesus' body had been laid, one at the head and one at the feet.
| ”מדוע את בוכה?“שאלו המלאכים.”כי הם לקחו את אדוני ואיני יודעת היכן הניחו אותו“, השיבה מרים. | 13 |
They said to her, “Woman, why are yoʋ weeping?” She said to them, “They have taken away my Lord, and I do not know where they have laid him.”
| היא הרגישה שמישהו עומד מאחוריה. כשהביטה לאחור ראתה את ישוע, אולם היא לא הכירה אותו. | 14 |
After saying this, she turned around and saw Jesus standing there, but she did not know it was Jesus.
| ”מדוע את בוכה? את מי את מחפשת?“שאל אותה ישוע. מרים חשבה אותו לשומר הגן ולכן התחננה לפניו:”אם אתה זה שלקח את אדוני, אנא, אמור לי היכן שמת אותו כדי שאוכל לקחתו.“ | 15 |
Jesus said to her, “Woman, why are yoʋ weeping? Who are yoʋ looking for?” Supposing that he was the gardener, she said to him, “Sir, if yoʋ have carried him away, tell me where yoʋ have laid him, and I will take him away.”
| ”מרים!“קרא ישוע. היא פנתה להביט בו וקראה:”רבי!“ | 16 |
Jesus said to her, “Mary!” She turned and said to him, “Rabboni!” (which means “Teacher”).
| ”אל תגעי בי, “הזהיר אותה ישוע,”כי עדיין לא עליתי אל אבי. לכי אל האחים וספרי להם שאני עולה אל אבי ואביכם, אל אלוהי ואלוהיכם.“ | 17 |
Jesus said to her, “Do not hold on to me, for I have not yet ascended to my Father. But go to my brothers and tell them that I am ascending to my Father and your Father, to my God and your God.”
| מרים מיהרה אל התלמידים.”ראיתי את האדון!“קראה בהתלהבות, ומסרה להם את דבריו. | 18 |
So Mary Magdalene went and told the disciples that she had seen the Lord and that he had said these things to her.
| באותו ערב התכנסו התלמידים מאחורי דלתות נעולות, מפחד מנהיגי היהודים. לפתע עמד ישוע ביניהם ואמר:”שלום לכם!“ | 19 |
In the evening of that day, the first day of the week, when the disciples were gathered together with the doors locked for fear of the Jews, Jesus came and stood among them and said to them, “Peace be with you.”
| הוא הראה להם את נקבי המסמרים בידיו ואת צדו, והתלמידים שמחו מאוד לראות את אדונם. | 20 |
After saying this, he showed them his hands and his side, and the disciples rejoiced when they saw the Lord.
| שוב דיבר אליהם ישוע:”כשם שאבי שלח אותי, כך אני שולח אתכם.“ | 21 |
Again Jesus said to them, “Peace be with you. As the Father has sent me, so I am sending you.”
| הוא נשף ואמר:”קבלו את רוח הקודש. | 22 |
After saying this, he breathed on them and said to them, “Receive the Holy Spirit.
| למי שתסלחו לחטאיו, הם ייסלחו לו, ולמי שלא תסלחו לחטאיו, הם לא ייסלחו לו.“ | 23 |
If you remit the sins of any, their sins are remitted; if you retain the sins of any, their sins are retained.”
| תומא התאום, אחד משנים־עשר התלמידים, נעדר מאותה אסיפה. | 24 |
Now Thomas (called Didymus), one of the twelve, was not with them when Jesus came.
| כשסיפרו לו התלמידים שראו את האדון, תומא לא האמין.”לא אאמין בכך עד שאראה את נקבי המסמרים שבידיו ואגע בהם ובצדו“, אמר. | 25 |
So the other disciples said to him, “We have seen the Lord.” But he said to them, “Unless I see the nail marks in his hands and put my finger where the nails were, and put my hand into his side, I will certainly not believe.”
| כעבור שמונה ימים שוב התכנסו התלמידים, והפעם היה תומא ביניהם. גם הפעם היו הדלתות נעולות. לפתע שוב עמד ישוע ביניהם וקרא:”שלום לכם!“ | 26 |
Eight days later, Jesus' disciples were again inside, and Thomas was with them. Although the doors were locked, Jesus came and stood among them and said, “Peace be with you.”
| ישוע פנה אל תומא ואמר:”גע בידי ובצד גופי, ואל תהיה יותר חסר־אמונה, כי אם תאמין!“ | 27 |
Then he said to Thomas, “Put yoʋr finger here and look at my hands. Reach out yoʋr hand and put it into my side. Do not doubt but believe.”
| ”אדוני ואלוהי!“קרא לו תומא. | 28 |
In response Thomas said to him, “My Lord and my God!”
| ישוע המשיך לדבר אליו:”אתה מאמין משום שראית אותי, אולם ברוכים המאמינים על אף שאינם רואים.“ | 29 |
Then Jesus said to him, “Because yoʋ have seen me, have yoʋ come to believe? Blessed are those who have not seen and yet have come to believe.”
| ישוע חולל עוד ניסים רבים לעיני תלמידיו אך הם לא נכתבו בספר זה. | 30 |
Jesus performed many other signs in the presence of his disciples, which are not written in this book.
| הניסים בספר זה נכתבו כדי שתאמינו כי הוא המשיח בן־האלוהים, וכדי שעל־ידי אמונתכם בו תחיו חיי נצח. | 31 |
But these have been written so that you may believe that Jesus is the Christ, the Son of God, and that by believing you may have life in his name.
