מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 8
| שאול עמד והסכים בהחלט להריגתו של סטפנוס. באותו יום החלה רדיפה גדולה נגד המאמינים בירושלים, וכולם – מלבד השליחים – ברחו ליהודה ושומרון. | 1 |
Савло ж похваляв убийство його. Стало ся ж того дня велике гоненнє на церкву Єрусалимську і всї порозсипались по землях Юдейських та Самарийських, окрім апостолів.
| מספר אנשים יראי־אלוהים קברו את סטפנוס וספדו עליו בלב כואב. | 2 |
Поховали ж Стефана побожні люде, і счинили великий плач по нему
| באותה עת התרוצץ שאול ממקום למקום בחוסר מנוחה והטריד את המאמינים, כשלפניו מטרה אחת: לחסל את הקהילה המשיחית. הוא אף פרץ לבתיהם של המאמינים, סחב משם גברים ונשים וכלא אותם בבית־הסוהר. | 3 |
Савло ж руйнував церкву, входячи в доми та хапаючи і виволікаючи чоловіків і жінок, і передавав у темницю,
| באשר למאמינים שברחו מירושלים – הם הלכו ובישרו בכל מקום על אודות ישוע. | 4 |
Которі ж порозсипались, ходили, благовіствуючи слово.
| פיליפוס, למשל, הגיע לשומרון וסיפר לתושבי האזור על המשיח. | 5 |
І так, Филип, прийшовши в город Самарийський, проповідував їм Христа.
| קהל גדול הקשיב לדבריו בתשומת לב והתפעל מהניסים שחולל. | 6 |
І вважав народ на слова Филипові однодушне, слухавши і бачивши ознаки, що він робив.
| הרבה רוחות רעות גורשו ויצאו מאנשים בצעקות אימים, והרבה פיסחים ומשותקים נרפאו כליל. | 7 |
З многих бо, що мали духів нечистих, виходили вони, ревучи великим голосом; і многі розслаблені і криві сцїлялись.
| שמחה רבה הייתה בעיר. | 8 |
І стались радощі великі в городі тому.
| באותה עיר היה אדם בשם שמעון, אשר עסק שנים רבות במעשי כשפים. הוא היה אדם גאה מאוד ובעל השפעה גדולה, בגלל הכשפים שעשה. השומרונים ממש העריצו אותו, והיו משוכנעים שהוא שליח אלוהים. | 9 |
Один же чоловік, на ймя Симон, пробував перше у городі, і чарував та дивував народ Самарийський, кажучи, що він хтось великий.
| 10 |
На него вважали всі від малого до старого, кажучи: Сей єсть велика сила Божа.
| 11 |
Вважали ж на него через те, що доволї часу чарами дивував їх.
| אולם עתה הם האמינו לדבריו של פיליפוס: שישוע הוא המשיח, ושמלכות אלוהים קרבה; ונשים וגברים רבים נטבלו במים. | 12 |
Як же увірували Филипу, що благовіствував про царство Боже й імя Ісуса Христа, то хрестились і чоловіки й жінки.
| גם שמעון המכשף האמין לדברי פיליפוס ונטבל במים. מיד לאחר מכן הלך שמעון בעקבות פיליפוס לכל אשר הלך, והשתומם מאוד למראה הניסים שחולל. | 13 |
Увірував же і сам Симон, і, охрестившись, пробував у Филипа; а, видївши ознаки й чудеса великі, дивував ся.
| כאשר שמעו השליחים בירושלים שאנשי שומרון האמינו בבשורת אלוהים, שלחו לשם את פטרוס ויוחנן. | 14 |
Почувши ж апостоли в Єрусалимі, що прийняла Самария слово Боже, послали до них Петра та Йоана,
| כשהגיעו השניים לשומרון החלו מיד להתפלל בעד המאמינים החדשים האלה, כדי שגם הם יקבלו את רוח הקודש. | 15 |
котрі прийшовши, молили ся про них, щоб прийняли Духа сьвятого.
| כי עד אז לא צלח רוח הקודש על איש מהם; הם רק נטבלו בשם ישוע. | 16 |
(Ще бо ні на кого з них не зійшов, а тільки охрещені були в імя Господа Ісуса.)
| פטרוס ויוחנן סמכו את ידיהם על המאמינים החדשים, ואלה קיבלו את רוח הקודש. | 17 |
Тоді клали руки на них, і прийняли вони сьвятого Духа.
| כשראה שמעון שרוח הקודש ניתן למאמינים באמצעות סמיכת הידיים של פטרוס ויוחנן, הציע להם כסף תמורת הכוח הזה. | 18 |
Видівши ж Симон, що положеннєм рук апостолських даєть ся Дух сьвятий, принїс їм грошей,
| ”תנו גם לי את הכוח הזה, “ביקש,”כדי שבני־אדם יוכלו לקבל את רוח הקודש כל פעם שאניח את ידי עליהם!“ | 19 |
говорячи: Дайте й менї власть таку, щоб, на кого я положу руки, прийняв Духа сьвятого.
| אולם פטרוס ענה לו:”כספך ילך יחד אתך לגיהינום! אתה חושב שאפשר לקנות בכסף את מתנת אלוהים? | 20 |
Петр же рече до него: Нехай срібло твоє з тобою буде на погибель, бо дар Божий думав єси за гроші здобути.
| לא יהיה לך חלק בזה, משום שלבך אינו ישר לפני אלוהים. | 21 |
Нема для тебе частини, анї долї в речі сїй, серце бо твоє не праве перед Богом.
| עליך לחזור בתשובה על החטא הנורא הזה ולהתפלל אל אלוהים. אולי הוא יסלח לך על מחשבותיך הרעות, | 22 |
Покай ся ж у ледарстві сьому твоїм, та благай Бога: може відпустить ся тобі думка серця твого.
| מפני שאני רואה בתוך לבך קנאה, מרירות וחטא מרושע!“ | 23 |
Бо в жовчі гіркости і в увязї неправди виджу тебе.
| ”התפללו לאלוהים בעדי, “התחנן שמעון,”כדי שלא יבואו עלי הדברים הנוראים שאמרתם!“ | 24 |
Озвав ся ж Симон та й каже: Молїть ся ви за мене Господу, щоб нїщо не найшло на мене, що ви сказали.
| לאחר שפטרוס ויוחנן בישרו את דבר ה׳ והעידו על המשיח בשומרון, חזרו לירושלים. בדרך הם ביקרו ברבים מכפרי השומרון ובישרו את דבר ה׳. | 25 |
Ті ж, що сьвідвували, глаголавши слово Господнє, вернулись у Єрусалим, і в многих селах Самарийських благовіствували.
| ובאשר לפיליפוס – מלאך ה׳ נגלה אליו ואמר לו:”קום ולך דרומה בדרך היורדת מירושלים לעזה.“ | 26 |
Ангел же Господень промовив Филипові, глаголючи: Устань, та йди на полуднє дорогою, що йде З Єрусалиму в Газу; вона пуста.
| כשיצא פיליפוס לדרך בא לקראתו סריס כושי, אשר היה שר האוצר של קנדק מלכת כוש. הסריס עלה לירושלים כדי להשתחוות במקדש, | 27 |
І вставши дійшов; і ось чоловік із Єтіопиї, євнух, вельможа Кандакиї, царицї Єтіопської, що був над усїм скарбом її; він приходив поклонитись у Єрусалим;
| ועכשיו ישב במרכבתו בדרכו חזרה, וקרא בקול בספר ישעיהו. | 28 |
і вертав ся, а сидячи на возї своїм, читав пророка Ісаїю.
| ”גש אל המרכבה הזאת והישאר לידה“, הורה רוח הקודש לפיליפוס. | 29 |
Рече ж Дух Филипові: Приступи та пристань до воза сього.
| פיליפוס רץ אל המרכבה ושמע את הסריס קורא בספר ישעיהו.”האם אתה מבין את מה שאתה קורא?“שאל פיליפוס. | 30 |
Приступивши ж Филип, почув його, як читав пророка Ісаїю, і рече: Чи розумієш, що читаєш?
| ”ודאי שלא!“ענה הסריס.”כיצד אוכל להבין אם איש אינו מסביר לי?“והוא ביקש מפיליפוס לעלות למרכבה ולשבת לידו. | 31 |
Він же каже: Як бо можу, коли ніхто не наведе мене? І просив Филипа, щоб, вилізши, сїв в ним.
| זה היה הקטע שהכושי קרא באותו זמן:”כשה לטבח יובל וכרחל לפני גוזזיה נאלמה, ולא יפתח פיו. | 32 |
Місце ж писання, що читав, було се: Як овечку на зарізь ведено Його; й як ягня перед тим, хто стриже його, безголосе, так не відкривав уст своїх.
| מעצר וממשפט לקח, ואת־דורו מי ישוחח? כי נגזר מארץ חיים.“ | 33 |
У приниженню Його суд Його взято; рід же Його хто з'ясує? бо береть ся з землї життв Його.
| ”על מי מדבר הנביא?“שאל הסריס את פיליפוס.”האם הוא מדבר על עצמו או על מישהו אחר?“ | 34 |
Озвав ся ж євнух, і каже до Филипа: прошу тебе, про кого пророк глаголе се? про себе, чи про иншого кого?
| פיליפוס פתח בפסוק זה והחל לספר לו על אודות ישוע. | 35 |
Відкривши ж Филип уста свої, і почавши від писання сього, благовіствував йому Ісуса.
| הם המשיכו בדרכם והגיעו למקווה־מים קטן.”ראה, הנה בריכת מים!“קרא הסריס.”מדוע שלא אטבל כאן?“ | 36 |
Верстаючи ж дорогу, прибули до води; й каже євнух: Ось вода; що боронить менї охреститись?
| ”אתה יכול להיטבל כאן, “השיב פיליפוס,”אם אתה מאמין בכל לבך!“והכושי ענה:”אני מאמין בכל לבי שישוע המשיח הוא בן האלוהים!“ | 37 |
Рече ж Филип: Коли віруєш усїм серцем, то можна. Озвавши ся ж, каже: Вірую, що Син Божий Ісус Христос.
| הם עצרו את המרכבה, נכנסו לתוך המים, ופיליפוס הטביל את הסריס. | 38 |
І звелїв з'упинити воза; й увійшли обидва в воду, Филип і євнух; і охрестив його.
| כשיצאו שניהם מן המים נשאה משם רוח ה׳ את פיליפוס. הסריס לא ראה שוב את פיליפוס והוא המשיך בדרכו בלב שמח. | 39 |
Як же вийшли з води. Дух Господень ухопив Филипа, і не бачив його більш євнух; і пійшов дорогою своєю, радуючись.
| בינתיים פיליפוס נראה באשדוד. הוא המשיך להטיף את הבשורה בכל עיר ובכל כפר, עד שהגיע לקיסריה. | 40 |
Филип же опинивсь ув Азотї, і проходячи проповідував по всїх городах, аж доки прийшов у Кесарию.
