מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 22
| ”אחי ואבותיי, הקשיבו נא לדברי ההגנה שלי.“ | 1 |
"Brothers and fathers, listen to the defense which I now make to you."
| כששמעו שהוא מדבר עברית נפלה דממה כבדה עוד יותר. | 2 |
When they heard that he spoke to them in the Hebrew language, they were even more quiet. He said,
| פולוס המשיך:”אני יהודי, יליד טרסוס שבקיליקיה, אולם חונכתי כאן בירושלים, בבית־מדרשו של רבן גמליאל, והוא שלימד אותי לשמור בקפידה את כל חוקי התורה ומצוותיה. הייתי קנאי לה׳ בכל מעשי, ממש כשם שאתם קנאים לו היום. | 3 |
"I am indeed a Jew, born in Tarsus of Cilicia, but brought up in this city at the feet of Gamaliel, instructed according to the strict manner of the Law of our fathers, being zealous for God, even as you all are this day.
| בזמנו רדפתי את המשיחיים עד מוות, כבלתי גברים ונשים והשלכתי אותם לכלא. | 4 |
I persecuted this Way to the death, binding and delivering into prisons both men and women.
| הכהן הגדול וכל אחד מחברי הסנהדרין יוכלו להעיד על כך, משום שביקשתי מהם מכתבים אל ראשי הקהילה היהודית בדמשק. מכתבים אלה העניקו לי את הסמכות לכבול כל משיחי שאמצא, ולהביאו לירושלים כדי שייענש. | 5 |
As also the high priest and all the council of the elders testify, from whom also I received letters to the brothers, and traveled to Damascus to bring them also who were there to Jerusalem in bonds to be punished.
| ”יום אחד בשעת הצהריים, כשהייתי בדרכי לדמשק, האיר עלי לפתע אור חזק מן השמים. | 6 |
It happened that, as I made my journey, and came close to Damascus, about noon, suddenly there shone from the sky a great light around me.
| נפלתי על הארץ ושמעתי קול:’שאול, שאול, מדוע אתה רודף אותי?‘ | 7 |
I fell to the ground, and heard a voice saying to me, 'Saul, Saul, why are you persecuting me?'
| ”’מי אתה, אדוני?‘שאלתי.“”והקול ענה:’אני ישוע מנצרת שאותו אתה רודף!‘ | 8 |
I answered, 'Who are you, Lord?' He said to me, 'I am Jesus the Nazorean, whom you persecute.'
| האנשים שהיו איתי ראו את האור, אך לא הבינו את הנאמר. | 9 |
"Those who were with me indeed saw the light, and were afraid, but they did not understand the voice of him who spoke to me.
| ”’מה עלי לעשות, אדוני?‘שאלתי.”והאדון ענה:’קום ולך לדמשק, ושם ייאמר לך מה צפוי לך בעתיד‘. | 10 |
I said, 'What should I do, Lord?' The Lord said to me, 'Arise, and go into Damascus. There you will be told about all things which are appointed for you to do.'
| ”האור החזק סנוור אותי עד עיוורון, והיה צורך להוביל אותי בידי לדמשק. | 11 |
When I could not see for the glory of that light, being led by the hand of those who were with me, I came into Damascus.
| ”בדמשק בא אלי אדם צדיק וירא־אלוהים, חנניה שמו, אשר קיים את מצוות התורה והיה מקובל על כל היהודים. | 12 |
One Ananias, a devout man according to the Law, well reported of by all the Jews who lived in Damascus,
| חנניה עמד לצדי ואמר:’שאול אחי, פקח את עיניך!‘ומיד נפקחו עיני ויכולתי לראות כמקודם. | 13 |
came to me, and standing by me said to me, 'Brother Saul, receive your sight.' In that very hour I looked up at him.
| ”לאחר מכן הוא אמר לי:’אלוהי אבותינו בחר בך לדעת את רצונו, לראות את המשיח הצדיק ולשמוע את קולו. | 14 |
He said, 'The God of our fathers has appointed you to know his will, and to see the Righteous One, and to hear a voice from his mouth.
| עליך לשאת את בשורת אלוהים לכל מקום, ולספר לכולם מה ששמעת וראית. | 15 |
For you will be a witness for him to all people of what you have seen and heard.
| למה אתה מחכה עכשיו? לך להיטבל במים והתרחץ מחטאיך, בקראך בשם האדון!‘ | 16 |
Now why do you wait? Arise, be baptized, and wash away your sins, calling on his name.'
| ”יום אחד, לאחר שחזרתי לירושלים, דיבר אלי ה׳ בחזיון בשעה שהתפללתי בבית־המקדש.’הזדרז וצא מירושלים‘, הוא אמר אלי,’כי תושבי העיר לא יאמינו למה שתספר להם עלי‘. | 17 |
"It happened that, when I had returned to Jerusalem, and while I prayed in the temple, I fell into a trance,
| 18 |
and saw him saying to me, 'Hurry and get out of Jerusalem quickly, because they will not receive testimony concerning me from you.'
| ”’אבל אדון‘, מחיתי,’הם יודעים היטב שהלכתי לבית־הכנסת והכיתי את המאמינים בך, ואף השלכתי אותם לכלא. | 19 |
I said, 'Lord, they themselves know that I imprisoned and beat in every synagogue those who believed in you.
| וכשהרגו את עבדך סטפנוס, עמדתי שם בהסכמה לנעשה והשגחתי על מעיליהם של רוצחיו!‘ | 20 |
When the blood of Stephen, your witness, was shed, I also was standing by, and guarding the cloaks of those who killed him.'
| ”אולם אלוהים אמר לי:’עזוב את ירושלים, כי אני שולח אותך הרחק אל הגויים!‘“ | 21 |
"He said to me, 'Depart, for I will send you out far from here to non-Jewish people.'"
| הקהל הקשיב בתשומת לב עד שאמר פולוס את המשפט האחרון, ואז צעקו כולם פה־אחד:”סלקו אותו מכאן! הרגו אותו! הוא אינו ראוי לחיות!“ | 22 |
They listened to him until he said that; then they lifted up their voice, and said, "Rid the earth of this fellow, for he is not fit to live."
| הם צרחו, השליכו את מעיליהם וזרקו עפר כלפי מעלה. | 23 |
As they yelled, and threw off their cloaks, and threw dust into the air,
| המפקד ציווה על חייליו להכניס את פולוס לתוך המצודה ולהלקותו ברצועות, כדי לאלצו להתוודות על פשעו. המפקד רצה לדעת מדוע היה הקהל נרגש ופרוע כל־כך. | 24 |
the commanding officer commanded him to be brought into the barracks, ordering him to be examined by scourging, that he might know for what crime they yelled at him like that.
| בשעה שהחיילים כבלו את פולוס כדי להלקותו, הוא פנה אל הקצין שעמד לצדו ושאל:”האם מותר להלקות אזרח רומאי לפני שהעמדת אותו לדין?“ | 25 |
When they had tied him up with thongs, Paul asked the centurion who stood by, "Is it lawful for you to scourge a man who is a Roman, and not found guilty?"
| הקצין ניגש אל מפקד החטיבה וקרא:”מה אתה עושה? האיש הזה אזרח רומאי!“ | 26 |
When the centurion heard it, he went to the commanding officer and told him, "What are you about to do? For this man is a Roman."
| המפקד בא אל פולוס ושאל:”האם אתה באמת אזרח רומאי?“”כן, בהחלט.“ | 27 |
The commanding officer came and asked him, "Tell me, are you a Roman?" He said, "Yes."
| ”גם אני והאזרחות הזאת עלתה לי הרבה כסף!“”אבל אני אזרח רומאי מלידה!“אמר פולוס. | 28 |
The commanding officer answered, "I bought my citizenship for a great price." Paul said, "But I was born a Roman."
| החיילים שעמדו להלקות את פולוס הרפו ממנו ברגע ששמעו שהוא אזרח רומאי, והמפקד נמלא פחד על־שום שציווה לאסרו ולהלקותו. | 29 |
Immediately those who were about to examine him departed from him, and the commanding officer also was afraid when he realized that he was a Roman, because he had bound him.
| למחרת בבוקר שחרר אותו המפקד מכבליו וציווה על ראשי הכוהנים לכנס ישיבת סנהדרין. הוא הביא לפניהם את פולוס כדי לנסות לברר מה הייתה הסיבה לכל המהומה הזאת. | 30 |
But on the next day, desiring to know the truth about why he was accused by the Jews, he freed him, and commanded the chief priests and all the council to come together, and brought Paul down and set him before them.
