< יַעֲקֹב 3 >
אחים יקרים, אל תמהרו למתוח ביקורת של מעשיהם של אחרים, שכן כולנו טועים ושוגים לעתים תכופות; וכאשר אנחנו, מוריכם, טועים ואיננו משמשים לכם דוגמה טובה, עונשנו יהיה חמור הרבה יותר מעונשם של אחרים. מי שיכול לשלוט בלשונו מוכיח שיש לו שליטה מלאה על התנהגותו ומעשיו. | 1 |
Не бувайте многі учителями, браттє моє, знаючи, що більший осуд приймемо.
Багато бо грішимо всі. Коли хто в слові не грішить, се звершений чоловік, сильний обуздати і все тіло.
באמצעות הרסן שבפי הסוס יכולים אנו לשלוט בכל גופו, | 3 |
Ось бо і коням узди в роти вкладаємо, щоб слухали нас, і все тїло їх повертаємо.
הגה קטן שולט באנייה גדולה, ועל־אף גלים סוערים ורוח חזקה, יכול ההגה להוביל את האנייה לכל מקום שירצה רב החובל. | 4 |
Ось і кораблї, хоч які величезні, і страшенними вітрами носять ся, обертають ся малим стерном, куди воля стерника хоче.
גם הלשון היא איבר קטן, אך עלולה לגרום נזק רב, כשם שניצוץ אש מסוגל להצית יער שלם. | 5 |
Так само й язик - малий член, а вельми хвалить ся. Ось малий огонь, а які великі речі палить!
הלשון היא להבת אש, מלאה זדון ורשע ומרעילה את אופיינו. הלשון בוערת באש גיהינום ועלולה להביא הרס וכליון על חיינו. (Geenna ) | 6 |
язик огонь, сьвіт неправди; так, язик стоїть між членами нашими, сквернячи все тіло, і палючи круг природи, а запалюючись од геєнни. (Geenna )
אדם יכול לאלף כל מיני חיות, ציפורים, רמשים ודגים, | 7 |
Всяка бо природа, зьвірей і птиць, гадів і морських (зьвірів) вгамовуєть ся і вгамовано природою чоловічою;
אבל איש אינו מסוגל לאלף את הלשון, שמוכנה בכל רגע לשלח חיצי רעל. | 8 |
язика ж ніхто з людей не може вгамувати, без упину бо (се) зло, повне отрути смертоносної.
אותה לשון מברכת ומהללת את אלוהים, ואף מקללת אנשים שונים שנבראו בצלם אלוהים, | 9 |
Ним благословляємо Бога і Отця, і ним кленем людей, що постали поподобию Божому.
כך שמפה אחד יוצאות ברכות וקללות. אחים יקרים, אתם מסכימים איתי שאין זה יאה למאמינים. | 10 |
Із тих же уст виходить благословеннє і проклін. Не подобає, браттє моє любе, сьому так бути.
האם ממעין אחד יכולים לנבוע מים מתוקים ומים מרים? | 11 |
Хиба криниця з одного джерела випускає солодке і гірке?
כשם שאינכם יכולים לקטוף זיתים מעץ תאנה או תאנים מעץ גפן, כך אינכם יכולים לשאוב מים מתוקים ומים מרים ממעין אחד. | 12 |
Хиба може, браттє моє, смоківниця маслини родити, або виноградина смокви? Так само нї одна криниця не дає солоної і солодкої води.
על החכמים והנבונים שביניכם להוכיח את חכמתם במעשים טובים שייעשו בצניעות ובענווה. | 13 |
Хто мудрий та розумний міми вами, нехай покаже з доброго життя діла свої в лагідности і премудрости.
אם לבכם מר עליכם, הקנאה אוכלת אתכם ואתם רוצים לריב עם הזולת, אל תנסו לשקר ולהתפאר בחכמתכם ובטוב־לבכם. | 14 |
Коли ж гірку зависть маєте та сварку в серцї вашому, то не величайтесь і не кривіть на правду.
שכן קנאה ומריבה אינם”חכמה“שמעניק האלוהים, אלא”חכמת“העולם שניתנת על־ידי השטן בכבודו ובעצמו. | 15 |
Не сходить ся премудрость звише, а земна (вона), душевна, бісовська.
בכל מקום שיש קנאה או מריבה, יש גם אי־סדר ומעשי שטן למיניהם. | 16 |
Де бо зависть та сварка, там безладдє і всяке лихе дїло.
לעומת זאת, החכמה שמעניק האלוהים היא טהורה, עדינה, רודפת־שלום, מנומסת, ותרנית, מלאת רוך, כנה, רצינית, וניתנת מכל הלב. | 17 |
А та премудрость, що звише, найперше чиста, потім мирна, лагідна, покірлива, повна милости і добрих овочів, безсторонна і нелицемірна.
שוחרי השלום, שזורעים ברוח של שלום, יקצרו יבול של צדק ואמת. | 18 |
Овощ же праведности сїєть ся в упокої тим, хто творить упокій.