< מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 1 >

תאופילוס היקר, במכתבי הראשון סיפרתי לך על חייו, מעשיו ותורתו של ישוע המשיח, וכיצד עלה לשמים, לאחר שנתן לשליחיו הנבחרים הוראות נוספות בגבורת רוח הקודש. 1
Nga mongnook Thiophilas: Nga leedap phangkhoh adi Jisu phang mokata dowa ih rangmong ni maang toonsiit wandi tiimjih reeraangta nyia tiimjih nyootsootta
2
erah ah raangtang. Jisu rangmong ni maang toonsiit wanka di, heh ih danjeeta heliphante loong asuh Esa Chiiala chaan tiit ah renbaat rumta.
במשך ארבעים יום לאחר צליבתו נגלה ישוע אל השליחים פעמים אחדות, והוכיח להם בדרכים שונות שהוא אכן חי. בהזדמנויות אלה הוא גם שוחח איתם על מלכות האלוהים. 3
Heh tiita dowa ih sa rookbaji lini ething toomjat rum hang ngeh ih hedop hedop heliphante loong suh noisokta. Heliphante loong ih uh tup ih rumta, eno Rangte hasong tiit ah roongwaan rumta.
באחת הפגישות האלה הורה ישוע לתלמידיו שלא יעזבו את ירושלים עד שיבוא עליהם רוח הקודש, כפי שהבטיח להם האב. ישוע שוחח איתם על כך פעמים רבות בעבר. 4
Neng loong ah eroom ih khoontong rum adi arah jengdang ah baat rumta: “Jerusalem ah nak thiinhaat an, erah nang ebah ngah ih baat rum taha ranglakkot ah bansoktheng, seng Wah ih kot etheng ngeh ih kakhatta rah ah.
”יוחנן הטביל אתכם במים, “הזכיר להם ישוע,”אולם בעוד ימים אחדים תיטבלו ברוח הקודש!“ 5
Joon ih juutem ah ju nawa ih tem tahan, enoothong rekam lidoh sen loong ah Esa Chiiala nawa ih tem han.”
כשנגלה אליהם ישוע בפעם אחרת, שאלו אותו:”אדון, האם אתה עומד להשיב את המלכות לישראל?“ 6
Kaamwah loong ah Jisu damdi eroom ih chomui rumta doh, neng ih heh suh cheng rumta, “Teesu, hasong ah amadoh Ijirel suh ngaakkot nih uh?”
”האב הוא הקובע תאריכים אלה, “ענה ישוע,”ואינכם צריכים לדעת אותם. 7
Jisu ih baat rumta, “Saapoot nyia rangwu ah seng Wah luulu ih jat ah erah mabah ang ah sen ih jatjih tah angka, hechaan hephaan khui ni thiinha.
אולם כשרוח הקודש יצלח עליכם, תקבלו כוח וסמכות להיות עדים לי בירושלים, ביהודה ושומרון ועד קצה העולם.“ 8
Enoothong sen taangnah Esa Chiiala raaha doh, sen loong ah chaan aphaan pan ang an, eno sen loong ah Jerusalem nah, Judia nah, Samaria nah nyia hakong rookwet nah nga haaki ang an.”
זמן קצר לאחר מכן עלה ישוע לשמים לעיני תלמידיו, ונעלם בתוך ענן. 9
Erah baat rumta lilih, heh rang ni toonsiit wan arah phansok rumta, eno neng miksoksok di jiimu ih loop wanta.
בעוד התלמידים מאמצים את עיניהם כדי לזכות במבט נוסף, עמדו ביניהם לפתע שני אנשים לבושים גלימות לבנות, 10
Toon soonwang kano neng mik ah rangko sokwan roh ih rumta, eno nyuh epu ah kap ano mih wanyi neng reeni dongchap haano
ואמרו:”אנשי הגליל, מדוע אתם עומדים ומביטים לשמים? ישוע אמנם עלה לשמים, אך יום אחד הוא יחזור בדיוק כפי שהלך מכם!“ 11
baat rumta, “Galiliite oh, rangko tiimjih sokwan lan? Jisu, sen re nawa rang ni toonsiit wanta, erah likhiikkhiik ih rang nawa ngaak raaha rah japtup an.”
כשקרה הדבר הזה הם היו בהר־הזיתים, ועתה חזרו ברגל לירושלים (מרחק של פחות מקילומטר). 12
Erah lih adi heliphante loong ah Olip Kong dowa Jerusalem ni ngaakwang rumta, erah hah dowa meesiit chang angta.
כשהגיעו העירה, הם התאספו לתפילה בחדר העלייה שבו גרו. באסיפה זאת נכחו האנשים הבאים: פטרוס, יוחנן ויעקב, ‎אַנְדְּרֵי, פיליפוס, תומא, בר־תלמי, מתתיהו, יעקב בן־חלפי, שמעון מהקנאים, יהודה בן־יעקב ואחיו של ישוע. היו שם גם נשים אחדות, וביניהן אמו של ישוע. 13
Erah hah adi thokrum ano neng tongta nok rangkhoh ko nokkhok adi duuwang rumta: Erah di langla, Pitar, Joon, Jeems nyia Andriu, Philip nyia Thomas, Bartholomi nyia Mathiu, Alphias sah Jeems, Deek akaan raangtaan laatte Simoon, nyia Jeems sah Judaas loong angta.
14
Neng loong ah rangsoom raangtaan ih minuh loong nyia Jisu nuh Meeri erah damdi heh phoh nyia heh no loong damdi hepoot hepoot khoontong rumta.
אסיפת התפילה נמשכה ימים אחדים, ויום אחד, כשנכחו שם מאה ועשרים איש, קם שמעון פטרוס ואמר: 15
Saajombaji lidi chaasit rooknyi mih rangsoomte loong khoontong rum adi, Pitar toonchap ano jengta.
”אחים, נבואות התנ״ך צריכות היו להתקיים בנוגע ליהודה, אשר בגד בישוע והוביל אליו את ההמון, שהרי רוח הקודש דיבר על כך לפני זמן רב בפי דוד המלך. 16
Pitar ih liita, “Nga joonte loong, Esa Chiiala ih Dewid jeng thukta erah Rangteele ni raangha ah amiimi ih thok ha, Judaas ah Jisu jootkhak doh lamsiitte ang ah ngeh ih ah.
יהודה היה אחד מאיתנו; הוא נבחר בדיוק כמונו להיות שליח. 17
Judaas ah sengdung dowa wasiit heh mootkaatte taat danjeeta.” (
בכסף שקיבל תמורת הבגידה הוא קנה לעצמו שדה, ושם מצא את מותו – הוא נפל ארצה על פניו, בטנו נבקעה ומעיו נשפכו החוצה. 18
Judaas ih marah lalangka lampo nawa biita ngun ih reta phek adi tiita, heh wok ah raapphok ano heh leh loong ah nuudat eta.
הידיעה על מותו התפשטה במהירות בין כל תושבי ירושלים, והם מכנים את המקום ההוא בשפתם’חקל דמא‘, שפירושו’שדה־הדם‘. 19
Jerusalem ni songtongte loong ah ih erah japchaat rum ano, neng jenglam ih erah phek asuh Akeldama ngeh ih men rumta, erah langla “Sih Phek ngeh ah”)
דוד המלך ניבא על כך בתהלים, ואמר שביתו יהיה שומם ושאיש לא יישב בו. ובמקום אחר אמר דוד שתפקידו (של יהודה) יינתן למישהו אחר. 20
“Rangsoom boong leedap ni raangha, ‘Heh nok ah ehu ih toom hoon ah; erah doh o uh naktoom tong ah.’ Amah uh raang eha, ‘Heh mootkaat ah o bah uh reeraang pakna toom ih ah.’
”משום כך עלינו לבחור במישהו אחר, אשר ימלא את מקומו של יהודה, ויצטרף אלינו בעדותנו על תחייתו של ישוע אדוננו. הבה נבחר באדם שהיה איתנו מאז הימים הראשונים – מאז שישוע נטבל על־ידי יוחנן ועד שנלקח מאיתנו לשמים.“ 21
“Erah thoidoh, seng damdoh o bah uh weeje etheng seng Teesu Jisu Kristo ngaaksaat tiit toombaatte ah. Enoothong erah mih ah langla sengdung dowa ang theng. Seng Teesu Jisu seng damdi saarookwet roongkhoom taha di roong mootkaatte dowa mih ang theng, Joon ih juutem Ruurang tumbaatta dowa ih Jisu rang ni toonsiit wanta di o thok roong khoomta erah mih ah ang theng.”
22
הנאספים נקבו בשני שמות: יוסף יוסטוס (שנקרא גם”בר־שבא“) ומתתיהו. 23
Erah thoidi mih wanyi danje rumta: Josep, Barsabbas ngeh ih poon rumta ah (Justas ngeh ih uh li ih rumta), nyia Mathias ah.
לאחר מכן התפללו כולם וביקשו שייבחר האדם הנכון.”אלוהים, “התפללו,”אתה המכיר כל לב, הראה נא לנו במי מהשניים בחרת למלא את מקומו של יהודה הבוגד, שהלך למקום הראוי לו!“ 24
Eno rangsoom koh rumta, “Teesu, an ih warep tenthun ah jat ehu, erah wanyi tung dowa o ah danje hu erah seng suh jatthuk he
25
Judaas maako kaat theng angta kaat eta erah saklek ah an liphante raangtaan ih jatthuk he”
הם הפילו גורל כדי לבחור בין שני המועמדים, ושמו של מתתיהו עלה בגורל. באותו יום הצטרף מתתיהו אל אחד־עשר השליחים. 26
Eno nengnyi men o danje theng ah erah tootoon rumta, eno Mathias ah danje rumta, asih wasiit kaamwah loong damdi roong angtheng ngeh ah.

< מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 1 >