ג'ון 11
| איש בשם אלעזר, שגר בבית־עניה עם מרים ואחותה מרתא, חלה. אחותו מרים היא זו שמשחה את ישוע במרקחת יקרה וניגבה את רגליו בשערותיה. | 1 |
Kꞌo jun achi yawabꞌ ubꞌiꞌ Lázaro aj pa ri tinimit Betania chilaꞌ jawjeꞌ ri keꞌl wi ri e ranabꞌ María rachiꞌl ri Marta.
| 2 |
Ri María are waꞌ ri xqꞌijow kꞌokꞌ kunabꞌal chirij ri Ajawxel, xuqujeꞌ xusuꞌ ri raqan rukꞌ ri uwiꞌ.
| מרתא ומרים שלחו הודעה לישוע:”אדוני, ידידך הטוב חולה מאוד.“ | 3 |
We kebꞌ alaxik riꞌ xetaqan chubꞌixik che ri Jesús: Ajawxel, ri sibꞌalaj loqꞌ ech chꞌabꞌeꞌn la yawabꞌ.
| כששמע ישוע את הדבר אמר:”מחלה זאת לא תיגמר במוות, כי אם להביא כבוד לאלוהים. כי בן האלוהים יפואר באמצעות המחלה הזאת.“ | 4 |
Are xuta ri Jesús we riꞌ, xubꞌij: We yabꞌilal riꞌ man kakꞌis taj pa kamik xane qꞌijilaꞌbꞌal rech ri Dios, rech jeriꞌ kaqꞌijilaꞌtaj na ri Ukꞌojol ri Dios.
| ישוע אהב מאוד את מרתא, מרים ואלעזר. | 5 |
Ri Jesús sibꞌalaj uꞌloqꞌ ri Marta rachiꞌl ri María, xuqujeꞌ ri Lázaro.
| כאשר ישוע שמע שאלעזר חלה, התעכב יומיים | 6 |
Pune xuto chi yawabꞌ ri Lázaro, xkanaj chi na kan kebꞌ qꞌij jawjeꞌ ri kꞌo wi.
| ורק לאחר מכן אמר לתלמידיו:”הבה נחזור ליהודה.“ | 7 |
Kꞌa te riꞌ xubꞌij chike ri utijoxelabꞌ: Chujtzalij pa Judea.
| ”אולם, רבי, “קראו התלמידים במחאה,”לפני ימים ספורים בלבד ניסו מנהיגי היהודים להרוג אותך, ועכשיו אתה חוזר לאותו מקום?“ | 8 |
Ri tijoxelabꞌ xkibꞌij: Ajtij, chi jun janipa qꞌij kanoq ri winaq aꞌj Israel raj xkibꞌan laꞌ che abꞌaj ¿kaj kꞌu la katzalij chi la je laꞌ?
| ”בכל יום יש שתים־עשרה שעות אור, ובמשך השעות האלה יכול כל אחד ללכת בלי ליפול או להיכשל. | 9 |
Ri Jesús xubꞌij chike: ¿La man kꞌu kabꞌlajuj hora kꞌo pa jun qꞌij? Ri winaq ri kabꞌin paqꞌij man kutopij taj uwiꞌ raqan rumal cher katunax rumal ri qꞌij rech ri uwachulew.
| מי שהולך בלילה ייכשל וימעד בגלל החשכה.“ | 10 |
Ri winaq kꞌut ri chaqꞌabꞌ kabꞌinik kutopij uwiꞌ raqan rumal cher man katunax taj rumal ri tunal ri katunanik.
| ישוע המשיך:”חברנו אלעזר ישן, אך אני הולך להעיר אותו.“ | 11 |
Kꞌa te riꞌ xutzꞌaqatisaj ubꞌixik: Ri qech chꞌabꞌeꞌn Lázaro xa tajin kawarik, kineꞌ chanim chukꞌasuxik.
| ישוע התכוון לכך שאלעזר מת, אולם תלמידיו חשבו שאמר כי אלעזר ישן במנוחה, ולכן אמרו:”אם אלעזר ישן שינה טובה הוא ודאי יבריא!“ | 12 |
Ri tijoxelabꞌ xkibꞌij: Ajawxel, we xaq tajin kawarik, kawaꞌjil na riꞌ.
| 13 |
Ri Jesús are xutzijoj rij ri ukamikal ri Lázaro, ri tijoxelabꞌ kꞌut pa kikꞌuꞌx chi are xutzijoj rij ri waram.
| ”אלעזר מת“, אמר להם ישוע בפירוש. | 14 |
Ri Jesús kꞌyaqal xubꞌan chubꞌij chike: Xkam ri Lázaro.
| ”אני שמח למענכם שלא הייתי שם, כדי שתלמדו להאמין. הבה נלך אליו.“ | 15 |
Kinkiꞌkotik man in kꞌo ta chilaꞌ rech jeriꞌ kixkojon chwe. Joꞌmpeꞌ, jeꞌ qilaꞌ.
| תומא (הנקרא בשם חיבה”התאום“) אמר לחבריו התלמידים:”בואו נלך גם אנחנו כדי שנמות איתו.“ | 16 |
Ri Tomás ri kabꞌix Yoꞌx che xubꞌij: Joꞌ, xuqujeꞌ uj rech kujeꞌkam rukꞌ.
| בהגיעם לבית־עניה נאמר להם שאלעזר מת ושהוא קבור כבר ארבעה ימים. | 17 |
Are xopan ri Jesús, xuto chi ri Lázaro kajibꞌ qꞌij chik kꞌo pa ri muqbꞌal.
| בית־עניה מרוחקת מירושלים רק כשלושה קילומטר, | 18 |
Ri tinimit Betania oxibꞌ kilómetro unajal che ri Jerusalén.
| ויהודים רבים באו מירושלים לנחם את מרתא ומרים באבלן. | 19 |
E kꞌi winaq kꞌut oꞌpaninaq chi kichꞌabꞌexik ri Marta rachiꞌl ri María, cho ri kachoch rumal ri ukamikal ri kixibꞌal.
| כאשר שמעה מרתא שישוע היה בדרכו אליהן, הלכה לפגוש אותו, ואילו מרים נשארה בבית. | 20 |
Are xretaꞌmaj ri Marta chi opanem tajin kubꞌan ri Jesús, xeꞌ chukꞌulaxik; are kꞌu ri María xkanaj kan cho ri ja.
| ”אדוני, “אמרה מרתא לישוע,”אילו היית כאן, אחי לא היה מת. | 21 |
Xubꞌij ri Marta che ri Jesús: We ta kꞌo la waral, ma ta xkam riꞌ ri nuxibꞌal.
| אך עדיין לא מאוחר מדי, כי אני יודעת שכל מה שתבקש מאלוהים הוא ייתן לך.“ | 22 |
Pune jeriꞌ wetaꞌm in chi ri Dios kuya na xapakux ri kuta jun che.
| ”אחיך יקום לחיים“, הבטיח ישוע. | 23 |
Xubꞌij ri Jesús che: Ri axibꞌal kakꞌastaj na.
| ”כן, “אמרה מרתא,”עם כל האחרים בתחיית המתים ביום האחרון.“ | 24 |
Ri Marta xubꞌij: Jeꞌ wetaꞌm chi kakꞌastaj na pa ri kꞌisbꞌal qꞌij.
| אולם ישוע אמר לה:”אני הוא התחייה והחיים. כל המאמין בי יחיה אפילו אם ימות. | 25 |
Ri Jesús kꞌut xubꞌij che: In in kꞌastajibꞌal wach xuqujeꞌ in kꞌaslemal. Ri kakojon chwe pune kakamik, kakꞌasiꞌ na.
| כל המאמין בי יחיה לנצח ולא ימות לעולם! האם את מאמינה לי?“ (aiōn g165) | 26 |
Xuqujeꞌ xapachin ri kꞌaslik xuqujeꞌ kakojon chwe, man kakam ta wi. ¿La kakoj we kinbꞌij chawe? (aiōn g165)
| ”כן, אדוני, “השיבה,”אני מאמינה שאתה המשיח בן־האלוהים אשר לו חיכינו זמן רב.“ | 27 |
Ri Marta xubꞌij: Jeꞌ, Ajawxel, kinkojo chi lal lal Cristo, uKꞌojol ri Dios, ri petinaq choch ri uwachulew.
| כשסיימה מרתא לדבר עזבה את ישוע וחזרה למרים. מרתא קראה למרים בסתר ואמרה:”המורה נמצא כאן; הוא רוצה לדבר איתך.“ | 28 |
Are xbꞌiꞌtaj we riꞌ rumal ri Marta, xtzalij cho rachoch, xuꞌsikꞌij loq ri rachalal María, xubꞌij che: Xaq pa awal, ri Ajtij kꞌo waral, katusikꞌij.
| מרים יצאה אליו מיד. | 29 |
Xuta ri María chi jeriꞌ, xwaꞌjil bꞌik aninaq xeꞌ rukꞌ ri Jesús.
| ישוע נשאר עדיין מחוץ לכפר, במקום שבו פגשה אותו מרתא. | 30 |
Majaꞌ kok bꞌik ri Jesús pa ri tinimit xane kꞌo na kan pa ri leꞌaj jawjeꞌ xtzijon wi rukꞌ ri Marta.
| היהודים שבאו לנחם את האבלות ראו את מרים עוזבת את הבית בחיפזון. הם חשבו שהיא הולכת לבכות על קבר אחיה, ולכן הלכו בעקבותיה. | 31 |
Ri winaq aꞌj Israel ri e kꞌo rukꞌ ri María chukubꞌisaxik ukꞌuꞌx, are xkilo chi aninaq xwaꞌjil bꞌik, xkitereneꞌj bꞌik, pa kikꞌuꞌx chi xa keꞌ pa ri muqbꞌal rech koꞌqꞌoq.
| כאשר הגיעה מרים למקום הימצאו של ישוע, נפלה לרגליו וקראה בבכי:”אדוני, אילו היית כאן, אחי לא היה מת.“ | 32 |
Are xopan ri María jawjeꞌ ri kꞌo wi ri Jesús, xrilo, kꞌa te riꞌ xukulik xqaj choch xubꞌij che: Wajaw we ta lal kꞌo la waral, ma ta xkam riꞌ ri nuxibꞌal.
| בכייה ובכי האבלים נגע ללבו של ישוע, וגם הוא התרגש ונאנח. | 33 |
Ri Jesús are xrilo chi xoqꞌ ri María rachiꞌl ri winaq aꞌj Israel ri xebꞌe rukꞌ, sibꞌalaj xkꞌaxir ranimaꞌ ri Jesús.
| ”היכן קברתם אותו?“שאל.”בוא וראה“, ענו האנשים. | 34 |
Xuta chike: ¿Jawjeꞌ ximuq wi? Ri winaq xkibꞌij che: Peta la, jul ila la.
| ישוע בכה. | 35 |
Xoqꞌ ri Jesús.
| ”הם היו חברים טובים מאוד“, אמרו היהודים זה לזה.”ראו עד כמה אהב אותו!“ | 36 |
Ri winaq aꞌj Israel xkibꞌij: Chiwilampeꞌ, sibꞌalaj uloqꞌ ri Lázaro.
| היו שאמרו:”אם הוא ריפא את העיוור, האם לא היה יכול גם למנוע את מותו של אלעזר?“ | 37 |
E kꞌo chi jujun xkibꞌij: Are waꞌ we achi riꞌ ri xjaqow ubꞌoqꞌoch ri moy achi, ¿la man kꞌu xkwinik xuqꞌatej ri Lázaro rech man xkam taj?
| ישוע שוב התרגש והלך אל קברו של אלעזר. הוא נקבר במערה שאבן גדולה חסמה את פיתחה. | 38 |
Xkꞌaxir chi junmul ri ranimaꞌ ri Jesús xqebꞌ chuxukut ri muqbꞌal. Ri muqbꞌal jun jul ri tzꞌapital uchiꞌ rukꞌ jun abꞌaj.
| ”הזיזו את האבן“, ביקש ישוע. אולם מרתא, אחות המת, אמרה:”אבל אדוני, הגופה ודאי מצחינה; הרי הוא קבור כבר ארבעה ימים!“ | 39 |
Ri Jesús xubꞌij chike ri winaq: Chiwesaj le abꞌaj. Ri Marta ranabꞌ ri kaminaq xubꞌij: Ajawxel, kꞌo chi ruxlabꞌ laꞌ, rumal cher kajibꞌ qꞌij chik kꞌo chilaꞌ.
| ”האם לא אמרתי לך שאם תאמיני תראי את גבורת האלוהים?“שאל ישוע. | 40 |
Xubꞌij ri Jesús che: ¿La man kꞌu xinbꞌij chawe chi we katkojonik kawil na ri ujuluwem ri Dios?
| האנשים הזיזו את האבן, וישוע נשא עיניו אל השמים וקרא:”אבי, תודה לך על שאתה שומע אותי. | 41 |
Xaq jeriꞌ xkesaj ri abꞌaj. Ri Jesús xuwaꞌjilisaj ri ukaꞌyebꞌal, xubꞌij: Tat, kintyoxin che la rumal cher in tatabꞌem wi la.
| אני יודע שאתה שומע אותי תמיד, אולם אמרתי זאת כדי שכל הנוכחים כאן יאמינו שאתה שלחת אותי.“ | 42 |
Wetaꞌm wi chi kintatabꞌej la ronojel mul, xinbꞌij kꞌu we riꞌ kumal ke we winaq ri e kꞌo waral, rech jeriꞌ kakikojo chi lal xintaqow la loq.
| לאחר מכן הוא קרא בקול רם מאוד:”אלעזר, צא החוצה!“ | 43 |
Are xbꞌiꞌtaj we tzij riꞌ rumal, xuraq uchiꞌ rukꞌ ronojel uchuqꞌabꞌ, xubꞌij: ¡Lázaro chatel loq!
| ואלעזר יצא החוצה עטוף עדיין בתכריכים.”הסירו מעליו את התכריכים ותנו לו ללכת“, אמר ישוע. | 44 |
Ri kaminaq xel loq, bꞌatzꞌtal ri uqꞌabꞌ xuqujeꞌ ri raqan, xwi kaqꞌalajin loq ri upalaj pistal pa jun atzꞌyaq, kꞌa te riꞌ xubꞌij ri Jesús chike: Chikira le atzꞌyaq chirij, chiya bꞌe che keꞌek.
| יהודים רבים מבין מנחמי מרים אשר חזו בנס האמינו בישוע. | 45 |
E kꞌi chike ri winaq ri e bꞌenaq chukubꞌisaxik ukꞌuꞌx ri María, xekojon che ri Jesús are xkil ri xubꞌano.
| אולם היו שהלכו לפרושים וסיפרו להם את הדבר. | 46 |
E kꞌo kꞌu jujun chike xeꞌkitzijoj chike ri fariseos ri xubꞌan ri Jesús.
| הפרושים וראשי הכוהנים כינסו אסיפה כדי לדון במצב.”איפה הוא ואיפה אנחנו?“שאלו זה את זה במבוכה.”האיש הזה באמת מחולל ניסים! | 47 |
Are kꞌu ri e kꞌamal taq kibꞌe ri e chꞌawenelabꞌ cho ri Dios pa kiwiꞌ ri winaq xuqujeꞌ ri fariseos xeꞌkimulij ri e yaꞌl taq noꞌj, xkibꞌij: ¿Jas kaqabꞌano? We achi riꞌ tajin kubꞌan sibꞌalaj kiꞌ mayijabꞌal taq kꞌutbꞌal.
| אם לא נאסור אותו יאמין בו כל העם וילך אחריו, וזה יהיה סופנו, כי אז יבואו הרומאים ויסירו את בית המקדש ואת עמנו!“ | 48 |
We xaq kaqaya bꞌe che jewaꞌ kubꞌano, konojel laꞌ kekojon che, kepe kꞌu laꞌ le winaq aꞌj Roma kulkikꞌisa puꞌwiꞌ le Templo, xuqujeꞌ puꞌwiꞌ le qatinimit.
| קייפא, הכהן הגדול באותה שנה, אמר להם:”אינכם מבינים דבר! | 49 |
Jun chike ri e kꞌamal taq bꞌe ubꞌiꞌ Caifás, kinimaꞌqil ri chꞌawenelabꞌ cho ri Dios, che ri junabꞌ riꞌ, xubꞌij chike: Qas maj iwetaꞌmabꞌal ix.
| האינכם מבינים כי מוטב שאדם אחד ימות בעד כל העם, מאשר שכל העם ימות בעד אדם אחד? למה לסכן את העם?“ | 50 |
¿La man kꞌu kichomaj chi are katanik we xa jun achi kakam kumal ke we tinimit, cho we kasach uwach ronojel le tinimit?
| קייפא לא אמר דברים אלה ביוזמתו, אלא בהשראת אלוהים, כי בהיותו הכהן הגדול של אותה שנה ניבא שישוע ימות בעד העם. | 51 |
Man xubꞌij ta kꞌu we riꞌ rumal je xraj areꞌ, xane xubꞌij rumal are kinimaꞌqil ri chꞌawenelabꞌ cho ri Dios che ri junabꞌ riꞌ, xuqꞌalajisaj kꞌut chi ri Jesús kakam na pa kiwiꞌ ri winaq aꞌj Israel.
| ולא רק בעד העם, אלא גם כדי לקבץ ולאחד את כל בני־האלוהים באשר הם. | 52 |
Man xwi ta kꞌu rumal rech ri tinimit riꞌ xane kumal ke konojel ri e ralkꞌwaꞌl ri Dios ri e tukininaq bꞌik rech jeriꞌ kakwinik kubꞌan jun chike.
| מאותו יום ואילך תכננו מנהיגי היהודים להרוג את ישוע, | 53 |
Xaq jeriꞌ tzi che ri qꞌij riꞌ xkijunamaj kikꞌuꞌx kakikamisaj ri Jesús.
| ולכן הוא הפסיק להתהלך בגלוי באזור יהודה. הוא עזב את ירושלים והחליט ללכת לעיר אפרים שבגבול המדבר, שם נשאר עם תלמידיו. | 54 |
Rumal riꞌ ri Jesús man kawaꞌkatilobꞌ ta chik chikiwach ri winaq aꞌj Israel. Xane xeꞌ pa jun tinimit naqaj che ri leꞌaj ri e maj wi ja, pa ri tinimit ubꞌiꞌnam Efraín, chilaꞌ xkanaj wi kanoq e rachiꞌl ri utijoxelabꞌ.
| בהתקרב חג הפסח עלו לירושלים יהודים רבים מכל קצות הארץ, כדי להשתתף בטקס הטהרה שקדם לחג. | 55 |
Xa jubꞌiqꞌ karaj kuriq ri kinimaqꞌij ri winaq aꞌj Israel ubꞌiꞌnam Pascua, jeriꞌ e kꞌi kelik bꞌik cho taq ri saq, xepaqiꞌ pa Jerusalén chuchꞌajchꞌobꞌexik kibꞌ utz majaꞌ kuriq ri Pascua.
| הם רצו לראות את ישוע, ובעמדם בבית־המקדש שאלו איש את רעהו:”מה דעתכם, האם יבוא לחג הפסח או לא?“ | 56 |
Tajin kꞌu kakitzukuj ri Jesús, are e kꞌo pa ri Templo, kakibꞌila chibꞌil taq kibꞌ: ¿Jas kibꞌij ix? ¿Teꞌq man kape ta riꞌ pa we nimaqꞌij riꞌ?
| בינתיים הודיעו ראשי הכוהנים והפרושים בציבור, שכל הרואה את ישוע חייב לדווח להם על כך מיד, כדי שיוכלו לאסרו. | 57 |
Are kꞌu ri e kinimaꞌqil ri e chꞌawenelabꞌ cho ri Dios e kachiꞌl ri fariseos xetaqanik rech we kꞌo ketaꞌmanik jawjeꞌ kꞌo wi ri Jesús, kabꞌan tzujunem rech jeriꞌ kachapik.
