ג'ון 18
| ישוע סיים את דבריו ועזב את המקום עם תלמידיו. הם חצו את נחל קדרון ונכנסו אל חורשת עצי־זית. | 1 |
| יהודה, התלמיד שבגד בישוע, הכיר היטב את המקום, כי ישוע נפגש שם עם תלמידיו פעמים רבות. | 2 |
| ראשי הכוהנים והפרושים העמידו לרשות יהודה קבוצה של חיילים ושוטרים מצוידים בלפידים ובכלי נשק, והם הלכו אל אותה החורשה. | 3 |
| ישוע ידע היטב מה עומד לקרות לו. הוא צעד קדימה ושאל:”את מי אתם מחפשים?“ | 4 |
| ”את ישוע מנצרת“, השיבו לו.”אני הוא“, אמר ישוע. גם יהודה המסגיר אותו היה שם. | 5 |
| לשמע מילים אלה הם נסוגו ונפלו על הארץ. | 6 |
| ישוע חזר על שאלתו:”את מי אתם מחפשים?“”את ישוע מנצרת“, השיבו בשנית. | 7 |
| ”אמרתי לכם, אני הוא“, אמר ישוע.”אם אותי אתם מחפשים, עיזבו את החבורה הזאת והניחו להם ללכת.“ | 8 |
| ישוע אמר זאת כדי לקיים את הנבואה שניבא:”מכל אלה שנתת לי לא אבד אף אחד!“ | 9 |
| לפתע שלף שמעון פטרוס את חרבו וקיצץ את אוזנו הימנית של מלכוס, עבד הכהן הגדול. | 10 |
| ”השב את החרב לנדן!“פקד עליו ישוע.”הרי עלי לשתות את הכוס שנתן לי אבי.“ | 11 |
| החיילים, השוטרים ומפקדם תפסו את ישוע, קשרו את ידיו, | 12 |
| הוליכו אותו תחילה אל חנן – חותנו של קייפא שהיה הכהן הגדול באותה שנה. | 13 |
| היה זה אותו קייפא שיעץ ליהודים:”מוטב שאדם אחד ימות בעד כל העם, מאשר שכל העם ימות בעד אדם אחד.“ | 14 |
| שמעון פטרוס ותלמיד אחר הלכו במרחק מה אחרי ישוע. התלמיד האחר היה מוכר לכהן הגדול, ולכן הורשה להיכנס אל החצר יחד עם ישוע, | 15 |
| ואילו פטרוס נאלץ להישאר מעבר לגדר. התלמיד האחר ניגש אל השוערת וביקש ממנה להכניס את פטרוס. | 16 |
| ”הלא גם אתה תלמידו של האיש הזה!“קראה השוערת לעבר פטרוס.”מה פתאום?“הכחיש פטרוס. | 17 |
| החיילים והמשרתים התחממו סביב לאש מדורה שהדליקו, כי היה קר. פטרוס הצטרף אליהם כדי להתחמם מעט. | 18 |
| בתוך הבית החל הכהן הגדול לחקור את ישוע על תלמידיו ועל מה שלימד אותם. | 19 |
| ”כל מה שהיה לי לומר אמרתי בציבור, באוזני המנהיגים והעם. תמיד לימדתי בבתי־הכנסת או בבית־המקדש, וכולם יודעים מה שלימדתי“, השיב ישוע. | 20 |
| ”אל תשאל אותי, אלא את שומעי, הם יודעים את מה שאמרתי.“ | 21 |
| אחד המשרתים שעמד שם הכה את ישוע על פניו.”ככה אתה מתחצף לכהן הגדול?“שאל בזעם. | 22 |
| ”אם אני משקר הוכח זאת.“השיב ישוע.”אולם אם אני אומר את האמת, מדוע אתה מכה אותי?“ | 23 |
| חנן שלח את ישוע, אסור באזיקים, אל קייפא הכהן הגדול. | 24 |
| בינתיים המשיך שמעון פטרוס להתחמם לאש המדורה, ושוב נשאל:”הרי גם אתה אחד מתלמידיו של ישוע, לא כן?“”לא, מה פתאום?“הכחיש פטרוס. | 25 |
| אך אחד מעבדי הכהן הגדול, קרובו של מלכוס (זה שפטרוס קיצץ את אוזנו), קרא:”אולם ראיתי אותך בחורשה יחד עם ישוע!“ | 26 |
| פטרוס המשיך להכחיש את הדבר, ולפתע קרא התרנגול. | 27 |
| בבוקר השכם הובילו את ישוע מביתו של קייפא לבית־הממשל. אך הם לא נכנסו פנימה מחשש חמץ – הם רצו להישאר כשרים לאכילת סעודת הפסח. | 28 |
| על כן יצא אליהם פילטוס ושאל:”במה אתם מאשימים את האיש?“ | 29 |
| ”אלמלא עשה דבר רע, לא היינו אוסרים אותו!“השיבו. | 30 |
| ”אם כן, שפטו אותו בעצמכם לפי חוקי תורתכם“, אמר פילטוס.”אבל החוק אינו מתיר לנו עונש מוות“, השיבו היהודים. | 31 |
| בזאת מלאו את מה שישוע ניבא באשר לצורת מותו. | 32 |
| פילטוס שב לבית־הממשל וקרא אליו את ישוע.”האם אתה מלך היהודים?“שאל. | 33 |
| ”האם אלה המילים שלך או של האחרים?“השיב ישוע בשאלה. | 34 |
| ”האם אני יהודי?“שאל פילטוס.”בני־עמך וראשי הכוהנים הסגירו אותך. מה עשית?“ | 35 |
| ”אילו הייתה מלכותי מהעולם הזה, היו משרתי נלחמים לצדי ומונעים את מאסרי על־ידי ראשי היהודים. אולם בעת הזאת מלכותי אינה מהעולם הזה“, אמר ישוע. | 36 |
| ”אם כן, אתה בכל זאת מלך?“תמה פילטוס.”כן, “השיב ישוע,”משימתי היא להביא את האמת לעולם; לשם כך נולדתי ובאתי לעולם, וכל אוהבי האמת ישמעו לקולי.“ | 37 |
| ”מהי האמת?“שאל פילטוס ויצא החוצה אל היהודים.”האיש חף מפשע ולא עשה כל רע!“קרא פילטוס. | 38 |
| ”בכל שנה בחג הפסח אני מוציא לחופשי אסיר אחד. אתם רוצים שאשחרר את מלך היהודים?“ | 39 |
| ”לא!“קראו.”אל תשחרר אותו; שחרר את בר־אבא!“בר־אבא היה שותף למרד. | 40 |
