מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 21
| לאחר שנפרדנו מזקני קהילת אפסוס, הפלגנו ישר לקוס. למחרת הגענו לרודוס, ומשם – לפטרה. | 1 |
And when it came to pass that we were parted from them, and had set sail, we came with a straight course unto Cos, and the next day unto Rhodes, and from thence unto Patara:
| בפטרה עלינו על אונייה שהפליגה לפניקיה שבסוריה. | 2 |
and having found a ship crossing over unto Phoenicia, we went aboard, and set sail.
| ראינו את האי קפריסין לשמאלנו, והמשכנו לנמל צור – שם נפרק מטען הספינה. | 3 |
And when we had come in sight of Cyprus, leaving it on the left hand, we sailed unto Syria, and landed at Tyre: for there the ship was to unlade her burden.
| ירדנו לחוף וחיפשנו את המאמינים המקומיים. כשמצאנו אותם, נשארנו איתם שבוע ימים. המאמינים האלה שמעו מרוח הקודש שפולוס יסבול בירושלים ועל כן הם הזהירו אותו שלא יעלה לשם. | 4 |
And having found the disciples, we tarried there seven days: and these said to Paul through the Spirit, that he should not set foot in Jerusalem.
| כשהגיע זמננו לקיצו עזבנו את צור והמשכנו בדרכנו. כל חברי הקהילה ליוו אותנו לספינה, כולל הנשים והילדים, וכאשר הגענו לחוף התפללנו. | 5 |
And when it came to pass that we had accomplished the days, we departed and went on our journey; and they all, with wives and children, brought us on our way, till we were out of the city: and kneeling down on the beach, we prayed,
| לאחר פרידה נרגשת עלינו לספינה, והם חזרו לבתיהם. | 6 |
and bade each other farewell; and we went on board the ship, but they returned home again.
| התחנה הבאה שלנו, לאחר שעזבנו את צור, הייתה עכו. גם שם שאלנו לשלום האחים, אולם התעכבנו אצלם יום אחד בלבד. | 7 |
And when we had finished the voyage from Tyre, we arrived at Ptolemais; and we saluted the brethren, and abode with them one day.
| משם נסענו לקיסריה, והלכנו לביתו של פיליפוס המבשר, שהיה אחד משבעת השמשים הראשונים. | 8 |
And on the morrow we departed, and came unto Caesarea: and entering into the house of Philip the evangelist, who was one of the seven, we abode with him.
| היו לו ארבע בנות רווקות שהיו נביאות. | 9 |
Now this man had four daughters, virgins, which did prophesy.
| לאחר ששהינו שם מספר ימים בא לבקר אותנו אח אחד מיהודה, אגבוס שמו, שגם הוא היה נביא. | 10 |
And as we tarried there many days, there came down from Judaea a certain prophet, named Agabus.
| אגבוס לקח את חגורתו של פולוס, כפת בה את ידיו ורגליו ואמר:”רוח הקודש אומר: ככה יאסרו יהודי ירושלים את בעל החגורה הזאת, ויסגירו אותו לידי הרומאים!“ | 11 |
And coming to us, and taking Paul’s girdle, he bound his own feet and hands, and said, Thus saith the Holy Ghost, So shall the Jews at Jerusalem bind the man that owneth this girdle, and shall deliver him into the hands of the Gentiles.
| לשמע דברים אלה ביקשנו כולנו מפולוס – גם חברי הקהילה המקומית וגם מלוויו – שלא יעלה לירושלים. | 12 |
And when we heard these things, both we and they of that place besought him not to go up to Jerusalem.
| אולם פולוס השיב:”לשם מה הבכי הזה? אתם ממש שוברים את לבי! הרי אני מוכן לא רק להיאסר בירושלים, אלא אף למות על קידוש שמו של האדון ישוע המשיח!“ | 13 |
Then Paul answered, What do ye, weeping and breaking my heart? for I am ready not to be bound only, but also to die at Jerusalem for the name of the Lord Jesus.
| בראותנו שאי־אפשר לשכנע אותו, הפסקנו להפציר בו ואמרנו:”ייעשה רצון ה׳.“ | 14 |
And when he would not be persuaded, we ceased, saying, The will of the Lord be done.
| כעבור זמן קצר ארזנו את חפצינו ועלינו לירושלים. | 15 |
And after these days we took up our baggage, and went up to Jerusalem.
| מאמינים אחדים מקיסריה ליוו אותנו בדרכנו, וכשהגענו לירושלים התארחנו בביתו של מנסון, יליד קפריסין ומאמין ותיק. | 16 |
And there went with us also [certain] of the disciples from Caesarea, bringing [with them] one Mnason of Cyprus, an early disciple, with whom we should lodge.
| כל המאמינים בעיר קיבלו את פנינו בחמימות ובלבביות רבה. | 17 |
And when we were come to Jerusalem, the brethren received us gladly.
| למחרת הלכנו עם פולוס לבקר את יעקב; וכל זקני הקהילה היו שם. | 18 |
And the day following Paul went in with us unto James; and all the elders were present.
| לאחר חילופי ברכות סיפר להם פולוס על המעשים הנפלאים שעשה אלוהים באמצעותו בין הגויים. | 19 |
And when he had saluted them, he rehearsed one by one the things which God had wrought among the Gentiles by his ministry.
| הם הודו לאלוהים, ולאחר מכן אמרו:”אחינו היקר, אתה יודע שגם אלפי יהודים האמינו במשיח, וכולם קנאים לתורה. | 20 |
And they, when they heard it, glorified God; and they said unto him, Thou seest, brother, how many thousands there are among the Jews of them which have believed; and they are all zealous for the law:
| היהודים המשיחיים כאן בירושלים שמעו שאתה מתנגד לתורת־משה ולמנהגי ישראל, ושאתה אוסר על המאמינים למול את בניהם. | 21 |
and they have been informed concerning thee, that thou teachest all the Jews which are among the Gentiles to forsake Moses, telling them not to circumcise their children, neither to walk after the customs.
| מה לעשות? הרי עוד מעט ישמעו כולם שאתה נמצא בעיר. | 22 |
What is it therefore? they will certainly hear that thou art come.
| ”יש לנו הצעה: יש בינינו ארבעה אנשים שעומדים לפני סיום תקופת נדר הנזירות שלהם. | 23 |
Do therefore this that we say to thee: We have four men which have a vow on them;
| לך איתם לבית־המקדש, קיים את טקס ההיטהרות, ושלם בעד התגלחות שלהם. כך יידעו כולם שלא זו בלבד שאינך מתנגד למנהגי היהודים, אתה עצמך מקיים את התורה, ודעתך כדעתם בעניין הזה. | 24 |
these take, and purify thyself with them, and be at charges for them, that they may shave their heads: and all shall know that there is no truth in the things whereof they have been informed concerning thee; but that thou thyself also walkest orderly, keeping the law.
| ”באשר למאמינים המשיחיים מבין הגויים – אנו דורשים מהם לקיים את המנהגים שעליהם כתבנו להם: לא לאכול מזון שהוקרב לאלילים, לא לאכול בשר טרף, לא לאכול בשר עם דם ולהימנע מזנות.“ | 25 |
But as touching the Gentiles which have believed, we wrote, giving judgment that they should keep themselves from things sacrificed to idols, and from blood, and from what is strangled, and from fornication.
| פולוס הסכים להצעתם, ולמחרת הלך עם הארבעה לבית המקדש כדי לקיים את הטקס ולקבוע את תאריך הקרבת קרבן עבור כל אחד מהם, בתום שבעת ימי הטהרה. | 26 |
Then Paul took the men, and the next day purifying himself with them went into the temple, declaring the fulfillment of the days of purification, until the offering was offered for every one of them.
| אולם עוד לפני שחלפו שבעת הימים הבחינו בו במקדש מספר יהודים מאסיה, והסיתו נגדו את ההמון. הם תפסו בו וצרחו: | 27 |
And when the seven days were almost completed, the Jews from Asia, when they saw him in the temple, stirred up all the multitude, and laid hands on him,
| ”אנשי ישראל! עזרו לנו! זהו האיש המסית את כולם נגד עמנו! הוא מצווה על כולם להפר את התורה! הוא גם מדבר נגד בית־המקדש הזה, ומטמא אותו בגויים שהוא מביא לתוכו!“ | 28 |
crying out, Men of Israel, help: This is the man, that teacheth all men everywhere against the people, and the law, and this place: and moreover he brought Greeks also into the temple, and hath defiled this holy place.
| הם אמרו דברים אלה משום שבאותו יום ראו את פולוס בחברת טרופימוס, גוי מאפסוס, והניחו שפולוס הביאו אל המקדש. | 29 |
For they had before seen with him in the city Trophimus the Ephesian, whom they supposed that Paul had brought into the temple.
| האשמות אלה הציתו את האווירה בעיר, ועד מהרה פרצה מהומה. הם סחבו את פולוס אל מחוץ למקדש, ומיד ננעלו הדלתות מאחוריו. | 30 |
And all the city was moved, and the people ran together: and they laid hold on Paul, and dragged him out of the temple: and straightway the doors were shut.
| בעוד ההמון מנסה להרוג את פולוס, נודע דבר המהומה למפקד החטיבה הרומאית בירושלים, | 31 |
And as they were seeking to kill him, tidings came up to the chief captain of the band, that all Jerusalem was in confusion.
| והוא ציווה מיד על חייליו וקציניו לרוץ אל ההמון. כשראו התוקפים את החיילים הרומאים, הם הרפו מפולוס. | 32 |
And forthwith he took soldiers and centurions, and ran down upon them: and they, when they saw the chief captain and the soldiers, left off beating Paul.
| המפקד עצר את פולוס וציווה לכבול אותו בשרשרת כפולה. לאחר מכן שאל את ההמון מי הוא ומה עשה. | 33 |
Then the chief captain came near, and laid hold on him, and commanded him to be bound with two chains; and inquired who he was, and what he had done.
| אחדים צעקו דבר אחד, ואחרים צרחו דבר אחר. כשראה המפקד שאינו יכול להבין דבר בגלל הרעש, ציווה להביא את פולוס אל המצודה. | 34 |
And some shouted one thing, some another, among the crowd: and when he could not know the certainty for the uproar, he commanded him to be brought into the castle.
| כשהגיעו החיילים והאסיר אל המדרגות, נעשה ההמון אלים כל־כך, עד שהחיילים נאלצו לשאת את פולוס על כתפיהם כדי להגן עליו. | 35 |
And when he came upon the stairs, so it was, that he was borne of the soldiers for the violence of the crowd;
| ואילו ההמון נהר בעקבותיהם וצרח:”הרגו אותו!“ | 36 |
for the multitude of the people followed after, crying out, Away with him.
| לפני שהוכנס פולוס אל המצודה הוא פנה אל המפקד ושאל:”האם מותר לי לומר לך כמה מילים?“”אתה מדבר יוונית?“שאל המפקד. | 37 |
And as Paul was about to be brought into the castle, he saith unto the chief captain, May I say something unto thee? And he said, Dost thou know Greek?
| ”האם אינך המצרי שארגן לא מזמן מרד ומשך אחריו למדבר ארבעת־אלפים רוצחים?“ | 38 |
Art thou not then the Egyptian, which before these days stirred up to sedition and led out into the wilderness the four thousand men of the Assassins?
| ”לא, “ענה פולוס,”אני יהודי מהעיר הגדולה טרסוס שבקיליקיה. אני רוצה לבקש את רשותך לדבר אל האנשים האלה.“ | 39 |
But Paul said, I am a Jew, of Tarsus in Cilicia, a citizen of no mean city: and I beseech thee, give me leave to speak unto the people.
| המפקד נתן לו רשות לעשות כן, ופולוס נעמד על המדרגות ורמז לאנשים לשתוק. כשהשתררה דממה מוחלטת הוא פנה אליהם בעברית ואמר: | 40 |
And when he had given him leave, Paul, standing on the stairs, beckoned with the hand unto the people; and when there was made a great silence, he spake unto them in the Hebrew language, saying,
