אֶל־הָעִבְרִים 9

1 לברית הראשונה בין אלוהים לבין בני־ישראל היו חוקים וכללים לעבודת ה׳, והיה משכן על־פני האדמה.

Now that first covenant did indeed have regulations for divine service and the earthly sanctuary.

2 המשכן היה מחולק לשניים: משכן חיצוני ומשכן פנימי. במשכן החיצוני היה מקום שנקרא”קודש“, ובו היו מנורת הזהב והשולחן שעליו מערכת לחם־הפנים.

Yes, a tabernacle was set up: the first part, which is called the Holy Place, in which were the lamp stand, the table and the showbread;

3 בתוך המשכן החיצוני היה מסך (הפרוכת), ומעברו המשכן הפנימי שנקרא”קודש הקודשים“.

and behind the second curtain an area called the Holy of Holies,

4 לפני קודש הקודשים היה מזבח זהב להקטרת קטורת, ובתוכו ארון־הברית שכולו מצופה זהב. בתוך ארון־הברית היו לוחות הברית, צנצנת זהב שהכילה מן, ומטה אהרון שפרח. מעל ארון־הברית היו דמויות של שני מלאכי כבוד, שנקראים”כרובים“, וכנפיהם סוככות על כיסוי הזהב של הארון – כיסוי הנקרא”כפורת“. לא ארחיב עתה את הדיבור על כל אחד מאלה.

having a golden censer and the ark of the covenant overlaid on all sides with gold—in it were a golden jar holding the manna, Aaron's rod that budded, and the stone tablets of the covenant;

5

while above it were cherubim of glory overshadowing the mercy seat (this is not the place to go into detail about them).

6 בתנאים אלה יכלו תמיד הכוהנים להיכנס אל המשכן החיצוני כדי לבצע את תפקידם.

Now when these things had been thus prepared, the priests continually went into the first part, performing the divine services,

7 אך אל המשכן הפנימי, אל קודש הקודשים, יכול היה להיכנס רק הכהן הגדול, ורק פעם אחת בשנה. בכל פעם שנכנס אל קודש הקודשים היה עליו להתיז דם על הכפורת ולפני הכפורת, כקורבן לאלוהים – קורבן שמכפר על שגיאותיו וחטאיו של הכהן הגדול עצמו ושל כל העם.

but into the second one only the high priest could go, once a year and only with blood, which he offered for himself and for the people's sins of ignorance;

8 רוח הקודש רוצה ללמדנו שלפי הברית הישנה, כל עוד היה קיים המשכן החיצוני, והייתה קיימת השיטה המתירה רק לכהן הגדול את הגישה לקודש הקודשים, הציבור הרחב אינו יכול להתקרב לאלוהים.

the Holy Spirit was making clear that the way into the Most Holy Place was not yet open to the public while the first tabernacle was still in existence.

9 דבר זה בא ללמדנו שהמנחות והזבחים, שהוקרבו לפי השיטה הישנה, לא הצליחו לטהר את לבו של החוטא אשר הקריב את הקורבנות.

It was a figure during the time then present, a time when both gifts and sacrifices were being offered that were incapable of clearing the conscience of the worshiper—

10 מדוע? מפני שהתורה עוסקת רק בטקסים מסוימים: בענייני מאכל, משקה, טהרת הגוף וכן הלאה, וטקסים אלה יכלו לטהר באופן חיצוני ופיזי בלבד. משום כך תפקידם זמני בלבד – עד שיבוא המשיח ואיתו הברית החדשה.

they were only about foods and drinks and various ceremonial washings and physical regulations, things imposed until the time of restructuring.

11 כאשר בא המשיח ככהן הגדול של הברית החדשה, הוא עבר דרך המשכן המושלם והאמיתי בשמים – משכן שנבנה לא בידי אדם, שכן אינו מיועד לעולם הזה.

But Christ entered once for all into the real Holy Places, having obtained eternal redemption—He had come as High Priest of the good things that are about to be, with the greater and more perfect tabernacle not made with hands, that is to say, not of this creation,

12 וכשנכנס אל קודש הקודשים הביא איתו לא דם שעירים ועגלים, אלא את דמו שלו אשר התיז על הכפורת אחת ולתמיד, וכך הבטיח לנו ישועה נצחית. (aiōnios g166)

and with His own blood, not that of goats and calves. (aiōnios g166)

13 אם לפי התורה יכלו דם הפרים והשעירים ואפר הפרה האדומה לטהר את גוף החוטאים,

For if the blood of bulls and goats, and the ashes of a heifer sprinkling those who had been ceremonially defiled, restored ceremonial purity to the body,

14 אנו יכולים להיות בטוחים שדם המשיח, אשר על־ידי רוח הקודש הנצחי הקריב את עצמו לאלוהים כקורבן בעד חטאינו, יטהר את גופנו ומצפוננו ממעשים מתים, ובמקומם יחדיר בנו את האמונה באלוהים חיים ואת הרצון לשרתו. (aiōnios g166)

how much more will the blood of Christ, who through the Holy Spirit offered Himself unblemished to God, cleanse your conscience from dead works to serve the living God? (aiōnios g166)

15 המשיח הביא איתו את הברית החדשה, כדי שכל הקרואים אל אלוהים יירשו את הבטחותיו הנפלאות של אלוהים. כי המשיח מת כדי להצילם מהעונש על החטאים שחטאו עוד בהיותם כפופים לברית הישנה, לתורה. (aiōnios g166)

For this reason He is mediator of a new covenant, so that those who have been called may receive the promised eternal inheritance—since a death has occurred for the redemption of the transgressions under the first covenant. (aiōnios g166)

16 כאשר אדם מוריש את רכושו בצוואה, איש מן היורשים אינו מקבל את חלקו לפני שמוכח כי בעל הצוואה מת.

Now where there is a will, the death of the one who made it must be established;

17 כל עוד חי בעל הצוואה, איש אינו יכול לדרוש את החלק המובטח לו, כי לצוואה אין תוקף בחיי בעליה.

because a will is in force after men are dead, since it never takes effect while the one who made it lives.

18 משום כך גם הברית הראשונה נחתמה בדם.

Therefore, not even the first covenant was inaugurated without blood;

19 לאחר שמשה קרא לפני העם את כל החוקים שבתורת ה׳, הוא לקח מים, דם עגלים ושעירים, ובעזרת תולעת־שני וענף אזוב התיזם על ספר התורה ועל כל העם.

because when every commandment of the Law had been proclaimed by Moses to all the people, he took the blood of calves and goats, with water and scarlet wool and hyssop, and sprinkled both the scroll itself and all the people,

20 ובעשותו זאת אמר:”הנה דם הברית אשר כרת ה׳ עמכם“.

saying, “This is the blood of the covenant which God has decreed to you.”

21 באותה דרך התיז משה דם גם על המשכן ועל כל כלי הקודש שבתוכו.

Then he sprinkled both the tabernacle and all the vessels of the divine service with the blood in the same way.

22 למעשה לפי חוקי הברית הישנה כמעט כל דבר טוהר על־ידי התזת דם, ובלי שפיכת דם אין סליחת חטאים.

In fact, according to the Law nearly everything is cleansed with blood, and without shedding of blood there is no remission.

23 משום כך המשכן וכלי הקודש, שהם העתק של המשכן האמיתי שנמצא בשמים, היו צריכים להיטהר בדם כפי שטוהרו על־ידי משה. אך המשכן האמיתי, שנמצא בשמים, מטוהר בזבחים וקורבנות יקרים הרבה יותר.

So then, it was necessary for the copies of the things in the heavens to be cleansed with such, but the heavenly things themselves with better sacrifices than those.

24 כי המשיח לא נכנס אל המשכן שנבנה בידי אדם כאן עלי־אדמות, ואשר הוא רק העתק של המשכן האמיתי; המשיח נכנס אל המשכן האמיתי שנמצא בשמים, כדי לייצג אותנו לפני אלוהים.

For Christ did not enter into Holy Places made by hands, mere copies of the true ones, but into Heaven itself, now to appear in God's presence on our behalf;

25 נוסף לכך, המשיח לא הקריב את עצמו פעמים רבות, כמנהג הכהן הגדול שהקריב מדי שנה את דם הקורבנות בקודש הקודשים.

but not in order to offer Himself repeatedly, like the high priest who entered the Most Holy Place year by year with another's blood

26 אילו היה על המשיח להקריב את עצמו מדי שנה, מבריאת העולם, היה עליו להתענות ולמות שוב ושוב. אולם עובדה היא שהמשיח בא אלינו באחרית הימים והקריב את עצמו פעם אחת ולתמיד, כדי שמותו בעדנו יבטל את כוח החטא שבתוכנו. (aiōn g165)

—otherwise He would have had to suffer many times since the creation of the world; but now, once for all at the end of the ages, He has been revealed to nullify sin by the sacrifice of Himself. (aiōn g165)

27 כשם שכולנו יודעים בביטחון שנגזר על בני־האדם למות פעם אחת, ולאחר מכן להישפט על־ידי אלוהים,

Also, inasmuch as men are destined to die but once, after which the judgment,

28 כך אנו בטוחים שהמשיח הוקרב פעם אחת בלבד ככפרה על חטאינו. אך הוא יבוא אלינו שנית – הפעם לא כדי לסלוח לחטאינו, אלא כדי להשלים את ישועתם של כל המצפים לו.

so the Christ also, having been offered once for all to bear the sins of many—He will appear a second time to those who are eagerly waiting for Him, apart from sin, into salvation.