< יַעֲקֹב 2 >

אחים יקרים, כיצד יכולים אתם לטעון שהינכם שייכים לָאָדון הכבוד, ישוע המשיח, בעודכם מפלים לרעה את העניים? 1
Jowetena, kaka un joma oyie kuom Ruodhwa Yesu Kristo ma en Ruodh duongʼ, kik udew wangʼ ji.
אם יבוא לקהילתכם איש עשיר, לבוש בגדים יקרים ועונד טבעות זהב, ואחריו יכנס לבית־הקהילה קבצן לבוש בגדים בלויים, 2
Wakaw ni ngʼato odonjo e chokruok maru korwako bangli mar dhahabu gi lewni mabeyo, to ngʼat moro modhier morwako lewni mokidhore okidhore bende odonjo kode.
אל תכרכרו סביב העשיר בניסיון להושיבו במקום הטוב ביותר, ואל תפנו את העני בזלזול:”עמוד כאן ולא שם! אם הדבר אינו מוצא־חן בעיניך אתה יכול ללכת!“ 3
Kapo ni ngʼat morwakore gi lewni mabeyo ema umiyo luor, kuwachone niya, “Eri, kaw kom maberni ema ibedie,” to ngʼat modhier to unyiso niya, “In chungʼ chien kucha,” kata niya, “Bedi piny e lowo e tienda ka,”
אלוהים אינו רוצה שתשפטו אדם על־פי עושרו, כי אין זה משפט צדק, ומעשה כזה אינו מביא כבוד לה׳. 4
donge mano nyiso ni useketo kiewo e dieru un uwegi, ka ubedo jongʼad bura ma pachgi richo?
הקשיבו לי, אחים יקרים, הלא אלוהים בחר לתת לעניים אמונה עשירה ולהוריש להם את מלכותו – אותה מתנה נפלאה שהבטיח ה׳ לכל האוהבים אותו. 5
Winjuru wachni jowetena mageno: Donge Nyasaye oseyiero joma piny kwano ni odhier mondo obed joma omew e yie margi kendo mondo ocham mwandu mag pinyruoth mosesingo ni joma ohere?
ואילו אתם מביישים את העניים! האם אינכם יודעים כי העשירים הם הגורמים לכם צרות? הם גוזלים את כל כספכם ולבסוף סוחבים אתכם לבית־המשפט. 6
Un to usechayo joma odhier! Donge gin jo-mwandu ema mayou giu kendo materou e ute mag ngʼado bura mondo okumu?
בדרך־כלל העשירים הם המלגלגים על ישוע אדוננו. 7
Donge gin ema gijaro Nying moluor mar Jal muyie kuome?
ודאי שעליכם לשמור את המצווה:”ואהבת לרעך כמוך.“ 8
Ka en adier ni umako chik mondik e Muma niya, “Her wadu kaka iherori iwuon,” to utimo maber.
אך אם אתם מפלים לרעה את העני, אתם חוטאים, כי עברתם על המצווה הזאת. 9
To ka udewo wangʼ ji to utimo richo kendo bura oseloyou kaka joketh chik.
הרי יודעים אתם כי אדם ששומר את כל מצוות התורה, אך עובר על מצווה אחת בלבד, אשם בעיני אלוהים כאילו עבר על כל המצוות. 10
Nikech ka ngʼato orito chik duto to opodho e Chik moro achiel kende to odoko jaketho mana ka gima oketho chik duto.
כי האלוהים אשר ציווה לא לנאוף ציווה גם לא לרצוח! לכן גם אם לא נאפת, אבל רצחת, הרי שעברת על חוקי ה׳ ואתה עומד אשם לפניו. 11
Nikech Jal mane owacho niya, “Kik iterri,” ema nowacho bende niya, “Kik ineki.” Kaponi ok iterri to nek to ineko to isedoko jaketh chik.
שימו לב למה שאתם עושים ולמה שאתם חושבים, כי אלוהים ישפוט אתכם לפי תורת החירות והחופש. 12
Wuouru kendo timuru gik mutimo kaka joma ibiro ngʼadnigi bura gi Chik achielno mamiyo ji bedo thuolo,
אלוהים לא ירחם על מי שלא ריחם על אחרים; לעומת זאת הוא ירחם על אלה שריחמו על אחרים ויקל במשפטם. 13
nikech nongʼad bura maonge kech ni ngʼato angʼata maonge kech. To kech loyo ngʼado bura.
אחים יקרים, איזה ערך יש לטענתכם שאתם מאמינים משיחיים, אם אינכם מוכיחים את אמונתכם בהגשת עזרה לזולת? האם יכולה אמונה כזאת להציל מישהו? 14
Jowetena, ere konyruok ma ngʼato yudo ka owacho ni en gi yie to oonge gi tim? Bende yie machal kamano nyalo rese?
אם יש לכם חבר שזקוק באופן דחוף לאוכל ובגדים, 15
Wakaw ane kaka ranyisi ni owadwa kata nyaminwa kuom Kristo moro wuotho duk kendo oonge gi chiemo monyalo chamo.
ואתם אומרים לו:”לך לשלום, אלוהים יברך אותך וייתן לך אוכל ובגדים.“אבל אינכם עוזרים לו בעצמכם, מה הערך לדיבורים שלכם? 16
Ka ngʼato achiel kuomu nyalo wachone niya, “Dhi gi kwe, Nyasaye mondo ogwedhi, kendo koyo kik chami, kendo ichiem maber,” to ok otimo gimoro mokonyo ngʼatni, to ere berne?
מכאן אתם רואים שאמונה בלבד אינה מספיקה; עליכם להוכיח את אמונתכם על־ידי מעשים טובים. אמונה שאינה מוכיחה את עצמה על־ידי מעשים טובים היא חסרת ערך ונחשבת למתה. 17
Mano e kaka yie bende chalo: ka oonge gi tim to en yie motho.
מישהו יכול לומר:”אתה טוען שהדרך אל אלוהים היא באמצעות אמונה בלבד, ואילו אני אומר שמעשים טובים הם חלק בלתי־נפרד מהאמונה. הרי אינך יכול להוכיח את אמונתך ללא מעשים, בעוד שכל הרואה את מעשי יודע מיד על אמונתי.“ 18
To ngʼato nyalo wacho niya, “In to in-gi yie, to an to an-gi tim.” Ngʼat ma wuoyo kamano mondo onyisa ane yie ma en-go maonge tim, mondo eka anyise yie ma an-go kuom timbe ma atimo.
האם יש ביניכם כאלה שחושבים עדיין שמספיק רק להאמין שיש אלוהים והוא אחד? אל תשכחו שגם השדים מאמינים בקיומו של אל אחד, והם פוחדים ממנו פחד מוות. 19
Iyie ni nitiere Nyasaye achiel. Mano ber ahinya! To ngʼe ni kata mana jochiende bende yiegino miyo gitetni ka giluor.
שוטים! מתי תלמדו שאין כל ערך לאמונתכם אם אינכם שומעים בקול אלוהים? אמונה שאינה באה לידי ביטוי במעשים טובים אינה שווה פרוטה. 20
In ngʼat mofuwoni idwaro mondo omed nyisi kaka yie maonge tim en gima nono?
האם אינכם זוכרים שאפילו אברהם אבינו נצדק במעשיו? אברהם שמע בקול אלוהים גם כשביקש ממנו להקריב למוות את בנו היחיד יצחק. 21
Donge Ibrahim kwarwa ne Nyasaye okwano kaka ngʼama kare kuom gima notimo kane ochiwo wuode ma Isaka ewi kendo mar misango.
אברהם בטח באלוהים בכל לבו, והיה מוכן לעשות כל מה שאמר לו – מעשיו השלימו את אמונתו. 22
Inyalo neno kaka yie mane en-go kod timne ne tiyo kaachiel, mi yiene nobedo kare chuth kuom gima notimo.
הכתובים מספרים לנו כי אברהם האמין בה׳ וכי אמונתו נחשבה לו לצדקה. אברהם אף נקרא”אוהב אלוהים“. 23
Omiyo Ndiko nochopo kare, mawacho niya, “Ibrahim noyie kuom Nyasaye, kendo mano nomiyo Nyasaye okwane kaka ngʼama kare.” Kuom mano, Ibrahim ne iluongo ni osiep Nyasaye.
אתם רואים, אם כן, שאדם נושע בזכות אמונתו המתבטאת במעשים. 24
Koro nenore malongʼo ni ngʼato doko ngʼat makare kuom gima otimo, to ok kuom yie kende.
גם רחב הזונה ניצלה בזכות מעשיה, כאשר הסתירה את שני המרגלים ושלחה אותם בדרך אחרת, הרחק מרודפיהם. 25
Kamano bende Rahab dhako mane jachode nokwan kaka ngʼama kare kuom gima notimo kane orwako jombetre kendo okonyogi tony gi yo machielo.
כשם שגוף בלי נשמה מת הוא, כך גם אמונה שאינה מתבטאת במעשים טובים מתה היא. 26
Mana kaka ringruok maonge muya otho, e kaka yie maonge tim bende otho.

< יַעֲקֹב 2 >