מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 9
| כל אותו זמן המשיך שאול לאיים על המאמינים המשיחיים באלימות וברצח. הוא הלך אל הכהן הגדול בירושלים | 1 |
Erah tokdi Sool ih Teesu liphante loong ah tek haat etheng ngeh ih tum choophaan rumta. Romwah phokhothoon taang ni heh wang
| וביקש ממנו מכתב אל בתי־הכנסת בדמשק. במכתב ביקש מבתי־הכנסת לשתף פעולה ברדיפת המאמינים המשיחיים שם, גברים ונשים כאחד, כדי ששאול יוכל לאסרם ולהביאם לירושלים. | 2 |
ano Damaskas dowa Jehudi rangsoomnok ni tongte damdoh menjat hoonkaat suh le raangkoh hang ngeh ih suh wangta, tiimnge liidi erah nah o bah uh Teesu Lamphante mok japtup abah, minuh miwah joh ano, Jerusalem nah ngaak siitwan suh ngeh ah.
| כשהתקרב שאול לדמשק במסגרת שליחותו, סנוורה אותו לפתע אלומת אור חזקה מן השמים. | 3 |
Eno Sool Damaskas hah reeni thokkhoom adi, rang nawa baaphuk ih weephaak ano heh teewah ah kookrak ih kaangtookta.
| הוא נפל ארצה ושמע קול מדבר אליו:”שאול, שאול, מדוע אתה רודף אותי?“ | 4 |
Sool ah hah ni loongdat adi heh suh li arah japchaatta, “Sool, Sool! An ih ngah tiim esuh siiwi halang?”
| ”מי אתה, אדוני?“שאל שאול.”אני ישוע שאותו אתה רודף!“ענה הקול. | 5 |
Teesu an o ang weelu?” Sool ih ngaak chengta. “Jisu, an ih siiwi halang ah” Mih root ah ngaak jengta.
| ”לך עכשיו העירה, וחכה להוראות נוספות!“ | 6 |
“Eno saatchap uno samnuthung adoh kah uh, an tiim reetheng ah erah nah baat ho eno an re jaatjaat etheng ang ah.”
| מלוויו של שאול עמדו נדהמים וחסרי־מילים, כי שמעו קול אך לא ראו איש. | 7 |
Sool damdi roong kaatte miloong ah, khaapsiit taan uh lajeng ih tangchap rumta; mijeng abah chaat ih rumta enoothong neng mik ih tatup rumta.
| כשקם שאול על רגליו גילה שהתעוור, ומלוויו היו צריכים להחזיק בידו ולהובילו לדמשק. עיוורונו נמשך שלושה ימים, וכל אותו זמן לא אכל ולא שתה. | 8 |
Sool ah hah nawa saatchap ano heh mik taat kaasokta, eno tiim uh tatupta. Erah thoidi heh lak ni siit rum ano Damaskas ko karumta.
| 9 |
Sool sa jom edook angta di, tiim uh taajok phaksata.
| באותה עת גר בדמשק מאמין משיחי בשם חנניה. האדון נגלה אליו בחלום ואמר לו:”חנניה!“”כן, אדוני!“השיב חנניה. | 10 |
Damaskas hah ni mih wasiit Ananias ngeh ih Kristaan mina angta. Erah mih ah ih motmang ni tupta, Jisu ih poonta, “Ananias!” “Ani, Teesu” Ananias ngaak jengta.
| והאדון המשיך:”לך לביתו של יהודה ברחוב’הישר‘, ושאל שם על שאול מהעיר טרסוס. ברגע זה הוא מתפלל אלי, | 11 |
Teesu Jisu ih hesuh baatta, “An Lamjang lamjang ih kah uh, Judas nok ni Tarsas nawa raaha rah heh men ah Sool ngeh ih cheng kah uh. Heh ih amadi rangsoomha,
| ורואה בחזיון אדם בשם חנניה ניגש אליו וסומך עליו את ידיו, כדי שתשוב אליו ראייתו.“ | 12 |
eno heh motmang ni mih wasiit heh men ah Ananias ah nopwang ano heh mik ah we ngaakka thuk suh heh khoh ni taajoh arah japtup ha.”
| ”אבל, אדוני, “קרא חנניה,”שמעתי סיפורים רבים על הדברים הנוראים שעשה שאול זה למאמינים בך בירושלים! | 13 |
Ananias ih ngaakbaatta, “Teesu, arah mih ah tiit ah warep ih chobaat halang an mina loong ah Jerusalem ni mamah ih siiwi rumha erah ah.
| הוא בא לדמשק רק משום שקיבל רשות מראשי הכוהנים לאסור את כל המאמינים המשיחיים כאן!“ | 14 |
Eno Romwah phokhoh loong ah ih Damaskas dowa an rangphoongte loong ah jootkhak thuk suh chaan ah korum ano kaat thuk rumhala.”
| ”לך ועשה מה שאמרתי לך, “אמר האדון לחנניה,”כי בחרתי בשאול להביא את בשורתי אל עמים רבים ומלכיהם ואל עם־ישראל. | 15 |
Teesu ih Ananias suh baatta, “Kah uh, erah mih ah ngah mootkaatte danje hang, Ranglajatte nyia neng luuwang, adoleh Ijirel dowa miloong asuh nga men jatthukte angthuk ang.
| אני אראה לו כמה יהיה עליו לסבול למען שמי!“ | 16 |
Eno nga raangtaan ih heh mathan cham theng ah erah ah thoontang noisok ang.”
| חנניה הלך לביתו של יהודה, וכשמצא את שאול סמך עליו את ידיו ואמר:”שאול אחי, האדון ישוע, אשר נראה אליך בדרך, שלח אותי אליך כדי שתימלא ברוח הקודש, וכדי שישוב אליך אור עיניך.“ | 17 |
Erah raangtaan ih, Sool tongta nok adi nop kah ano, Ananias ih heh khoh ni taajoh kata. “Ephoh Sool,” Ananias ih liita, “Teesu Jisu—heh teewah ih kaat thuk halang, an ani ra taho di lam ni an suh tup ih thuk taho. Ngah heh ih kaat thuk halang, an ih we tup toom ih uh nyia an sak nah Esa Chiiala toom raaha ngeh ah.”
| ”באותו רגע נפקחו עיניו של שאול, כאילו נפלו מהן קשקשים, וראייתו שבה אליו. הוא קם על רגליו ונטבל במים, | 18 |
Erah damdam ih, heh mik nawa nyah khoopchep likhiik datti ano Sool mik ah we ngaakka. Sool saatchap ano juutemta;
| ולאחר מכן אכל את ארוחתו הראשונה מזה שלושה ימים, וכוחו שב אליו. הוא נשאר עם המאמינים בדמשק ימים אחדים, | 19 |
eno phaksat ah sah ano, hetah hepah ah we ngaakrongta. Sool Damaskaas hah ni Kristaan loong damdi sa hantek tongthiinta.
| ואחר כך החל לבקר בבתי־הכנסת השונים, וסיפר לכולם שישוע המשיח הוא באמת בן־האלוהים!“ | 20 |
Jehudi rangsoomnok ni Sool phangla ih kah ano Jisu juuba Rangte Sah ngeh ih phangbaat kaatta.
| כל מי ששמע את דברי שאול נדהם.”האין זה אותו האיש שרדף באכזריות כה רבה את המאמינים המשיחיים בירושלים?“שאלו.”חשבנו שהוא בא לכאן כדי לאסור את המאמינים, ולהביאם כבולים בשרשרות אל ראשי הכוהנים!“ | 21 |
Heh jeng japchaatte loong ah paatti rum ano cheng rumta, “Jerusalem ni Jisu rangsoomte loong tek haatte ah tanih angka? Jisu rangsoomte loong ah Romwah phokhoh loong reenah jootkhak wan suh tanih ra hala?”
| שאול הלך ונמלא כוח וגבורה, ויהודי דמשק לא יכלו להפריך את טענותיו והוכחותיו שישוע באמת המשיח. | 22 |
Enoothong Sool chaan aphaan pan ih tiit baat kano, Damaskas dowa Jehudi loong tiim uh mi ngaakjeng muh, heh ih Jisu juuba Kristo ngeh ih baat rumta.
| כעבור זמן־מה החליטו מנהיגי היהודים להרוג את שאול. | 23 |
Sa hantek lidi, Jehudi loong ah khoontong rum ano Sool khumtan suh roongwaan rumta,
| אולם מישהו גילה לשאול את מזימתם, ואמר לו שהמנהיגים הציבו שומרים בשערי העיר, יומם ולילה, כדי לתפסו ולהרגו. | 24 |
enoothong, heh ih neng kaankoong ah japchaat eta. Rangwu rangphe samnuthung paakaalu adi tek haat esuh taat bansok rumta.
| לכן באותו לילה הבריחו אותו אחדים מהתלמידים אל מחוץ לעיר. הם הושיבו אותו בתוך סל גדול ושלשלוהו דרך פרצה אל מעבר לחומה. | 25 |
Enoothong pheesiit Sool liphante loong ah ih hong ni paakaalu lam ih daatpi kaat rumta.
| שאול הגיע לירושלים וניסה להיפגש עם המאמינים המשיחיים, אך כולם פחדו מפניו, כי חשבו שהוא מרמה אותם. | 26 |
Sool Jerusalem ni kah ano Jisu liphante loong damdi chomui taat chungta. Enoothong neng ih Jisu liphante ngeh ih tahanpi rumta, neng loong ah echo ih rumta.
| בר־נבא בא לעזרתו של שאול ולקח אותו אל השליחים. הוא סיפר להם כיצד שאול ראה את האדון בדרך לדמשק, וכיצד שמע את דבריו. בר־נבא גם דיווח להם על הטפתו האמיצה והנלהבת של שאול בשם ישוע. | 27 |
Erah di Barnabas ah ra haano kaamwah loong damdi Sool ah chosiitta. Neng loong asuh lam ni Teesu damdi Sool mamah chomuita nyia roongwangta erah tiit ah jangbaat rumta. Damaskas ni Sool lacho laphaan ih Jisu tiit baatta loong ah nep deenbaat rumta.
| לשמע דברים אלה קיבלו אותו השליחים לשורותיהם, ומאז היה שאול תמיד עם המאמינים, והטיף בשם האדון באומץ לב. | 28 |
Eno neng damdi Sool ah tong ano, Jerusalem hadaang noongrep ni tumkhoomta, Jisu mendi lacho laphaan eh tiitbaatta.
| שאול שוחח והתווכח גם עם היהודים דוברי היוונית, אולם הם זממו להרוג אותו. | 29 |
Sool Grik jengjengte Jehudi loong damdi nep daanmuita, eno erah loong ah ih Sool tek haat esuh chung rumta.
| כשנודע לשאר האחים על הסכנה הנשקפת לו, לקחו אותו לקיסריה, ומשם שלחוהו לביתו שבטרסוס. | 30 |
Kristaan loong ah ih erah japchaat rum ano, Sool ah Kaisiria ko siitkaat rumta, eno heh hadaang Tarsas ni kaat thuk rumta.
| בינתיים חדלו הרדיפות, וקהילות יהודה, הגליל והשומרון נהנו משקט ושלווה וגדלו בכוח ובמספר. רוח הקודש עודד את המאמינים, והם למדו להתהלך ביראת־ה׳. | 31 |
Eno, Judia, Galili nyia Samaria chaas loong adi semroongroong tong rumta, Esa Chiiala nawa ih mina loong ah rongtangtang angthuk rumta, eno neng loong ah Teesu ah samthun rum ah ih rangphoong rangsoom ih songtong rumta.
| פטרוס נסע ממקום למקום כדי לבקר את הקהילות, ויום אחד בא לבקר את המאמינים בלוד. | 32 |
Pitar noongrep ni khoomta, Lidda ni tongte Rangte miloong damdi chomui suh jaasiit dongkata.
| הוא פגש שם אדם משותק בשם אניאס, שהיה מרותק למיטתו כשמונה שנים. | 33 |
Erah hah adi mih wasiit heh men ah Aenias, paang asat heh juptheng ni huimu ih khui arah jinni chomui kata.
| ”אניאס, “אמר לו פטרוס,”ישוע המשיח ריפא אותך! קום וסדר את מיטתך!“והוא נרפא מיד. | 34 |
“Aenias” Pitar ih poonta, “Jisu ih deesiit ih halu. Saat uh, an dam ah tuithiin uh” erah damdam ih Aenias ah saatta.
| כל תושבי לוד והשרון ראו את הנס והאמינו באדון. | 35 |
Lidda nyia Sharon hah ni tongte loong ah erah tuprum ano, Teesu liphante ih hoon rumta.
| ביפו הייתה תלמידה אחת בשם צביה, שתמיד עשתה מעשי צדקה ועזרה בעיקר לעניים. | 36 |
Joppa hah ni Tabitha ngeh ih minuh wasiit, Jisu rangsoomte angta. (Grik jenglam ih heh men ah Dorkas angta, erah langla, “Sehui, men angta). Heh roi roitang mootse kaatse kah ano changthih noodek loong ah chosok eta.
| באותם ימים חלתה צביה ומתה. ידידיה טיהרו את הגופה והניחו אותה בעליית־הגג. | 37 |
Erah tokdi erah nuh ah khoisat ih tiita. Heh mang ah chotchaat rum ano lamtok nokkhok ni thiinwan rumta.
| אולם כאשר נודע להם שפטרוס היה בקרבת המקום, מיהרו לשלוח שני אנשים ללוד, כדי לבקש ממנו שיבוא איתם ליפו. | 38 |
Joppa hah ah Lidda dowa ih haloh tah angta, Joppa hah dowa hanpiite loong ah ih Pitar Lidda ni ngeh ih japchaat rum ano, mih wanyi wangthuk rum ano erah ruurang tiit ah baatwan thuk rumta, “Seng jiinnah kharok ih ra weeho.”
| בלי להתמהמה הלך איתם פטרוס ליפו, וכשנכנס אל הבית הובילו אותו מיד אל החדר שבו שכבה צביה. החדר היה מלא אלמנות בוכיות, אשר הראו זו לזו חולצות ושמלות שצביה תפרה למענן. | 39 |
Erah raangtaan ih Pitar ah nengnyi damdi wakkata. Pitar ah thok ano, lamtok nokkhok adi siitwan rumta, Erah di jootiinuh loong ah kookchap ano hu rumta, maangti di waatta samsong nyia nyuh akhat ah bannoi ih rumta.
| פטרוס ביקש מכולן לצאת מהחדר, ואז כרע על ברכיו והתפלל. לאחר מכן פנה אל הגופה וקרא:”צביה, קומי!“באותו רגע פקחה צביה את עיניה, ובראותה את פטרוס הזדקפה על מיטתה. | 40 |
Pitar ih erah nokkhok dowa loongtang doksoon thuk rumta, eno heh lakuh ni tong ano rangsoomta; mang ko ih lektong ano Pitar ih liita, “Tabitha, saat uh” Eno heh mik ah kaasok eta, Pitar ah japtup ano saat tongta.
| הוא הושיט את ידו ועזר לה לעמוד על רגליה. אחר כך קרא פטרוס לכל האחים ולכל האלמנות והציג את צביה לפניהם. | 41 |
Pitar ih heh lak ih joh ano toonchap thukta. Pitar ih Kristaan loong nyia jootiinuh loong ah poon ano Tabitha ah ething ngaak korumta.
| הידיעה המשמחת התפשטה במהירות בכל העיר, ואנשים רבים האמינו באדון. | 42 |
Erah ruurang ah Joppa hah noongrep ni japchaat rumta, eno mih hantek ih Teesu tiit ah kap ih rumta.
| פטרוס נשאר ביפו זמן רב והתגורר אצל מעבד־עורות בשם שמעון. | 43 |
Pitar ah Joppa hah ni siikhoop pheehoonte Simoon damdi sa hantek waktong thiinta.
