אֶל־הָאֶפְסִיִּים 4

1 כאסיר האדון אני מתחנן לפניכם שתחיו ותתנהגו בדרך ההולמת את אלה שנבחרו להתברך בכל הברכות הנפלאות האלה.

Hinu ndava nene mwenivi mkungiwa ndava nikumhengela Bambu, nikuvayupa neju mutama matamilu ndi Chapanga geavajovili mtama, mtama pala pevakemili.

2 היו ענווים ואדיבים; התייחסו בסבלנות זה אל זה, וסלחו איש לאחיו באהבה.

Magono goha mvya ngolongondi na vapoli, mvya ulindilu na mwemsindimilana nyenye kwa nyenye kwa uganu.

3 שאפו לשמור על אחדותכם ברוח הקודש, וחיו בשלום איש עם רעהו.

Mkita chemwihoto kuvika umonga weuletiwi na Mpungu kwa njila ya uteke yeyikuvavika pamonga.

4 כולנו איברים של גוף אחד, לכולנו רוח אחד, וכולנו נבחרנו לאותו עתיד נפלא.

Kuvi na higa yimonga ya Kilisitu na Mpungu umonga wa Chapanga, ngati chemukemeliwi muhuvalila yimonga.

5 לכולנו אדון אחד, אמונה אחת וטבילה אחת.

Kuvi na Bambu mmonga na sadika yimonga na ubatizu umonga,

6 לכולנו אל ואב אחד שהוא מעל לכל, נמצא בכל וחי בכל.

kuvi na Chapanga mmonga ndi Dadi wa voha, mweavi kunani ya voha, ihenga lihengu muvoha na avi mugati ya mitima ya vandu voha.

7 ובכל זאת, המשיח העניק לכל אחד מאיתנו מתנות וכישרונות שונים ומיוחדים, מתוך עושרו ולפי רצונו.

Kila mmonga witu apewili ubwina wa Chapanga muchipimu cheapewili na Kilisitu.

8 על כך אומרים הכתובים שכאשר עלה המשיח לשמים, לאחר תחייתו מהמתים, הוא שבה שבי ונתן מתנות לבני האדם.

Ngati chegijova Mayandiku Gamsopi, “Peakweli kuhamba kunani kwa Chapanga, avalongwisi vandu vamahele vevakungikiwi, avapelili vandu njombi.”

9 שימו לב שכתוב”עלה לשמים“! משמע שקודם לכן הוא ירד ממרומי השמים אל תחתיות הארץ.

Hinu payijoveka, “Akwelili kuhamba kunani kwa Chapanga” Mana yaki kyani? Mana yaki ndi atumbwili hoti kuhelela mbaka pahi neju pamulima.

10 זה שירד אלינו הוא זה שעלה השמימה כדי למלא באישיותו את הכול, מתחתיות הארץ עד למרומי השמים.

Hinu, ndi yula mweahelili pamulima kuni ndi yuyoyo mweakwelili kuhamba kunani kwoha kwa Chapanga muni avihengayi vindu vyoha vyeawumbili vikotoka kupungula chindu.

11 הוא העניק לבני־האדם מתנות שונות: לאחדים העניק את היכולת להיות שליחיו, לאלה העניק את היכולת להיות נביאים, ולאלה העניק כישרון מיוחד לבשר את הבשורה, או כושר מנהיגות והדרכה לפי דבר ה׳ וכישרון ללמד היטב.

Mwene avahagwili vandu vangi vavyai vamitumi na vangi vamlota va Chapanga na vangi vakokosaji va Lilovi la Bwina na vangi kuvya vadimaji na vawula.

12 לשם מה העניק לנו המשיח את המתנות והכישרונות הללו? כדי שבני־אלוהים יוכלו להיטיב לשרתו בשעה שהם בונים את הקהילה, שהיא גוף המשיח,

Akitili chenicho muni avatendelekela vandu va Chapanga mulihengu la Kilisitu yipata kujengwa,

13 עד שנגיע כולנו כאחד לאמונה, בגרות והבנה של מושיענו בן האלוהים – עד שנתמלא כליל במשיח.

mbaka ndi tiuhikila umonga wa sadika na kummanya Mwana wa Chapanga muni tivya vandu vevakangili changali kupungula chindu chochoha ngati Kilisitu mwene cheavili.

14 וכך מעתה ואילך לא נשנה את דעתנו בנוגע לאמונתנו; לא ניכשל ולא נרומה על־ידי רמאים ובדחנים,

Hinu tivya lepi vana kavili ngati vandu vangali kumanya, vetimbululuswa na mawuliwu ga vawula va kila namuna kukongiwa na kuchenjela kwa vandu muni kuvayagisa.

15 אלא נאמר את האמת באהבה, ונגדל באמונתנו במשיח אשר הוא ראש־הקהילה.

Pahali paki tijovelana uchakaka muuganu tikangala mu mambu goha na kumhambila mweavi mutu wa msambi wa vandu vevakumsadika Kilisitu.

16 בהנהגתו של המשיח מחוברים כל איברי הגוף זה לזה, וכל איבר עוזר למשנהו לבניית הגוף, לפי מידת הכוח שניתן לו, כך שכל הגוף צומח לבניין אחד מלא אהבה – בניין המשיח.

Kwa mwene, vindu vyoha vya higa hikamulana pamonga, na higa yoha yitangatilana kukamulana kwa kila chiungu cheyivili nachu. Ndi kila msekete chihenga lihengu ngati chechiganikiwa higa, higa yoha yikula na kujengeka muuganu.

17 בשם האדון אני אומר לכם: אל תשובו לחיות כמו הלא מאמינים, כי הם הולכים אחרי טיפשות שיכלם.

Hinu muliina la Bambu, nikuvajovela kavili mkoto kutama ngati vandu vangammanya Chapanga, vene vevilanda maholo gavi ga uyimu,

18 בגלל טיפשותם הם בורים וחסרי־דעת בכל הנוגע לחיי אלוהים; הם אינם מבינים את דרכו של אלוהים, כי הם חיים בחשכה ובחטא.

na luhala lwavi luvi muchitita. Vavi kutali na wumi Chapanga weauhumisi ndava vayimu weuvili mugati yavi na ng'omo.

19 הם איבדו כל רגש בושה, והפקירו את עצמם לתאוות בשרם ולכל מעשה זימה ומרמה.

Vikola lepi soni hati padebe na vajiwusili mu mambu gahakau na kuhenga mambu goha gahakau kwa uhutulu.

20 אבל לא כך לימד אתכם המשיח!

Nambu nyenye mujiwuli lepi genago ndava ya Kilisitu.

21 אם באמת הקשבתם לקולו והבינותם את האמת שלימד אתכם,

Ndi chakaka mwayuwini bwina ndava ya Kilisitu na muwuliwi uchakaka mawuliwu gaki Yesu.

22 אזי עליכם לסור מדרככם הישנה ומהרגליכם הקודמים, שהיו זימה, תאווה ורמייה,

Hinu muuleka mwenendu winu wa kadeni, wemwayovalili kutama. Muwusa matamilu ginu ga kadeni gegiyongomesa wumi winu.

23 ולחדש את מחשבותיכם וגישתכם לדברים שונים.

Mukitiwa vamupya mumitima yinu na maholo ginu.

24 כן, עליכם להיות אנשים מחודשים בעלי תכונות שהעניק לכם אלוהים, קדושים וצדיקים. עטפו את עצמכם באופי חדש זה.

Muwala wumi wa mupya weuwumbiki kwa luhumu lwa Chapanga na weulangisa muwumi wa uchakaka na kumganisa Chapanga na Usopi.

25 הפסיקו לשקר ודברו אמת, שכן אנו איברים איש לאחיו, ובשקרנו לאחינו אנו פוגעים למעשה בעצמנו!

Ndava yeniyo, mleka udese. Kila mmonga yikumgana kumjovela muyaki uchakaka, ndava tete tavoha ndi pandu pa higa ya Kilisitu.

26 אם אתם כועסים, אל תניחו לכעסכם להביא אתכם לידי חטא! אל תניחו לשמש לשקוע לפני שחלף כעסכם,

Myomayi nambu mkoto kumbudila Chapanga, lilanga likoto kutipama kuni mwakona muna ligoga linu.

27 כי אחרת אתם פותחים פתח לשטן.

Wala mkotoka kumpela Setani fwasi.

28 הגנב חייב להפסיק לגנוב! עליו להתחיל לעבוד עבודה ישרה, כדי שיוכל לעזור לנזקקים.

Mhiji akotoka kuyiva kavili, nambu akangamala kuhenga lelivii labwina mu mawoko gaki mwene, muni apata kuvya na chindu cha kuvagavila vevigana.

29 אל תנבלו את פיכם! דברו רק דברים יפים, טובים ומועילים לאנשים אחרים, דברים שיברכו את השומעים.

Mkoto kujova malovi gahakau mu milomo yinu, nambu malovi gabwina ganautangatila gegijenga muni gemwijova gavavatangatila kuvajenga vevakuvayuwana.

30 אל תצערו את רוח הקודש של אלוהים, שעל ידיו נחתמתם ליום הגאולה.

Na mkoto kumvinisa mtima Mpungu Msopi wa Chapanga, ndi kwa mwene mwayandikwi ulangisu nyenye ndi vaki hati ligono la ugombola.

31 הפסיקו להתמרמר והסירו מעליכם כל כעס, רוגז, צעקות, קללות ורשעות.

Mvinisu woha wa kutovana na ligoga na maligu gakoto kuvya kwinu pamonga na kuyoma kwa namuna yoyoha.

32 היו טובים איש לרעהו, רחמנים וסלחנים, כשם שאלוהים סלח לכם בזכות השתייכותכם למשיח.

Pahali paki mvya na mtima wabwina muhengelana lipyana mwavene na mlekekesanayi, ngati Chapanga cheavalekekisi nyenye mu njila ya Kilisitu.