מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 1
| תאופילוס היקר, במכתבי הראשון סיפרתי לך על חייו, מעשיו ותורתו של ישוע המשיח, וכיצד עלה לשמים, לאחר שנתן לשליחיו הנבחרים הוראות נוספות בגבורת רוח הקודש. | 1 |
Mlongu Teufili, mushintola sha kwanja nembiti kuusu vitwatira vyoseri Yesu vyakatenditi na kufunda kwanjira kwanja.
| 2 |
Mpaka lishaka lilii pakanyasulitwi kugenda kumpindi kwa Mlungu. Pamberi pa kunyasulwa kugenda kumpindi, kawapananiti malagaliru kupitira Rohu Mnanagala wantumintumi walii yakawasyaguliti.
| במשך ארבעים יום לאחר צליבתו נגלה ישוע אל השליחים פעמים אחדות, והוכיח להם בדרכים שונות שהוא אכן חי. בהזדמנויות אלה הוא גם שוחח איתם על מלכות האלוהים. | 3 |
Pakuhowa kwakuwi, yomberi kalilanguziyiti mweni kwa womberi na kulilanguziya nakaka kuwera mweni ka mkomu. Yomberi kawalawiriti kwa shipindi sha mashaka malongu msheshi na yomberi kayoweriti nawu kuusu Ufalumi wa Mlungu.
| באחת הפגישות האלה הורה ישוע לתלמידיו שלא יעזבו את ירושלים עד שיבוא עליהם רוח הקודש, כפי שהבטיח להם האב. ישוע שוחח איתם על כך פעמים רבות בעבר. | 4 |
Shipindi shimu yomberi pakaweriti nawu, kawapananiti lagaliru ali, “Namlawa amu Yerusalemu, su muliheperi lagilu lya Tati, lilii lyampikaniriti neni nonga kuusu visoweru vyakuwi.
| ”יוחנן הטביל אתכם במים, “הזכיר להם ישוע,”אולם בעוד ימים אחדים תיטבלו ברוח הקודש!“ | 5 |
Toziya Yohani kawabatiziti kwa mashi, kumbiti pa mashaka gavuwa ndiri mwenga hamubatizwi kwa Rohu Mnanagala.”
| כשנגלה אליהם ישוע בפעם אחרת, שאלו אותו:”אדון, האם אתה עומד להשיב את המלכות לישראל?“ | 6 |
Su wantumintumi pawaliwoniti pamuhera na Yesu, womberi wamkosiyiti, “Mtuwa, shipindi ashi haguwuziyi ufalumi kwa Israeli?”
| ”האב הוא הקובע תאריכים אלה, “ענה ישוע,”ואינכם צריכים לדעת אותם. | 7 |
Yesu kawagambira, “Vyamwenga ndiri kuvimana vipindi ama zitarehi Tati gwangu kavitula muukolamlima wakuwi.
| אולם כשרוח הקודש יצלח עליכם, תקבלו כוח וסמכות להיות עדים לי בירושלים, ביהודה ושומרון ועד קצה העולם.“ | 8 |
Kumbiti hamwanki likakala Rohu Mnanagala pakawayizireni mwenga, na hamuweri wapitawu waneni Muyerusalemu na Muyudeya yoseri na Samariya na ata upeleru wa pasipanu.”
| זמן קצר לאחר מכן עלה ישוע לשמים לעיני תלמידיו, ונעלם בתוך ענן. | 9 |
Pakatakuliti kala aga, pawaweriti wankulola yomberi kanyasulitwi kugenda kumpindi kwa Mlungu, liwundu limfifa nawamwona kayi.
| בעוד התלמידים מאמצים את עיניהם כדי לזכות במבט נוסף, עמדו ביניהם לפתע שני אנשים לבושים גלימות לבנות, | 10 |
Pawaweriti wankali wankulola kumpindi yomberi kwakagenditi, palaa paliya wantu wawili yawavaliti nguwu nvufu wagolokiti pakwegela nawomberi,
| ואמרו:”אנשי הגליל, מדוע אתם עומדים ומביטים לשמים? ישוע אמנם עלה לשמים, אך יום אחד הוא יחזור בדיוק כפי שהלך מכם!“ | 11 |
na walonga, “Mwenga wantu wa Galilaya! Iwera hashi mgoloka panu pamlola kumpindi? Yesu ayu, yakanyasulitwi kulawa kwa mwenga kugenda kumpindi, hakizi kayi kwa njira iraa ayi ntambu yamumwoniti pakagenda kumpindi kwa Mlungu.”
| כשקרה הדבר הזה הם היו בהר־הזיתים, ועתה חזרו ברגל לירושלים (מרחק של פחות מקילומטר). | 12 |
Shakapanu wantumintumi wawuyiti Yerusalemu kulawa kulugongu lwa Mizeyituni, kuweriti kilumita yimu kulawa mlushi.
| כשהגיעו העירה, הם התאספו לתפילה בחדר העלייה שבו גרו. באסיפה זאת נכחו האנשים הבאים: פטרוס, יוחנן ויעקב, אַנְדְּרֵי, פיליפוס, תומא, בר־תלמי, מתתיהו, יעקב בן־חלפי, שמעון מהקנאים, יהודה בן־יעקב ואחיו של ישוע. היו שם גם נשים אחדות, וביניהן אמו של ישוע. | 13 |
Pawasokiti mlushi, wayingiriti mshumba shawalikaliti, nawomberi waweriti Peteru na Yohani na Yakobu na Andereya na Filipu na Tomasi na Batolumayu na Matayu, Yakobu mwana gwa Alifayu na Simoni Zeloti na Yuda mwana gwa Yakobu.
| 14 |
Womberi woseri waliwoniti shipinga pamuhera kumluwa Mlungu, pamuhera na wadala na Mariya mawu gwa Yesu na walongu wakuwi Yesu.
| אסיפת התפילה נמשכה ימים אחדים, ויום אחד, כשנכחו שם מאה ועשרים איש, קם שמעון פטרוס ואמר: | 15 |
Mumashaka galii Peteru kagolokiti pakati pa wantu yawamjimira Kristu, weni walanga yawu waweriti miya yimu na malongu mawili, su yomberi kalongiti.
| ”אחים, נבואות התנ״ך צריכות היו להתקיים בנוגע ליהודה, אשר בגד בישוע והוביל אליו את ההמון, שהרי רוח הקודש דיבר על כך לפני זמן רב בפי דוד המלך. | 16 |
“Mwawalongu wangu, Malembu Mananagala gatimiya, geni Rohu Mnanagala katungiti kupitira Dawudi kuusu Yuda yakawalongoziyiti walii yawamkamuliti Yesu.
| יהודה היה אחד מאיתנו; הוא נבחר בדיוק כמונו להיות שליח. | 17 |
Yuda kaweriti yumu gwa shipinga shetu, toziya mweni kasyagulitwi kaweri mtenda lihengu muyetu.”
| בכסף שקיבל תמורת הבגידה הוא קנה לעצמו שדה, ושם מצא את מותו – הוא נפל ארצה על פניו, בטנו נבקעה ומעיו נשפכו החוצה. | 18 |
Su Yuda kahemeliti lirambu kwa mpiya zilii za ukondola zyakazipatiti, pakaweriti kulirambu yomberi kaguwiti na kahowa, kapantika na utumbu wakuwi witika kunja.
| הידיעה על מותו התפשטה במהירות בין כל תושבי ירושלים, והם מכנים את המקום ההוא בשפתם’חקל דמא‘, שפירושו’שדה־הדם‘. | 19 |
Kila muntu yakalikaliti Muyerusalemu kapikaniriti visoweru vya vitwatira avi, na kwa likabira lyawu lirambu ali walishema Akelidama, mana yakuwi “Lirambu lya Mwazi.”
| דוד המלך ניבא על כך בתהלים, ואמר שביתו יהיה שומם ושאיש לא יישב בו. ובמקום אחר אמר דוד שתפקידו (של יהודה) יינתן למישהו אחר. | 20 |
Peteru kalongiti, “Ilembwa mushintora sha Zaburi, ‘Numba yakuwi isigali hera, muntu yoseri nakalikala amu.’ Kayi ilembwa, ‘Muntu yumonga katoli lihengu lyakuwi.’
| ”משום כך עלינו לבחור במישהו אחר, אשר ימלא את מקומו של יהודה, ויצטרף אלינו בעדותנו על תחייתו של ישוע אדוננו. הבה נבחר באדם שהיה איתנו מאז הימים הראשונים – מאז שישוע נטבל על־ידי יוחנן ועד שנלקח מאיתנו לשמים.“ | 21 |
“Su ifiruwa tumsyaguli muntu yumonga pakati pa walii yawaweriti pamuhera na twenga shipindi shoseri mtuwa Yesu pakingiriti na kulawa pakati penu.
| 22 |
Kwanjira kwa shipindi sha ubatizu wa Yohani mpaka lishaka lilii Yesu pakanyasulitwi kulawa kwatwenga kugenda kumpindi. Ifiruwa yumu gwawu kaweri kapitawu gwa kuzyuka kwakuwi pamhera natwenga.”
| הנאספים נקבו בשני שמות: יוסף יוסטוס (שנקרא גם”בר־שבא“) ומתתיהו. | 23 |
Su wakanda matawu ga wantu wawili, Yosefu yawamshema Barisaba viraa yomberi kamanikana kwa litawu lya Yustu, na Matiya.
| לאחר מכן התפללו כולם וביקשו שייבחר האדם הנכון.”אלוהים, “התפללו,”אתה המכיר כל לב, הראה נא לנו במי מהשניים בחרת למלא את מקומו של יהודה הבוגד, שהלך למקום הראוי לו!“ | 24 |
Shakapanu wamluwa Mlungu, “Mtuwa, gwenga guyimana myoyu ya wantu woseri. Su gutulanguziyi pakati pa wawili awa ulii yagumsyaguliti,
| 25 |
katoli lihengu lya utenderu wa untumintumi wa Yuda yakaulekiti su kagendi pahala pakuwi mweni.”
| הם הפילו גורל כדי לבחור בין שני המועמדים, ושמו של מתתיהו עלה בגורל. באותו יום הצטרף מתתיהו אל אחד־עשר השליחים. | 26 |
Shakapanu wagalambuziya simbi na kugalambuziya simbi aku kumtulukiriti Matiya, nayomberi kayongerwa mushipinga sha wantumintumi lilongu na yumu.
