ג'ון 11
| איש בשם אלעזר, שגר בבית־עניה עם מרים ואחותה מרתא, חלה. אחותו מרים היא זו שמשחה את ישוע במרקחת יקרה וניגבה את רגליו בשערותיה. | 1 |
ここに病める者あり、ラザロと云ふ、マリヤとその姉妹マルタとの村ベタニヤの人なり。
| 2 |
此のマリヤは、主に香 油をぬり、頭髮にて御足を拭ひし者にして、病めるラザロはその兄弟なり。
| מרתא ומרים שלחו הודעה לישוע:”אדוני, ידידך הטוב חולה מאוד.“ | 3 |
姉妹ら人をイエスに遣して『主、視よ、なんぢの愛し給ふもの病めり』と言はしむ。
| כששמע ישוע את הדבר אמר:”מחלה זאת לא תיגמר במוות, כי אם להביא כבוד לאלוהים. כי בן האלוהים יפואר באמצעות המחלה הזאת.“ | 4 |
之を聞きてイエス言ひ給ふ『この病は死に至らず、神の榮光のため、神の子のこれに由りて榮光を受けんためなり』
| ישוע אהב מאוד את מרתא, מרים ואלעזר. | 5 |
イエスはマルタと、その姉妹と、ラザロとを愛し給へり。
| כאשר ישוע שמע שאלעזר חלה, התעכב יומיים | 6 |
ラザロの病みたるを聞きて、その居給ひし處になほ二日とどまり、
| ורק לאחר מכן אמר לתלמידיו:”הבה נחזור ליהודה.“ | 7 |
而してのち弟子たちに言ひ給ふ『われら復ユダヤに往くべし』
| ”אולם, רבי, “קראו התלמידים במחאה,”לפני ימים ספורים בלבד ניסו מנהיגי היהודים להרוג אותך, ועכשיו אתה חוזר לאותו מקום?“ | 8 |
弟子たち言ふ『ラビ、この程もユダヤ人、なんぢを石にて撃たんとせしに、復かしこに往き給ふか』
| ”בכל יום יש שתים־עשרה שעות אור, ובמשך השעות האלה יכול כל אחד ללכת בלי ליפול או להיכשל. | 9 |
イエス答へたまふ『一日に十二 時あるならずや、人もし晝あるかば、此の世の光を見るゆゑに躓くことなし。
| מי שהולך בלילה ייכשל וימעד בגלל החשכה.“ | 10 |
夜あるかば、光その人になき故に躓くなり』
| ישוע המשיך:”חברנו אלעזר ישן, אך אני הולך להעיר אותו.“ | 11 |
かく言ひて復その後いひ給ふ『われらの友ラザロ眠れり、されど我よび起さん爲に往くなり』
| ישוע התכוון לכך שאלעזר מת, אולם תלמידיו חשבו שאמר כי אלעזר ישן במנוחה, ולכן אמרו:”אם אלעזר ישן שינה טובה הוא ודאי יבריא!“ | 12 |
弟子たち言ふ『主よ、眠れるならば癒ゆべし』
| 13 |
イエスは彼が死にたることを言ひ給ひしなれど、弟子たちは寢ねて眠れるを言ひ給ふと思へるなり。
| ”אלעזר מת“, אמר להם ישוע בפירוש. | 14 |
ここにイエス明白に言ひ給ふ『ラザロは死にたり。
| ”אני שמח למענכם שלא הייתי שם, כדי שתלמדו להאמין. הבה נלך אליו.“ | 15 |
我かしこに居らざりし事を汝 等のために喜ぶ、汝 等をして信ぜしめんとてなり。されど我ら今その許に往くべし』
| תומא (הנקרא בשם חיבה”התאום“) אמר לחבריו התלמידים:”בואו נלך גם אנחנו כדי שנמות איתו.“ | 16 |
デドモと稱ふるトマス、他の弟子たちに言ふ『われらも往きて彼と共に死ぬべし』
| בהגיעם לבית־עניה נאמר להם שאלעזר מת ושהוא קבור כבר ארבעה ימים. | 17 |
さてイエス來り見 給へば、ラザロの墓にあること既に四日なりき。
| בית־עניה מרוחקת מירושלים רק כשלושה קילומטר, | 18 |
ベタニヤはエルサレムに近くして、二 十 五 丁ばかりの距離なるが、
| ויהודים רבים באו מירושלים לנחם את מרתא ומרים באבלן. | 19 |
數多のユダヤ人、マルタとマリヤとをその兄弟の事につき慰めんとて來れり。
| כאשר שמעה מרתא שישוע היה בדרכו אליהן, הלכה לפגוש אותו, ואילו מרים נשארה בבית. | 20 |
マルタはイエス來給ふと聞きて出で迎へたれど、マリヤはなほ家に坐し居たり。
| ”אדוני, “אמרה מרתא לישוע,”אילו היית כאן, אחי לא היה מת. | 21 |
マルタ、イエスに言ふ『主よ、もし此處に在ししならば、我が兄弟は死なざりしものを。
| אך עדיין לא מאוחר מדי, כי אני יודעת שכל מה שתבקש מאלוהים הוא ייתן לך.“ | 22 |
されど今にても我は知る、何事を神に願ひ給ふとも、神は與へ給はん』
| ”אחיך יקום לחיים“, הבטיח ישוע. | 23 |
イエス言ひ給ふ『なんぢの兄弟は甦へるべし』
| ”כן, “אמרה מרתא,”עם כל האחרים בתחיית המתים ביום האחרון.“ | 24 |
マルタ言ふ『をはりの日、復活のときに甦へるべきを知る』
| אולם ישוע אמר לה:”אני הוא התחייה והחיים. כל המאמין בי יחיה אפילו אם ימות. | 25 |
イエス言ひ給ふ『我は復活なり、生命なり、我を信ずる者は死ぬとも生きん。
| כל המאמין בי יחיה לנצח ולא ימות לעולם! האם את מאמינה לי?“ (aiōn g165) | 26 |
凡そ生きて我を信ずる者は、永遠に死なざるべし。汝これを信ずるか』 (aiōn g165)
| ”כן, אדוני, “השיבה,”אני מאמינה שאתה המשיח בן־האלוהים אשר לו חיכינו זמן רב.“ | 27 |
彼いふ『主よ然り、我なんぢは世に來るべきキリスト、神の子なりと信ず』
| כשסיימה מרתא לדבר עזבה את ישוע וחזרה למרים. מרתא קראה למרים בסתר ואמרה:”המורה נמצא כאן; הוא רוצה לדבר איתך.“ | 28 |
かく言ひて後、ゆきて竊にその姉妹マリヤを呼びて『師きたりて汝を呼びたまふ』と言ふ。
| מרים יצאה אליו מיד. | 29 |
マリヤ之をきき、急ぎ起ちて御許に往けり。
| ישוע נשאר עדיין מחוץ לכפר, במקום שבו פגשה אותו מרתא. | 30 |
イエスは未だ村に入らず、尚マルタの迎へし處に居給ふ。
| היהודים שבאו לנחם את האבלות ראו את מרים עוזבת את הבית בחיפזון. הם חשבו שהיא הולכת לבכות על קבר אחיה, ולכן הלכו בעקבותיה. | 31 |
マリヤと共に家に居りて慰め居たるユダヤ人、その急ぎ立ちて出でゆくを見、かれは歎かんとて墓に往くと思ひて後に隨へり。
| כאשר הגיעה מרים למקום הימצאו של ישוע, נפלה לרגליו וקראה בבכי:”אדוני, אילו היית כאן, אחי לא היה מת.“ | 32 |
かくてマリヤ、イエスの居給ふ處にいたり、之を見てその足下に伏し『主よ、もし此處に在ししならば、我が兄弟は死なざりしものを』と言ふ。
| בכייה ובכי האבלים נגע ללבו של ישוע, וגם הוא התרגש ונאנח. | 33 |
イエスかれが泣き居り、共に來りしユダヤ人も泣き居るを見て、心を傷め悲しみて言ひ給ふ、
| ”היכן קברתם אותו?“שאל.”בוא וראה“, ענו האנשים. | 34 |
『かれを何處に置きしか』彼ら言ふ『主よ、來りて見 給へ』
| ישוע בכה. | 35 |
イエス涙をながし給ふ。
| ”הם היו חברים טובים מאוד“, אמרו היהודים זה לזה.”ראו עד כמה אהב אותו!“ | 36 |
ここにユダヤ人ら言ふ『視よ、いかばかり彼を愛せしぞや』
| היו שאמרו:”אם הוא ריפא את העיוור, האם לא היה יכול גם למנוע את מותו של אלעזר?“ | 37 |
その中の或 者ども言ふ『盲人の目をあけし此の人にして、彼を死なざらしむること能はざりしか』
| ישוע שוב התרגש והלך אל קברו של אלעזר. הוא נקבר במערה שאבן גדולה חסמה את פיתחה. | 38 |
イエスまた心を傷めつつ墓にいたり給ふ。墓は洞にして石を置きて塞げり。
| ”הזיזו את האבן“, ביקש ישוע. אולם מרתא, אחות המת, אמרה:”אבל אדוני, הגופה ודאי מצחינה; הרי הוא קבור כבר ארבעה ימים!“ | 39 |
イエス言ひ給ふ『石を除けよ』死にし人の姉妹マルタ言ふ『主よ、彼ははや臭し、四日を經たればなり』
| ”האם לא אמרתי לך שאם תאמיני תראי את גבורת האלוהים?“שאל ישוע. | 40 |
イエス言ひ給ふ『われ汝に、もし信ぜば神の榮光を見んと言ひしにあらずや』
| האנשים הזיזו את האבן, וישוע נשא עיניו אל השמים וקרא:”אבי, תודה לך על שאתה שומע אותי. | 41 |
ここに人々 石を除けたり。イエス目を擧げて言ひたまふ『父よ、我にきき給ひしを謝す。
| אני יודע שאתה שומע אותי תמיד, אולם אמרתי זאת כדי שכל הנוכחים כאן יאמינו שאתה שלחת אותי.“ | 42 |
常にきき給ふを我は知る。然るに斯く言ふは、傍らに立つ群衆の爲にして、汝の我を遣し給ひしことを之に信ぜしめんとてなり』
| לאחר מכן הוא קרא בקול רם מאוד:”אלעזר, צא החוצה!“ | 43 |
斯く言ひてのち、聲 高く『ラザロよ、出で來れ』と呼はり給へば、
| ואלעזר יצא החוצה עטוף עדיין בתכריכים.”הסירו מעליו את התכריכים ותנו לו ללכת“, אמר ישוע. | 44 |
死にしもの布にて足と手とを卷かれたるまま出で來る、顏も手拭にて包まれたり。イエス『これを解きて往かしめよ』と言ひ給ふ。
| יהודים רבים מבין מנחמי מרים אשר חזו בנס האמינו בישוע. | 45 |
かくてマリヤの許に來りて、イエスの爲し給ひし事を見たる多くのユダヤ人、かれを信じたりしが、
| אולם היו שהלכו לפרושים וסיפרו להם את הדבר. | 46 |
或 者はパリサイ人に往きて、イエスの爲し給ひし事を告げたり。
| הפרושים וראשי הכוהנים כינסו אסיפה כדי לדון במצב.”איפה הוא ואיפה אנחנו?“שאלו זה את זה במבוכה.”האיש הזה באמת מחולל ניסים! | 47 |
ここに祭司長・パリサイ人ら議會を開きて言ふ『われら如何に爲すべきか、此の人おほくの徴を行ふなり。
| אם לא נאסור אותו יאמין בו כל העם וילך אחריו, וזה יהיה סופנו, כי אז יבואו הרומאים ויסירו את בית המקדש ואת עמנו!“ | 48 |
もし彼をこのまま捨ておかば、人々みな彼を信ぜん、而してロマ人きたりて、我らの土地と國人とを奪はん』
| קייפא, הכהן הגדול באותה שנה, אמר להם:”אינכם מבינים דבר! | 49 |
その中の一人にて此の年の大 祭司なるカヤパ言ふ『なんぢら何をも知らず。
| האינכם מבינים כי מוטב שאדם אחד ימות בעד כל העם, מאשר שכל העם ימות בעד אדם אחד? למה לסכן את העם?“ | 50 |
ひとりの人、民のために死にて、國人すべての滅びぬは、汝らの益なるを思はぬなり』
| קייפא לא אמר דברים אלה ביוזמתו, אלא בהשראת אלוהים, כי בהיותו הכהן הגדול של אותה שנה ניבא שישוע ימות בעד העם. | 51 |
これは己より云へるに非ず、この年の大 祭司なれば、イエスの國人のため、
| ולא רק בעד העם, אלא גם כדי לקבץ ולאחד את כל בני־האלוהים באשר הם. | 52 |
又ただに國人の爲のみならず、散りたる神の子らを一つに集めん爲に死に給ふことを預言したるなり。
| מאותו יום ואילך תכננו מנהיגי היהודים להרוג את ישוע, | 53 |
彼 等この日よりイエスを殺さんと議れり。
| ולכן הוא הפסיק להתהלך בגלוי באזור יהודה. הוא עזב את ירושלים והחליט ללכת לעיר אפרים שבגבול המדבר, שם נשאר עם תלמידיו. | 54 |
されば此の後イエス顯にユダヤ人のなかを歩み給はず、此處を去りて、荒野にちかき處なるエフライムといふ町に往き、弟子たちと偕に其處に留りたまふ。
| בהתקרב חג הפסח עלו לירושלים יהודים רבים מכל קצות הארץ, כדי להשתתף בטקס הטהרה שקדם לחג. | 55 |
ユダヤ人の過越の祭 近づきたれば、多くの人々 身を潔めんとて、祭のまへに田舍よりエルサレムに上れり。
| הם רצו לראות את ישוע, ובעמדם בבית־המקדש שאלו איש את רעהו:”מה דעתכם, האם יבוא לחג הפסח או לא?“ | 56 |
彼らイエスをたづね、宮に立ちて互に言ふ『なんぢら如何に思ふか、彼は祭に來らぬか』
| בינתיים הודיעו ראשי הכוהנים והפרושים בציבור, שכל הרואה את ישוע חייב לדווח להם על כך מיד, כדי שיוכלו לאסרו. | 57 |
祭司長・パリサイ人らは、イエスを捕へんとて、その在處を知る者あらば、告げ出づべく預て命令したりしなり。
