אֶל־הָעִבְרִים 3

1 לכן, אחים יקרים, אשר אלוהים קרא לכם והקדיש אתכם לשירותו, ברצוני שתתבוננו אל ישוע המשיח שהוא שליח ה׳ והכוהן הגדול של אמונתנו.

Então, meus irmãos e minhas irmãs, que vivem para Deus e que participam deste chamado celestial, precisamos pensar cuidadosamente sobre Jesus, aquele que dizemos que foi enviado por Deus e que é considerado o Grande Sacerdote.

2 המשיח היה נאמן לאלוהים אשר מינהו לתפקיד הכוהן הגדול, כשם שמשה רבנו שרת בנאמנות בבית ה׳.

Ele foi fiel a Deus no trabalho para o qual foi escolhido, assim como Moisés foi fiel a Deus na casa de Deus.

3 אך כבודו של ישוע גדול מכבודו של משה, כשם שבנאי שבונה בית לתפארת זוכה לשבחים רבים יותר מהבית עצמו.

Mas Jesus merece uma glória muito maior do que a de Moisés, da mesma forma que um construtor de uma casa merece mais crédito do que a casa.

4 אמנם לכל בית יש בנאי, אך בונה הכול הוא האלוהים.

Cada casa tem o seu construtor, mas Deus é o construtor de tudo.

5 משה שרת את ה׳ בנאמנות בכל ענייני המשכן – שהוא בית אלוהים – אולם משה היה משרת בלבד, ותפקידו היה לרמוז על הדברים שאלוהים עמד לומר בעתיד.

E Moisés foi um servo fiel na casa de Deus. Ele falou a respeito do que seria anunciado tempos depois.

6 ואילו המשיח, בנו הנאמן של אלוהים, שולט באופן מוחלט על בית אלוהים. אנחנו, המאמינים, הננו בית אלוהים – בתנאי שנשמור על אומץ־לבנו עד הסוף ונשמח בתקוותנו.

Mas Cristo é um filho que é o responsável pela casa de Deus. E nós somos a casa de Deus, desde que conservemos a confiança e a esperança naquilo que esperamos.

7 לכן עלינו לציית לרוח הקודש שמזהיר אותנו ואומר:”היום אם בקולו תשמעו,

É por isso que o Espírito Santo diz: “Hoje, se vocês ouvirem o que Deus está dizendo,

8 אל תקשו לבבכם כמריבה, כיום מסה במדבר,

não tenham uma atitude teimosa, como os seus antepassados tiveram, ao se revoltarem contra Ele, quando o colocaram à prova no deserto.

9 אשר נסוני אבותיכם, בחנוני גם ראו פעלי,

Os seus antepassados me fizeram passar por isso. Testaram a minha paciência, mesmo tendo sido testemunhas do que eu fiz durante quarenta anos.

10 ארבעים שנה“. רוח הקודש ממשיך ואומר שאלוהים מאס בדור ההוא, שכן היו בו רשעים שלא קיימו את תורתו ולא הלכו בדרכיו.

Aquela geração me irritou e, então, eu disse: ‘Os pensamentos deles são puro engano, e eles não me conhecem e nem sabem o que eu estou fazendo.’

11 משום כך כעס עליהם אלוהים מאוד ונשבע שלא יכנסו לעולם אל מקום מנוחתו.

Então, por causa da minha decepção, eu jurei: ‘Eles não entrarão no meu descanso.’”

12 לפיכך, אחים יקרים, בחנו את לבכם, כדי שלא יימצאו ביניכם רשעים וחסרי־אמונה שמסרבים לבטוח בה׳.

Irmãos e irmãs, façam tudo para que não tenham pensamentos ruins, que os afastem da fé no Deus vivo.

13 הוכיחו זה את זה בכל יום, כל עוד יש אפשרות לכך, כדי שאיש מכם לא ירומה על־ידי החטא ולא יקשיח את לבו נגד אלוהים.

Animem uns aos outros todos os dias, enquanto vocês ainda têm um “hoje.” Assim, nenhum de vocês será endurecido pelo engano do pecado.

14 שכן רק אם נישאר נאמנים עד הסוף, ונבטח בה׳ כמו שבטחנו בו לראשונה, נשתתף וניקח חלק בכל מה ששייך למשיח.

Pois somos aliados de Cristo, desde que a nossa fé em Deus continue inabalável desde o começo até o fim.

15 לעולם אל תשכחו את האזהרה:”היום אם בקולו תשמעו, אל תקשו לבבכם כמריבה!“

Como é dito nas Sagradas Escrituras: “Hoje, se vocês ouvirem o que Deus está dizendo, não tenham uma atitude teimosa como os seus antepassados tiveram, ao se revoltarem contra Ele.”

16 במי מדובר? מי הם אלה אשר שמעו את דבר ה׳, אך רבו איתו וסרבו לציית לו? מדובר בבני־ישראל שיצאו ממצרים בהנהגת משה.

Quem foi que se revoltou contra Deus, mesmo ao ouvir o que ele disse? Por acaso, não foram todos aqueles que sairam do Egito, por intermédio de Moisés?

17 ומי הכעיס את ה׳ במדבר במשך ארבעים שנה? אלה שחטאו וכתוצאה מכך מתו במדבר.

Com quem Deus ficou aborrecido por quarenta anos? Não foi com aqueles que pecaram, aqueles mesmos que foram sepultados no deserto?

18 ולמי נשבע ה׳ שלא ייכנסו אל ארץ ההבטחה? לסוררים אשר לא שמעו בקולו.

A quem Deus se referia ao jurar que eles não entrariam em seu descanso? Não foi, por acaso, uma referência àqueles que foram desobedientes?

19 ומדוע לא יכלו להיכנס? כי לא האמינו בה׳ ולא בטחו בו.

Então, está claro para nós que eles não foram capazes de entrar na terra prometida porque não confiaram em Deus.