מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 9
| כל אותו זמן המשיך שאול לאיים על המאמינים המשיחיים באלימות וברצח. הוא הלך אל הכהן הגדול בירושלים | 1 |
Sol ho apo gunv nga Ahtu ninyigv mvngjwngnv vdwa rinyingrirula ninyia yalungyachung dula gwngrw talwngbv rila mvritto. Ninyi nyibu butvyachok gvlo vngto,
| וביקש ממנו מכתב אל בתי־הכנסת בדמשק. במכתב ביקש מבתי־הכנסת לשתף פעולה ברדיפת המאמינים המשיחיים שם, גברים ונשים כאחד, כדי ששאול יוכל לאסרם ולהביאם לירושלים. | 2 |
okv Damaskas lo Jius vdwgv kumkunaam lo kaatam nvdubv sitiputa go kooto, ogulvgavbolo ho hoka yvvnyika hv kaapa ridw Ahtu gv lamtvlo vngnv vdwa, hv bunua nyimv jvka nyilo jvka naatung tola okv bunua Jerusalem bv bookar dukubv vla.
| כשהתקרב שאול לדמשק במסגרת שליחותו, סנוורה אותו לפתע אלומת אור חזקה מן השמים. | 3 |
Sol Damaskas gv pamtv lo aachi svlv nga, dvminmabv nyido gvngv ninyia dooriak loung go ungkato.
| הוא נפל ארצה ושמע קול מדבר אליו:”שאול, שאול, מדוע אתה רודף אותי?“ | 4 |
Hv kwdwlo gipvto okv ninyia vlv gamgo mindubv tvvpato, “Sol, Sol! No ogubv nga mvdwkmvku dunv?”
| ”מי אתה, אדוני?“שאל שאול.”אני ישוע שאותו אתה רודף!“ענה הקול. | 5 |
Sol tvvkato, “Ahtu, no yvvla?” ho gv vlv ngv minto, “Ngoonv Jisu, noogv mvdwkmvku kunam,” vlv ngv vbv minto.
| ”לך עכשיו העירה, וחכה להוראות נוספות!“ | 6 |
“Vbvritola gudungto okv pamtv lo vngnyika ho hoka nam mimpare no ogugunyi risvdw.”
| מלוויו של שאול עמדו נדהמים וחסרי־מילים, כי שמעו קול אך לא ראו איש. | 7 |
Sol gv lvkobv nyi vngbam vdwv daktung nyatoku, gamchar guka milin kuma; bunu gaam go tvvpato vbvritola oguguka kaapama.
| כשקם שאול על רגליו גילה שהתעוור, ומלוויו היו צריכים להחזיק בידו ולהובילו לדמשק. עיוורונו נמשך שלושה ימים, וכל אותו זמן לא אכל ולא שתה. | 8 |
Sol kvdw gvngv godung toku okv ninyigv nyikv nyiktar toku, vbvritola oguachuk goka kaapama. Vbvrikunamv ninyia bunu laak am gakbwng tukula okv ninyia Damaskas lo vnggv toku.
| 9 |
Hv alu loum go kaapa kuma, okv ho dw lo hv ogugoka dvkutvngku mato.
| באותה עת גר בדמשק מאמין משיחי בשם חנניה. האדון נגלה אליו בחלום ואמר לו:”חנניה!“”כן, אדוני!“השיב חנניה. | 10 |
Damaskas lo mvngjwngnv ako doonv gv aminv Ananias. Hv nyikrw kaanamv, ninyia Ahtu minto, “Ananias!” Hv mirwksito, “Ahtu, ngo sika kv.”
| והאדון המשיך:”לך לביתו של יהודה ברחוב’הישר‘, ושאל שם על שאול מהעיר טרסוס. ברגע זה הוא מתפלל אלי, | 11 |
Ahtuv ninyia minto, “Gudungto okv lamtv vngchik bv vngdavngra tvka, okv Judas gv naam lo Tarsus lokv nyi Sol vnam amin go um tvvkato. Hv kumdungdo,
| ורואה בחזיון אדם בשם חנניה ניגש אליו וסומך עליו את ידיו, כדי שתשוב אליו ראייתו.“ | 12 |
okv hv nyikrwgo kaato Ananias vnam nyi ako ninyigv laakv ninyia kaapa modu kubv vla hipo dubv yuma maato.”
| ”אבל, אדוני, “קרא חנניה,”שמעתי סיפורים רבים על הדברים הנוראים שעשה שאול זה למאמינים בך בירושלים! | 13 |
Ananias mirwksuto, “Ahtu, so nyi agv lvkwng lo achialvbv nyi vdwv nga minjipvnv okv Jerusalem lo doonv noogv nyi vdwa hv achialvbv alvmabv rinv ngv.
| הוא בא לדמשק רק משום שקיבל רשות מראשי הכוהנים לאסור את כל המאמינים המשיחיים כאן!“ | 14 |
Okv hv Damaskas lo nyibu butv vdwgv lokv nam kumnvjonv nyi vdwa naatung dubv vla naatung nvnv siti pota lala aapvnv.”
| ”לך ועשה מה שאמרתי לך, “אמר האדון לחנניה,”כי בחרתי בשאול להביא את בשורתי אל עמים רבים ומלכיהם ואל עם־ישראל. | 15 |
Ahtu ninyia minto, “Vngnyika, ngo ninyia ngo gvbv ridukubv darlin pvkunv, ogulvgavbolo ngoogv amina Jentail vdwlo okv dvbv vdwlo okv Israel nyi vdwlo chinmu dukubv.
| אני אראה לו כמה יהיה עליו לסבול למען שמי!“ | 16 |
Okv ngo atubongv ninyia ngoogv lvgabv hv vdwgo hirukaya nga hinsvkudw ho mvnwng nga ngo ninyia kaatamre.”
| חנניה הלך לביתו של יהודה, וכשמצא את שאול סמך עליו את ידיו ואמר:”שאול אחי, האדון ישוע, אשר נראה אליך בדרך, שלח אותי אליך כדי שתימלא ברוח הקודש, וכדי שישוב אליך אור עיניך.“ | 17 |
Vkvlvgabv Ananias vngtoku, Sol ogolo naam lo doopvdw ho aatoku, okv ninyigv laakv ninyia lakpv tola. Hv minto, “Achiboru Sol,” “Ahtu Jisu atubongv nga so aamu pvnv, noogv so aatv ringa lamtv lo noogv kaarwk sunam. Hv nga aamu pvnv ogulvgavbolo nam lvkodv kaapa modu kubv vla okv Darwknv Dowa paamu dukubv vla.”
| ”באותו רגע נפקחו עיניו של שאול, כאילו נפלו מהן קשקשים, וראייתו שבה אליו. הוא קם על רגליו ונטבל במים, | 18 |
Vjakpigobv Sol gv nyik lokv ngui asikarik ainggo olinto, okv hv lvkodv kaapa toku. Hv dakrap toku okv baptisma naatoku;
| ולאחר מכן אכל את ארוחתו הראשונה מזה שלושה ימים, וכוחו שב אליו. הוא נשאר עם המאמינים בדמשק ימים אחדים, | 19 |
Okv kochingso hv dvnam dvnyu laku okv ninyigv gwlwkv aakur toku. Sol mvngjwngnv vdwgv lvkobv alu lonyiloum go Damaskas lo doomin gvvto.
| ואחר כך החל לבקר בבתי־הכנסת השונים, וסיפר לכולם שישוע המשיח הוא באמת בן־האלוהים!“ | 20 |
Hv Jius vdwgv kumkunaamlo vngdavngra la okv ho Jisu Pwknvyarnv gv Kuunyilo ngvkv vla japrap toku.
| כל מי ששמע את דברי שאול נדהם.”האין זה אותו האיש שרדף באכזריות כה רבה את המאמינים המשיחיים בירושלים?“שאלו.”חשבנו שהוא בא לכאן כדי לאסור את המאמינים, ולהביאם כבולים בשרשרות אל ראשי הכוהנים!“ | 21 |
Ninyigv minama tvvnv mvnwng ngv lamrwpato okv tvvkato, “So nyi angv mai Jerusalem alo hogv nyi Jisunyi kumnvjoonv nga mvkinv? Okv hv vbv so ogugo mvngla aama sudw ho nyi vdwa naatung la okv bunua nyibu butv vdwgvlo bookur lwkdu kubv ridu nvgori?”
| שאול הלך ונמלא כוח וגבורה, ויהודי דמשק לא יכלו להפריך את טענותיו והוכחותיו שישוע באמת המשיח. | 22 |
Vbvritola Sol gv japnamv tvvngam yaya toku, okv ninyi Jisu Messiah vla kaatam la mintoku ho Damaskas lo doonv Jius nyi vdwv ninyia yvvka mirwk sinyu matoku.
| כעבור זמן־מה החליטו מנהיגי היהודים להרוג את שאול. | 23 |
Alu mvngchigo vngro kochinglo, Jius vdwv lvkobv kaarwk suto okv Solnyi mvki dubv rungnyato,
| אולם מישהו גילה לשאול את מזימתם, ואמר לו שהמנהיגים הציבו שומרים בשערי העיר, יומם ולילה, כדי לתפסו ולהרגו. | 24 |
vbvritola ninyia bunugv rungnam nga mimpa toku. Aluayu bv ninyia mvki dubv vla bunu pamtv gv agilo tooya toku.
| לכן באותו לילה הבריחו אותו אחדים מהתלמידים אל מחוץ לעיר. הם הושיבו אותו בתוך סל גדול ושלשלוהו דרך פרצה אל מעבר לחומה. | 25 |
Vbvritola ayu yupgo lo Sol gv rigvvnam vdwv ninyia chikchiya mvko tvla okv otum gulo doomu gvrila lvkwnglo soolu toku.
| שאול הגיע לירושלים וניסה להיפגש עם המאמינים המשיחיים, אך כולם פחדו מפניו, כי חשבו שהוא מרמה אותם. | 26 |
Sol Jerusalem lo vngto okv lvbwlaksu vdwgvlo ribam dubv rito. Vbvritola bunu ninyia lvbwlaksu gubv mvngjwng mato, okv bunu mvnwng ngv ninyia busuto.
| בר־נבא בא לעזרתו של שאול ולקח אותו אל השליחים. הוא סיפר להם כיצד שאול ראה את האדון בדרך לדמשק, וכיצד שמע את דבריו. בר־נבא גם דיווח להם על הטפתו האמיצה והנלהבת של שאול בשם ישוע. | 27 |
Vbvrikunamv Barnabas ninyia naarwk sudubv aatoku okv ninyia Apostol vdwgvlo vnggv toku. Hv bunua oguaingbv Sol Ahtu ninyia lamtv lo kaarwk supvdw okv ho Ahtu ninyia oguaingbv raami supvdw mimbwk jitoku. Hv ka bunua mimpa toku Sol gv busukano kumabv Damaskas lo Jisu gv amin bv japgo karku nama.
| לשמע דברים אלה קיבלו אותו השליחים לשורותיהם, ומאז היה שאול תמיד עם המאמינים, והטיף בשם האדון באומץ לב. | 28 |
Okv vbvrikunamv Sol bunua lvkobv doobam toku okv Jerusalem bv vngyik kartoku, Ahtu amin bv busukano kumabv japto.
| שאול שוחח והתווכח גם עם היהודים דוברי היוונית, אולם הם זממו להרוג אותו. | 29 |
Hv ka Grik bv japnv Jius vdwa japmi sila okv haak minsuto, vbvritola bunu ninyia mvki dubv rito.
| כשנודע לשאר האחים על הסכנה הנשקפת לו, לקחו אותו לקיסריה, ומשם שלחוהו לביתו שבטרסוס. | 30 |
Vdwlo mvngjwngnv vdwv um chinpa namgola, bunu Solnyi Kaisaria lo aagvto okv ninyia Tarsus lo vngmu toku.
| בינתיים חדלו הרדיפות, וקהילות יהודה, הגליל והשומרון נהנו משקט ושלווה וגדלו בכוח ובמספר. רוח הקודש עודד את המאמינים, והם למדו להתהלך ביראת־ה׳. | 31 |
Okv vkvlgabv ho Judia, Galili, okv Samaria Gvrja lo ho dwa sarsopoyoto. Darwknv Dow gv ridur kolokv hoka gwlwk nyato okv Ahtunyi alvbv mvngjwng nyato, mvngjwng nvngvka kaiyaya toku.
| פטרוס נסע ממקום למקום כדי לבקר את הקהילות, ויום אחד בא לבקר את המאמינים בלוד. | 32 |
Pitar mooku dvdvlo vngsik karto, okv lvko nvnga Lidda lo doonv Pwknvyarnv gv nyi vdwa kaalwkbv hv vngto.
| הוא פגש שם אדם משותק בשם אניאס, שהיה מרותק למיטתו כשמונה שנים. | 33 |
Hoka Ainias vnam nyi ako ninyia kaarwk suto, hv digwngla doonvgo okv gadw lo gudung nyuku mabv anying pinw go dooku nvgo.
| ”אניאס, “אמר לו פטרוס,”ישוע המשיח ריפא אותך! קום וסדר את מיטתך!“והוא נרפא מיד. | 34 |
Pitarnyi minto, “Ainias,” “Jisu Kristo nam alvdubv mvpure. Gudungto okv noogv gadwa mvdinmvta tokuka.” Vjakpigobv Ainias gudung toku.
| כל תושבי לוד והשרון ראו את הנס והאמינו באדון. | 35 |
Lidda okv Soran lo doonv nyi mvnwng ngv ninyia kaapa toku, okv Ahtunyi bunu mvngjwng nyatoku.
| ביפו הייתה תלמידה אחת בשם צביה, שתמיד עשתה מעשי צדקה ועזרה בעיקר לעניים. | 36 |
Joppa hoka ka Tabita vnam nyimv ako dooto, Hv mvngjwng nvgo. (Grik bv ninyigv amina Dorkas gobv minto, minam si “svdum ako”). Ninyigv singnam mvnwng nga alvnvgobv rito okv heemanv vdwa ridurto.
| באותם ימים חלתה צביה ומתה. ידידיה טיהרו את הגופה והניחו אותה בעליית־הגג. | 37 |
Oogv dw lo hv lvvmala sitoku. Ninyigv svma nga harkak tokula okv pvvya yagv karchung lo joopv toku.
| אולם כאשר נודע להם שפטרוס היה בקרבת המקום, מיהרו לשלוח שני אנשים ללוד, כדי לבקש ממנו שיבוא איתם ליפו. | 38 |
Lidda lokv Joppa ngv adu minsu mato, okv vdwlo Joppa lo doonv mvngjwngnv vdwv Pitarnyi Lidda lo doopv vla tvvpa pvkudw, bunu nyi anyigo milwkla vngmu toku, “Ayala ngonu gvlo baapubv aaji labvkv.”
| בלי להתמהמה הלך איתם פטרוס ליפו, וכשנכנס אל הבית הובילו אותו מיד אל החדר שבו שכבה צביה. החדר היה מלא אלמנות בוכיות, אשר הראו זו לזו חולצות ושמלות שצביה תפרה למענן. | 39 |
Vkvlvgabv Pitar gwnggegwngrap tokula okv bunugv lvkobv vngtoku. Vdwlo hv vngchi tokudw, ninyia pvvya yagv karchung lo chaagv toku, hoka hvngmi mvnwng ngv ninyia doyumto, kapdula okv jvkok laklwk, jvtv Dorkas gv turla doori lo chumji nama ninyia kaatamto.
| פטרוס ביקש מכולן לצאת מהחדר, ואז כרע על ברכיו והתפלל. לאחר מכן פנה אל הגופה וקרא:”צביה, קומי!“באותו רגע פקחה צביה את עיניה, ובראותה את פטרוס הזדקפה על מיטתה. | 40 |
Pitar bunu mvnwng nga karchung agumbv limu tokula, okv guplwk doola kumtoku; vbvrikunamv hv svma takbv dakrwk tola okv minto, “Tabita, gudungto!” hv ninyigv nyikv nyiktar toku, okv vdwlo hv Pitarnyi kaapa tokudw, hv gudung toku.
| הוא הושיט את ידו ועזר לה לעמוד על רגליה. אחר כך קרא פטרוס לכל האחים ולכל האלמנות והציג את צביה לפניהם. | 41 |
Pitar nvchilo aanwk tola okv ninyia svvdungto. Vbvrikunamv hv mvngjwngnv vdwa, hvngmi vdwa mintala, goklwk toku okv bunua ninyia turdu kubv kaatam nyatoku.
| הידיעה המשמחת התפשטה במהירות בכל העיר, ואנשים רבים האמינו באדון. | 42 |
Soogv yunying ngv Joppa mooku mvnwng lo dupwng nyato, okv Ahtunyi achialvgo mvngjwng toku.
| פטרוס נשאר ביפו זמן רב והתגורר אצל מעבד־עורות בשם שמעון. | 43 |
Pitar Joppa lo apin mvnv Saimon minam nyi ako lvkobv alu meego doomin gvvtoku.
