מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 6

1 באותם הימים, כשמספר התלמידים הלך וגדל במהירות, החלו להישמע ביניהם תלונות ומריבות. היהודים שהגיעו מחו״ל ודיברו רק יוונית התלוננו שהאלמנות שלהם מופלות לרעה; בשעת חלוקת המזון היומית אין הן מקבלות אותה הכמות הניתנת לאלמנות מקרב המקומיים דוברי העברית.

En ce temps-là, le nombre des disciples augmentant toujours, les Hellénistes se plaignirent de ce que leurs veuves étaient moins bien traitées dans les distributions quotidiennes que celles des Hébreux.

2 משום כך כנסו שנים־עשר השליחים את כל המאמינים לאסיפה כללית.”עלינו להקדיש את זמננו לבישור דבר אלוהים, ולא לעסוק בבעיות חולין כמו חלוקת אוכל!“אמרו השליחים.

Les douze convoquèrent alors une réunion de tous les disciples et leur dirent: «Il n'est pas convenable que nous négligions la prédication de la parole de Dieu pour faire le service des tables.

3 ”אחים יקרים, הביטו סביבכם ובחרו שבעה אנשים נבונים, מלאים ברוח הקודש ובעלי שם טוב, והפקידו בידם את העניין הזה.

Choisissez donc parmi vous, frères, sept hommes, pleins d'Esprit saint, sages et considérés, que nous chargerons de ce service

4 וכך נוכל אנחנו להתרכז בתפילה, בהטפה ובהוראה.“

et, quant à nous, nous nous occuperons exclusivement de la prière et du ministère de la parole.»

5 ההצעה נתקבלה על־ידי כל חברי הקהילה, והם בחרו באנשים הבאים: סטפנוס (שהיה מלא אמונה ורוח הקודש בצורה בולטת במיוחד), פיליפוס, פרוכורוס, ניקנור, טימון, פרמנס, ניקולס מאנטיוכיה (אשר היה גוי שהתגייר, ולאחר מכן האמין בישוע המשיח).

Cette proposition plut à tout le monde et les élus furent Étienne, homme plein de foi et d'Esprit saint, Philippe, Procore, Nicanor, Timon, Parménas et Nicolas d'Antioche, un prosélyte.

6 שבעה אנשים אלה הוצגו בפני השליחים, וקיבלו את ברכתם בסמיכת ידיים ובתפילה.

On les présenta aux apôtres qui prièrent en leur imposant les mains.

7 דבר האלוהים נשמע בחוגים הולכים וגדלים, ומספר התלמידים בירושלים גדל מאוד. גם כוהנים רבים האמינו בישוע המשיח.

La parole de Dieu se répandait de plus en plus, le nombre des disciples augmentait considérablement à Jérusalem; une foule de prêtres, entre autres, embrassèrent la foi.

8 סטפנוס, שהיה כאמור מלא אמונה ורוח הקודש, חולל נסים ונפלאות בקרב העם.

Étienne, plein de grâce et plein de force, faisait dans le peuple des prodiges et de grands miracles.

9 אולם יום אחד קמו מספר אנשים מקבוצת”החופשיים“והחלו להתווכח איתו. עד מהרה הצטרפו אליהם יהודים מקוריניה, מאלכסנדריה שבמצרים, מקיליקיה ומאסיה הקטנה,

Cependant quelques membres de la synagogue dite des Affranchis, des gens de Cyrène et d'Alexandrie, et d'autres venus de Cilicie et d'Asie s'émurent et commencèrent à discuter avec lui,

10 אך איש מהם לא יכול היה לגבור על החוכמה ועל הרוח שהיו בו.

mais sans pouvoir résister à sa sagesse et à l'Esprit par lequel il parlait.

11 לכן הם שחדו כמה אנשים, כדי שיעידו נגד סטפנוס ויטענו ששמעו אותו מקלל את משה רבנו ואפילו את אלוהים.

Alors ils subornèrent des individus qui dirent: «Nous l'avons entendu prononcer des paroles blasphématoires contre Moïse et contre Dieu.»

12 אשמת השקר הזאת עוררה את זעם ההמונים ואת כעסם של המנהיגים על סטפנוס. הם אסרו אותו והעמידוהו לדין לפני הסנהדרין.

Ils soulevèrent le peuple, les Anciens et les Scribes, et, survenant à l'improviste, ils s'emparèrent de lui et l'amenèrent au Sanhédrin.

13 עדי השקר העידו נגד סטפנוס וטענו שאינו מפסיק לדבר נגד בית־המקדש ונגד התורה.

Là ils produisirent de faux témoins qui dirent: «Cet homme ne cesse de tenir des discours contre le Lieu saint et contre la Loi.

14 ”במו אוזנינו שמענו אותו אומר שאותו אדם, ישוע מנצרת, יהרוס את בית־המקדש וישנה את החוקים שמסר לנו משה!“הצהירו עדי השקר.

Nous l'avons entendu dire que Jésus, cet homme de Nazareth, détruira ce lieu et changera les institutions que nous tenons de Moïse.»

15 באותו רגע הביטו כל חברי הסנהדרין בסטפנוס וראו את פניו, ממש כפני מלאך אלוהים!

Tous ceux qui siégeaient au Sanhédrin avaient les yeux fixés sur Étienne, et, quand ils le regardaient ainsi, il leur semblait voir un ange.