< ג'ון 12 >

ששה ימים לפני חג הפסח שב ישוע לבית־עניה, כפרו של אלעזר שהשיבו לחיים, 1
Therfor Jhesus bifor sixe daies of pask cam to Bethanye, where Lazarus hadde be deed, whom Jhesus reiside.
ונערכה לכבודו ארוחת ערב חגיגית. אלעזר ישב עם ישוע בין האורחים, ואילו מרתא שרתה את האורחים. 2
And thei maden to hym a soopere there, and Martha mynystride to hym; and Lazarus was oon of men that saten at the mete with hym.
מרים לקחה מרקחת יקרה העשויה משמנים ובשמים ריחניים, משחה את רגליו של ישוע וניגבה אותן בשערותיה, ריח הניחוח מילא את כל הבית. 3
Therfor Marie took a pound of oynement of trewe narde precious, and anoyntide the feet of Jhesu, and wipte hise feet with hir heeris; and the hous was fulfillid of the sauour of the oynement.
אחד מתלמידיו אשר עמד להסגירו, יהודה איש קריות שמו, קרא: 4
Therfor Judas Scarioth, oon of hise disciplis, that was to bitraye hym,
”המרקחת הזאת שווה הרבה כסף! היא הייתה יכולה למכור אותה ולחלק את הכסף לעניים.“ 5
seide, Whi is not this oynement seeld for thre hundrid pens, and is youun to nedi men?
הוא לא דיבר מתוך דאגה לעניים, אלא מתוך דאגה לעצמו. יהודה היה הגזבר של קבוצת התלמידים, ולעתים קרובות משך מכספי הקבוצה לצרכיו הפרטיים. 6
But he seide this thing, not for it perteynede to hym of nedi men, but for he was a theef, and he hadde the pursis, and bar tho thingis that weren sent.
”הנח לה“, אמר ישוע.”היא עשתה זאת כהכנה לקבורתי. 7
Therfor Jhesus seide, Suffre ye hir, that in to the day of my biriyng sche kepe that;
העניים נמצאים אתכם תמיד, ואילו אני איני נמצא אתכם תמיד.“ 8
for ye schulen euermore haue pore men with you, but ye schulen not euermore haue me.
יהודים רבים שמעו על ביקורו של ישוע, ועל כן באו לראות אותו ואת אלעזר שהקים לתחייה. 9
Therfore myche puple of Jewis knew, that Jhesus was there; and thei camen, not oonli for Jhesu, but to se Lazarus, whom he hadde reisid fro deth.
בינתיים החליטו ראשי הכוהנים להרוג גם את אלעזר, כי בגללו נהרו למקום יהודים רבים והאמינו שישוע הוא המשיח. 10
But the princis of prestis thouyten to sle Lazarus,
11
for manye of the Jewis wenten awei for him, and bileueden in Jhesu.
למחרת התפשטה השמועה בכל העיר שישוע היה בדרכו לירושלים. אנשים רבים מבין החוגגים 12
But on the morew a myche puple, that cam togidere to the feeste dai, whanne thei hadden herd, that Jhesus cam to Jerusalem,
לקחו בידיהם כפות תמרים, הלכו לקראת ישוע וקראו:”יחי המשיח! יחי מלך ישראל! ברוך הבא בשם ה׳ מלך ישראל!“ 13
token braunchis of palmes, and camen forth ayens hym, and crieden, Osanna, blessid is the kyng of Israel, that cometh in the name of the Lord.
ישוע בא לקראתם רכוב על חמור, ובכך קיים את הנבואה: 14
And Jhesus foond a yonge asse, and sat on hym,
”אל תיראי, בת ציון, הנה מלכך יבוא לך רוכב על עיר בן אתונות.“ 15
as it is writun, The douytir of Syon, nyle thou drede; lo! thi kyng cometh, sittynge on `an asse fole.
תחילה לא הבינו תלמידיו שישוע קיים למעשה את הנבואה הזאת, אולם לאחר שישוע נתפאר בכבוד הם נזכרו במעשיו השונים אשר קיימו נבואות רבות מכתבי־הקודש. 16
Hise disciplis knewen not first these thingis, but whanne Jhesus was glorified, thanne thei hadden mynde, for these thingis weren writun of hym, and these thingis thei diden to hym.
אנשים רבים בקהל אשר ראו את ישוע מקים את אלעזר לחיים, ספרו על כך לאחרים. 17
Therfor the puple bar witnessyng, that was with hym, whanne he clepide Lazarus fro the graue, and reiside hym fro deth.
אנשים רבים יצאו לקראתו, כי שמעו על הפלא הגדול שחולל. 18
And therfor the puple cam, and mette with hym, for thei herden that he hadde don this signe.
אולם הפרושים היו אובדי עצות.”רואים אתם, נוצחנו. כל העולם נמשך אחריו!“קראו. 19
Therfor the Farisees seiden to hem silf, Ye seen, that we profiten no thing; lo! al the world wente aftir hym.
בין העולים לירושלים בחג הייתה גם קבוצת יוונים. 20
And there weren summe hethene men, of hem that hadden come vp to worschipe in the feeste dai.
הם הלכו לפיליפוס מבית־צידה שבגליל וביקשו:”אדוני, אנחנו רוצים לפגוש את ישוע.“ 21
And these camen to Filip, that was of Bethsaida of Galilee, and preieden hym, and seiden, Sire, we wolen se Jhesu.
פיליפוס מסר את ההודעה ל‎אַנְדְּרֵי, והשניים הלכו להתייעץ עם ישוע. 22
Filip cometh, and seith to Andrew; eft Andrew and Filip seiden to Jhesu.
”הגיעה השעה שיפואר בן־האדם“, אמר להם ישוע. 23
And Jhesus answerde `to hem, and seide, The our cometh, that mannus sone be clarified.
”אני אומר לכם ברצינות: גרגר חיטה שנטמן באדמה צריך למות לפני שיוכל לשאת פרי רב, אחרת יישאר סתם גרגר בודד. 24
Treuli, treuli, Y seie to you, but a corn of whete falle in to the erthe, and be deed, it dwellith aloone; but if it be deed, it bryngith myche fruyt.
האוהב את חייו על־פני האדמה – יאבד אותם; והשונא את חייו על־פני האדמה יזכה בחיי נצח. (aiōnios g166) 25
He that loueth his lijf, schal leese it; and he that hatith his lijf in this world, kepith it in to euerlastynge lijf. (aiōnios g166)
”הרוצה להיות תלמידי צריך ללכת בעקבותי, כי המשרתים אותי חייבים להיות במקום שאני נמצא. אלוהים אבי יכבד את כל אלה שהולכים בעקבותי ומשרתים אותי. 26
If ony man serue me, sue he me; and where Y am, there my mynystre schal be. If ony man serue me, my fadir schal worschipe hym.
כעת נבהלה נפשי, אולם איני יכול לבקש מאבי שיצילני מגורלי, שהרי לשם כך באתי לעולם. 27
Now my soule is troublid, and what schal Y seie? Fadir, saue me fro this our; but therfor Y cam in to this our;
אבי, פאר את שמך!“לפתע נשמע קול מהשמים:”כבר פארתי ואוסיף לפאר.“ 28
fadir, clarifie thi name. And a vois cam fro heuene, and seide, And Y haue clarified, and eft Y schal clarifie.
כל הנוכחים שמעו את הקול, אולם חלקם חשב שהיה זה קול רעם, וחלקם אמר שמלאך דיבר עם ישוע. 29
Therfor the puple that stood, and herde, seide, that `thundur was maad; othere men seide, an aungel spak to hym.
”הקול הזה היה למענכם ולא למעני“, אמר להם ישוע. 30
Jhesus answerde, and seide, This vois cam not for me, but for you.
”עכשיו הגיע מועד משפטו של העולם, ושר העולם הזה (השטן) יגורש. 31
Now is the doom of the world, now the prince of this world schal be cast out.
וכאשר אנשא מן הארץ אמשוך אלי את כולם.“ 32
And if Y schal be enhaunsid fro the erthe, Y schal drawe alle thingis to my silf.
הוא אמר זאת כדי לרמוז להם כיצד ימות. 33
And he seide this thing, signifiynge bi what deth he `was to die.
”אולם אנחנו למדנו מהתורה שהמשיח יחיה לנצח ולא ימות לעולם, אם כן מדוע אתה אומר שבן־האדם צריך להנשא מן הארץ? מי בן־האדם הזה?“שאלו אותו. (aiōn g165) 34
And the puple answeride to hym, We han herd of the lawe, that Crist dwellith with outen ende; and hou seist thou, It bihoueth mannys sone to be arerid? Who is this mannus sone? (aiōn g165)
”האור יישאר אתכם עוד זמן קצר בלבד“, אמר ישוע.”על כן, תנצלו את העובדה הזאת והתהלכו באור כל עוד אתם יכולים, מפני שעם רדת החשכה לא תוכלו למצוא את דרככם. 35
And thanne Jhesus seith to hem, Yit a litil liyt is in you; walke ye, the while ye han liyt, that derknessis catche you not; he that wandrith in derknessis, woot nere whidur he goith.
האמינו באור לפני שיהיה מאוחר מדי, כדי שגם אתם תהיו בני האור.“לאחר שסיים את דבריו הלך לדרכו, והם לא ראו אותו. 36
While ye han liyt, bileue ye in liyt, that ye be the children of liyt. Jhesus spak these thingis, and wente, and hidde hym fro hem.
על־אף הניסים הרבים שחולל ישוע, אנשים רבים לא האמינו שהוא המשיח. 37
And whanne he hadde don so many myraclis bifor hem, thei bileueden not `in to hym;
הנביא ישעיהו חזה מצב זה כשאמר:”ה׳, מי האמין לשמועתנו, וזרוע ה׳ על־מי נגלתה?“ 38
that the word of Ysaie, the prophete, schulde be fulfillid, which he seide, Lord, who bileuede to oure heryng, and to whom is the arm of the Lord schewid?
לכן הם לא יכלו להאמין. ישעיהו אף ניבא: 39
Therfor thei myyten not bileue, for eft Ysaye seide,
”אלוהים סנוור את עיניהם והקשיח את לבם. משום כך הם אינם יכולים לראות, להבין או לשוב אליו כדי שירפא אותם.“ 40
He hath blyndid her iyen, and he hath maad hard the herte of hem, that thei se not with iyen, and vndurstonde with herte; and that thei be conuertid, and Y heele hem.
הנביא ישעיהו אמר דברים אלה על ישוע מפני שראה בחזונו את תפארתו. 41
Ysaye seide these thingis, whanne he say the glorie of hym, and spak of hym.
מנהיגי יהודים רבים האמינו כי ישוע הוא המשיח, אך לא הודו בזאת בפני איש, כי פחדו שהפרושים יטילו עליהם חרם. 42
Netheles `of the pryncis manye bileueden in hym, but for the Farisees thei knowlechiden not, that thei schulden not be put out of the synagoge;
לאנשים אלה היה חשוב יותר לזכות בכבוד מבני־אדם מאשר מאלוהים. 43
for thei loueden the glorie of men, more than the glorie of God.
”אם אתם מאמינים בי, אתם מאמינים למעשה באלוהים“, קרא ישוע. 44
And Jhesus criede, and seide, He that bileueth in me, bileueth not in me, but in hym that sente me.
”שהרי כל הרואה אותי רואה למעשה את שולחי. 45
He that seeth me, seeth hym that sente me.
באתי להאיר ולזרוח בעולם חשוך זה, כדי שכל המאמין בי לא יתעה יותר בחשכה. 46
Y liyt cam in to the world, that ech that bileueth in me, dwelle not in derknessis.
לא באתי לשפוט את העולם, כי אם להושיעו, ועל כן לא אשפוט את אלה השומעים את דברי ואינם מקיימים אותם. 47
And if ony man herith my words, and kepith hem, Y deme hym not; for Y cam not, that Y deme the world, but that Y make the world saaf.
דברי האמת שדיברתי ישפטו ביום הדין את כל אלה שדחוני ולעגו לי. 48
He that dispisith me, and takith not my wordis, hath hym that schal iuge hym; thilke word that Y haue spokun, schal deme hym in the last dai.
כי איני מדבר אליכם על דעת עצמי; אני מוסר לכם מה שציווה עלי אבי לומר לכם. 49
For Y haue not spokun of my silf, but thilke fadir that sente me, yaf to me a maundement, what Y schal seie, and what Y schal speke.
אני מוסר לכם בדיוק מה שמסר לי אבי, כי אני יודע שמצוותו תביא לכם חיי נצח.“ (aiōnios g166) 50
And Y woot, that his maundement is euerlastynge lijf; therfor tho thingis that Y speke, as the fadir seide to me, so Y speke. (aiōnios g166)

< ג'ון 12 >