< מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 9 >

כל אותו זמן המשיך שאול לאיים על המאמינים המשיחיים באלימות וברצח. הוא הלך אל הכהן הגדול בירושלים 1
ತತ್ಕಾಲಪರ್ಯ್ಯನತಂ ಶೌಲಃ ಪ್ರಭೋಃ ಶಿಷ್ಯಾಣಾಂ ಪ್ರಾತಿಕೂಲ್ಯೇನ ತಾಡನಾಬಧಯೋಃ ಕಥಾಂ ನಿಃಸಾರಯನ್ ಮಹಾಯಾಜಕಸ್ಯ ಸನ್ನಿಧಿಂ ಗತ್ವಾ
וביקש ממנו מכתב אל בתי־הכנסת בדמשק. במכתב ביקש מבתי־הכנסת לשתף פעולה ברדיפת המאמינים המשיחיים שם, גברים ונשים כאחד, כדי ששאול יוכל לאסרם ולהביאם לירושלים. 2
ಸ್ತ್ರಿಯಂ ಪುರುಷಞ್ಚ ತನ್ಮತಗ್ರಾಹಿಣಂ ಯಂ ಕಞ್ಚಿತ್ ಪಶ್ಯತಿ ತಾನ್ ಧೃತ್ವಾ ಬದ್ಧ್ವಾ ಯಿರೂಶಾಲಮಮ್ ಆನಯತೀತ್ಯಾಶಯೇನ ದಮ್ಮೇಷಕ್ನಗರೀಯಂ ಧರ್ಮ್ಮಸಮಾಜಾನ್ ಪ್ರತಿ ಪತ್ರಂ ಯಾಚಿತವಾನ್|
כשהתקרב שאול לדמשק במסגרת שליחותו, סנוורה אותו לפתע אלומת אור חזקה מן השמים. 3
ಗಚ್ಛನ್ ತು ದಮ್ಮೇಷಕ್ನಗರನಿಕಟ ಉಪಸ್ಥಿತವಾನ್; ತತೋಽಕಸ್ಮಾದ್ ಆಕಾಶಾತ್ ತಸ್ಯ ಚತುರ್ದಿಕ್ಷು ತೇಜಸಃ ಪ್ರಕಾಶನಾತ್ ಸ ಭೂಮಾವಪತತ್|
הוא נפל ארצה ושמע קול מדבר אליו:”שאול, שאול, מדוע אתה רודף אותי?“ 4
ಪಶ್ಚಾತ್ ಹೇ ಶೌಲ ಹೇ ಶೌಲ ಕುತೋ ಮಾಂ ತಾಡಯಸಿ? ಸ್ವಂ ಪ್ರತಿ ಪ್ರೋಕ್ತಮ್ ಏತಂ ಶಬ್ದಂ ಶ್ರುತ್ವಾ
”מי אתה, אדוני?“שאל שאול.”אני ישוע שאותו אתה רודף!“ענה הקול. 5
ಸ ಪೃಷ್ಟವಾನ್, ಹೇ ಪ್ರಭೋ ಭವಾನ್ ಕಃ? ತದಾ ಪ್ರಭುರಕಥಯತ್ ಯಂ ಯೀಶುಂ ತ್ವಂ ತಾಡಯಸಿ ಸ ಏವಾಹಂ; ಕಣ್ಟಕಸ್ಯ ಮುಖೇ ಪದಾಘಾತಕರಣಂ ತವ ಕಷ್ಟಮ್|
”לך עכשיו העירה, וחכה להוראות נוספות!“ 6
ತದಾ ಕಮ್ಪಮಾನೋ ವಿಸ್ಮಯಾಪನ್ನಶ್ಚ ಸೋವದತ್ ಹೇ ಪ್ರಭೋ ಮಯಾ ಕಿಂ ಕರ್ತ್ತವ್ಯಂ? ಭವತ ಇಚ್ಛಾ ಕಾ? ತತಃ ಪ್ರಭುರಾಜ್ಞಾಪಯದ್ ಉತ್ಥಾಯ ನಗರಂ ಗಚ್ಛ ತತ್ರ ತ್ವಯಾ ಯತ್ ಕರ್ತ್ತವ್ಯಂ ತದ್ ವದಿಷ್ಯತೇ|
מלוויו של שאול עמדו נדהמים וחסרי־מילים, כי שמעו קול אך לא ראו איש. 7
ತಸ್ಯ ಸಙ್ಗಿನೋ ಲೋಕಾ ಅಪಿ ತಂ ಶಬ್ದಂ ಶ್ರುತವನ್ತಃ ಕಿನ್ತು ಕಮಪಿ ನ ದೃಷ್ಟ್ವಾ ಸ್ತಬ್ಧಾಃ ಸನ್ತಃ ಸ್ಥಿತವನ್ತಃ|
כשקם שאול על רגליו גילה שהתעוור, ומלוויו היו צריכים להחזיק בידו ולהובילו לדמשק. עיוורונו נמשך שלושה ימים, וכל אותו זמן לא אכל ולא שתה. 8
ಅನನ್ತರಂ ಶೌಲೋ ಭೂಮಿತ ಉತ್ಥಾಯ ಚಕ್ಷುಷೀ ಉನ್ಮೀಲ್ಯ ಕಮಪಿ ನ ದೃಷ್ಟವಾನ್| ತದಾ ಲೋಕಾಸ್ತಸ್ಯ ಹಸ್ತೌ ಧೃತ್ವಾ ದಮ್ಮೇಷಕ್ನಗರಮ್ ಆನಯನ್|
9
ತತಃ ಸ ದಿನತ್ರಯಂ ಯಾವದ್ ಅನ್ಧೋ ಭೂತ್ವಾ ನ ಭುಕ್ತವಾನ್ ಪೀತವಾಂಶ್ಚ|
באותה עת גר בדמשק מאמין משיחי בשם חנניה. האדון נגלה אליו בחלום ואמר לו:”חנניה!“”כן, אדוני!“השיב חנניה. 10
ತದನನ್ತರಂ ಪ್ರಭುಸ್ತದ್ದಮ್ಮೇಷಕ್ನಗರವಾಸಿನ ಏಕಸ್ಮೈ ಶಿಷ್ಯಾಯ ದರ್ಶನಂ ದತ್ವಾ ಆಹೂತವಾನ್ ಹೇ ಅನನಿಯ| ತತಃ ಸ ಪ್ರತ್ಯವಾದೀತ್, ಹೇ ಪ್ರಭೋ ಪಶ್ಯ ಶೃಣೋಮಿ|
והאדון המשיך:”לך לביתו של יהודה ברחוב’הישר‘, ושאל שם על שאול מהעיר טרסוס. ברגע זה הוא מתפלל אלי, 11
ತದಾ ಪ್ರಭುಸ್ತಮಾಜ್ಞಾಪಯತ್ ತ್ವಮುತ್ಥಾಯ ಸರಲನಾಮಾನಂ ಮಾರ್ಗಂ ಗತ್ವಾ ಯಿಹೂದಾನಿವೇಶನೇ ತಾರ್ಷನಗರೀಯಂ ಶೌಲನಾಮಾನಂ ಜನಂ ಗವೇಷಯನ್ ಪೃಚ್ಛ;
ורואה בחזיון אדם בשם חנניה ניגש אליו וסומך עליו את ידיו, כדי שתשוב אליו ראייתו.“ 12
ಪಶ್ಯ ಸ ಪ್ರಾರ್ಥಯತೇ, ತಥಾ ಅನನಿಯನಾಮಕ ಏಕೋ ಜನಸ್ತಸ್ಯ ಸಮೀಪಮ್ ಆಗತ್ಯ ತಸ್ಯ ಗಾತ್ರೇ ಹಸ್ತಾರ್ಪಣಂ ಕೃತ್ವಾ ದೃಷ್ಟಿಂ ದದಾತೀತ್ಥಂ ಸ್ವಪ್ನೇ ದೃಷ್ಟವಾನ್|
”אבל, אדוני, “קרא חנניה,”שמעתי סיפורים רבים על הדברים הנוראים שעשה שאול זה למאמינים בך בירושלים! 13
ತಸ್ಮಾದ್ ಅನನಿಯಃ ಪ್ರತ್ಯವದತ್ ಹೇ ಪ್ರಭೋ ಯಿರೂಶಾಲಮಿ ಪವಿತ್ರಲೋಕಾನ್ ಪ್ರತಿ ಸೋಽನೇಕಹಿಂಸಾಂ ಕೃತವಾನ್;
הוא בא לדמשק רק משום שקיבל רשות מראשי הכוהנים לאסור את כל המאמינים המשיחיים כאן!“ 14
ಅತ್ರ ಸ್ಥಾನೇ ಚ ಯೇ ಲೋಕಾಸ್ತವ ನಾಮ್ನಿ ಪ್ರಾರ್ಥಯನ್ತಿ ತಾನಪಿ ಬದ್ಧುಂ ಸ ಪ್ರಧಾನಯಾಜಕೇಭ್ಯಃ ಶಕ್ತಿಂ ಪ್ರಾಪ್ತವಾನ್, ಇಮಾಂ ಕಥಾಮ್ ಅಹಮ್ ಅನೇಕೇಷಾಂ ಮುಖೇಭ್ಯಃ ಶ್ರುತವಾನ್|
”לך ועשה מה שאמרתי לך, “אמר האדון לחנניה,”כי בחרתי בשאול להביא את בשורתי אל עמים רבים ומלכיהם ואל עם־ישראל. 15
ಕಿನ್ತು ಪ್ರಭುರಕಥಯತ್, ಯಾಹಿ ಭಿನ್ನದೇಶೀಯಲೋಕಾನಾಂ ಭೂಪತೀನಾಮ್ ಇಸ್ರಾಯೇಲ್ಲೋಕಾನಾಞ್ಚ ನಿಕಟೇ ಮಮ ನಾಮ ಪ್ರಚಾರಯಿತುಂ ಸ ಜನೋ ಮಮ ಮನೋನೀತಪಾತ್ರಮಾಸ್ತೇ|
אני אראה לו כמה יהיה עליו לסבול למען שמי!“ 16
ಮಮ ನಾಮನಿಮಿತ್ತಞ್ಚ ತೇನ ಕಿಯಾನ್ ಮಹಾನ್ ಕ್ಲೇಶೋ ಭೋಕ್ತವ್ಯ ಏತತ್ ತಂ ದರ್ಶಯಿಷ್ಯಾಮಿ|
חנניה הלך לביתו של יהודה, וכשמצא את שאול סמך עליו את ידיו ואמר:”שאול אחי, האדון ישוע, אשר נראה אליך בדרך, שלח אותי אליך כדי שתימלא ברוח הקודש, וכדי שישוב אליך אור עיניך.“ 17
ತತೋ ಽನನಿಯೋ ಗತ್ವಾ ಗೃಹಂ ಪ್ರವಿಶ್ಯ ತಸ್ಯ ಗಾತ್ರೇ ಹಸ್ತಾರ್ಪ್ರಣಂ ಕೃತ್ವಾ ಕಥಿತವಾನ್, ಹೇ ಭ್ರಾತಃ ಶೌಲ ತ್ವಂ ಯಥಾ ದೃಷ್ಟಿಂ ಪ್ರಾಪ್ನೋಷಿ ಪವಿತ್ರೇಣಾತ್ಮನಾ ಪರಿಪೂರ್ಣೋ ಭವಸಿ ಚ, ತದರ್ಥಂ ತವಾಗಮನಕಾಲೇ ಯಃ ಪ್ರಭುಯೀಶುಸ್ತುಭ್ಯಂ ದರ್ಶನಮ್ ಅದದಾತ್ ಸ ಮಾಂ ಪ್ರೇಷಿತವಾನ್|
”באותו רגע נפקחו עיניו של שאול, כאילו נפלו מהן קשקשים, וראייתו שבה אליו. הוא קם על רגליו ונטבל במים, 18
ಇತ್ಯುಕ್ತಮಾತ್ರೇ ತಸ್ಯ ಚಕ್ಷುರ್ಭ್ಯಾಮ್ ಮೀನಶಲ್ಕವದ್ ವಸ್ತುನಿ ನಿರ್ಗತೇ ತತ್ಕ್ಷಣಾತ್ ಸ ಪ್ರಸನ್ನಚಕ್ಷು ರ್ಭೂತ್ವಾ ಪ್ರೋತ್ಥಾಯ ಮಜ್ಜಿತೋಽಭವತ್ ಭುಕ್ತ್ವಾ ಪೀತ್ವಾ ಸಬಲೋಭವಚ್ಚ|
ולאחר מכן אכל את ארוחתו הראשונה מזה שלושה ימים, וכוחו שב אליו. הוא נשאר עם המאמינים בדמשק ימים אחדים, 19
ತತಃ ಪರಂ ಶೌಲಃ ಶಿಷ್ಯೈಃ ಸಹ ಕತಿಪಯದಿವಸಾನ್ ತಸ್ಮಿನ್ ದಮ್ಮೇಷಕನಗರೇ ಸ್ಥಿತ್ವಾಽವಿಲಮ್ಬಂ
ואחר כך החל לבקר בבתי־הכנסת השונים, וסיפר לכולם שישוע המשיח הוא באמת בן־האלוהים!“ 20
ಸರ್ವ್ವಭಜನಭವನಾನಿ ಗತ್ವಾ ಯೀಶುರೀಶ್ವರಸ್ಯ ಪುತ್ರ ಇಮಾಂ ಕಥಾಂ ಪ್ರಾಚಾರಯತ್|
כל מי ששמע את דברי שאול נדהם.”האין זה אותו האיש שרדף באכזריות כה רבה את המאמינים המשיחיים בירושלים?“שאלו.”חשבנו שהוא בא לכאן כדי לאסור את המאמינים, ולהביאם כבולים בשרשרות אל ראשי הכוהנים!“ 21
ತಸ್ಮಾತ್ ಸರ್ವ್ವೇ ಶ್ರೋತಾರಶ್ಚಮತ್ಕೃತ್ಯ ಕಥಿತವನ್ತೋ ಯೋ ಯಿರೂಶಾಲಮ್ನಗರ ಏತನ್ನಾಮ್ನಾ ಪ್ರಾರ್ಥಯಿತೃಲೋಕಾನ್ ವಿನಾಶಿತವಾನ್ ಏವಮ್ ಏತಾದೃಶಲೋಕಾನ್ ಬದ್ಧ್ವಾ ಪ್ರಧಾನಯಾಜಕನಿಕಟಂ ನಯತೀತ್ಯಾಶಯಾ ಏತತ್ಸ್ಥಾನಮಪ್ಯಾಗಚ್ಛತ್ ಸಏವ ಕಿಮಯಂ ನ ಭವತಿ?
שאול הלך ונמלא כוח וגבורה, ויהודי דמשק לא יכלו להפריך את טענותיו והוכחותיו שישוע באמת המשיח. 22
ಕಿನ್ತು ಶೌಲಃ ಕ್ರಮಶ ಉತ್ಸಾಹವಾನ್ ಭೂತ್ವಾ ಯೀಶುರೀಶ್ವರೇಣಾಭಿಷಿಕ್ತೋ ಜನ ಏತಸ್ಮಿನ್ ಪ್ರಮಾಣಂ ದತ್ವಾ ದಮ್ಮೇಷಕ್-ನಿವಾಸಿಯಿಹೂದೀಯಲೋಕಾನ್ ನಿರುತ್ತರಾನ್ ಅಕರೋತ್|
כעבור זמן־מה החליטו מנהיגי היהודים להרוג את שאול. 23
ಇತ್ಥಂ ಬಹುತಿಥೇ ಕಾಲೇ ಗತೇ ಯಿಹೂದೀಯಲೋಕಾಸ್ತಂ ಹನ್ತುಂ ಮನ್ತ್ರಯಾಮಾಸುಃ
אולם מישהו גילה לשאול את מזימתם, ואמר לו שהמנהיגים הציבו שומרים בשערי העיר, יומם ולילה, כדי לתפסו ולהרגו. 24
ಕಿನ್ತು ಶೌಲಸ್ತೇಷಾಮೇತಸ್ಯಾ ಮನ್ತ್ರಣಾಯಾ ವಾರ್ತ್ತಾಂ ಪ್ರಾಪ್ತವಾನ್| ತೇ ತಂ ಹನ್ತುಂ ತು ದಿವಾನಿಶಂ ಗುಪ್ತಾಃ ಸನ್ತೋ ನಗರಸ್ಯ ದ್ವಾರೇಽತಿಷ್ಠನ್;
לכן באותו לילה הבריחו אותו אחדים מהתלמידים אל מחוץ לעיר. הם הושיבו אותו בתוך סל גדול ושלשלוהו דרך פרצה אל מעבר לחומה. 25
ತಸ್ಮಾತ್ ಶಿಷ್ಯಾಸ್ತಂ ನೀತ್ವಾ ರಾತ್ರೌ ಪಿಟಕೇ ನಿಧಾಯ ಪ್ರಾಚೀರೇಣಾವಾರೋಹಯನ್|
שאול הגיע לירושלים וניסה להיפגש עם המאמינים המשיחיים, אך כולם פחדו מפניו, כי חשבו שהוא מרמה אותם. 26
ತತಃ ಪರಂ ಶೌಲೋ ಯಿರೂಶಾಲಮಂ ಗತ್ವಾ ಶಿಷ್ಯಗಣೇನ ಸಾರ್ದ್ಧಂ ಸ್ಥಾತುಮ್ ಐಹತ್, ಕಿನ್ತು ಸರ್ವ್ವೇ ತಸ್ಮಾದಬಿಭಯುಃ ಸ ಶಿಷ್ಯ ಇತಿ ಚ ನ ಪ್ರತ್ಯಯನ್|
בר־נבא בא לעזרתו של שאול ולקח אותו אל השליחים. הוא סיפר להם כיצד שאול ראה את האדון בדרך לדמשק, וכיצד שמע את דבריו. בר־נבא גם דיווח להם על הטפתו האמיצה והנלהבת של שאול בשם ישוע. 27
ಏತಸ್ಮಾದ್ ಬರ್ಣಬ್ಬಾಸ್ತಂ ಗೃಹೀತ್ವಾ ಪ್ರೇರಿತಾನಾಂ ಸಮೀಪಮಾನೀಯ ಮಾರ್ಗಮಧ್ಯೇ ಪ್ರಭುಃ ಕಥಂ ತಸ್ಮೈ ದರ್ಶನಂ ದತ್ತವಾನ್ ಯಾಃ ಕಥಾಶ್ಚ ಕಥಿತವಾನ್ ಸ ಚ ಯಥಾಕ್ಷೋಭಃ ಸನ್ ದಮ್ಮೇಷಕ್ನಗರೇ ಯೀಶೋ ರ್ನಾಮ ಪ್ರಾಚಾರಯತ್ ಏತಾನ್ ಸರ್ವ್ವವೃತ್ತಾನ್ತಾನ್ ತಾನ್ ಜ್ಞಾಪಿತವಾನ್|
לשמע דברים אלה קיבלו אותו השליחים לשורותיהם, ומאז היה שאול תמיד עם המאמינים, והטיף בשם האדון באומץ לב. 28
ತತಃ ಶೌಲಸ್ತೈಃ ಸಹ ಯಿರೂಶಾಲಮಿ ಕಾಲಂ ಯಾಪಯನ್ ನಿರ್ಭಯಂ ಪ್ರಭೋ ರ್ಯೀಶೋ ರ್ನಾಮ ಪ್ರಾಚಾರಯತ್|
שאול שוחח והתווכח גם עם היהודים דוברי היוונית, אולם הם זממו להרוג אותו. 29
ತಸ್ಮಾದ್ ಅನ್ಯದೇಶೀಯಲೋಕೈಃ ಸಾರ್ದ್ಧಂ ವಿವಾದಸ್ಯೋಪಸ್ಥಿತತ್ವಾತ್ ತೇ ತಂ ಹನ್ತುಮ್ ಅಚೇಷ್ಟನ್ತ|
כשנודע לשאר האחים על הסכנה הנשקפת לו, לקחו אותו לקיסריה, ומשם שלחוהו לביתו שבטרסוס. 30
ಕಿನ್ತು ಭ್ರಾತೃಗಣಸ್ತಜ್ಜ್ಞಾತ್ವಾ ತಂ ಕೈಸರಿಯಾನಗರಂ ನೀತ್ವಾ ತಾರ್ಷನಗರಂ ಪ್ರೇಷಿತವಾನ್|
בינתיים חדלו הרדיפות, וקהילות יהודה, הגליל והשומרון נהנו משקט ושלווה וגדלו בכוח ובמספר. רוח הקודש עודד את המאמינים, והם למדו להתהלך ביראת־ה׳. 31
ಇತ್ಥಂ ಸತಿ ಯಿಹೂದಿಯಾಗಾಲೀಲ್ಶೋಮಿರೋಣದೇಶೀಯಾಃ ಸರ್ವ್ವಾ ಮಣ್ಡಲ್ಯೋ ವಿಶ್ರಾಮಂ ಪ್ರಾಪ್ತಾಸ್ತತಸ್ತಾಸಾಂ ನಿಷ್ಠಾಭವತ್ ಪ್ರಭೋ ರ್ಭಿಯಾ ಪವಿತ್ರಸ್ಯಾತ್ಮನಃ ಸಾನ್ತ್ವನಯಾ ಚ ಕಾಲಂ ಕ್ಷೇಪಯಿತ್ವಾ ಬಹುಸಂಖ್ಯಾ ಅಭವನ್|
פטרוס נסע ממקום למקום כדי לבקר את הקהילות, ויום אחד בא לבקר את המאמינים בלוד. 32
ತತಃ ಪರಂ ಪಿತರಃ ಸ್ಥಾನೇ ಸ್ಥಾನೇ ಭ್ರಮಿತ್ವಾ ಶೇಷೇ ಲೋದ್ನಗರನಿವಾಸಿಪವಿತ್ರಲೋಕಾನಾಂ ಸಮೀಪೇ ಸ್ಥಿತವಾನ್|
הוא פגש שם אדם משותק בשם אניאס, שהיה מרותק למיטתו כשמונה שנים. 33
ತದಾ ತತ್ರ ಪಕ್ಷಾಘಾತವ್ಯಾಧಿನಾಷ್ಟೌ ವತ್ಸರಾನ್ ಶಯ್ಯಾಗತಮ್ ಐನೇಯನಾಮಾನಂ ಮನುಷ್ಯಂ ಸಾಕ್ಷತ್ ಪ್ರಾಪ್ಯ ತಮವದತ್,
”אניאס, “אמר לו פטרוס,”ישוע המשיח ריפא אותך! קום וסדר את מיטתך!“והוא נרפא מיד. 34
ಹೇ ಐನೇಯ ಯೀಶುಖ್ರೀಷ್ಟಸ್ತ್ವಾಂ ಸ್ವಸ್ಥಮ್ ಅಕಾರ್ಷೀತ್, ತ್ವಮುತ್ಥಾಯ ಸ್ವಶಯ್ಯಾಂ ನಿಕ್ಷಿಪ, ಇತ್ಯುಕ್ತಮಾತ್ರೇ ಸ ಉದತಿಷ್ಠತ್|
כל תושבי לוד והשרון ראו את הנס והאמינו באדון. 35
ಏತಾದೃಶಂ ದೃಷ್ಟ್ವಾ ಲೋದ್ಶಾರೋಣನಿವಾಸಿನೋ ಲೋಕಾಃ ಪ್ರಭುಂ ಪ್ರತಿ ಪರಾವರ್ತ್ತನ್ತ|
ביפו הייתה תלמידה אחת בשם צביה, שתמיד עשתה מעשי צדקה ועזרה בעיקר לעניים. 36
ಅಪರಞ್ಚ ಭಿಕ್ಷಾದಾನಾದಿಷು ನಾನಕ್ರಿಯಾಸು ನಿತ್ಯಂ ಪ್ರವೃತ್ತಾ ಯಾ ಯಾಫೋನಗರನಿವಾಸಿನೀ ಟಾಬಿಥಾನಾಮಾ ಶಿಷ್ಯಾ ಯಾಂ ದರ್ಕ್ಕಾಂ ಅರ್ಥಾದ್ ಹರಿಣೀಮಯುಕ್ತ್ವಾ ಆಹ್ವಯನ್ ಸಾ ನಾರೀ
באותם ימים חלתה צביה ומתה. ידידיה טיהרו את הגופה והניחו אותה בעליית־הגג. 37
ತಸ್ಮಿನ್ ಸಮಯೇ ರುಗ್ನಾ ಸತೀ ಪ್ರಾಣಾನ್ ಅತ್ಯಜತ್, ತತೋ ಲೋಕಾಸ್ತಾಂ ಪ್ರಕ್ಷಾಲ್ಯೋಪರಿಸ್ಥಪ್ರಕೋಷ್ಠೇ ಶಾಯಯಿತ್ವಾಸ್ಥಾಪಯನ್|
אולם כאשר נודע להם שפטרוס היה בקרבת המקום, מיהרו לשלוח שני אנשים ללוד, כדי לבקש ממנו שיבוא איתם ליפו. 38
ಲೋದ್ನಗರಂ ಯಾಫೋನಗರಸ್ಯ ಸಮೀಪಸ್ಥಂ ತಸ್ಮಾತ್ತತ್ರ ಪಿತರ ಆಸ್ತೇ, ಇತಿ ವಾರ್ತ್ತಾಂ ಶ್ರುತ್ವಾ ತೂರ್ಣಂ ತಸ್ಯಾಗಮನಾರ್ಥಂ ತಸ್ಮಿನ್ ವಿನಯಮುಕ್ತ್ವಾ ಶಿಷ್ಯಗಣೋ ದ್ವೌ ಮನುಜೌ ಪ್ರೇಷಿತವಾನ್|
בלי להתמהמה הלך איתם פטרוס ליפו, וכשנכנס אל הבית הובילו אותו מיד אל החדר שבו שכבה צביה. החדר היה מלא אלמנות בוכיות, אשר הראו זו לזו חולצות ושמלות שצביה תפרה למענן. 39
ತಸ್ಮಾತ್ ಪಿತರ ಉತ್ಥಾಯ ತಾಭ್ಯಾಂ ಸಾರ್ದ್ಧಮ್ ಆಗಚ್ಛತ್, ತತ್ರ ತಸ್ಮಿನ್ ಉಪಸ್ಥಿತ ಉಪರಿಸ್ಥಪ್ರಕೋಷ್ಠಂ ಸಮಾನೀತೇ ಚ ವಿಧವಾಃ ಸ್ವಾಭಿಃ ಸಹ ಸ್ಥಿತಿಕಾಲೇ ದರ್ಕ್ಕಯಾ ಕೃತಾನಿ ಯಾನ್ಯುತ್ತರೀಯಾಣಿ ಪರಿಧೇಯಾನಿ ಚ ತಾನಿ ಸರ್ವ್ವಾಣಿ ತಂ ದರ್ಶಯಿತ್ವಾ ರುದತ್ಯಶ್ಚತಸೃಷು ದಿಕ್ಷ್ವತಿಷ್ಠನ್|
פטרוס ביקש מכולן לצאת מהחדר, ואז כרע על ברכיו והתפלל. לאחר מכן פנה אל הגופה וקרא:”צביה, קומי!“באותו רגע פקחה צביה את עיניה, ובראותה את פטרוס הזדקפה על מיטתה. 40
ಕಿನ್ತು ಪಿತರಸ್ತಾಃ ಸರ್ವ್ವಾ ಬಹಿಃ ಕೃತ್ವಾ ಜಾನುನೀ ಪಾತಯಿತ್ವಾ ಪ್ರಾರ್ಥಿತವಾನ್; ಪಶ್ಚಾತ್ ಶವಂ ಪ್ರತಿ ದೃಷ್ಟಿಂ ಕೃತ್ವಾ ಕಥಿತವಾನ್, ಹೇ ಟಾಬೀಥೇ ತ್ವಮುತ್ತಿಷ್ಠ, ಇತಿ ವಾಕ್ಯ ಉಕ್ತೇ ಸಾ ಸ್ತ್ರೀ ಚಕ್ಷುಷೀ ಪ್ರೋನ್ಮೀಲ್ಯ ಪಿತರಮ್ ಅವಲೋಕ್ಯೋತ್ಥಾಯೋಪಾವಿಶತ್|
הוא הושיט את ידו ועזר לה לעמוד על רגליה. אחר כך קרא פטרוס לכל האחים ולכל האלמנות והציג את צביה לפניהם. 41
ತತಃ ಪಿತರಸ್ತಸ್ಯಾಃ ಕರೌ ಧೃತ್ವಾ ಉತ್ತೋಲ್ಯ ಪವಿತ್ರಲೋಕಾನ್ ವಿಧವಾಶ್ಚಾಹೂಯ ತೇಷಾಂ ನಿಕಟೇ ಸಜೀವಾಂ ತಾಂ ಸಮಾರ್ಪಯತ್|
הידיעה המשמחת התפשטה במהירות בכל העיר, ואנשים רבים האמינו באדון. 42
ಏಷಾ ಕಥಾ ಸಮಸ್ತಯಾಫೋನಗರಂ ವ್ಯಾಪ್ತಾ ತಸ್ಮಾದ್ ಅನೇಕೇ ಲೋಕಾಃ ಪ್ರಭೌ ವ್ಯಶ್ವಸನ್|
פטרוס נשאר ביפו זמן רב והתגורר אצל מעבד־עורות בשם שמעון. 43
ಅಪರಞ್ಚ ಪಿತರಸ್ತದ್ಯಾಫೋನಗರೀಯಸ್ಯ ಕಸ್ಯಚಿತ್ ಶಿಮೋನ್ನಾಮ್ನಶ್ಚರ್ಮ್ಮಕಾರಸ್ಯ ಗೃಹೇ ಬಹುದಿನಾನಿ ನ್ಯವಸತ್|

< מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 9 >