< מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 8 >

שאול עמד והסכים בהחלט להריגתו של סטפנוס. באותו יום החלה רדיפה גדולה נגד המאמינים בירושלים, וכולם – מלבד השליחים – ברחו ליהודה ושומרון. 1
Anih a ngawnnah te aka rhoih la Saul khaw om. Te vaeng tue ah a nah la hlangboel hnaemtaeknah te Jerusalem ah om. Te dongah caeltueih rhoek bueng pawt atah hlang boeih loh Judea neh Samaria paeng tom la palang uh.
מספר אנשים יראי־אלוהים קברו את סטפנוס וספדו עליו בלב כואב. 2
Stephen te aka cuep hlang rhoek loh a up uh tih anih te rhaengsaenah a saii uh.
באותה עת התרוצץ שאול ממקום למקום בחוסר מנוחה והטריד את המאמינים, כשלפניו מטרה אחת: לחסל את הקהילה המשיחית. הוא אף פרץ לבתיהם של המאמינים, סחב משם גברים ונשים וכלא אותם בבית־הסוהר. 3
Tedae Saul tah im takuem la kun tih hlangboel te a phae. Huta tongpa te a mawt tih thongim ah a thak.
באשר למאמינים שברחו מירושלים – הם הלכו ובישרו בכל מקום על אודות ישוע. 4
Te dongah aka palang rhoek long khaw caeh lam ah olthangthen a thui uh.
פיליפוס, למשל, הגיע לשומרון וסיפר לתושבי האזור על המשיח. 5
Te vaengah Philip tah Samaria kho la cet tih amih taengah Khrih te a hoe.
קהל גדול הקשיב לדבריו בתשומת לב והתפעל מהניסים שחולל. 6
Philip loh a thui te hlangping loh a hnatung tih huek a yaak uh vaengah miknoek a saii te a hmuh uh.
הרבה רוחות רעות גורשו ויצאו מאנשים בצעקות אימים, והרבה פיסחים ומשותקים נרפאו כליל. 7
Rhalawt mueihla aka kaem rhoek te khaw ol ue la pang uh tih muep nong uh. Aka khawn neh aka khaem rhoek khaw muep hoeih uh.
שמחה רבה הייתה בעיר. 8
Te dongah khopuei khuiah omngaihnah te muep om.
באותה עיר היה אדם בשם שמעון, אשר עסק שנים רבות במעשי כשפים. הוא היה אדם גאה מאוד ובעל השפעה גדולה, בגלל הכשפים שעשה. השומרונים ממש העריצו אותו, והיו משוכנעים שהוא שליח אלוהים. 9
Te vaengah kho khuikah aka om noek hlang pakhat, a ming ah Simon loh hlang a bi tih khat khat taengah amah te a len la om ham a ti dongah Samaria namtu te a limlum sak.
10
Anih te a yit a len hlang boeih loh a hnatung uh tih, “A khuet la a khue Pathen kah a thaomnah ni he,” a ti uh.
11
Amih te kum te yet khuiah hlangbi neh a limlum sak dongah ni anih te a hnatung uh.
אולם עתה הם האמינו לדבריו של פיליפוס: שישוע הוא המשיח, ושמלכות אלוהים קרבה; ונשים וגברים רבים נטבלו במים. 12
Tedae Philip loh a phong Pathen ram kawng neh Jesuh Khrih ming te a tangnah uh dongah huta tongpa a nuem.
גם שמעון המכשף האמין לדברי פיליפוס ונטבל במים. מיד לאחר מכן הלך שמעון בעקבות פיליפוס לכל אשר הלך, והשתומם מאוד למראה הניסים שחולל. 13
Simon amah long khaw a tangnah dongah a nuem tih Philip taengah aka khuituk la coeng. Miknoek neh thaomnah tanglue a saii te a hmuh vaengah limlum.
כאשר שמעו השליחים בירושלים שאנשי שומרון האמינו בבשורת אלוהים, שלחו לשם את פטרוס ויוחנן. 14
Samaria loh Pathen kah olka a doe te Jerusalem kah caeltueih rhoek loh a yaak uh vaengah amih taengla Peter neh Johan te a tueih uh.
כשהגיעו השניים לשומרון החלו מיד להתפלל בעד המאמינים החדשים האלה, כדי שגם הם יקבלו את רוח הקודש. 15
A suntlak rhoi vaengah Mueihla Cim dang uh van saeh tila amih ham thangthui rhoi.
כי עד אז לא צלח רוח הקודש על איש מהם; הם רק נטבלו בשם ישוע. 16
Boeipa Jesuh ming neh nuem tangtae la om uh coeng dae, amih te Mueihla Cim loh pakhat khaw tlak thil la om hlan.
פטרוס ויוחנן סמכו את ידיהם על המאמינים החדשים, ואלה קיבלו את רוח הקודש. 17
Te dongah amih te kut a tloeng thil rhoi tih Mueihla Cim a dang uh.
כשראה שמעון שרוח הקודש ניתן למאמינים באמצעות סמיכת הידיים של פטרוס ויוחנן, הציע להם כסף תמורת הכוח הזה. 18
Caeltueih rhoek kah kut a tloengnah lamloh Mueihla a paek te Simon loh a hmuh vaengah amih taengla tangka a khuen tih,
”תנו גם לי את הכוח הזה, “ביקש,”כדי שבני־אדם יוכלו לקבל את רוח הקודש כל פעם שאניח את ידי עליהם!“ 19
“Tahae kah saithainah he kai khaw m'pae uh lamtah kut ka tloeng thil sarhui loh Mueihla Cim dang van saeh,” a ti nah.
אולם פטרוס ענה לו:”כספך ילך יחד אתך לגיהינום! אתה חושב שאפשר לקנות בכסף את מתנת אלוהים? 20
Tedae Peter loh anih te, “Pathen kah kutdoe he tangka la kaelh ham na poek dongah, na tangka te namah taengah pocinah la om saeh.
לא יהיה לך חלק בזה, משום שלבך אינו ישר לפני אלוהים. 21
He olka dongah na hmulung neh khoyo a om moenih. Na thinko te Pathen hmaiah thaeng a om moenih.
עליך לחזור בתשובה על החטא הנורא הזה ולהתפלל אל אלוהים. אולי הוא יסלח לך על מחשבותיך הרעות, 22
Na phayoenah he yut lamtah Boeipa taengah thangthui. Na thinko kah mangtaengnah loh nang n'hlah vuek khaming.
מפני שאני רואה בתוך לבך קנאה, מרירות וחטא מרושע!“ 23
Olkhaa hmuet neh boethae kah pinyennah khuiah na om te ka hmuh,” a ti nah.
”התפללו לאלוהים בעדי, “התחנן שמעון,”כדי שלא יבואו עלי הדברים הנוראים שאמרתם!“ 24
Te dongah Simon loh a doo tih, “Boeipa taengah kai hamla nangmih loh thangthui uh lamtah na thui te kai soah ha thoeng boel saeh,” a ti nah.
לאחר שפטרוס ויוחנן בישרו את דבר ה׳ והעידו על המשיח בשומרון, חזרו לירושלים. בדרך הם ביקרו ברבים מכפרי השומרון ובישרו את דבר ה׳. 25
Te rhoek long te a uen uh tih Boeipa kah olka a thui pa uh phoeiah, Jerusalem la bal uh. Samaria kah kho te yet te khaw olthangthen a phong pa uh.
ובאשר לפיליפוס – מלאך ה׳ נגלה אליו ואמר לו:”קום ולך דרומה בדרך היורדת מירושלים לעזה.“ 26
Te vaengah Boeipa kah puencawn loh Philip te a voek tih, “Thoo, tuithim long ben la cet lamtah, Jerusalem lamloh Gaza la suntla thuk. Te ah te khosoek om lah ko,” a ti nah.
כשיצא פיליפוס לדרך בא לקראתו סריס כושי, אשר היה שר האוצר של קנדק מלכת כוש. הסריס עלה לירושלים כדי להשתחוות במקדש, 27
Te dongah thoo tih a caeh vaengah Ethiopia manghai nu Kandaki kah hlueikhu mangpa Ethiopia hlang pakhat lawt hum uh. Anih loh manghainu kah khohrhang boeih a om thil. Te vaengah anih khaw bawk hamla Jerusalem ah ha lo.
ועכשיו ישב במרכבתו בדרכו חזרה, וקרא בקול בספר ישעיהו. 28
Te tlam te om tih a bal vaengah amah kah leng khuiah ngol tih tonghma Isaiah te a tae.
”גש אל המרכבה הזאת והישאר לידה“, הורה רוח הקודש לפיליפוס. 29
Te vaengah Philip te Mueihla loh, “Leng ke paan lamtah ben lah,” a ti nah.
פיליפוס רץ אל המרכבה ושמע את הסריס קורא בספר ישעיהו.”האם אתה מבין את מה שאתה קורא?“שאל פיליפוס. 30
Puk a cuk vaengah tonghma Isaiah a tae te Philip loh a yaak tih, “Na tae te na yakming van nim te,” a ti nah.
”ודאי שלא!“ענה הסריס.”כיצד אוכל להבין אם איש אינו מסביר לי?“והוא ביקש מפיליפוס לעלות למרכבה ולשבת לידו. 31
Anih van long khaw, “Pakhat loh kai he long n'tueng pawt atah metlam ka coeng thai van eh,” a ti nah. Te phoeiah amah taengla luei tih ngol hamla Philip te a cael.
זה היה הקטע שהכושי קרא באותו זמן:”כשה לטבח יובל וכרחל לפני גוזזיה נאלמה, ולא יפתח פיו. 32
Te dongah a tae olcim kah a hmuet a hma tah he tlam he om. Tu bangla maeh la a mawt tih, tuca bangla a mul aka rhuep hmaiah olmueh la om. Te dongah a ka khaw ang pawh.
מעצר וממשפט לקח, ואת־דורו מי ישוחח? כי נגזר מארץ חיים.“ 33
Amah kah laitloeknah loh amah te mathoe khuila a khuen. A hingnah te diklai lamkah a loh pah coeng dongah a rhuirhong te u long a thui eh?
”על מי מדבר הנביא?“שאל הסריס את פיליפוס.”האם הוא מדבר על עצמו או על מישהו אחר?“ 34
Te vaengah hlueikhu boei loh Philip te a doo tih, “Nang kan dawt lah eh, tahae kah a thui tonghma he u nim ca? Amah kawng a? A tloe khat khat kah a kawng a?” a ti nah.
פיליפוס פתח בפסוק זה והחל לספר לו על אודות ישוע. 35
Te dongah Philip loh a ka a ong tih cacim lamloh a tong phoeiah Jesuh te anih taengah a phong.
הם המשיכו בדרכם והגיעו למקווה־מים קטן.”ראה, הנה בריכת מים!“קרא הסריס.”מדוע שלא אטבל כאן?“ 36
Long te a caeh phai rhoi vaengah tui pakhat te a pha rhoi. Te vaengah hlueikhu boei loh, “Tui ke, nuem ham ba long lae kai n'kang,” a ti nah.
”אתה יכול להיטבל כאן, “השיב פיליפוס,”אם אתה מאמין בכל לבך!“והכושי ענה:”אני מאמין בכל לבי שישוע המשיח הוא בן האלוהים!“ 37
[Te dongah Philip loh, “Na thinko boeih neh na tangnah nim ca?” a ti nah hatah, “Jesuh Khrih tah Pathen capa ni tila ka tangnah,” a ti nah.]
הם עצרו את המרכבה, נכנסו לתוך המים, ופיליפוס הטביל את הסריס. 38
Te dongah leng te pai sak ham ol a paek. Te phoeiah Philip khaw, hlueikhu boei khaw, tui khuila bok suntla rhoi tih anih te a nuem.
כשיצאו שניהם מן המים נשאה משם רוח ה׳ את פיליפוס. הסריס לא ראה שוב את פיליפוס והוא המשיך בדרכו בלב שמח. 39
Tedae tui lamkah loh ha yoeng hang vaengah Philip te Boeipa kah Mueihla loh vik a khuen. Te vaengah hlueikhu boei loh anih te hmu voel pawh. Tedae a caehlong ah omngaih la cet.
בינתיים פיליפוס נראה באשדוד. הוא המשיך להטיף את הבשורה בכל עיר ובכל כפר, עד שהגיע לקיסריה. 40
Te phoeiah Philip tah Azotus ah phoe tih, aka cet te Kaisarea a pha hlan khuiah khopuei takuem la olthangthen a phong.

< מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 8 >