ג'ון 1
| בראשית היה הדבר, והדבר היה עם האלוהים, ואלוהים היה הדבר. | 1 |
| הוא היה בראשית עם האלוהים. | 2 |
| דרכו נברא הכל, אין דבר שלא נברא על־ידו. | 3 |
| בו היו חיים, וחיים אלה היו האור לבני־האדם. | 4 |
| האור מאיר בחושך, והחושך לא התגבר עליו. | 5 |
| אלוהים שלח אדם בשם יוחנן | 6 |
| להעיד על האור האמתי, כדי שכולם יאמינו בו. | 7 |
| יוחנן עצמו לא היה האור; הוא רק נשלח להעיד על האור | 8 |
| האמתי שבא לעולם כדי להאיר לכל בני־האדם. | 9 |
| האור בא אל העולם שנברא על ידו, אך העולם לא הכיר אותו. | 10 |
| הוא בא אל שלו, אך אלה לא קיבלו אותו. | 11 |
| אבל לכל אלה שהאמינו בו הוא העניק את הזכות להיות בני־אלוהים. | 12 |
| כל המאמינים בו נולדו מחדש – לא בלידה ביולוגית מגבר ואישה, ולא מרצון האדם, אלא מרצון האלוהים. | 13 |
| הדבר נהיה בשר ושכן בתוכינו. אנחנו ראינו את כבודו, כבוד הבן היחיד מהאב, מלא חסד ואמת. | 14 |
| יוחנן העיד עליו וקרא:”הנה האדם שאליו התכוונתי, כשסיפרתי לכם שאחרי עומד לבוא אדם גדול ונעלה ממני, כי הוא היה לפני שהייתי אני.“ | 15 |
| כולנו התברכנו בברכות רבות מעושרו ומחסדו. | 16 |
| כי בעוד שמשה רבנו מסר לנו את התורה, ישוע המשיח העניק לנו חסד ואמת. | 17 |
| איש לא ראה מעולם את האלוהים, מלבד בנו היחיד הנמצא בחיקו, והוא סיפר לנו על אביו. | 18 |
| זוהי, אם כן, עדותו של יוחנן: כאשר שלחו אליו היהודים כוהנים ולווים מירושלים כדי לברר מי הוא, | 19 |
| יוחנן הודה מיד:”אינני המשיח!“ | 20 |
| ”אם כן, מי אתה?“דרשו לדעת.”האם אתה אליהו?“”לא“, השיב יוחנן.”האם אתה הנביא?“”לא“השיב להם. | 21 |
| ”מי אתה? מה יש לך לומר? ברצוננו לדעת מה להשיב לשולחינו.“ | 22 |
| ”אני הקול הקורא במדבר כנבואת ישעיהו:’פנו דרך ה׳!‘“השיב יוחנן. | 23 |
| אנשים אלה, שנשלחו על־ידי הפרושים, המשיכו לשאול אותו:”אם אינך המשיח, אינך אליהו ואינך הנביא, מדוע אתה מטביל את האנשים?“ | 24 |
| 25 |
| ”אני מטביל רק במים, “השיב יוחנן,”אולם דעו ביניכם עומד אדם שלא פגשתם מעולם. | 26 |
| למרות שהוא בא אחרי הוא היה לפני, ואיני ראוי אפילו להתיר את שרוך נעליו.“ | 27 |
| כל זה התרחש בכפר בית־עניה שעל חוף הירדן – במקום שבו נהג יוחנן להטביל. | 28 |
| למחרת ראה יוחנן את ישוע בא לקראתו והכריז:”הביטו! הנה שה האלוהים הנושא את חטאי העולם. | 29 |
| אליו התכוונתי כשסיפרתי לכם שאחרי עומד לבוא אדם גדול ונעלה ממני, כי הוא היה לפני שהייתי אני. | 30 |
| אני עצמי לא הכרתי אותו; אני באתי רק להטביל אנשים במים ולהצביע עליו לעם ישראל.“ | 31 |
| יוחנן סיפר להם שהוא ראה את רוח הקודש יורדת בדמות יונה ונחה על ישוע. | 32 |
| ”לא הכרתי את ישוע לפני כן, “חזר ואמר יוחנן,”אולם כאשר אלוהים שלח אותי להטביל במים הוא אמר לי:’בראותך את רוח הקודש יורדת ונחה על איש, דע כי אותו אתה מבקש – זהו האיש שיטביל ברוח הקודש‘. | 33 |
| אני ראיתי את רוח הקודש יורדת ונחה על האיש הזה, ולכן אני מעיד שהוא בן האלוהים.“ | 34 |
| למחרת שוב עמד יוחנן באותו מקום עם שניים מתלמידיו. | 35 |
| בראותו את ישוע בא לקראתו הוא קרא:”הנה שה האלוהים!“ | 36 |
| כששמעו שני התלמידים את קריאתו של יוחנן, פנו ללכת בעקבות ישוע. | 37 |
| ישוע הביט לאחור וראה שהשניים הולכים בעקבותיו.”מה רצונכם?“שאל אותם.”רבי, היכן אתה גר?“השיבו בשאלה. | 38 |
| ”בואו וראו“, ענה ישוע. השניים הלכו אחריו למקום מגוריו, ונשארו איתו משעה ארבע אחר־הצהריים עד הערב. | 39 |
| אַנְדְּרֵי, אחיו של שמעון פטרוס, היה אחד משני התלמידים שהלכו אחריו. | 40 |
| אַנְדְּרֵי הלך מיד לחפש את אחיו, וכשמצא אותו קרא בהתרגשות:”מצאנו את המשיח!“ | 41 |
| כשהביא אַנְדְּרֵי את פטרוס אל ישוע, הביט ישוע בפטרוס לרגע ואמר:”אתה אמנם שמעון בנו של יונה, אך מעתה ואילך תיקרא: פטרוס – כֵּיפָא!“ | 42 |
| למחרת החליט ישוע ללכת לגליל. הוא פגש בדרך את פיליפוס ואמר לו:”בוא אחרי.“ | 43 |
| פיליפוס היה מבית־צידה, עירם של אַנְדְּרֵי ופטרוס. | 44 |
| פיליפוס הלך לחפש את נתנאל, וכשמצא אותו קרא:”מצאנו את המשיח שעליו סיפרו משה רבנו והנביאים! שמו ישוע, בנו של יוסף מנצרת!“ | 45 |
| ”נצרת?“קרא נתנאל בחוסר אמון.”איזה דבר טוב יכול לצאת מנצרת?“”בוא וראה במו עיניך“, הפציר בו פיליפוס. | 46 |
| כשראה ישוע את נתנאל בא לקראתו, קרא:”הנה בא לקראתנו בן ישראל אמתי – אדם ישר אמתי שאין בו מרמה.“ | 47 |
| ”כיצד אתה יודע מי אני ומה אני?“תמה נתנאל.”ראיתי אותך יושב תחת עץ התאנה עוד לפני שפיליפוס מצא אותך“, ענה ישוע. | 48 |
| ”אדוני, אתה באמת בן־האלוהים, מלך ישראל!“קרא נתנאל. | 49 |
| ”האם אתה מאמין בכך רק משום שאמרתי כי ראיתי אותך יושב תחת עץ התאנה?“שאל ישוע.”עוד תראה דברים גדולים מאלה! | 50 |
| אפילו תראה את השמים נפתחים ומלאכי אלוהים עולים ויורדים על בן־האדם.“ | 51 |
