מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 15

1 בזמן שבר־נבא ופולוס היו באנטיוכיה, הגיעו לשם מספר אנשים מיהודה, והחלו ללמד את המאמינים שאם לא יקפידו לקיים את ברית המילה כדת משה וישראל, לא יוכלו להיוושע.

Bantu nabambi balafuma ku Yudeya, balesa ku Antiyokeya, kabayisha bashoma banabo kwambeti, “Na mubula kupalulwa kwelana ne ncelambanga milawo ya Mose, nkamwelela kupuluka sobwe.”

2 פולוס ובר־נבא התווכחו איתם על כך בלהט רב, ולכן החליטה הקהילה המקומית לשלוח אותם לירושלים, יחד עם אחדים מחברי הקהילה, כדי לדון בשאלה זאת עם השליחים והזקנים שם.

Nomba Paulo ne Banabasi baliya kusuminishana ne ciyisho cilico sobwe, neco balatotekeshana nabo cangofu. Lino banse balapangana kwambeti Paulo ne Banabasi ne banse nabambi baku Antiyokeya, bakenga ku Yelusalemu kuya kubandika makani awa pamo ne batumwa ne bamakulene bamubungano waku Yelusalemu.

3 הקהילה כולה ליוותה אותם אל מחוץ לעיר, והנציגים יצאו בדרכם לירושלים. הם התעכבו בדרך בערי החוף של לבנון ובשומרון, כדי לבקר את המאמינים, ולשמחת כולם סיפרו להם שגם הגויים חוזרים בתשובה.

Mubungano mpowalabatuma, balapitila ku Foinike ne ku Samaliya, kabaya kwamba mbuli bantu bakunsa mobalikusandukila kuli Lesa. Maswi awa alabakondwelesha beshikwiya bonse.

4 בהגיעם לירושלים קיבלו את פניהם חברי הקהילה, השליחים והזקנים, ופולוס ובר־נבא דיווחו להם כיצד ה׳ פעל באמצעותם.

Mpobalashika ku Yelusalemu, balatambulwa cena ne mubungano ne batumwa kayi ne bamakulene. Paulo ne Banabasi, balamba ncito shonse Lesa nshalensa kupitila mulyendibo.

5 אולם מאמינים אחדים, שהשתייכו בעבר לכת הפרושים, קמו על רגליהם וטענו שכל המאמינים מבין הגויים חייבים לשמור את התורה ולקיים ברית מילה.

Nomba bashoma nabambi bali kabacili mu kalikoto ka Bafalisi, balanyamuka ne kwambeti, “Bantu balafumunga mumishobo naimbi kuba beshikwiya ba Yesu belela kupalulwa, kayi twelela kubambileti bakonke Milawo ya Mose.”

6 לכן כינסו השליחים והזקנים אסיפה מיוחדת כדי לדון בבעיה זאת.

Lino batumwa ne bamakulene bamubungano, balabungana pamo kwambeti babonepo cena pa nkaniyi.

7 לאחר דיון ארוך ומייגע קם שמעון על רגליו ופנה אל המאמינים:”אחים, כולכם יודעים שעוד לפני זמן רב בחר בי אלוהים לבשר לגויים את הבשורה, כדי שגם הם יאמינו בו.

Mpobalambishana pankaniyi kwacindi citali, Petulo walemana ne kutatika kwambeti, “Mucinshi cena mobanse bame kwambeti, Lesa walansala kaindi pakati penu kwambeti njenga kuya kukambauka Mulumbe Waina, kubantu bamishobo naimbi kwambeti banyumfwe ne kushoma.

8 אלוהים, המכיר והיודע את לב האדם, אישר שהוא מקבל גם את הגויים. כיצד הוא אישר זאת? בכך שנתן להם את רוח הקודש בדיוק כשם שנתן אותו לנו.

Lesa uyo ukute kwinshiba cena myoyo ya bantu, walalesha kwambeti bantu ba mishobo naimbi labatambulu pakubapa Mushimu Uswepa, mbuli ncalatupa afwe.

9 אלוהים לא הבדיל בינינו לביניהם, משום שהוא טיהר את לבם, על־ידי האמונה, בדיוק כפי שטיהר את לבנו.

Lesa uliya kupusanyapo pakati pabo ne njafwe, pakwinga lushomo lwalaswepesha myoyo yabo.

10 האם אתם רוצים עתה לתקן את מעשיו של אלוהים? מדוע אתם מעמיסים על הגויים עול שאנחנו ואבותינו לא יכולנו לשאת?

Nipacebo cini ncemulamwelekeshelenga Lesa, pakubabika lijoko panshingo beshikwiya, ilyo bamashali betu bakulukulu, nambi afwe tobene ndyetwalalilwa kulimanta?

11 האם אינכם מאמינים שכולנו נושענו באותה הדרך – כלומר בחסדו של האדון ישוע?“

Nkacelela kubeco sobwe, twashoma kwambeti cilatupulushunga twense pamo ne ndibo ni Luse lwa Mwami Yesu.”

12 הויכוח פסק, וכל האחים הקשיבו בדומיה לדיווח של פולוס ובר־נבא על הנסים והנפלאות שחולל אלוהים באמצעותם בין הגויים.

Bonse mu mubunganowo balamwena tonto, kabanyumfwa Banabasi ne Paulo ncebalikwamba pabingashilo ne bishikukankamanisha mbyalikwinsa Lesa pakati pabantu bakunsa, kupitila mulyendibo.

13 כשסיימו השניים את דיווחם נטל יעקב את רשות הדיבור.”אחים, “אמר,”הקשיבו לדברי!

Mpobalapwisha kwamba, Jemusi walambeti, “Mobanse bame, kamunyumfwani.

14 שמעון פטרוס הסביר לכם זה עתה כיצד אלוהים גילה תחילה את דאגתו לגויים, וכיצד בחר מקרבם אנשים שיאמינו בו ושיפארו את שמו.

Shimoni latwambili cena mbuli Lesa pakutatika, ncalanuka bantu bamishobo naimbi, kupatulapo nabambi kuba bantu bakendi mwine.

15 עובדה זאת של ישועת הגויים עולה למעשה בקנה אחד עם דברי הנביאים. קחו למשל את נבואתו של עמוס:

Awa maswi alasuminishananga ne maswi abashinshimi bakulukulu, mbuli ncalembwa mu Mabala a Lesa kwambeti,

16 ’ביום ההוא אקים את סכת דויד הנפלת, וגדרתי את פרציהן והריסותיו אקים, ובניתיה כימי עולם,

“Ibi byakapwa ninkabwele, kayi ninkebake ng'anda yalawa ya Dafeti. Byapwaika ninkabibake ne kubibambulula cena.

17 למען ידרשו את־ה׳ שארית אדם וכל הגויים אשר נקרא שמי עליהם, נאום ה׳ עושה כל־אלה‘.”כלומר, אלוהים הבטיח לחדש את ברית דוד המופרת, כדי שגם הגויים – אלה שבחר בהם – יוושעו!

‘Ninkenseco kwambeti bantu nabambi bapacishi capanshi naboyo balangaule Mwami Lesa, uku ekwambeti bantu bamishobo yonse mbondalasala kwambeti babe bakame.

18 אלה דברי אלוהים אשר גילה אותם עוד לפני זמן רב. (aiōn g165)

Ici encalambanga Mwami Lesa uyo walayubulula ibi kufuma kumasuba akunyuma.” (aiōn g165)

19 ”על כן אני פוסק שאל לנו לדרוש מהגויים השבים אל ה׳ לקיים את חוקי התורה.

Jemusi walapitilisha kwambeti, “Kwelana ne kuyeya kwakame, afwe katutabatwika mitolo bantu bakunsa balasandukilinga kuli Lesa.

20 הבה נסתפק בכך שנכתוב להם לא לאכול בשר שהוקרב לאלילים ולא בשר טרף של בעל חיים שנחנק, לא לאכול בשר עם דם, ולהתרחק מהזנות על כל צורותיה.

Caina tubalembele kalata kwambeti kabatalyanga bintu byasafwana, byabengwa milumbo ku tulesa twakubumba. Balo kabatensanga bufule, kabatalyanga nyama yalifwila, kayi kabatalyanga milopa.

21 כי עוד מימי קדם נקראה תורת משה מדי שבת בבתי־כנסת בכל עיר ועיר.“

Pakwinga Milawo ya Mose, yalatatika kubelengwa ne beshikwiyisha mu manda akupaililamo a Bayuda mu munshi uliwonse, pa busuba buli bonse bwa Sabata kufumina kubyaka byakunyuma.”

22 השליחים, הזקנים וכל חברי הקהילה החליטו לשלוח משלחת לאנטיוכיה יחד עם פולוס ובר־נבא, כדי לדווח על החלטתם. הם בחרו בשניים ממנהיגי הקהילה, ביהודה (המכונה”בר־שבא“) ובסילא,

Popelapo batumwa ne bamakulene, pamo ne mubungano wonse, balasuminishana kwambeti basalepo bantu beti batumwe pamo ne Paulo ne Banabasi kuya ku Antiyokeya. Balasalapo Yudasi, walikukwiweti Basabasi, ne Sailasi, batuloba babili aba balikukute bulemu pakati pabashoma.

23 ושלחו בידם את המכתב הבא:”מאת: השליחים, זקני הקהילה והאחים בירושלים.”אל: אחינו המאמינים מן הגויים באנטיוכיה, בסוריה ובקיליקיה, שלום לכם!

Kalata njebalabapa yalikwambeti. “Mobanse, afwe batumwa pamo ne bamakulene bamubungano, tulamupanga mitende amwe mobanse baku Antiyokeya, baku Siliya, ne njamwe baku Kilikiya omwashoma muli Mwami Yesu, amwe bantu bakunsa.

24 נודע לנו שמספר אנשים מקהילתנו בלבלו אתכם והטילו ספק בכם, אולם דעו לכם שלא אנחנו שלחנו אותם – הם באו אליכם על דעת עצמם.

Tulanyumfu kwambeti bantu nabambi bamulikoto lyetu bafumina kuno, besa uko kwisa kumupensha ne kumufulunganya bongo ne ciyisho cabo. Abo ntafwe twabatuma sobwe.

25 משום כך החלטנו פה־אחד לשלוח אליכם שני נציגים רשמיים שלנו, יחד עם אחינו האהובים פולוס ובר־נבא.

Lino mpotwabungana twense, twasuminishana kusalapo bantu ne kubatuma uko kuli njamwe. Nibakese pamo ne Paulo ne Banabasi bantu mbotusuni.

26 נציגים אלה, יהודה וסילא, אשר סיכנו את חייהם למען שם אדוננו ישוע המשיח, יאשרו לפניכם בעל־פה את החלטתנו.

Abo balabenga buyumi bwabo kusebensela Mwami Yesu Klistu.

27

Ecebo cakendi tulatumu Yudasi ne Sailasi, kwambeti bese bamwambile ne mulomo mbyotulalembe mukalata.

28 ”רוח הקודש ואנחנו מצאנו לנכון שלא להכביד עליכם בחובות מיותרים של שמירת מצוות התורה, אלא רק לדרוש מכם

Kuyeya kwetu kulelana ndendende ne Mushimu Uswepa, kwambeti katutamutwika mitolo naimbi yalema sobwe, nsombi milawo ilayandikinga iyi;

29 שתימנעו מאכילת מזון שהוקרב לאלילים, מאכילת בשר של בעל־חיים שנחנק, מאכילת בשר עם דם, ושתתרחקו מן הזנות. טוב תעשו אם תשמרו דברים אלה. – שלום לכם.“

Kamutalyanga nyama njebalatwalilinga milumbo tulesa twakubumba, kamutalyanga milopa, nambi nyama yalifwila, kayi kamutensanga bufule. Na muyamuke ku bintu ibi nimwinse cena. Kamushalani cena.”

30 ארבעת הנציגים יצאו מיד לאנטיוכיה, כינסו שם אסיפה כללית של כל המשיחיים ונתנו להם את המכתב.

Basa mbobalatuma balaya ku Antiyokeya uko nkobalabunganya mubungano wonse ne kubapa kalata isa.

31 דברי המכתב שמחו מאוד את כל הקהילה באנטיוכיה.

Mpobalaibelenga kalata isa balakondwa, pakwinga mwalikuba maswi alabayuminisha.

32 יהודה וסילא, שהיו נביאים, דרשו באוזני הקהל דרשה ארוכה וחיזקו את אמונת האחים.

Yudasi ne Sailasi balikuba bashinshimi, balabayuminisha banse, balamba nabo kwacindi citali ne kubekalika myoyo panshi.

33 הם נשארו שם ימים אחדים, ולאחר מכן חזרו לירושלים עם דרישות שלום אל האחים אשר שלחו אותם.

Mpobalekalako nsondo shing'ana, beshikwiya baku Antiyokeya balalayana ne kwambeti, bende mulumuno pa kubwelela kuli balabatuma.

34 פולוס ובר־נבא נשארו באנטיוכיה, ועזרו למטיפים ולמורים המקומיים ללמד את דבר ה׳.

Nomba nendi Sailasi walashalila.

35

Paulo ne Banabasi balekala ku Antiyokeya, kabeyisha ne kukambauka maswi a Mwami ne banabo bangi.

36 כעבור ימים אחדים הציע פולוס לבר־נבא:”הבה נשוב ונבקר את אחינו בכל הערים שבהן בישרנו את דבר ה׳, כדי שנראה כיצד מתקדמים המאמינים החדשים.“

Mpopalapita cindi, Paulo walambila Banabasi kwambeti, “Katubwelela twenga tubone bantu mbotwakambukila maswi a mwami Yesu mu minshi yonse na balekalangeconi.”

37 בר־נבא הסכים, וביקש לצרף אליהם את יוחנן מרקוס.

Banabasi walikuyandeti bamantilile pamo Yohane Maliko.

38 אך רעיון זה לא מצא־חן בעיני פולוס, כי יוחנן מרקוס זנח אותם לנפשם בעיר פמפוליה, ולא עזר להם לסיים את שליחותם.

Nomba Paulo nkalikuyandeti benga pamo ne Yohane, pakwinga mpobalikuba ku Pamfuliya walabwela combenyuma, ne kubashiya ncito kaitana ipwa.

39 לאחר ויכוח חריף בנושא זה החליטו השניים להיפרד. בר־נבא לקח את מרקוס והפליג איתו לקפריסין,

Popelapo balatotekeshana caipa cakwinseti balapansana. Banabasi ne Maliko balatanta bwato ne kuya ku Saipulasi.

40 ואילו פולוס בחר לקחת איתו את סילא. לאחר שקיבלו את ברכת האחים יצאו השניים בדרכם לסוריה וקילקיה, כדי לעודד את המאמינים שם.

Nendi Paulo walasala Sailasi ne kuya pamo, banse mpobalabapailila kwambeti Lesa abape colwe, balanyamuka.

41

Naboyo balapitila ku Siliya neku Kilikiya kabaya kuyuminisha bantu mu mibungano.