אֶל־הָעִבְרִים 7

1 אותו מלכי־צדק היה מלך העיר שלם וכהן לאל עליון. כשחזר אברהם מהקרב שבו ניצח מלכים רבים, יצא מלכי־צדק לקבל את פניו וברך אותו,

En effet, ce Melchisédec, roi de Salem, sacrificateur du Dieu Très-Haut, qui alla au-devant d'Abraham, lorsqu'il revenait de la défaite des rois, — qui le bénit

2 ואילו אברהם העניק לו מעשר מכל השלל שלקח. מלכי־צדק פירושו: מלך הצדקה, אך הוא גם מלך השלום, שכן שלם פירושו שלום.

et reçut d'Abraham la dîme de tout le butin, — qui est d'abord roi de justice, d'après l'interprétation de son nom, puis roi de Salem, c’est-à-dire, roi de paix,

3 אין לנו כל מסמך שמעיד על ייחוסו של מלכי־צדק; לא אב ולא אם, וגם לא ידוע לנו דבר על לידתו ועל מותו. חייו דומים לחיי בן־האלוהים וכהונתו עומדת לנצח.

— qui est sans père, sans mère, sans aïeux, sans commencement de jours ni fin de vie, — qui est enfin tout à fait semblable au Fils de Dieu, ce Melchisédec, dis-je, demeure sacrificateur à perpétuité.

4 הבה נבחן את גדולתו של מלכי־צדק: א) אפילו אברהם אבינו העניק לו מעשר משללו.

Considérez combien est grand ce personnage, à qui le patriarche même, Abraham, donna une dîme prise sur le meilleur du butin.

5 אילו היה מלכי־צדק כהן משבט לוי, היה אברהם חייב לתת לו מעשר, כפי שבמרוצת הזמן ציוותה התורה על בני־ישראל לפרנס את הכוהנים שהקדישו את חייהם לעבודת אלוהים.

Ceux des fils de Lévi, qui reçoivent la sacrificature, ont l'ordre, d'après la Loi, de lever la dîme sur le peuple, c’est-à-dire, sur leurs frères, quoique ceux-ci soient issus d'Abraham;

6 מלכי־צדק לא השתייך למשפחת בני־לוי, ובכל זאת נתן לו אברהם מעשר. ב) מלכי־צדק ברך את אברהם – שלו ניתנה הבטחת ה׳ –

et un homme qui n'appartenait point à leur famille, a levé la dîme sur Abraham! et il a béni celui qui avait les promesses!

7 וכפי שאנו יודעים, גדול מי שמברך ממקבל הברכה. ג)

Or, c'est sans contredit l'inférieur qui est béni par le supérieur.

8 בכהונת הלויים היו מקבלי המעשר אנשים של בשר ודם, אשר מתו בבוא העת, ואילו על מלכי־צדק אנו קוראים כאילו הוא חי לעולם. ד)

De plus, ici, ce sont des hommes mortels qui perçoivent les dîmes; là, c'est un personnage dont il est attesté qu'il est éternellement vivant.

9 אפשר אף לומר שלוי עצמו – אבי שבט הכוהנים, ומי שבדרך כלל מקבל מעשר מאחרים – נתן מעשר למלכי־צדק באמצעות המעשר של אברהם.

Et Lévi même, qui perçoit la dîme, la lui a, pour ainsi dire, payée en la personne d'Abraham,

10 כיצד יתכן הדבר? אמנם לוי טרם נולד, אולם בהיותו זרע אברהם הוא היה בחלציו כשיצא מלכי־צדק לקראת אברהם. ה)

car il était encore dans les reins de son père, lorsque Melchisédec alla au-devant de ce patriarche.

11 אילו כהונת הלווים, שמשמשת יסוד לתורה, יכלה להושיע אותנו, מדוע שלח אלוהים את המשיח ככהן במעמד מלכי־צדק? מדוע לא במעמד אהרון, שהייתה דרגתם של כל שאר הכוהנים?

Si donc la perfection avait pu être réalisée par le moyen du sacerdoce lévitique (car le peuple a reçu une législation qui repose sur ce sacerdoce), qu'était-il encore besoin qu'il parût un autre sacrificateur «selon l’ordre de Melchisédec, » et non selon l'ordre d'Aaron?

12 התשובה היא: כיוון שאם יש שינוי בכהונה, צריך לשנות גם את התורה.

Une fois le sacerdoce changé, la Loi l'est aussi nécessairement.

13 כולנו יודעים שישוע המשיח לא השתייך לשבט לוי, אלא לשבט יהודה אשר אנשיו מעולם לא עסקו בתפקידי כהונה, שכן משה מעולם לא מינה אותם לכך.

Le sacerdoce est effectivement changé, car celui à qui s'appliquent ces paroles, appartient à une tribu dont aucun membre n'a été attaché au service de l'autel:

14

il est notoire que notre Seigneur est sorti de la tribu de Juda, à laquelle Moïse n'a point attribué le sacerdoce.

15 אם כן, אנו יכולים לראות בבירור ששיטתו של אלוהים השתנתה: המשיח, שהוא הכהן הגדול בדרגת מלכי־צדק,

Ce changement est plus évident encore, quand on voit apparaître un autre sacrificateur qui, de même que Melchisédec,

16 לא נתמנה לתפקידו על־פי הישן שמחייב השתייכות לשבט לוי, כי אם על־פי הכוח של חיים נצחיים,

est institué, non selon la règle d'une ordonnance charnelle, mais en vertu d'une vie qui ne finit point,

17 ועדות לכך אנו מוצאים בתהלים:”אתה כוהן לעולם, על דברתי מלכי־צדק“. (aiōn g165)

car voici le témoignage qui lui est rendu: «Tu es sacrificateur pour l’éternité, selon l'ordre de Melchisédec.» (aiōn g165)

18 השיטה הישנה, לפיה עבר תפקיד הכהונה בירושה מאב לבן, נתבטלה, משום שהוכיחה את עצמה כחלשה ובלתי־יעילה.

Il y a bien abrogation d'une ordonnance antérieure, à cause de son impuissance et de son inutilité

19 התורה לא תיקנה את טבע האדם ולא הושיעה איש. מאידך, אלוהים העניק לנו תקווה טובה יותר: ישוע המשיח שמאפשר לנו להתקרב אל אלוהים.

(car la Loi n'a rien amené à la perfection), et introduction, d'autre part, d'une meilleure espérance qui nous rapproche de Dieu.

20 אלוהים נשבע שהמשיח יהיה כהן לנצח, אף כי מעולם לא נשבע לכוהנים אחרים.

Et Jésus est le garant d'une alliance d'autant supérieure à la première,

21 רק למשיח אמר אלוהים:”נשבע ה׳ ולא יינחם:’אתה כהן לעולם, על דברתי מלכי־צדק‘. “ (aiōn g165)

que son sacerdoce n'a pas été institué sans l'intervention du serment. (aiōn g165)

22 בזכות שבועה זאת, המשיח הוא ערובה חיה לברית טובה יותר.

Tandis que les Lévites ont été établis sacrificateurs sans serment, Jésus l'a été avec serment par celui qui lui a dit: «Le Seigneur l'a juré, et il ne s'en repentira point: tu es sacrificateur éternellement, selon l’ordre de Melchisédec.»

23 הכוהנים הקודמים היו רבים במספר, מפני שמותם מנע מהם להמשיך בתפקידם לנצח.

De plus, ils forment, eux, une succession de sacrificateurs, parce que la mort les empêche de l'être toujours;

24 ואילו המשיח מחזיק בכהונתו לנצח, מפני שלחייו אין סוף. (aiōn g165)

mais lui, parce qu'il subsiste «éternellement, » il possède le sacerdoce qui ne se transmet point. (aiōn g165)

25 מסיבה זאת יכול המשיח להושיע את כל מי שבא אל אלוהים באמצעותו, ומאחר שהוא חי לנצח, תמיד יסנגר עלינו לפני אלוהים.

C'est pour cela aussi qu'il peut sauver parfaitement ceux qui vont à Dieu par lui, étant toujours vivant pour intercéder en leur faveur.

26 אם כן, המשיח הוא כהן גדול המתאים בדיוק לצרכינו: קדוש, חסר־דופי, מושלם, טהור ונבדל מחוטאים. כן, זהו משיחנו שקיבל מקום כבוד בשמים.

C'était bien là le souverain sacrificateur qu'il nous fallait: saint, innocent, sans tache, hors du contact des pécheurs et élevé au-dessus des cieux;

27 הוא אינו צריך להקריב מדי יום קורבנות עבור חטאיו וחטאי העם – כמנהג הכוהנים האחרים – שכן המשיח הקריב קורבן אחד לתמיד: המשיח הקריב את עצמו.

qui ne fût pas obligé, comme les souverains sacrificateurs, d'offrir chaque jour des victimes, d'abord pour ses propres péchés, puis pour ceux du peuple; car ceci, il l'a fait une fois pour toutes en s'offrant lui-même.

28 התורה מינתה אנשים חלשים כמונו לשרת ככוהניה הגדולים, ואילו שבועת ה׳, שניתנה לאחר מתן התורה, מינתה את בן־אלוהים המושלם לכוהן נצחי. (aiōn g165)

La Loi, en effet, institue souverains sacrificateurs des hommes sujets à la faiblesse; mais la parole du serment intervenue après la Loi institue souverain sacrificateur un Fils qui est parvenu pour jamais à la perfection. (aiōn g165)