מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 4

1 בשעה שפטרוס ויוחנן דברו אל העם, ניגשו אליהם בכעס הכוהנים, הקצין הממונה על משמר בית־המקדש וכן אחדים מהצדוקים,

As they spoke to the people, the priests and the captain of the temple and the Sadducees came to them,

2 מכיוון שהשניים לימדו את העם שישוע המשיח קם לתחייה, וכך הוכיחו שאכן תהיה תחיית המתים.

being upset because they taught the people and proclaimed in Jesus the resurrection from the dead.

3 הם תפסו את פטרוס ויוחנן, ומאחר שכבר ירד הערב, הכניסו אותם לכלא עד יום המחרת.

They laid hands on them, and put them in custody until the next day, for it was now evening.

4 אולם רבים מאלה שהאזינו לפטרוס האמינו לדבריו, ומספר המאמינים במשיח הגיע ל־חמשת־אלפים איש.

But many of those who heard the word believed, and the number of the men came to be about five thousand.

5 למחרת התכנסו מנהיגי העם בירושלים, כדי לערוך ישיבה עם חנן הכוהן הגדול, קייפא, יוחנן, אלכסנדר ועוד רבים מקרובי משפחתו של הכהן הגדול.

It happened in the morning, that their rulers, elders, and scribes were gathered together in Jerusalem.

6

Annas the high priest was there, with Caiaphas, John, Alexander, and as many as were relatives of the high priest.

7 הם העמידו לפניהם את פטרוס ויוחנן, ושאלו אותם:”באיזה כוח ובאיזו סמכות עשיתם זאת?“

When they had stood them in the middle of them, they inquired, "By what power, or in what name, have you done this?"

8 פטרוס שנמלא רוח הקודש, השיב:”מנהיגים וזקני־העם הנכבדים,

Then Peter, filled with the Holy Spirit, said to them, "Rulers of the people, and elders,

9 אם אתם מתכוונים לטובה שעשינו לאיש הפיסח הזה, אשר קם על רגליו בריא ושלם,

if we are examined today concerning a good deed done to a crippled man, by what means this man has been healed,

10 הרשו לי להצהיר בפניכם ולפני כל עם־ישראל: עשינו מה שעשינו בשמו ובכוחו של ישוע המשיח מנצרת. אתם אמנם צלבתם את ישוע, אולם אלוהים הקים אותו מן המתים! בשמו ובסמכותו עומד האיש הזה לפניכם בריא ושלם.

be it known to you all, and to all the children of Israel, that in the name of Jesus Christ the Nazorean, whom you crucified, whom God raised from the dead, in him does this man stand here before you whole.

11 ישוע המשיח הוא אבן הפינה אשר אתם, הבונים, מאסתם בה, ואשר הייתה לראש פינה.

This one is the stone which was regarded as worthless by you, the builders, which has become the head of the corner.

12 איש מלבדו אינו יכול להושיע! ואין עוד שם תחת השמים אשר בני־האדם יכולים לקרוא אליו כדי להיוושע!“

And there is salvation in no one else, for there is no other name under heaven that is given among people by which we must be saved."

13 כשראו הדיינים את אומץ לבם של פטרוס ויוחנן, ונוכחו לדעת שהם אנשים פשוטים, לא משכילים ולא”מקצועיים“, התפלאו מאוד. הם זיהו אותם, שבעבר היו יחד עם ישוע.

Now when they saw the boldness of Peter and John, and had perceived that they were unlearned and ignorant men, they were amazed. They recognized that they had been with Jesus.

14 והדיינים לא יכלו להכחיש את עובדת ריפויו של הפיסח לשעבר, כי הוא עמד מולם בריא ושלם.

Seeing the man who was healed standing with them, they could say nothing against it.

15 הדיינים, אובדי־עצות, ציוו על פטרוס ויוחנן לצאת מאולם המשפט, כדי שיוכלו להתייעץ ביניהם.

But when they had commanded them to go aside out of the council, they conferred among themselves,

16 ”מה נעשה בהם?“שאלו זה את זה.”איננו יכולים להכחיש שהם חוללו נס גדול, שהרי כל תושבי ירושלים שמעו על כך.

saying, "What should we do with these men? Because indeed a notable miracle has been done through them, as can be plainly seen by all who dwell in Jerusalem, and we cannot deny it.

17 אך אולי נוכל למנוע בעדם להמשיך להפיץ את התעמולה שלהם. נזהיר אותם שאם יעזו להמשיך להטיף בשם ישוע, נעניש אותם בחומרה רבה!“

But so this does not spread any further among the people, let us severely threaten them, that from now on they do not speak to anyone in this name."

18 הם קראו לפטרוס ויוחנן לשוב לאולם, ודרשו מהם שלא לדבר שוב על ישוע לעולם.

They called them, and commanded them not to speak at all nor teach in the name of Jesus.

19 אולם פטרוס ויוחנן השיבו:”החליטו אתם בעצמכם, האם אלוהים רוצה שנשמע לקולו או לקולכם?

But Peter and John answered them, "Whether it is right in the sight of God to listen to you rather than to God, judge for yourselves,

20 איננו יכולים להפסיק לספר על כל אשר ישוע עשה לנגד עינינו, או על הדברים ששמענו מפיו!“

for we cannot help telling the things which we saw and heard."

21 חברי הסנהדרין הוסיפו לגעור בהם ולאיים עליהם, אך לבסוף שחררו אותם, כי לא ידעו כיצד להענישם בלי לעורר מהומה בעם. שכן כל העם הלל את אלוהים על שחולל את הנס הנפלא הזה

When they had further threatened them, they let them go, finding no way to punish them, because of the people; for everyone glorified God for that which was done.

22 וריפא את האדם שהיה פיסח במשך ארבעים שנה.

For the man on whom this miracle of healing was performed was more than forty years old.

23 מיד לאחר שחרורם מיהרו פטרוס ויוחנן אל אחיהם המאמינים וסיפרו להם את דברי הסנהדרין.

Being let go, they came to their own company, and reported all that the chief priests and the elders had said to them.

24 כששמעו המאמינים את הדבר, התפללו אל אלוהים בלב אחד:”אדוננו, בורא השמים, הארץ, הים וכל אשר בם –

When they heard it, they lifted up their voice to God with one accord, and said, "Lord, you made the heaven and the earth and the sea, and all that is in them.

25 עוד לפני זמן רב דיברת באמצעות רוח הקודש, בפי דוד המלך שהוא עבדך ואבינו, ואמרת:’למה רגשו גוים, ולאומים יהגו ריק?

You said through the Holy Spirit, through the mouth of our father David your servant: 'Why do the nations rage, and the peoples plot in vain?

26 יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על ה׳ ועל משיחו‘.

The kings of the earth take a stand, and the rulers take council together, against the Lord, and against his Christ.'

27 ”דבריך אלה התקיימו בעיר הזאת! שהרי המלך הורדוס ופונטיוס פילטוס כרתו ברית עם העמים השונים ועם בני־ישראל, וכולם יחד קמו נגד עבדך הקדוש ישוע המשיח.

"For truly, in this city against your holy servant, Jesus, whom you anointed, both Herod and Pontius Pilate, with the non-Jews and the people of Israel, were gathered together

28 אולם הם עשו אך ורק את מה שבחוכמתך הרבה החלטת שיעשו.

to do whatever your hand and your council foreordained to happen.

29 ועתה, ה׳, שמע נא את איומיהם, ותן לעבדיך אומץ־לב לבשר את דברך.

Now, Lord, look at their threats, and grant to your servants to speak your word with all boldness,

30 שלח נא את כוחך המרפא, והנח לנו לחולל נסים ונפלאות רבים בשמו של עבדך הקדוש ישוע המשיח.“

while you stretch out your hand to heal; and that signs and wonders may be done through the name of your holy Servant Jesus."

31 לאחר שסיימו להתפלל הזדעזע הבית שבו ישבו. כולם נמלאו ברוח הקודש ובישרו את דבר ה׳ באומץ ובביטחון.

When they had prayed, the place was shaken where they were gathered together. They were all filled with the Holy Spirit, and they spoke the word of God with boldness.

32 כל המאמינים היו מאוחדים בלב אחד ובדעה אחת, ואיש לא התייחס אל אשר בידו כאל רכושו הפרטי; הכול היה משותף לכולם.

And the full number of those who believed were of one heart and soul. Not one of them claimed that anything of the things which he possessed was his own, but they had all things in common.

33 השליחים דיברו בכוח ובגבורה על תקומתו של האדון ישוע, ואלוהים ברך אותם בכל מעשיהם.

With great power, the apostles gave their testimony of the resurrection of the Lord Jesus. Great grace was on them all.

34 לא היה ביניהם אף עני אחד, כי בעלי השדות ובעלי הבתים מכרו את נכסיהם ונתנו את הכסף לשליחים, כדי שיחלקו לאחרים לפי הצורך.

For neither was there among them any who lacked, for as many as were owners of lands or houses sold them, and brought the proceeds of the things that were sold,

35

and put them at the apostles' feet, and distribution was made to each, according as anyone had need.

36 היה ביניהם, למשל, אדם בשם יוסף (זה שהשליחים קראו לו”בר־נבא“או”בן־הנחמה“), משבט לוי, יליד קפריסין.

Joseph, who by the apostles was surnamed Barnabas (which is translated, Son of Encouragement), a Levite, a native of Cyprus by birth,

37 גם הוא מכר את השדה שלו, ואת הכסף הביא לשליחים כדי שיחלקו לנזקקים.

having a field, sold it, and brought the money and put it at the apostles' feet.