אֶל־הָעִבְרִים 9

1 לברית הראשונה בין אלוהים לבין בני־ישראל היו חוקים וכללים לעבודת ה׳, והיה משכן על־פני האדמה.

Dar chiar și primul legământ avea rânduieli de serviciu divin și un sanctuar pământesc.

2 המשכן היה מחולק לשניים: משכן חיצוני ומשכן פנימי. במשכן החיצוני היה מקום שנקרא”קודש“, ובו היו מנורת הזהב והשולחן שעליו מערכת לחם־הפנים.

Căci era pregătit un cort. În prima parte se aflau sfeșnicul, masa și pâinile de arătat, care se numește Locul Sfânt.

3 בתוך המשכן החיצוני היה מסך (הפרוכת), ומעברו המשכן הפנימי שנקרא”קודש הקודשים“.

După cel de-al doilea văl era Cortul care se numește Sfânta Sfintelor,

4 לפני קודש הקודשים היה מזבח זהב להקטרת קטורת, ובתוכו ארון־הברית שכולו מצופה זהב. בתוך ארון־הברית היו לוחות הברית, צנצנת זהב שהכילה מן, ומטה אהרון שפרח. מעל ארון־הברית היו דמויות של שני מלאכי כבוד, שנקראים”כרובים“, וכנפיהם סוככות על כיסוי הזהב של הארון – כיסוי הנקרא”כפורת“. לא ארחיב עתה את הדיבור על כל אחד מאלה.

având un altar de aur pentru tămâie și chivotul legământului acoperit de aur pe toate părțile, în care se afla un vas de aur care ținea mana, toiagul lui Aaron care înmugurește și tablele legământului;

5

iar deasupra lui heruvimi de glorie care umbreau capacul milei, lucruri despre care nu putem vorbi acum în detaliu.

6 בתנאים אלה יכלו תמיד הכוהנים להיכנס אל המשכן החיצוני כדי לבצע את תפקידם.

Și, după ce aceste lucruri au fost astfel pregătite, preoții intră neîncetat în primul cort, îndeplinind slujbele,

7 אך אל המשכן הפנימי, אל קודש הקודשים, יכול היה להיכנס רק הכהן הגדול, ורק פעם אחת בשנה. בכל פעם שנכנס אל קודש הקודשים היה עליו להתיז דם על הכפורת ולפני הכפורת, כקורבן לאלוהים – קורבן שמכפר על שגיאותיו וחטאיו של הכהן הגדול עצמו ושל כל העם.

dar în al doilea intră numai marele preot, o dată pe an, nu fără sânge, pe care îl aduce pentru el însuși și pentru greșelile poporului.

8 רוח הקודש רוצה ללמדנו שלפי הברית הישנה, כל עוד היה קיים המשכן החיצוני, והייתה קיימת השיטה המתירה רק לכהן הגדול את הגישה לקודש הקודשים, הציבור הרחב אינו יכול להתקרב לאלוהים.

Duhul Sfânt indică acest lucru: că drumul spre Locul Sfânt nu fusese încă dezvăluit cât timp primul cortul era încă în picioare.

9 דבר זה בא ללמדנו שהמנחות והזבחים, שהוקרבו לפי השיטה הישנה, לא הצליחו לטהר את לבו של החוטא אשר הקריב את הקורבנות.

Acesta este un simbol al epocii actuale, în care se oferă daruri și sacrificii care, în ceea ce privește conștiința, nu sunt capabile să îl facă pe cel care se închină perfect,

10 מדוע? מפני שהתורה עוסקת רק בטקסים מסוימים: בענייני מאכל, משקה, טהרת הגוף וכן הלאה, וטקסים אלה יכלו לטהר באופן חיצוני ופיזי בלבד. משום כך תפקידם זמני בלבד – עד שיבוא המשיח ואיתו הברית החדשה.

fiind doar (cu mâncăruri și băuturi și diverse spălări) rânduieli trupești, impuse până la o vreme de reformă.

11 כאשר בא המשיח ככהן הגדול של הברית החדשה, הוא עבר דרך המשכן המושלם והאמיתי בשמים – משכן שנבנה לא בידי אדם, שכן אינו מיועד לעולם הזה.

Dar Hristos, venind ca Mare Preot al bunurilor viitoare, prin cortul cel mai mare și mai desăvârșit, care nu este făcut de mână, adică nu este din creația aceasta,

12 וכשנכנס אל קודש הקודשים הביא איתו לא דם שעירים ועגלים, אלא את דמו שלו אשר התיז על הכפורת אחת ולתמיד, וכך הבטיח לנו ישועה נצחית. (aiōnios g166)

și nici prin sângele țapilor și vițeilor, ci prin propriul sânge, a intrat o dată pentru totdeauna în Locul Sfânt, obținând răscumpărarea veșnică. (aiōnios g166)

13 אם לפי התורה יכלו דם הפרים והשעירים ואפר הפרה האדומה לטהר את גוף החוטאים,

Căci, dacă sângele țapilor și al taurilor și cenușa unei vițele care stropește pe cei care au fost spurcați sfințesc pentru curățirea cărnii,

14 אנו יכולים להיות בטוחים שדם המשיח, אשר על־ידי רוח הקודש הנצחי הקריב את עצמו לאלוהים כקורבן בעד חטאינו, יטהר את גופנו ומצפוננו ממעשים מתים, ובמקומם יחדיר בנו את האמונה באלוהים חיים ואת הרצון לשרתו. (aiōnios g166)

cu cât mai mult sângele lui Cristos, care, prin Duhul etern, s-a oferit pe sine însuși fără cusur lui Dumnezeu, va curăța conștiința voastră de fapte moarte pentru a sluji Dumnezeului viu? (aiōnios g166)

15 המשיח הביא איתו את הברית החדשה, כדי שכל הקרואים אל אלוהים יירשו את הבטחותיו הנפלאות של אלוהים. כי המשיח מת כדי להצילם מהעונש על החטאים שחטאו עוד בהיותם כפופים לברית הישנה, לתורה. (aiōnios g166)

De aceea, el este mijlocitorul unui nou legământ, întrucât a avut loc o moarte pentru răscumpărarea fărădelegilor care au fost sub primul legământ, pentru ca cei care au fost chemați să primească promisiunea moștenirii veșnice. (aiōnios g166)

16 כאשר אדם מוריש את רכושו בצוואה, איש מן היורשים אינו מקבל את חלקו לפני שמוכח כי בעל הצוואה מת.

Căci acolo unde este un testament, trebuie neapărat să fie și moartea celui care l-a făcut.

17 כל עוד חי בעל הצוואה, איש אינו יכול לדרוש את החלק המובטח לו, כי לצוואה אין תוקף בחיי בעליה.

Căci testamentul este în vigoare acolo unde a avut loc moartea, căci el nu este niciodată în vigoare cât timp trăiește cel care l-a făcut.

18 משום כך גם הברית הראשונה נחתמה בדם.

De aceea, nici măcar primul legământ nu a fost consacrat fără sânge.

19 לאחר שמשה קרא לפני העם את כל החוקים שבתורת ה׳, הוא לקח מים, דם עגלים ושעירים, ובעזרת תולעת־שני וענף אזוב התיזם על ספר התורה ועל כל העם.

Căci, după ce Moise a rostit fiecare poruncă, conform Legii, către tot poporul, a luat sângele vițeilor și al țapilor, cu apă, lână stacojie și isop, și a stropit atât cartea însăși, cât și tot poporul,

20 ובעשותו זאת אמר:”הנה דם הברית אשר כרת ה׳ עמכם“.

spunând: “Acesta este sângele legământului pe care vi l-a poruncit Dumnezeu”.

21 באותה דרך התיז משה דם גם על המשכן ועל כל כלי הקודש שבתוכו.

Și a stropit cu sânge și cortul și toate uneltele slujbei.

22 למעשה לפי חוקי הברית הישנה כמעט כל דבר טוהר על־ידי התזת דם, ובלי שפיכת דם אין סליחת חטאים.

Potrivit legii, aproape totul se curăță cu sânge și, în afară de vărsarea de sânge, nu există iertare.

23 משום כך המשכן וכלי הקודש, שהם העתק של המשכן האמיתי שנמצא בשמים, היו צריכים להיטהר בדם כפי שטוהרו על־ידי משה. אך המשכן האמיתי, שנמצא בשמים, מטוהר בזבחים וקורבנות יקרים הרבה יותר.

De aceea era necesar ca prin acestea să fie curățate copiile lucrurilor din ceruri, iar lucrurile cerești să fie curățate cu jertfe mai bune decât acestea.

24 כי המשיח לא נכנס אל המשכן שנבנה בידי אדם כאן עלי־אדמות, ואשר הוא רק העתק של המשכן האמיתי; המשיח נכנס אל המשכן האמיתי שנמצא בשמים, כדי לייצג אותנו לפני אלוהים.

Căci Hristos nu a intrat în locurile sfinte făcute de mâini, care sunt reprezentări ale celor adevărate, ci în cerul însuși, ca să se înfățișeze acum în fața lui Dumnezeu pentru noi;

25 נוסף לכך, המשיח לא הקריב את עצמו פעמים רבות, כמנהג הכהן הגדול שהקריב מדי שנה את דם הקורבנות בקודש הקודשים.

și nici că ar trebui să se aducă pe Sine însuși adeseori, așa cum intră marele preot în locul sfânt an de an, cu sânge care nu este al Lui,

26 אילו היה על המשיח להקריב את עצמו מדי שנה, מבריאת העולם, היה עליו להתענות ולמות שוב ושוב. אולם עובדה היא שהמשיח בא אלינו באחרית הימים והקריב את עצמו פעם אחת ולתמיד, כדי שמותו בעדנו יבטל את כוח החטא שבתוכנו. (aiōn g165)

altfel trebuie să fi suferit adeseori de la întemeierea lumii. Dar acum, o singură dată, la sfârșitul veacurilor, el s-a arătat pentru a înlătura păcatul prin jertfa lui însuși. (aiōn g165)

27 כשם שכולנו יודעים בביטחון שנגזר על בני־האדם למות פעם אחת, ולאחר מכן להישפט על־ידי אלוהים,

În măsura în care oamenilor le este rânduit să moară o singură dată, iar după aceasta, judecata,

28 כך אנו בטוחים שהמשיח הוקרב פעם אחת בלבד ככפרה על חטאינו. אך הוא יבוא אלינו שנית – הפעם לא כדי לסלוח לחטאינו, אלא כדי להשלים את ישועתם של כל המצפים לו.

tot așa și Hristos, după ce a fost oferit o singură dată pentru a purta păcatele multora, se va arăta a doua oară, nu pentru a se ocupa de păcat, ci pentru a-i salva pe cei care îl așteaptă cu nerăbdare.