< מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 23 >
פולוס נעץ את מבטו בחברי הסנהדרין ואמר:”אחים, תמיד חייתי לפני אלוהים במצפון נקי.“ | 1 |
Paul, regardant fixement le conseil, dit: Hommes, mes frères, jusqu’à ce jour je me suis conduit devant Dieu en toute bonne conscience.
באותו רגע ציווה חנניה הכהן על האנשים שעמדו ליד פולוס לסטור לו על פיו. | 2 |
Mais le prince des prêtres, Ananie, ordonna à ceux qui étaient près de lui de le frapper au visage.
”יסטור לך אלוהים, קיר מסויד שכמוך!“קרא פולוס.”איזה מן שופט אתה? כיצד אתה יכול לשבת כאן ולשפוט אותי על־פי התורה, כשבאותו זמן אתה עצמך עובר על התורה, ומצווה להכות אותי?!“ | 3 |
Alors Paul lui dit: Dieu te frappera, muraille blanchie. Tu sièges pour me juger selon la loi, et, contre la loi, tu ordonnes de me frapper.
האנשים שעמדו קרוב לפולוס אמרו לו:”אתה מעליב את הכהן הגדול!“ | 4 |
Ceux qui étaient présents dirent: Tu maudis le grand prêtre de Dieu?
”אחי, אני מצטער“, התנצל פולוס.”לא ידעתי שזהו הכהן הגדול. הרי כתוב בתורה שאסור להעליב נשיא או שליט.“ | 5 |
Et Paul répondit: J’ignorais, mes frères, que ce fût le prince des prêtres, car il est écrit: Tu ne maudiras point le prince de ton peuple.
פתאום צץ רעיון במוחו של פולוס: הלא מחצית חברי הסנהדרין היו פרושים, ומחציתם – צדוקים. הוא קם על רגליו וקרא בקול:”אחי, אני פרוש בן פרוש, ועכשיו אתם שופטים אותי על־שום שאני מאמין בתחיית המתים!“ | 6 |
Or Paul sachant qu’une partie étaient sadducéens, et l’autre pharisiens, s’écria dans le conseil: Hommes, mes frères, je suis pharisien, fils de pharisien; c’est à cause de l’espérance et de la résurrection des morts que je suis en jugement.
דבריו אלה פילגו מיד את הסנהדרין לשניים, ועתה הייתה המחלוקת בין הפרושים ובין הצדוקים. | 7 |
Lorsqu’il eut dit cela, il s’éleva une discussion entre les pharisiens et les saducéens, et l’assemblée fut divisée.
כי הפרושים האמינו בתחיית המתים ובקיומם של מלאכים ורוחות, ואילו הצדוקים כפרו בכל אלה. | 8 |
Car les sadducéens disent qu’il n’y a ni résurrection, ni ange, ni esprit; les pharisiens, au contraire, confessent l’un et l’autre.
ההמולה הלכה וגברה, וסופרים אחדים – שהיו פרושים בעצמם – קמו ודיברו בזכותו של פולוס.”לא מצאנו כל אשמה באיש הזה!“צעקו.”אולי הקול שדיבר אליו בדרך לדמשק היה רוח או מלאך!“ | 9 |
Il s’éleva donc une grande clameur. Quelques-uns des pharisiens se levant, contestaient, disant: Nous ne trouvons rien de mal dans cet homme; et si un esprit ou un ange lui a parlé?
המתיחות גברה והוויכוח התלהט; הנוכחים החלו למשוך את פולוס – זה לכאן וזה לכאן. מפקד החטיבה פחד שיקרעו את פולוס לגזרים, ולכן ציווה על חייליו לקחת אותו משם בכוח הזרוע ולהחזירו למצודה. | 10 |
Et comme le tumulte s’accroissait, le tribun craignant que Paul ne fût mis en pièces par ces gens-là, commanda aux soldats de descendre, de l’enlever d’au milieu d’eux, et de le conduire dans le camp.
באותו לילה עמד האדון לצדו של פולוס ואמר לו:”חזק ואמץ, פולוס! כשם שהעדת עלי בפני תושבי ירושלים, כך תצטרך להעיד עלי גם בפני תושבי רומא!“ | 11 |
Mais, la nuit suivante, le Seigneur se présentant à lui, dit: Aie bon courage; car, comme tu m’as rendu témoignage à Jérusalem, il faut aussi que tu me rendes témoignage à Rome.
לפנות בוקר התקבצו יחד למעלה מארבעים יהודים, ונדרו נדר שלא יאכלו ולא ישתו עד שיהרגו את פולוס. | 12 |
Le jour étant venu, quelques-uns d’entre les Juifs s’assemblèrent, et se firent eux-mêmes anathème, disant qu’ils ne boiraient ni ne mangeraient qu’ils n’eussent tu« Paul.
Ils étaient plus de quarante hommes qui avaient fait cette conjuration;
הם הלכו אל ראשי הכוהנים ואל הזקנים וסיפרו להם על כך. | 14 |
Ils se rendirent auprès des princes des prêtres et des anciens, et dirent: Nous avons fait le vœu, en appelant sur nous l’anathème, de ne goûter de rien, que nous n’ayons tué Paul.
”בקשו ממפקד החטיבה להחזיר את פולוס לבית־הדין“, אמרו.”העמידו פנים כאילו שאתם רוצים לשאול אותו עוד כמה שאלות, ואנחנו כבר נהרוג אותו בדרך.“ | 15 |
Maintenant donc, vous avec le conseil, faites avertir le tribun de l’amener devant vous, comme pour savoir quelque chose de plus certain sur lui. Nous, de notre côté, nous sommes prêts à le tuer avant qu’il arrive.
אולם בן־אחותו של פולוס גילה במקרה את מזימתם, ומיהר אל המצודה כדי לדווח לפולוס על כך. | 16 |
Mais ayant ouï parler de cette trahison, le fils de la sœur de Paul vint, entra dans le camp, et avertit Paul.
פולוס קרא לאחד הקצינים ואמר:”קח את הנער הזה אל המפקד; יש לו משהו חשוב לספר לו.“ | 17 |
Alors Paul appelant à lui un des centurions, dit: Conduisez ce jeune homme au tribun, car il a quelque chose à lui dire.
הקצין לקח את הנער, הביאו אל המפקד והסביר:”פולוס האסיר קרא לי וביקש ממני להביא אליך את הנער הזה, כי יש לו משהו לומר לך.“ | 18 |
Et le centurion le prenant avec lui, le conduisit au tribun, et dit: Le prisonnier Paul m’a prié de vous amener ce jeune homme qui a quelque chose à vous dire.
המפקד אחז בידו של הנער, הובילוהו הצידה ושאל:”מה אתה רוצה לומר לי?“ | 19 |
Aussitôt le tribun, le prenant par la main, se retira à part avec lui, et lui demanda: Qu’as-tu à me dire?
”מחר מתכוננים היהודים לבקש ממך להחזיר את פולוס לסנהדרין, “סיפר הנער,”ביומרה שהם מעוניינים לשאול אותו שאלות נוספות. | 20 |
Et le jeune homme répondit: Les Juifs sont convenus de vous prier d’amener demain Paul devant le conseil, comme pour savoir quelque chose de plus certain sur lui;
אולם אל תשמע בקולם! כי למעלה מארבעים איש אורבים לו בדרך, מוכנים להתנפל עליו ולהרוג אותו. הם נדרו נדר שלא יאכלו ולא ישתו עד שפולוס ימות. עתה הם מחכים שתענה בחיוב לבקשתם.“ | 21 |
Mais vous, ne les croyez pas; car des embûches lui sont dressées par plus de quarante hommes d’entre eux, qui ont fait vœu de ne manger ni de boire, qu’ils ne l’aient tué; et maintenant ils sont prêts, attendant votre ordre.
”אל תאמר לאיש שסיפרת לי דברים אלה.“הזהירו המפקד, ושלחו לדרכו. | 22 |
Le tribun donc renvoya le jeune homme, lui défendant de dire à personne qu’il lui eût donné cet avis.
לאחר מכן קרא המפקד לשני קצינים ופקד עליהם:”הכינו מאתיים חיילים לצאת לקיסריה הערב בשעה תשע! קחו אתכם מאתיים קשתים, ועוד שבעים פרשים חמושים. תנו לפולוס סוס רכיבה, והביאו אותו בשלום אל פליקס המושל.“ | 23 |
Puis, deux centurions appelés, il leur dit: Tenez prêts, à la troisième heure de la nuit, deux cents soldats, soixante-dix cavaliers et deux cents lances, pour aller jusqu’à Césarée,
Et préparez des chevaux pour monter Paul, et le conduire sûrement au gouverneur Félix.
הוא שלח בידם את המכתב הבא אל פליקס: | 25 |
(Car il craignit que les Juifs ne l’enlevassent et ne le tuassent, et qu’ensuite on ne l’accusât d’avoir reçu de l’argent.)
”מאת: קלודיוס לוסיאס.”אל: הוד מעלתו המושל פליקס.”שלום וברכה! | 26 |
Il écrivit en même temps une lettre conçue en ces termes: Claude Lysias à l’excellent gouverneur Félix, salut.
”אדם זה נתפס על־ידי היהודים, והם כמעט הרגו אותו. אולם משנודע לי שהוא אזרח רומאי, שלחתי מיד חיילים להצילו מידם. | 27 |
Les Juifs avaient pris cet homme, et ils allaient le tuer, lorsque, arrivant avec les soldats, je l’ai tirai de leurs mains, ayant appris qu’il était Romain;
הבאתי אותו למשפט לפני בית־המשפט העליון של היהודים, כדי לדעת מה עשה. | 28 |
Et voulant savoir de quoi ils l’accusaient, je l’ai conduit dans leur conseil.
עד מהרה נוכחתי לדעת שהאשמותיהם מתייחסות רק לאמונה היהודית, ולא למעשה פלילי שדינו מאסר או מוות, | 29 |
J’ai trouvé qu’il était accusé au sujet de questions qui concernent leur loi; mais qu’il n’avait commis aucun crime digne de mort ou de prison.
אך כשנודע לי שיהודים רוצים להרוג אותו, החלטתי לשלחו אליך ולומר למאשימיו להביא את טענותיהם לפניך.“ | 30 |
Et comme j’ai été averti des embûches qu’ils lui avaient dressées, je vous l’ai envoyé, déclarant aux accusateurs eux-mêmes, qu’ils aient à s’expliquer devant vous. Adieu.
החיילים מילאו את הפקודה ולקחו את פולוס בלילה למבצר אנטיפטרוס. | 31 |
Ainsi, selon l’ordre qu’ils avaient, les soldats prirent Paul avec eux, et le conduisirent de nuit à Antipatride.
למחרת בבוקר חזרו החיילים למצודה בירושלים, והשאירו את פולוס עם הפרשים כדי שייקחו אותו לקיסריה. | 32 |
Et le jour suivant, ayant laissé les cavaliers aller avec lui, ils revinrent au camp.
בהגיעם לקיסריה הביאו את פולוס לפני המושל, ומסרו לו את המכתב. | 33 |
Lorsque les cavaliers furent arrivés à Césarée, et qu’ils eurent remis la lettre au gouverneur, ils lui présentèrent aussi Paul.
פליקס קרא את המכתב ושאל את פולוס למוצאו.”אני מקיליקיה“, ענה פולוס. | 34 |
Or, quand il eut reçu la lettre, et demandé à Paul de quelle province il était; apprenant qu’il était de Cilicie:
”אשמע את המקרה שלך במלואו כאשר יגיעו לכאן גם מאשימיך“, אמר לו המושל, וציווה לשמור עליו בכלא שבארמון המלך הורדוס. | 35 |
Je t’entendrai, dit-il, quand tes accusateurs seront venus. Et il ordonna de le garder dans le prétoire d’Hérode.