< יַעֲקֹב 2 >
אחים יקרים, כיצד יכולים אתם לטעון שהינכם שייכים לָאָדון הכבוד, ישוע המשיח, בעודכם מפלים לרעה את העניים? | 1 |
Ta ishato, hintte nu bonchcho Godaa Yesuus Kiristtoosa ammaniyabaa gidikko, asa som77o xeellidi ase bonchchofite.
אם יבוא לקהילתכם איש עשיר, לבוש בגדים יקרים ועונד טבעות זהב, ואחריו יכנס לבית־הקהילה קבצן לבוש בגדים בלויים, | 2 |
Leemisos, worqqa migiddo aathidi, lo77o ma7o ma77ida dure asi hintte shiiquwa yis. Qassi curqqa ma7o ma77ida manqo asikka yis.
אל תכרכרו סביב העשיר בניסיון להושיבו במקום הטוב ביותר, ואל תפנו את העני בזלזול:”עמוד כאן ולא שם! אם הדבר אינו מוצא־חן בעיניך אתה יכול ללכת!“ | 3 |
Lo77o ma7o ma77ida addiya hintte aathi bonchchidi, “Ne hayssan lo77iya oydiyan utta” gidi, qassi manqo addiya, “Ne yan eqqa woykko hayssan ta tohuwa matan sa7an utta” geeta.
אלוהים אינו רוצה שתשפטו אדם על־פי עושרו, כי אין זה משפט צדק, ומעשה כזה אינו מביא כבוד לה׳. | 4 |
Yaatin, hinttee, hintte giddon shaaketethi medhdheyssatanne iita qofara de7iya daynnata mela gidekketiyye?
הקשיבו לי, אחים יקרים, הלא אלוהים בחר לתת לעניים אמונה עשירה ולהוריש להם את מלכותו – אותה מתנה נפלאה שהבטיח ה׳ לכל האוהבים אותו. | 5 |
Ta siiqo ishato, si7ite. Ammanon dure gidana melanne bana siiqeyssatas immana gida salo kawotethaa laattana mela ha sa7an de7iya manqota Xoossay dooribeenneyye?
ואילו אתם מביישים את העניים! האם אינכם יודעים כי העשירים הם הגורמים לכם צרות? הם גוזלים את כל כספכם ולבסוף סוחבים אתכם לבית־המשפט. | 6 |
Shin hintte manqota toochcheeta. Hinttena un77etheyssati dureta gidokkonaayye? Hinttena daynna sinthi goochcheyssati entta gidokkonaayye?
בדרך־כלל העשירים הם המלגלגים על ישוע אדוננו. | 7 |
Hintte xeegettida lo77o Godaa sunthaa cayeyssati entta gidokkonaayye?
ודאי שעליכם לשמור את המצווה:”ואהבת לרעך כמוך.“ | 8 |
Shin Geeshsha Maxaafan, “Ase ubbaa nena ne doseyssada dosa” geetettidi xaafettida Xoossaa kawotethaa higgiya hintte polikko lo77o ootheeta.
אך אם אתם מפלים לרעה את העני, אתם חוטאים, כי עברתם על המצווה הזאת. | 9 |
Shin hintte asa som77o xeellidi bonchchiko, nagara ootheeta qassi higgey hinttena higge menthida asada pirddana.
הרי יודעים אתם כי אדם ששומר את כל מצוות התורה, אך עובר על מצווה אחת בלבד, אשם בעיני אלוהים כאילו עבר על כל המצוות. | 10 |
Oonikka higge ubbaafe issuwa menthidi, attida ubbaa naagikko ubbaa menthidaada taybettees.
כי האלוהים אשר ציווה לא לנאוף ציווה גם לא לרצוח! לכן גם אם לא נאפת, אבל רצחת, הרי שעברת על חוקי ה׳ ואתה עומד אשם לפניו. | 11 |
“Laammofa” gida Goday, qassi “Wodhoppa” gis. Shin neeni laammonna aggada wodhidabaa gidikko, higgiya menthadasa.
שימו לב למה שאתם עושים ולמה שאתם חושבים, כי אלוהים ישפוט אתכם לפי תורת החירות והחופש. | 12 |
Aylletethafe kessiya higgiya sinthan pirdda ekkanaw de7iya asada odetitenne oothite.
אלוהים לא ירחם על מי שלא ריחם על אחרים; לעומת זאת הוא ירחם על אלה שריחמו על אחרים ויקל במשפטם. | 13 |
Ase maaronna oonakka Xoossay maaronna pirddana. Shin maarotethay pirddaa xoonees.
אחים יקרים, איזה ערך יש לטענתכם שאתם מאמינים משיחיים, אם אינכם מוכיחים את אמונתכם בהגשת עזרה לזולת? האם יכולה אמונה כזאת להציל מישהו? | 14 |
Ta ishato, hinttefe issi asi taw ammanoy de7ees gidi, ba ammanuwa ooson bessonna ixxiko iya ay maaddanee? Iya ammanoy iya ashshanaw dandda7ii?
אם יש לכם חבר שזקוק באופן דחוף לאוכל ובגדים, | 15 |
Leemisos issi ishay woykko issi michchiya kallotikonne enttaw miyabay dhayikko,
ואתם אומרים לו:”לך לשלום, אלוהים יברך אותך וייתן לך אוכל ובגדים.“אבל אינכם עוזרים לו בעצמכם, מה הערך לדיבורים שלכם? | 16 |
hinttefe issi asi enttako, “Saro biite! Tama kayite! Kallidi miite!” gidi, koshshiyabaa enttaw immonna ixxiko entta ay maaddii?
מכאן אתם רואים שאמונה בלבד אינה מספיקה; עליכם להוכיח את אמונתכם על־ידי מעשים טובים. אמונה שאינה מוכיחה את עצמה על־ידי מעשים טובים היא חסרת ערך ונחשבת למתה. | 17 |
Hessa gisho, oosoy baynna ammanoy barkka hayqqidayssa.
מישהו יכול לומר:”אתה טוען שהדרך אל אלוהים היא באמצעות אמונה בלבד, ואילו אני אומר שמעשים טובים הם חלק בלתי־נפרד מהאמונה. הרי אינך יכול להוכיח את אמונתך ללא מעשים, בעוד שכל הרואה את מעשי יודע מיד על אמונתי.“ | 18 |
Shin issi asi, “New ammanoy de7ees; qassi taw oosoy de7ees. Neeni ne ammanuwa ne oosuwappe shaakkada tana bessa; takka ta ammanuwa ta oosuwan nena bessana” gaana.
האם יש ביניכם כאלה שחושבים עדיין שמספיק רק להאמין שיש אלוהים והוא אחד? אל תשכחו שגם השדים מאמינים בקיומו של אל אחד, והם פוחדים ממנו פחד מוות. | 19 |
Neeni, issi Xoossay de7eyssa ammanaasa; hessi lo77o. Tuna ayyaanatikka ammanoosona; yashshan kokkorosona.
שוטים! מתי תלמדו שאין כל ערך לאמונתכם אם אינכם שומעים בקול אלוהים? אמונה שאינה באה לידי ביטוי במעשים טובים אינה שווה פרוטה. | 20 |
Neno eeyaw! Ammanoy oosoppe shaakettidi maaddonnayssa eranaw koyay?
האם אינכם זוכרים שאפילו אברהם אבינו נצדק במעשיו? אברהם שמע בקול אלוהים גם כשביקש ממנו להקריב למוות את בנו היחיד יצחק. | 21 |
Nu aawa Abrahamey, ba na7aa Yisaaqa yarshsho bessaa bolla wothida wode ba oosuwan xillibeenne?
אברהם בטח באלוהים בכל לבו, והיה מוכן לעשות כל מה שאמר לו – מעשיו השלימו את אמונתו. | 22 |
Iya ammanoynne iya oosoy issife oothidayssa be7ikki? Iya ammanoy iya oosuwan polettis.
הכתובים מספרים לנו כי אברהם האמין בה׳ וכי אמונתו נחשבה לו לצדקה. אברהם אף נקרא”אוהב אלוהים“. | 23 |
Geeshsha Maxaafay, “Abrahamey Xoossaa ammanis. Xoossay hessa iyaw xillotethi oothidi taybis” gidayssi polettis. Qassi I Xoossaa dabbo geetettidi xeegettis.
אתם רואים, אם כן, שאדם נושע בזכות אמונתו המתבטאת במעשים. | 24 |
Asi ammano xalaalan gidonnashin, ooson xilleyssa be7aasa.
גם רחב הזונה ניצלה בזכות מעשיה, כאשר הסתירה את שני המרגלים ושלחה אותם בדרך אחרת, הרחק מרודפיהם. | 25 |
Hessadakka, laymiya Ra7aaba Isra7eeleppe kiitettidayssata mokkada hara ogera entta moyzida wode ba oosuwan xillabeekke?
כשם שגוף בלי נשמה מת הוא, כך גם אמונה שאינה מתבטאת במעשים טובים מתה היא. | 26 |
Shemppoy shaakettida asatethay hayqo gideyssada, oosoy shaakettida ammanoykka hayqqidayssa.