< ג'ון 11 >
איש בשם אלעזר, שגר בבית־עניה עם מרים ואחותה מרתא, חלה. אחותו מרים היא זו שמשחה את ישוע במרקחת יקרה וניגבה את רגליו בשערותיה. | 1 |
Ngʼat moro ma nyinge Lazaro ne tuo. Ne en ja-Bethania, dala gi Maria gi Maritha nyamin mare.
Maria-ni ma owadgi Lazaro makoro tuoni ema noolo mo mangʼwe ngʼar e tiend Ruoth mi oyweyo gi yie wiye.
מרתא ומרים שלחו הודעה לישוע:”אדוני, ידידך הטוב חולה מאוד.“ | 3 |
Omiyo nyimine Lazaro nooro wach ni Yesu niya, “Ruoth, osiepni mihero tuo.”
כששמע ישוע את הדבר אמר:”מחלה זאת לא תיגמר במוות, כי אם להביא כבוד לאלוהים. כי בן האלוהים יפואר באמצעות המחלה הזאת.“ | 4 |
Kane Yesu owinjo mano, nowacho niya, “Tuono ok en mar tho, to mano otimore mana ni mondo Nyasaye oyud duongʼ, kendo mondo Wuod Nyasaye oyud duongʼ kuome.”
ישוע אהב מאוד את מרתא, מרים ואלעזר. | 5 |
Yesu nohero Maritha gi nyamin mare kod Lazaro.
כאשר ישוע שמע שאלעזר חלה, התעכב יומיים | 6 |
To kata kamano, kane owinjo ni Lazaro tuo, nomedo bedo kama ne entie kuom ndalo ariyo.
ורק לאחר מכן אמר לתלמידיו:”הבה נחזור ליהודה.“ | 7 |
Eka nowacho ni jopuonjrene niya, “Wadoguru Judea.”
”אולם, רבי, “קראו התלמידים במחאה,”לפני ימים ספורים בלבד ניסו מנהיגי היהודים להרוג אותך, ועכשיו אתה חוזר לאותו מקום?“ | 8 |
To jopuonjrene nodwoke niya, “Rabi, ere kaka didog kuno to nyocha eka jo-Yahudi dwaro goyi gi kite?”
”בכל יום יש שתים־עשרה שעות אור, ובמשך השעות האלה יכול כל אחד ללכת בלי ליפול או להיכשל. | 9 |
Yesu nodwokogi niya, “Donge nitie seche apar gariyo e odiechiengʼ? Ngʼat mawuotho godiechiengʼ ok chwanyre, nimar ler mar piny miyo oneno.
מי שהולך בלילה ייכשל וימעד בגלל החשכה.“ | 10 |
Kowuotho gotieno eka ochwanyore, nikech oonge gi ler.”
ישוע המשיך:”חברנו אלעזר ישן, אך אני הולך להעיר אותו.“ | 11 |
Bangʼ kane osewacho kamano, nomedo loso kodgi kowacho niya, “Osiepwa ma Lazaro nindo osetero, to adwaro dhi kuno mondo achiewe.”
ישוע התכוון לכך שאלעזר מת, אולם תלמידיו חשבו שאמר כי אלעזר ישן במנוחה, ולכן אמרו:”אם אלעזר ישן שינה טובה הוא ודאי יבריא!“ | 12 |
Jopuonjrene nodwoke niya, “Ruoth, konindo aninda, to obiro mana chiewo.”
Yesu ne wuoyo kuom tho Lazaro, to jopuonjrene to ne paro ni oloso mana kuom nindo mapile.
”אלעזר מת“, אמר להם ישוע בפירוש. | 14 |
Omiyo koro nonyisogi ratiro niya, “Lazaro otho,
”אני שמח למענכם שלא הייתי שם, כדי שתלמדו להאמין. הבה נלך אליו.“ | 15 |
to amor ni nyocha otho ka aonge kuno, mondo eka uyie. Kata kamano, wawuog wadhiuru ire.”
תומא (הנקרא בשם חיבה”התאום“) אמר לחבריו התלמידים:”בואו נלך גם אנחנו כדי שנמות איתו.“ | 16 |
Eka Thoma, ma bende iluongo ni Didimas, nowachone jopuonjre mamoko niya, “Wan bende wadhiuru mondo kata ka en tho, to watho kode.”
בהגיעם לבית־עניה נאמר להם שאלעזר מת ושהוא קבור כבר ארבעה ימים. | 17 |
Kane Yesu ochopo, to noyudo ka Lazaro osetieko ndalo angʼwen e bur.
בית־עניה מרוחקת מירושלים רק כשלושה קילומטר, | 18 |
Bethania ne chiegni gi Jerusalem madirom kar kilomita adek,
ויהודים רבים באו מירושלים לנחם את מרתא ומרים באבלן. | 19 |
kendo jo-Yahudi mangʼeny noyudo osebiro ir Maritha gi Maria mondo ohogi e kuyo margi kuom tho mar owadgi.
כאשר שמעה מרתא שישוע היה בדרכו אליהן, הלכה לפגוש אותו, ואילו מרים נשארה בבית. | 20 |
Kane Maritha owinjo ni Yesu biro, nowuok oko mondo oromne, ka Maria to nodongʼ ei ot.
”אדוני, “אמרה מרתא לישוע,”אילו היית כאן, אחי לא היה מת. | 21 |
Maritha nowacho ni Yesu niya, “Ruoth, ka dinyocha bed ni in ka, to owadwa dine ok otho.
אך עדיין לא מאוחר מדי, כי אני יודעת שכל מה שתבקש מאלוהים הוא ייתן לך.“ | 22 |
To angʼeyo ni kata mana sani Nyasaye biro miyi gimoro amora mikwaye.”
”אחיך יקום לחיים“, הבטיח ישוע. | 23 |
Yesu nowachone niya, “Owadu biro chier.”
”כן, “אמרה מרתא,”עם כל האחרים בתחיית המתים ביום האחרון.“ | 24 |
Maritha nodwoke niya, “Angʼeyo ni obiro chier kendo e ndalo chier, ma en chiengʼ giko piny.”
אולם ישוע אמר לה:”אני הוא התחייה והחיים. כל המאמין בי יחיה אפילו אם ימות. | 25 |
Yesu nowachone niya, “An e chier kendo An e ngima. Ngʼat moyie kuoma kata otho to nodok mangima,
כל המאמין בי יחיה לנצח ולא ימות לעולם! האם את מאמינה לי?“ (aiōn ) | 26 |
kendo ngʼama ngima moyie kuoma ok notho ngangʼ. Bende iyie gi wachni?” (aiōn )
”כן, אדוני, “השיבה,”אני מאמינה שאתה המשיח בן־האלוהים אשר לו חיכינו זמן רב.“ | 27 |
Eka nodwoke niya, “Ee, Ruoth, ayie ni in e Kristo ma Wuod Nyasaye, ma nonego obi e piny.”
כשסיימה מרתא לדבר עזבה את ישוע וחזרה למרים. מרתא קראה למרים בסתר ואמרה:”המורה נמצא כאן; הוא רוצה לדבר איתך.“ | 28 |
Kane osewacho mano, to nodok oluongo Maria nyamin-gi tenge, mowachone niya, “Japuonj nika, kendo oluongi.”
Kane Maria owinjo mano, noa malo piyo piyo mi odhi ire.
ישוע נשאר עדיין מחוץ לכפר, במקום שבו פגשה אותו מרתא. | 30 |
Noyudo Yesu pok odonjo ei dalano; to ne pod ochungʼ oko kama Maritha noromonee.
היהודים שבאו לנחם את האבלות ראו את מרים עוזבת את הבית בחיפזון. הם חשבו שהיא הולכת לבכות על קבר אחיה, ולכן הלכו בעקבותיה. | 31 |
Ka jo-Yahudi manoyudo nigi Maria ei ot, kahoye, nonene kochungʼ girikni modhi oko, negiluwo bangʼe, ka giparo ni odhi e liel mondo oywagi kuno.
כאשר הגיעה מרים למקום הימצאו של ישוע, נפלה לרגליו וקראה בבכי:”אדוני, אילו היית כאן, אחי לא היה מת.“ | 32 |
Kane Maria ochopo kama Yesu ne nitie monene gi wangʼe, nopodho e tiende mowachone niya, “Ruoth, ka dinyocha bed ni in ka to owadwa dine ok otho.”
בכייה ובכי האבלים נגע ללבו של ישוע, וגם הוא התרגש ונאנח. | 33 |
Kane Yesu onene koywak, kendo ka jo-Yahudi mane gibirogo ire bende ne ywak, chunye nodoko malit kendo nochandore.
”היכן קברתם אותו?“שאל.”בוא וראה“, ענו האנשים. | 34 |
Nopenjo niya, “Ne uiko ringre kanye?” Negidwoke niya, “Ruoth, bi wadhi wanyisi.”
”הם היו חברים טובים מאוד“, אמרו היהודים זה לזה.”ראו עד כמה אהב אותו!“ | 36 |
Eka jo-Yahudi nowacho niya, “Neyeuru kaka nohere!”
היו שאמרו:”אם הוא ריפא את העיוור, האם לא היה יכול גם למנוע את מותו של אלעזר?“ | 37 |
Ji moko kuomgi to nopenjore niya, “Jal ma yande oyawo wangʼ muofuni, donge nyocha onyalo gengʼo tho Lazaro?”
ישוע שוב התרגש והלך אל קברו של אלעזר. הוא נקבר במערה שאבן גדולה חסמה את פיתחה. | 38 |
Yesu nochopo kar liel ka chunye nigi kuyo maduongʼ moloyo. Ne en rogo, kendo noyie kidi e dhoge.
”הזיזו את האבן“, ביקש ישוע. אולם מרתא, אחות המת, אמרה:”אבל אדוני, הגופה ודאי מצחינה; הרי הוא קבור כבר ארבעה ימים!“ | 39 |
Yesu nowacho niya, “Goluru kidino oko e dho liel.” To Maritha ma nyamin ngʼat mane othono nokwer niya, “Ruoth, sani koro en gi tik marach, nimar osetieko ndalo angʼwen nyaka notho.”
”האם לא אמרתי לך שאם תאמיני תראי את גבורת האלוהים?“שאל ישוע. | 40 |
Yesu nowachone niya, “Donge nende anyisi ni kiyie to ibiro neno duongʼ mar Nyasaye?”
האנשים הזיזו את האבן, וישוע נשא עיניו אל השמים וקרא:”אבי, תודה לך על שאתה שומע אותי. | 41 |
Omiyo ne gingʼielo kidino oko. Eka Yesu nongʼiyo malo mowacho niya, “Wuora, agoyoni erokamano nikech isewinja.
אני יודע שאתה שומע אותי תמיד, אולם אמרתי זאת כדי שכל הנוכחים כאן יאמינו שאתה שלחת אותי.“ | 42 |
Angʼeyo bende ni isebedo kiwinja ndalo duto, to asewacho wechegi mondo joma ochungʼ ka oyud konyruok, kendo mondo giyie nine iora adier.”
לאחר מכן הוא קרא בקול רם מאוד:”אלעזר, צא החוצה!“ | 43 |
Bangʼ wacho mano, Yesu noluongo gi dwol maduongʼ niya, “Lazaro, wuog oko!”
ואלעזר יצא החוצה עטוף עדיין בתכריכים.”הסירו מעליו את התכריכים ותנו לו ללכת“, אמר ישוע. | 44 |
Mi ngʼama nothono nowuok oko, ka bedene gi tiendene onal gi lewni molir olir, kendo ka lela wangʼe bende otwe gi nanga alwora. Yesu nowachonegi niya, “Gonyuru lep liel oko kuome mondo uweye odhi.”
יהודים רבים מבין מנחמי מרים אשר חזו בנס האמינו בישוע. | 45 |
Kuom mano, jo-Yahudi mangʼeny mane obiro hoyo chuny Maria, kendo ma noneno gima Yesu notimo, noyie kuome.
אולם היו שהלכו לפרושים וסיפרו להם את הדבר. | 46 |
Ji moko kuomgi to nodhi ir jo-Farisai monyisogi gima Yesu nosetimo.
הפרושים וראשי הכוהנים כינסו אסיפה כדי לדון במצב.”איפה הוא ואיפה אנחנו?“שאלו זה את זה במבוכה.”האיש הזה באמת מחולל ניסים! | 47 |
Eka jodolo madongo gi jo-Farisai nochoko buch jo-Sanhedrin, kendo negipenjore niya, “Watim angʼo? Ngʼatni medo timo timbe honni mangʼeny moloyo.
אם לא נאסור אותו יאמין בו כל העם וילך אחריו, וזה יהיה סופנו, כי אז יבואו הרומאים ויסירו את בית המקדש ואת עמנו!“ | 48 |
Ka waweye odhi nyime kama, to ji duto biro yie kuome, kendo kamano otimore to jo-Rumi biro biro mi kaw karwa ka, kaachiel gi pinywa bende.”
קייפא, הכהן הגדול באותה שנה, אמר להם:”אינכם מבינים דבר! | 49 |
To achiel kuomgi, mane nyinge Kaifas, mane en jadolo maduongʼ e higano nowachonegi niya, “Un joma ok riek kata matin!
האינכם מבינים כי מוטב שאדם אחד ימות בעד כל העם, מאשר שכל העם ימות בעד אדם אחד? למה לסכן את העם?“ | 50 |
Ok unyal fwenyo ni en gima ber moloyo mondo ngʼato achiel otho ni ji duto, moloyo ka oganda duto otho.”
קייפא לא אמר דברים אלה ביוזמתו, אלא בהשראת אלוהים, כי בהיותו הכהן הגדול של אותה שנה ניבא שישוע ימות בעד העם. | 51 |
Ne ok owacho wachni gi pache owuon, to kaka ne en jadolo maduongʼ e higano, nokoro wach ni Yesu ne biro tho ne piny jo-Yahudi,
ולא רק בעד העם, אלא גם כדי לקבץ ולאחד את כל בני־האלוהים באשר הם. | 52 |
to ok ne pinyno kende, to ne nyithind Nyasaye duto mokere, mondo ochokgi kaachiel, kendo omi gibed gimoro achiel.
מאותו יום ואילך תכננו מנהיגי היהודים להרוג את ישוע, | 53 |
Omiyo chakre chiengʼno kadhi nyime negichano kaka ginyalo nego Yesu.
ולכן הוא הפסיק להתהלך בגלוי באזור יהודה. הוא עזב את ירושלים והחליט ללכת לעיר אפרים שבגבול המדבר, שם נשאר עם תלמידיו. | 54 |
Kuom mano, Yesu koro ne ok wuothi e dier jo-Yahudi ka ji nene. Nopondo modhi e gwengʼ man but thim, e dala miluongo ni Efraim, kendo nobet kuno gi jopuonjrene.
בהתקרב חג הפסח עלו לירושלים יהודים רבים מכל קצות הארץ, כדי להשתתף בטקס הטהרה שקדם לחג. | 55 |
Ka kinde mag Pasaka mar jo-Yahudi ne chiegni chopo, ji mangʼeny moa e gwenge mopogore opogore nodhi Jerusalem mondo gipwodhre kapok Pasaka ochopo.
הם רצו לראות את ישוע, ובעמדם בבית־המקדש שאלו איש את רעהו:”מה דעתכם, האם יבוא לחג הפסח או לא?“ | 56 |
Negisiko ka gimanyo Yesu, kendo negipenjore ngʼato gi ngʼato, ka gichungʼ ei alwora mar hekalu niya, “Uparo nade? Donge obiro biro e sawoni koso ok obi biro?”
בינתיים הודיעו ראשי הכוהנים והפרושים בציבור, שכל הרואה את ישוע חייב לדווח להם על כך מיד, כדי שיוכלו לאסרו. | 57 |
Negiwacho kamano nikech jodolo madongo gi jo-Farisai ne osegolo chik ni ngʼato angʼata mongʼeyo kuma Yesu nitie nyaka ternegi wach mondo gidhi gimake.