יַעֲקֹב 4

1 היודעים אתם מי גורם לכל המריבות והמלחמות ביניכם? היצר הרע שלכם!

Where do conflicts and quarrels among you come from? Do they not come from your passions that war in your members?

2 אתם מוכנים אפילו לרצוח כדי להשיג את מה שאין לכם. אתם מקנאים במה שיש לאחרים, ומשום שאינכם יכולים להשיג זאת בעצמכם, אתם נלחמים כדי לחטוף ולקחת מהם! אך למעשה אין לכם, כיוון שלא ביקשתם מאלוהים!

You lust, and do not have. You kill, covet, and cannot obtain. You fight and make war. You do not have, because you do not ask.

3 גם אם אתם מבקשים אינכם מקבלים, כי מניעיכם אינם טהורים; אתם מבקשים רק כדי למלא את תאוותכם.

You ask, and do not receive, because you ask with wrong motives, so that you may spend it for your pleasures.

4 נואפים שכמוכם! האם אתם לא מבינים שידידות עם העולם היא עוינות לאלוהים? אומר זאת שוב: אם ברצונכם להתיידד עם העולם, בכך אתם עושים את עצמכם אויבים לאלוהים.

You adulterers and adulteresses, do you not know that friendship with the world is hostility toward God? Therefore whoever wants to be a friend of the world makes himself an enemy of God.

5 וזאת מפני שהכתובים מלמדים אותנו כי רוח הקודש, שהשכין ה׳ בתוכנו, שומר עלינו בקנאה.

Or do you think that the Scripture says in vain, "The Spirit which he made to dwell in us yearns jealously"?

6 אך הוא גם מעניק לנו כוח רב כדי שנוכל לעמוד בפיתויים ובתאוות, כפי שאומרים הכתובים:”אלוהים מתנגד לגאים ולענוים יתן חן“.

But he gives more grace. Therefore it says, God resists the proud, but gives grace to the humble.

7 לכן היכנעו לאלוהים, התנגדו לשטן והוא יברח מפניכם.

Be subject therefore to God. But resist the devil, and he will flee from you.

8 התקרבו אל אלוהים כדי שגם הוא יתקרב אליכם. רחצו את ידיכם, אתם החוטאים, והניחו לאלוהים לשלוט בחייכם, כדי שיטהר את לבכם מכל רע וימלא אותו באהבה.

Draw near to God, and he will draw near to you. Cleanse your hands, you sinners; and purify your hearts, you double-minded.

9 עליכם להוכיח חרטה אמיתית – בדמעות, בסבל ובצער אמיתי; צער במקום צחוק ואבל במקום שמחה.

Lament, mourn, and weep. Let your laughter be turned to mourning, and your joy to gloom.

10 השפילו את עצמכם לפני האדון, הוא יעזור לכם, ירומם ויעודד אתכם.

Humble yourselves in the sight of the Lord, and he will exalt you.

11 אחים יקרים, אל תמתחו ביקורת איש על רעהו, אל תרכלו ואל תוציאו דיבה, שכן בעשותכם זאת אתם עוברים על תורת ה׳ שמצוָוה עלינו לאהוב איש את רעהו. אתם מחליטים לעצמכם מה נכון ומה לא נכון, וכך מורדים בדבר ה׳, בעוד שתפקידנו אינו לשפוט את התורה אלא לקיים אותה!

Do not speak against one another, brothers. He who speaks against a brother or judges his brother, speaks against the law and judges the law. But if you judge the law, you are not a doer of the law, but a judge.

12 רק מי שנתן את התורה רשאי לשפוט בינינו, והוא בלבד מחליט אם להציל או לאבד אותנו. אבל איזו רשות יש לכם למתוח ביקורת על אחרים?

Only one is the lawgiver and judge, who is able to save and to destroy. But who are you to judge your neighbor?

13 אני פונה אל אלה מכם שאומרים:”מחר נלך לעיר פלונית, נישאר שם שנה, נפתח עסק ונרוויח כסף.“

Come now, you who say, "Today or tomorrow let us go into this city, and spend a year there, trade, and make a profit."

14 מאין לכם לדעת מה יקרה מחר? הרי אינכם יודעים כמה זמן נותר לכם לחיות! חייכם דומים למסך עשן: רגע אחד אתם רואים אותו ורגע שני הוא נעלם.

Whereas you do not know what tomorrow will be like. What is your life? For you are a vapor that appears for a little time and then vanishes away.

15 עליכם לומר:”אם ירצה השם, נחיה ונעשה דבר זה או אחר.“

For you ought to say, "If the Lord wills, we will both live, and do this or that."

16 אם אינכם נוהגים כך הרי שאתם מתפארים בתוכניותיכם, וביטחון עצמי כזה אינו מוצא־חן בעיני אלוהים.

But now you glory in your boasting. All such boasting is evil.

17 אל תשכחו שאם אתם יודעים מה עליכם לעשות, ובכל זאת אינכם עושים זאת, אתם חוטאים.

To him therefore who knows to do good, and does not do it, to him it is sin.