מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 5
| אולם היה ביניהם גם אדם אחר בשם חנניה. הוא ואשתו שַׁפִּירָה החליטו למכור את חלקת אדמתם. | 1 |
Leleꞌ naa touꞌ esa, nara na Ananias. Sao na, nara na Safira. Ara o raseo rae ombat esa.
| בהסכמת אשתו החביא חנניה חלק מהכסף שקיבל תמורת האדמה, ואת יתרת הסכום הביא אל השליחים, בהצהירו שזה כל הסכום שקיבל תמורת האדמה. | 2 |
Te ara rala ralaꞌ esa fo raꞌafuniꞌ doiꞌ ruma mia rae a feli na. Seo basa rae a ma, Ananias neu nafadꞌe Lamatuaꞌ dedenu Nara oi, “Hai feꞌe seo basa rae ombat esa. Hai mae fee basa doi na neu Lamatualain.”
| ”חנניה, “אמר לו פטרוס,”מדוע הנחת לשטן להשתלט על לבך? כשטענת שזהו הסכום כולו, שיקרת לרוח הקודש! | 3 |
Te Petrus ai e oi, “Woi! Ananias! Ho seli tebꞌe o! Taꞌo bee de muꞌufuniꞌ doi rae naa? Rala ma deꞌulakaꞌ seli ena, huu ho tungga nitu ra malangga na hihii-nanau na. Ho mumburani lelekoꞌ Lamatualain Dula-dale Meumare Na!
| הרכוש היה שלך, והיית רשאי למכרו או להחזיק בו. גם לאחר שמכרת אותו היה מותר לך להחליט איזה חלק מהסכום לתת. כיצד יכולת לעשות דבר כזה? לא לנו שיקרת, כי אם לה׳!“ | 4 |
Matetu na, taꞌo ia! Ho mae seo rae ma, do nda seo sa o, naa siaꞌ a ho. Seo basa ena, mae fee doi na basa e, do hokoꞌ o, naa siaꞌ a ho. Te taꞌo bee de ho tao taꞌo naa e? Ho sobꞌa-sobꞌa munggonggoa hita atahori ia, te nda hambu atahori bisa nanggonggoa Lamatualain sa!”
| ברגע ששמע חנניה מילים אלה, צנח ארצה ומת. כל הנוכחים נבהלו מאוד. | 5 |
Rena Petrus olaꞌ taꞌo naa boe, aiboiꞌ ma Ananias naꞌaloli, de mate neuꞌ ena. Basa atahori mana rena dudꞌuit naa, ramatau rae mate.
| באו בחורים אחדים וכיסו אותו בסדין, הוציאוהו החוצה וקברו אותו. | 6 |
Boe ma ana soruꞌ hira masoꞌ, de mboti-mbalu Ananias ao sisi na, de reu raꞌoi e.
| כשלוש שעות לאחר מכן באה לשם אשתו של חנניה, בלי שידעה דבר על מה שקרה. | 7 |
Liiꞌ telu fai ma, Ananias sao na nema. Te ana nda bubꞌuluꞌ saa saꞌ boe.
| ”אמרי לי, “פנה אליה פטרוס,”האם מכרתם את אדמתכם במחיר כזה וכזה?“”כן, “ענתה שַׁפִּירָה,”במחיר הזה מכרנו את האדמה.“ | 8 |
Ma Petrus natane nae, “Taꞌo bee, inaꞌ? Inaꞌ se seo rae a feli na baꞌu ia, do?” Nataa nae, “Tebꞌe, Amaꞌ. Feli na baꞌu a naa ena.”
| ”כיצד יכולתם, את ובעלך, אפילו להעלות על דעתכם לנסות את רוח ה׳?“קרא פטרוס.”מאחורי הדלת הזאת עומדים הבחורים שקברו זה עתה את בעלך, ובעוד רגע הם יישאו גם אותך החוצה!“ | 9 |
Boe ma Petrus ai e nae, “Taꞌo bee de mo sao ma mala haraꞌ esa fo sobꞌa Lamatualain Dula-dale Na? Mete neu ena! Atahori mana reu raꞌoi sao ma feꞌe baliꞌ ena. Mbei fen te, ara ndoro rendi ao sisi ma fo raꞌoi sia sao ma bobꞌoa na.”
| באותו רגע נפלה גם שַׁפִּירָה על הרצפה ומתה. כשנכנסו הצעירים וראו שהיא מתה, נשאו אותה החוצה וקברו אותה לצד בעלה. | 10 |
Rena Petrus oꞌola na, aiboiꞌ ma, inaꞌ naa naꞌaloli de mate neu mamana na. Ana soruꞌ ra baliꞌ ma, ara rita inaꞌ naa mate ena. De ndoro rendi ao sisi na reu raꞌoi e sia sao na bobꞌoa na.
| אימה גדולה נפלה על כל הקהל ועל כל מי ששמע מה קרה. | 11 |
Basa atahori mana ramahere Yesus ra, ramatau. Ma basa atahori feaꞌ mana rena Ananias no Safira mamate na, ramatau boe.
| בינתיים המשיכו השליחים להתאסף בקביעות בבית־המקדש, באגף הנקרא”אולם שלמה“, וחוללו נסים ונפלאות לעיני כל העם. | 12 |
Leleꞌ naa, Yesus dedenu nara tao manadadꞌiꞌ naeꞌ seli, de atahori ra rita. Ara hii risiꞌ Ume Hule-Oꞌe Huuꞌ ma raꞌabꞌue ralaꞌ esa sia mane Soleman ume los na.
| המאמינים האחרים לא העזו להצטרף אל השליחים, אך כולם התייחסו אליהם ביראת כבוד. | 13 |
Leleꞌ naa atahori hetar koa Lamatuaꞌ Yesus atahori Nara. Mete ma hambu atahori nda feꞌe namahere Yesus sa, ana nda nambarani masoꞌ naꞌabꞌue no se sa.
| ומספר הגברים והנשים שהאמינו באדון ישוע הלך וגדל מיום ליום. | 14 |
Te atahori mana ramahere Yesus, boe ramaheta. Hambu touꞌ ma inaꞌ boe.
| החולים הוצאו לרחובות על מיטות ומזרונים, כדי שייפול עליהם צילו של פטרוס בשעה שיעבור שם. | 15 |
Leleꞌ naa dadꞌi onaꞌ naa, losa atahori ra rendi atahori mamahedꞌiꞌ ra, de tao neu neneiꞌ ata sia dalaꞌ suu na. Ara dudꞌuꞌa oi, “Wii! Mete ma Petrus no Yohanis laoꞌ tungga ia, mae akaꞌ a ruꞌa se salao na dai atahori mamahedꞌiꞌ ia ra o, ara hai.”
| אנשים רבים מערי הסביבה נהרו לירושלים והביאו איתם חולים ואחוזי־שדים, וכולם נרפאו. | 16 |
Leleꞌ naa, atahori ra rema nda ramaꞌetu mia kambo-kamboꞌ sia Yerusalem suu na sa. Ara rendi atahori hedꞌis ra, de Lamatuaꞌ dedenu Nara rahaiꞌ basa se. Ara o rendi atahori nitu taoꞌ ra, de Lamatuaꞌ dedenu Nara mbuu hendi basa nitu ra dea reu.
| הכהן הגדול וידידיו מבין הצדוקים הגיבו בזעם ובקנאה. | 17 |
Leleꞌ naa, atahori mana tungga Lamatuaꞌ Yesus dedenu Nara, boe ramaheta. Naa de, malangga monaeꞌ mia agama Yahudi no nonoo nara mia partei Saduki, rambedꞌaꞌ rala.
| הם תפסו את השליחים וכלאו אותם בבית־הסוהר העירוני. | 18 |
De ara reu humu rala Yesus dedenu nara, fo tao se bui rala reu.
| אולם באותו לילה בא מלאך ה׳, פתח את שערי הכלא, שלח אותם לחופשי ואמר להם: | 19 |
Te tembaꞌ neu boe, Lamatualain ate Na esa mia sorga nema nisiꞌ bui a, de soi lelesu a. Basa de no se dea reu. Ana denu se nae,
| ”שובו לבית־המקדש והמשיכו לבשר לעם את כל דברי החיים האלה!“ | 20 |
“Mii memaꞌ sia Ume Hule-Oꞌe Huuꞌ. Mifadꞌe basaꞌ e neu atahori sia naa, fo ara tungga Lamatualain Dala Masodꞌa feu na ia.”
| השליחים הגיעו לפנות־בוקר לבית־המקדש, ומיד החלו ללמד את העם. מאוחר יותר הגיעו למקדש הכהן הגדול ופמלייתו, ולאחר שכינסו את כל חברי הסנהדרין, שלחו לקרוא לשליחים שבכלא כדי להעמידם לדין. | 21 |
Mbila fefetu ana na, ara tungga Lamatualain ate Na parenda na. Ara risiꞌ Ume Hule-Oꞌe Huuꞌ a sodꞌa na, de ranori atahori ra sia naa. Nda dooꞌ sa ma, malangga monaeꞌ a no nonoo nara rema ro atahori monaen no lasi-lasi adat mia basa Israꞌel. Ara raꞌabꞌue fo rae paresaꞌ dedꞌea agama soꞌal Lamatuaꞌ Yesus dedenu Nara. Basa de ara denu mana maneaꞌ ra reu haꞌi Petrus se mia bui, fo rae nggero dedꞌeat naa.
| אולם כשהגיעו אנשי המשמר לכלא, לא מצאו שם את השליחים! הם חזרו אל המועצה ודיווחו: | 22 |
Mana manea ra losa bui a te, Petrus se nese. De ara reu rafadꞌe atahori monaen ra sia mamana dedꞌeat naa.
| ”שערי בית־הסוהר היו נעולים, והשומרים עמדו על משמרתם; אך כשפתחנו את השערים לא מצאנו איש בפנים!“ | 23 |
Rafadꞌe oi, “Ama nggare! Afiꞌ miminasa. Hai losa bui a ma, hai mita lelesu ra mana nggoe mates. Ma atahori mana raneaꞌ bui ra rambariiꞌ sia naa. Hai denu se soi lelesu a fo masoꞌ te, hai nda mita saa saꞌ boe.”
| ראשי הכוהנים ומפקד משמר־המקדש נבהלו מאוד ותהו כיצד ייגמר העניין. | 24 |
Rena taꞌo naa ma, malangga agama Yahudi ra, no malangga mana manea Ume Hule-Oꞌe Huuꞌ, basa se onaꞌ mamanggonggoaꞌ ra, huu mopo dudꞌuꞌa nara.
| כעבור זמן קצר בא מישהו והודיע:”האנשים שאסרתם עומדים בבית־המקדש ומלמדים את העם!“ | 25 |
Basa naa, hambu atahori esa nema nafadꞌe oi, “Ama nggare! Rena dei! Atahori fo amaꞌ se tao mia bui a, ara sia dꞌeaꞌ ia sie! Ara ranori atahori ra sia Ume Hule-Oꞌe Huuꞌ a!”
| מפקד משמר המקדש וסגניו הלכו ועצרו את השליחים, (אולם לא השתמשו בכוח הזרוע, כי פחדו שאם יפגעו בשליחים לרעה יסקול אותם ההמון באבנים) והביאו אותם לפני הסנהדרין. | 26 |
Rena taꞌo naa ma, malangga mana manea Ume Hule-Oꞌe Huuꞌ a noꞌe ana boa nara, fo reu humu seluꞌ Petrus no nonoo nara. Te ana boa nara ramatau, huu atahori naeꞌ rena Petrus ola-olaꞌ. Afiꞌ losa ara ramue, ma mbia risa mana manea ra. Naa de, ara reu humu seluꞌ Petrus se, te ara nda rambarani haꞌi no deres sa.
| 27 |
Basa ma ara ro Petrus se risiꞌ mamana paresaꞌ dedꞌeat. Boe ma malangga monaeꞌ a natane se oi
| ”האם לא אמרנו לכם שלא לדבר יותר לעולם על הישוע הזה?“דרש הכהן הגדול.”במקום לשמוע לקולנו הפצתם את תורתכם בכל ירושלים, ומלבד זאת אתם עוד מנסים להטיל עלינו את האשמה במותו!“ | 28 |
“Hai ai hei fo afiꞌ minori soꞌal Atahori mana nae tao dala masodꞌa feuꞌ naa, to? Hei ia ra, langga fatu! Hei nda tao-afiꞌ neu hai parenda ma sa, te hei tunggaꞌ a hihii-nanau mara! Hei mii minori ndule Yerusalem. Onaꞌ a hei mbia salaꞌ nema hai, mae hai mana denu atahori tao risa Yesus.”
| על כך ענו פטרוס והשליחים:”עלינו לשמוע קודם כל לקול אלוהים, ורק לאחר מכן לקולם של בני־אדם! | 29 |
Basa de Petrus nambariiꞌ dadꞌi basa dedenuꞌ ra mana ola-olaꞌ na. De ana nataa nae, “Ama nggare! Mete ma atahori parenda na labꞌan Lamatualain hihii-nanau Na, hai nda tungga e sa. Huu hai musi tunggaꞌ a Lamatualain parenda Na!
| אלוהי אבותינו החזיר את ישוע לחיים, לאחר שהרגתם אותו בתלייה על הצלב. | 30 |
Atahori mana soi hai dala masodꞌa feu ma, naeni Yesus. Eni, atahori fo hei mbaku misa sia hau ngganggeꞌ. Mia dalahulu na, hita baꞌi nara hule-oꞌe neu Lamatualain. Lamatualain ia, mana fee Yesus nasodꞌa baliꞌ.
| ואז, בגבורה גדולה, העלה אותו האלוהים למעלת שר ומושיע, כדי לתת לבני־ישראל הזדמנות לחזור בתשובה ולקבל סליחה על חטאיהם. | 31 |
Ma Lamatualain o soꞌu E dadꞌi lima ona na. Dadꞌi ia naa, Yesus toꞌu koasa onaꞌ mane monaeꞌ. Ana soi dalaꞌ fo atahori ra nenemboꞌit mia sala nara. Ana nau fee dalaꞌ neu hita atahori Israꞌel ia ra, fo hahae mia sala-singgo tara. No taꞌo naa, Lamatualain rala Na maꞌasufu losa nda mete hita atahori Israꞌel ra sala nara sa ena.
| אנחנו עדים לדברים אלה, וכן גם רוח הקודש שנתן ה׳ לכל מי ששומע בקולו.“ | 32 |
Te hita ia ra, tita no hita mata nara tae Yesus memaꞌ mate ena, te Ana nasodꞌa baliꞌ. Ia naa Lamatualain Dula-dale Meumare Na boe o nafadꞌe dalaꞌ ia neu atahori mana tungga Yesus Dala Masodꞌa na.”
| דברים אלה הרגיזו כל־כך את חברי הסנהדרין, עד שהחליטו להוציא את השליחים להורג. | 33 |
Petrus olaꞌ basa ma, atahori mana endoꞌ paresaꞌ dedꞌeat naa, ramue rae tao risa Lamatuaꞌ dedenu Nara.
| אולם פרוש אחד מחברי הסנהדרין, גמליאל שמו, קם על רגליו ודרש להוציא את השליחים מן האולם עד שיסיים לומר את דבריו (הוא היה בקיא בתורה ונכבד מאוד בעיני העם). | 34 |
Te sia naa o hambu atahori esa tungga paresaꞌ dedꞌeat naa. Nara na Gamaliel. Atahori naeꞌ fee hadat neu e, huu eni meser mahineꞌ sia partei agama Farisi. Petrus olaꞌ basa, ma ara rae tao risa e, te Gamaliel nambariiꞌ de denu atahori ra rendi Petrus se dea reu.
| לאחר מכן פנה אל חברי הסנהדרין ואמר:”אנשי ישראל, עליכם לשקול היטב ובכובד ראש מה שאתם עומדים לעשות לאנשים האלה. | 35 |
Ara dea reu boe ma, ana olaꞌ no malangga ra sia naa oi, “Toronoo nggare! Ata besa-bꞌesa, o! Afiꞌ losa hita haelai tao deꞌulakaꞌ atahori ia ra. Ata duꞌa naruꞌ dei.
| אל תשכחו שלפני זמן־מה קם אותו ברנש תודס, והעמיד פנים שהוא איש חשוב. כ־400 איש הצטרפו אליו, אולם לאחר שנהרג התפזרו תלמידיו לכל עבר. | 36 |
Hei feꞌe misinedꞌa atahori esa nara na Teudas, to? Ana mate dooꞌ ena, te feꞌe masodꞌa na, ana soꞌu ao na oi, eni atahori monaeꞌ, losa mbei ma atahori natun haa tungga e. Te leleꞌ atahori tao risa e, ana mana tungga nara rela sea-saranggaa, losa ia nda hambu esa saꞌ boe. Ara rela raeo ena!
| ”לאחר תודס, בזמן מפקד התושבים, קם יהודה הגלילי. הוא משך אחריו תלמידים רבים, אך גם הוא מת וכל תלמידיו נעלמו. | 37 |
Hei musi misinedꞌa dudꞌuit esa fai. Leleꞌ naa mana parenda ra reken atahori sia nusaꞌ ia. Hambu atahori esa, nara na, Yudꞌas, mia propinsi Galilea. Atahori naeꞌ tungga e boe. Te atahori tao risa e. De basa atahori mana tungga e o rela dii-ona losa mopo se.
| ”משום כך אני מציע שתעזבו את האנשים האלה לנפשם. אם התורה הזאת שהם מלמדים בדויה מלבם – היא תישכח במהרה. | 38 |
Dadꞌi toronoo nggare! Au duꞌa taꞌo ia: ata afiꞌ tao tisa se. Hela se neuꞌ ena. Mete ma nenori nara no leleo-lalao nara lao mia atahori, mae taꞌo bee o nda naꞌatataaꞌ nala dooꞌ sa, te mopo se neuꞌ ena.
| אך אם היא מאלוהים – לא תוכלו לעצור את האנשים האלה; אתם עלולים למצוא את עצמכם נלחמים נגד אלוהים!“ | 39 |
Te mete ma nenori nara nema mia Lamatualain, naa hei nda bisa mitudꞌaꞌ se sa. De hei besa-bꞌesa dei. Afiꞌ losa hei labꞌan Lamatualain.” Gamaliel ola basa ma, ara raꞌaheiꞌ tungga e.
| חברי הסנהדרין קיבלו את עצתו של רבן גמליאל. הם הכניסו את השליחים אל האולם, הלקו אותם בשוטים, ציוו עליהם שלא לדבר יותר לעולם בשם ישוע, ולבסוף שחררו אותם. | 40 |
Basa naa ma, ara roꞌe dedenuꞌ naa ra ralaꞌ reu, de ara denu atahori ra filo se. Ara ai se sudꞌi ingga-inggaꞌ Yesus nara na. Basa de, ara mboꞌi hendi se.
| השליחים יצאו מאולם בית הדין בלב שמח, משום שה׳ מצא אותם ראויים לסבול חרפה למען שם ישוע. | 41 |
De Lamatuaꞌ dedenuꞌ naa ra lao hela mamana nggero dedꞌeat naa. Ara duꞌa rae mae nara nara maꞌafo huu tungga Yesus, te ramahoꞌo huu Lamatualain nita se randaa hambu sususaꞌ onaꞌ naa. Naa de, rala nara ramahoꞌo seli.
| ויום יום, בבית־המקדש ובבתים, המשיכו ללמד שישוע הוא המשיח. | 42 |
Tungga fai, ara reu ranori atahori rae, “Atahori fo Lamatualain dudꞌu mia dalahulu na, naeni Yesus.” Ara rafadꞌe dalaꞌ naa nakandoo a sia atahori ra ume nara, ma sia Ume Hule-Oꞌe Huuꞌ a.
