< ג'ון 12 >
| ששה ימים לפני חג הפסח שב ישוע לבית־עניה, כפרו של אלעזר שהשיבו לחיים, | 1 |
Faasika bonchchiya gallasappe usuppun gallas sinthattidi, Yesuusi hayqoppe denthida Alaazari de7iya gutaa, Bitaaniya bis.
| ונערכה לכבודו ארוחת ערב חגיגית. אלעזר ישב עם ישוע בין האורחים, ואילו מרתא שרתה את האורחים. | 2 |
He bessan entti iyaw kaho giigisidosona. Alaazari Yesuusara issife gayta bolla uttidashin Martta enttana imatawusu.
| מרים לקחה מרקחת יקרה העשויה משמנים ובשמים ריחניים, משחה את רגליו של ישוע וניגבה אותן בשערותיה, ריח הניחוח מילא את כל הבית. | 3 |
Mayraama narddoose giya daro al77o geeshsha shitto ehada Yesuusa tohuwa tiyasu. Ba binaanan iya tohuwa quchchasu; keetha ubbay shitto sawon tongu gis.
| אחד מתלמידיו אשר עמד להסגירו, יהודה איש קריות שמו, קרא: | 4 |
Shin Yesuusa tamaaretappe issoy, Yesuusa aathi immanayssi, Yihuda Asqorooti,
| ”המרקחת הזאת שווה הרבה כסף! היא הייתה יכולה למכור אותה ולחלק את הכסף לעניים.“ | 5 |
“Ays ha shittoy heedzu xeetu dinaaren bayzettidi, miishey manqotas imettenne?” yaagis.
| הוא לא דיבר מתוך דאגה לעניים, אלא מתוך דאגה לעצמו. יהודה היה הגזבר של קבוצת התלמידים, ולעתים קרובות משך מכספי הקבוצה לצרכיו הפרטיים. | 6 |
I kayso gidida gisho hessa gisippe attin manqotas qadhettidi gibeenna. I miishe karxiita oykkeyssa gidiya gisho ubba wode iyappe baw ekkees.
| ”הנח לה“, אמר ישוע.”היא עשתה זאת כהכנה לקבורתי. | 7 |
Yesuusi, “Iya baw de7iyabaa ta moogo gallasaas minjjida gisho iyo aggaagite.
| העניים נמצאים אתכם תמיד, ואילו אני איני נמצא אתכם תמיד.“ | 8 |
Manqoti ubba wode hinttera daana, shin taani ubba wode hinttera de7ikke” yaagis.
| יהודים רבים שמעו על ביקורו של ישוע, ועל כן באו לראות אותו ואת אלעזר שהקים לתחייה. | 9 |
He wode daro asay Yesuusi Bitaaniyan de7eyssa si7idi yaa bidosona. Entti Yesuusa xalaala gidonnashin, I hayqoppe denthida Alaazarakka be7anaw bidosona.
| בינתיים החליטו ראשי הכוהנים להרוג גם את אלעזר, כי בגללו נהרו למקום יהודים רבים והאמינו שישוע הוא המשיח. | 10 |
Hessa gisho, kahine halaqati Alaazarakka qassi wodhanaw maqettidosona.
Ays giikko, Alaazara gaason daro Ayhudeti enttana ixxidi Yesuusa ammanoosona.
| למחרת התפשטה השמועה בכל העיר שישוע היה בדרכו לירושלים. אנשים רבים מבין החוגגים | 12 |
Wonttetha gallas Faasika bonchchiya bessaa yida daro asay Yesuusi Yerusalaame beyssa si7idi,
| לקחו בידיהם כפות תמרים, הלכו לקראת ישוע וקראו:”יחי המשיח! יחי מלך ישראל! ברוך הבא בשם ה׳ מלך ישראל!“ | 13 |
Zambba haythi ekkidi iya mokkanaw keyidosona. Bantta qaala dhoqqu oothidi, “Hosaana! Xoossay galatetto! Godaa sunthan yeyssi anjjetto! Xoossay Isra7eele Kawuwa anjjo!” yaagidosona.
| ישוע בא לקראתם רכוב על חמור, ובכך קיים את הנבואה: | 14 |
Geeshsha Maxaafan, “Xiyoone katamaw, babbofa! Hekko, ne Kawoy hare mara bolla uttidi yees” geetettidayssada Yesuusi hare mari demmidi iya toggis.
| ”אל תיראי, בת ציון, הנה מלכך יבוא לך רוכב על עיר בן אתונות.“ | 15 |
| תחילה לא הבינו תלמידיו שישוע קיים למעשה את הנבואה הזאת, אולם לאחר שישוע נתפאר בכבוד הם נזכרו במעשיו השונים אשר קיימו נבואות רבות מכתבי־הקודש. | 16 |
Yesuusa tamaareti hessa kase akeekibookkona. Shin Yesuusi bonchchettidaappe guye entti hessa ubbaa akeekidosona. Hessi ubbay Geeshsha Maxaafay gidayssada hanis.
| אנשים רבים בקהל אשר ראו את ישוע מקים את אלעזר לחיים, ספרו על כך לאחרים. | 17 |
Yesuusi Alaazara duufoppe xeegidi, hayqoppe denthida wode iyara de7iya daro asay Yesuusabaa markkattidosona.
| אנשים רבים יצאו לקראתו, כי שמעו על הפלא הגדול שחולל. | 18 |
Daro asay iya mokkanaw keyiday, I he malaatata oothidaysssa si7ida gishossa.
| אולם הפרושים היו אובדי עצות.”רואים אתם, נוצחנו. כל העולם נמשך אחריו!“קראו. | 19 |
Hessa gisho, Farisaaweti issoy issuwako, “Nu aykkoka oothanaw dandda7onnayssa be7ite; dere ubbay iya kaallees” yaagidosona.
| בין העולים לירושלים בחג הייתה גם קבוצת יוונים. | 20 |
Faasika bonchchiya gallas goynnanaw Yerusalaame bidayssata giddon issi issi Girike asati de7oosona.
| הם הלכו לפיליפוס מבית־צידה שבגליל וביקשו:”אדוני, אנחנו רוצים לפגוש את ישוע.“ | 21 |
Entti Galiilan biittan Beetesayda katamaappe yida Filiphphoosakko bidi, “Godaw, nuuni Yesuusa be7anaw koyoos” yaagidi woossidosona.
| פיליפוס מסר את ההודעה לאַנְדְּרֵי, והשניים הלכו להתייעץ עם ישוע. | 22 |
Filiphphoosi bidi Inddiriyasas odin nam77ay bidi, Yesuusas odidosona.
| ”הגיעה השעה שיפואר בן־האדם“, אמר להם ישוע. | 23 |
Yesuusi enttako, “Asa Na7ay, bonchchettiya wodey gakkis.
| ”אני אומר לכם ברצינות: גרגר חיטה שנטמן באדמה צריך למות לפני שיוכל לשאת פרי רב, אחרת יישאר סתם גרגר בודד. | 24 |
Taani hinttew tuma odays; issi gistte ayfey biittan wodhdhidi wooqonna ixxiko barkka attees. Shin he gistte ayfey wooqiko daro ayfe ayfees.
| האוהב את חייו על־פני האדמה – יאבד אותם; והשונא את חייו על־פני האדמה יזכה בחיי נצח. (aiōnios ) | 25 |
Ba shemppuwa dosiya oonikka dhayssees; ba shemppuwa ha alamiyan ixxiya oonikka merinaa de7os ashshees. (aiōnios )
| ”הרוצה להיות תלמידי צריך ללכת בעקבותי, כי המשרתים אותי חייבים להיות במקום שאני נמצא. אלוהים אבי יכבד את כל אלה שהולכים בעקבותי ומשרתים אותי. | 26 |
Taani de7iyasuwan taara daana mela taw oothanaw koyaa oonikka tana kaallanaw bessees. Taw oothiya oonakka ta Aaway bonchchana.
| כעת נבהלה נפשי, אולם איני יכול לבקש מאבי שיצילני מגורלי, שהרי לשם כך באתי לעולם. | 27 |
“Ha77i ta shemppoy daro un77ettis; yaatin woygo? ‘Ta Aawaw, tana ha saateppe ashsharkkii’ yaago? Akkay, taani yiday waaye ekkanaassa.
| אבי, פאר את שמך!“לפתע נשמע קול מהשמים:”כבר פארתי ואוסיף לפאר.“ | 28 |
Ta Aawaw, ne sunthaa bonchcha” yaagis. He wode saloppe, “Taani ta sunthaa bonchchas; zaaradakka bonchchana” yaagiya qaalay yis.
| כל הנוכחים שמעו את הקול, אולם חלקם חשב שהיה זה קול רעם, וחלקם אמר שמלאך דיבר עם ישוע. | 29 |
He bessan eqqida daro asay he qaala si7idi, “Hessi dada” yaagidosona. Harati qassi, “Kiitanchchoy iyaw odis” yaagidosona.
| ”הקול הזה היה למענכם ולא למעני“, אמר להם ישוע. | 30 |
Yesuusi zaaridi enttako, “Ha qaalay hintte gisho yisippe attin ta gisho gidenna.
| ”עכשיו הגיע מועד משפטו של העולם, ושר העולם הזה (השטן) יגורש. | 31 |
Ha alamey pirddettiya wodey ha77i; ha alamiya haareyssi ha77i kare holettana.
| וכאשר אנשא מן הארץ אמשוך אלי את כולם.“ | 32 |
Qassi taani sa7appe dhoqqu oosettida wode asa ubbaa taakko ehana” yaagis.
| הוא אמר זאת כדי לרמוז להם כיצד ימות. | 33 |
I hessa giday ay mela hayqo hayqqaneekko enttaw qonccisanassa.
| ”אולם אנחנו למדנו מהתורה שהמשיח יחיה לנצח ולא ימות לעולם, אם כן מדוע אתה אומר שבן־האדם צריך להנשא מן הארץ? מי בן־האדם הזה?“שאלו אותו. (aiōn ) | 34 |
Daro asay zaaridi, “Nu higgey Kiristtoosi merinaw de7eyssa odees. Yaatin, neeni woygada, ‘Asa Na7ay dhoqqu gaanaw bessees’ gay? ‘I, Asa Na7ay oonee?’” yaagidosona. (aiōn )
| ”האור יישאר אתכם עוד זמן קצר בלבד“, אמר ישוע.”על כן, תנצלו את העובדה הזאת והתהלכו באור כל עוד אתם יכולים, מפני שעם רדת החשכה לא תוכלו למצוא את דרככם. | 35 |
Yesuusi, “Poo7oy hinttera guutha wode gam77ana. Hinttew dhumonna mela poo7oy de7ishin, poo7uwan hamuttite. Dhuman hamuttiya asi aw biyakko erenna.
| האמינו באור לפני שיהיה מאוחר מדי, כדי שגם אתם תהיו בני האור.“לאחר שסיים את דבריו הלך לדרכו, והם לא ראו אותו. | 36 |
Poo7o nayta gidana mela poo7oy de7ishin poo7uwa ammanite” yaagis. Yesuusi hessa odettidaappe guye bidi enttafe geemmis.
| על־אף הניסים הרבים שחולל ישוע, אנשים רבים לא האמינו שהוא המשיח. | 37 |
I hessa mela malaatata entta sinthan oothinkka ammanibookkona.
| הנביא ישעיהו חזה מצב זה כשאמר:”ה׳, מי האמין לשמועתנו, וזרוע ה׳ על־מי נגלתה?“ | 38 |
Nabiya Isayaasi, “Godaw, nu markkatethaa ooni ammanidee? Goday ba wolqqaa oodes qonccisidee?” Gidayssi tuma gidana mela entti iya ammanibookkona.
| לכן הם לא יכלו להאמין. ישעיהו אף ניבא: | 39 |
Qassika Isayaasi, “Entta ayfey xeellonna mela, entta wozanay akeekonna mela, entti Xoossaakko simmin, I entta pathonna mela, Xoossay entta ayfiyaa qooqisis. Entta wozanaa minthis” gida gisho entti ammananaw dandda7ibookkona.
| ”אלוהים סנוור את עיניהם והקשיח את לבם. משום כך הם אינם יכולים לראות, להבין או לשוב אליו כדי שירפא אותם.“ | 40 |
| הנביא ישעיהו אמר דברים אלה על ישוע מפני שראה בחזונו את תפארתו. | 41 |
Isayaasi hessa giday, Yesuusa bonchchuwa be7ida gishonne iyabaa odida gishossa.
| מנהיגי יהודים רבים האמינו כי ישוע הוא המשיח, אך לא הודו בזאת בפני איש, כי פחדו שהפרושים יטילו עליהם חרם. | 42 |
Gidikkoka, Ayhudeta halaqatappekka daroti Yesuusa ammanidosona. Shin Farisaaweti banttana Ayhudeta Woosa Keethafe kessoosona gidi yayyida gisho ammanida gidi qonccen markkattibookkona.
| לאנשים אלה היה חשוב יותר לזכות בכבוד מבני־אדם מאשר מאלוהים. | 43 |
Hessa entti oothiday, Xoossaa erettanayssafe aathidi asan erettanayssa dosida gishossa.
| ”אם אתם מאמינים בי, אתם מאמינים למעשה באלוהים“, קרא ישוע. | 44 |
Yesuusi ba qaalaa dhoqqu oothidi, “Tana ammaniyaa oonikka tana kiittidayssaka ammaneesppe attin ta xalaala ammanenna.
| ”שהרי כל הרואה אותי רואה למעשה את שולחי. | 45 |
Tana be7iya oonikka tana kiittidayssaka be7ees.
| באתי להאיר ולזרוח בעולם חשוך זה, כדי שכל המאמין בי לא יתעה יותר בחשכה. | 46 |
Tana ammaniyaa ubbay dhuman doonna mela taani poo7o gidada alamiya yas.
| לא באתי לשפוט את העולם, כי אם להושיעו, ועל כן לא אשפוט את אלה השומעים את דברי ואינם מקיימים אותם. | 47 |
Ta qaalaa si7idi kiitettonna oonakka taani pirddike. Ays giikko, taani alamiya ashshanaw yasippe attin pirddanaw yabiikke.
| דברי האמת שדיברתי ישפטו ביום הדין את כל אלה שדחוני ולעגו לי. | 48 |
Tana ixxeyssanne ta qaalaa ekkonna oonakka pirddeyssi de7ees. Taani odida qaalay wurssetha gallas he uraa pirddana.
| כי איני מדבר אליכם על דעת עצמי; אני מוסר לכם מה שציווה עלי אבי לומר לכם. | 49 |
Ays giikko, taani hessa taappe odikke, shin tana kiittida ta Aaway taani gaanayssanne odanayssa kiittis.
| אני מוסר לכם בדיוק מה שמסר לי אבי, כי אני יודע שמצוותו תביא לכם חיי נצח.“ (aiōnios ) | 50 |
Qassi iya kiitay merinaa de7o gideyssa taani erays. Hessa gisho, taani odeyssi ta Aaway tana oda gidayssa” yaagis. (aiōnios )
