מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 16

1 פולוס וסילא הלכו תחילה לדרבי ומשם ללוסטרה. בלוסטרה הם פגשו מאמין צעיר בשם טימותיוס. אמו הייתה יהודיה מאמינה, ואביו – יווני.

Then came he to Derba and to Lystra. And beholde a certayne disciple was there named Timotheus a womans sonne which was a Iewas and beleved: but his father was a Greke.

2 מאחר שלטימותיוס היה שם טוב בין האחים בלוסטרה ובאיקניון, ביקש ממנו פולוס להילוות אליהם במסעם. מתוך התחשבות ברגשות יהודי הסביבה החליט פולוס למול את טימותיוס לפני צאתם לדרך, כי כולם ידעו שאביו יווני.

Of whom reported well the brethren of Lystra and of Iconium.

3

The same Paul wolde yt he shuld goo forth with him and toke and circumcised him because of the Iewes which were in those quarters: for they knewe all that his father was a Greke.

4 השלושה עברו מעיר לעיר ופרסמו את החלטת השליחים והזקנים בירושלים בנוגע למאמינים הגויים.

As they went thorow ye cities they delyvered the the decrees for to kepe ordeyned of the Apostles and elders which were at Ierusalem.

5 והקהילה המשיחית גדלה והתפתחה מיום ליום באמונה ובמספר.

And so were the congregacions stablisshed in the fayth and encreased in noumbre dayly.

6 לאחר מכן עברו פולוס ומלוויו דרך פריגיה וגלטיה, כי רוח הקודש אמר להם שלא להיכנס לאסיה הקטנה באותו מסע.

When they had goone thorow out Phrigia and the region of Galacia and were forbydde of the holy gost to preach the worde in Asia

7 הם עברו לאורך גבולות מיסיה, והתכוננו ללכת צפונה – לביתיניה, אך רוח ישוע אמר להם שלא.

they came to Misia and sought to goo into Bethinia. But the sprete soffered the not.

8 לכן במקום ללכת לביתיניה הם עברו דרך מיסיה, והלכו לעיר טרואס.

Then they went over Misia and cam doune to Troada.

9 באותו לילה נראה לפולוס חזיון: הוא ראה בחלומו איש ממקדוניה (שביוון) מתחנן לפניו:”אנא, בוא אלינו למקדוניה ועזור לנו!“

And a vision appered to Paul in ye nyght. There stode a man of Macedonia and prayed him sayinge: come into Macedonia and helpe vs.

10 מיד לאחר חלומו של פולוס עמדנו לצאת למקדוניה, כי הגענו למסקנה שה׳ שולח אותנו לשם כדי לבשר את הבשורה.

After he had sene ye vision immediatly we prepared to goo into Macedonia certified yt the lorde had called vs for to preache the gospell vnto them.

11 עלינו על ספינה בטרואס והפלגנו לסמותרקיה, ולמחרת נסענו לנפוליס.

Then lowsed we forth from Troada and with a strayght course came to Samothracia and the nexte daye to Neapolim

12 משם הגענו לפיליפי, שהייתה המושבה הרומאית הקרובה ביותר לגבול המקדוני, ונשארנו שם ימים אחדים.

and from thence to Philippos which is the chefest citie in ye partes of Macedonia and a fre cite. We were in that cite abydynge a certayne dayes.

13 בשבת יצאנו מחוץ לעיר והלכנו אל שפת הנהר, שם נהגה קבוצה אחת להתאסף לתפילה. התיישבנו שם ולימדנו את הנשים שנכחו במקום.

And on the saboth dayes we went out of the cite besydes a ryver where men were wont to praye and we sate doune and spake vnto the wemen which resorted thyther.

14 אחת מהן הייתה לידיה מהעיר תיאטירה, שהייתה סוחרת בבדי ארגמן. לידיה הייתה אישה יראת אלוהים, ועתה, כשהקשיבה לדבריו של פולוס, פתח אלוהים את לבה והיא האמינה לכל מה שאמר.

And a certayne woman named Lydia a seller of purple of the cite of Thiatira which worshipped God gave vs audience. Whose hert the Lorde opened that she attended vnto the thinges which Paul spake.

15 היא נטבלה יחד עם כל בני־ביתה, וביקשה מאיתנו להתארח אצלה.”אם אתם חושבים שאני באמת מאמינה באדון, “אמרה,”בואו והתארחו בביתי.“היא הפצירה בנו עד שהסכמנו.

When she was baptised and her housholde she besought vs sayinge: Yf ye thinke that I beleve on the Lorde come into my housse and abyde there. And she constrayned vs.

16 יום אחד, כשבאנו למקום התפילה שעל שפת הנהר, פגשנו שפחה צעירה אחוזת־רוח ניחוש, שניבאה עתידות והרוויחה הרבה כסף לאדוניה.

And it fortuned as we went to prayer a certayn damsell possessed with a sprete that prophesied met vs which brought her master and mastres moche vauntage with prophesyinge.

17 היא רדפה אחרינו וצרחה:”אנשים אלה הם עבדי ה׳; הם באו לספר לכם דרך ישועה!“

The same folowed Paul and vs and cryed sayinge: these men are the servauntes of the most hye God which shewe vnto vs the waye of salvacion.

18 למורת רוחו של פולוס נמשך הדבר יום אחר יום, עד שלבסוף פנה אל השד שבתוכה וקרא:”בשם ישוע המשיח אני מצווה עליך לצאת ממנה!“והשד יצא מתוכה באותו רגע.

And this dyd she many dayes. But Paul not cotent turned about and sayd to the sprete: I commaunde the in the name of Iesu Christ that thou come out of her. And he came out the same houre.

19 כשראו בעליה שאבדה תקוותם להרוויח כסף קל ומהיר, תפסו את פולוס וסילא וגררו אותם אל השופטים אשר בכיכר השוק.

And when her master and mastres sawe yt the hope of their gaynes was gone they caught Paul and Sylas and drue the into the market place vnto the rulars

20 ”היהודים האלה משחיתים את העיר שלנו!“צרחו.

and brought them to the officers sayinge: These men trouble oure cite which are Iewes

21 ”הם מלמדים את האזרחים לעשות דברים המנוגדים לחוק הרומאי!“

and preache ordinaunces which are not laufull for vs to receave nether to observe seinge we are Romayns.

22 לשמע דברים אלה התנפל ההמון על פולוס וסילא, והשופטים ציוו להפשיטם ולהלקותם בשוטים.

And the people ranne on them and the officers rent their clothes and comaunded them to be beaten with roddes.

23 לאחר שהצליפו על גבם ללא רחמים, השליכו את השניים לכלא, והסוהר נצטווה לשמור עליהם כעל בבת־עינו (שאם לא כן יומת).

And when they had beaten them sore they cast them into preson comaundynge the iayler to kepe them surely.

24 מאחר שהסוהר קיבל את הפקודה, השליך את השניים לצינוק ושם את רגליהם בסד.

Which iayler when he had receaved suche comaundment thrust them into the ynner preson and made their fete fast in the stockes.

25 בחצות הלילה התפללו פולוס וסילא ושרו לכבוד ה׳, וכל האסירים הקשיבו להם.

At mydnyght Paul and Sylas prayed and lauded God. And the presoners hearde them.

26 לפתע התחוללה רעידת אדמה חזקה שזעזעה את יסודות בית־הכלא. כל הדלתות נפתחו לרווחה, ואזיקיהם של כל האסירים ניתקו!

And sodenly ther was a greate erth quake so that ye fonndacion of the preson was shaken and by and by all the dores opened and every mannes bondes were lowsed.

27 כשהתעורר הסוהר משנתו ומצא את כל דלתות הכלא פתוחות, היה בטוח שכל האסירים נמלטו, ולכן שלף מהר את חרבו כדי להתאבד.

When the keper of ye preson waked out of his slepe and sawe the preson dores open he drue out his swearde and wolde have kylled him selfe supposynge the presoners had bene fledde.

28 אך פולוס צעק לעברו:”אל תהרוג את עצמך! כולנו כאן!“

But Paul cryed with a lowde voyce sayinge: Do thy selfe no harme for we are all heare.

29 בפחד וברעדה חיפש הסוהר נרות, רץ אל הצינוק ונפל לפני פולוס וסילא.

Then he called for a lyght and sprange in and came tremblynge and fell doune before Paul and Sylas

30 הוא הוציא אותם החוצה ושאל בתחינה:”רבותי, מה עלי לעשות כדי להיוושע?“

and brought them out and sayde: Syrs what must I do to be saved?

31 ”עליך להאמין באדון ישוע, “השיבו השניים,”ואז תיוושע – אתה וכל בני־ביתך בזכות האמונה!“

And they sayde: beleve on the Lorde Iesus and thou shalt be saved and thy housholde.

32 והם סיפרו לסוהר ולכל בני־ביתו את בשורת אלוהים.

And they preached vnto him the worde of the Lorde and to all that were in his housse.

33 באותה הזדמנות רחץ הסוהר את פצעיהם, ואחר כך נטבל עם כל בני ביתו.

And he toke them the same houre of the nyght and wasshed their woundes and was baptised with all that belonged vnto him strayght waye.

34 לאחר מכן העלה אותם האיש לביתו וערך לפניהם סעודה גדולה. מה רבה הייתה שמחתו ושמחת כל בני־ביתו על שכולם האמינו עתה בה׳.

Whe he had brought them into his housse he set meate before them and ioyed that he with all his housholde boleved on God.

35 למחרת בבוקר שלחו השופטים שוטרים אל הסוהר, ובפיהם הפקודה:”שחרר את שני האסירים ותן להם ללכת!“

And when it was daye the officers sent the ministres sayinge: Let those men goo.

36 הסוהר מיהר אל פולוס ואמר:”השופטים ציוו עלי לשחרר אתכם; אתם חופשיים ללכת לדרככם!“

The keper of ye preson tolde this sayinge to Paul the officiers have sent worde to lowse you. Now therfore get you hence and goo in peace.

37 ”בשום פנים ואופן לא!“השיב פולוס בהחלטיות.”למרות שאנחנו אזרחים רומאים ולא היינו אשמים בכל פשע, הכו אותנו בשוטים לעיני כל העם! לא די בכך שהכו אותנו בשוטים והשליכו אותנו לכלא ללא משפט, הם רוצים עתה לשלח אותנו מכאן בחשאי? שיבואו הנה בעצמם וישחררו אותנו!“

Then sayde Paul vnto them: they have beaten vs openly vncomdempned for all yt we are Romayns and have cast vs into preson: and now wolde they sende vs awaye prevely? Naye not so but let them come the selves and set vs out.

38 השוטרים מסרו לשופטים את דבריו של פולוס, וכשנודע להם שפולוס וסילא היו אזרחים רומאים, חששו לחייהם.

When the ministres tolde these wordes vnto the officers they feared when they hearde that they were Romayns

39 משום כך הזדרזו השופטים ללכת בעצמם לבית־הכלא, והתחננו לפני השניים שיואילו בטובם לעזוב את העיר.

and came and besought them and brought them out and desyred them to departe out of the cite.

40 פולוס וסילא יצאו מן הכלא וחזרו לביתה של לידיה. לאחר שעודדו את המאמינים שפגשו שם, הלכו השניים לדרכם.

And they wet out of ye preson and entred into the housse of Lidia and whe they had sene the brethren they comforted them and departed.