מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 14

1 גם באיקניון הלכו פולוס ובר־נבא לבית־הכנסת. הם הטיפו את דבר ה׳ בעוצמה כה רבה, עד שיהודים וגויים רבים האמינו באדון.

And it came to passe in Iconium, that they went both together into the Synagogue of the Iewes, and so spake, that a great multitude both of the Iewes and of the Grecians beleeued.

2 אולם היהודים שדחו את בשורת אלוהים הסעירו את רגשות הגויים, ועוררו בלבם אי־אמון בפולוס ובר־נבא.

And the vnbeleeuing Iewes stirred vp, and corrupted the mindes of the Gentiles against the brethren.

3 למרות זאת נשארו שם השניים זמן רב למדי, כשהם מבשרים את דבר ה׳ באומץ, ואלוהים אישר שאכן הם שליחיו על־ידי הניסים והנפלאות שחולל באמצעותם.

So therefore they abode there a long time, and spake boldly in the Lord, which gaue testimonie vnto the woord of his grace, and caused signes and woders to be done by their hands.

4 תושבי העיר היו חלוקים בדעותיהם: חלקם תמכו במנהיגים היהודים, וחלקם – בפולוס ובר־נבא.

But the multitude of the city was deuided: and some were with the Iewes, and some with the Apostles.

5 כאשר נודע לשני השליחים שהגויים, היהודים ומנהיגיהם תכננו להתנכל להם ולרגום אותם באבנים, מיהרו להימלט על נפשם. הם הגיעו לערי חבל לוקוניה: לוסטרה, דרבי וסביבותיהן,

And when there was an assault made both of the Gentiles, and of the Iewes with their rulers, to doe them violence, and to stone them,

6

They were ware of it, and fled vnto Lystra, and Derbe, cities of Lycaonia, and vnto the region round about,

7 וגם שם בישרו את הבשורה.

And there preached the Gospel.

8 בלוסטרה הם ראו אדם שלא התהלך מעולם; רגליו היו משותקות מלידה.

Nowe there sate a certaine man at Lystra, impotent in his feete, which was a creeple from his mothers wombe, who had neuer walked.

9 פולוס שם לב לכך שהנכה מקשיב לדבריו בדריכות ובעניין רב, וכאשר גילה שיש בו אמונה להירפא,

He heard Paul speake: who beholding him, and perceiuing that he had faith to be healed,

10 קרא אליו:”קום על רגליך!“כהרף־עין קפץ האיש על רגליו והחל ללכת.

Said with a loude voyce, Stand vpright on thy feete. And he leaped vp, and walked.

11 כשראה קהל הנוכחים את הנס שפולוס חולל, החלו כולם לקרוא בלשון הליקאונית:”אנשים אלה הם אלים בדמות בני־אדם!“

Then when the people sawe what Paul had done, they lift vp their voyces, saying in ye speach of Lycaonia, Gods are come downe to vs in the likenesse of men.

12 הם החליטו שבר־נבא הוא האל זאוס, ואילו פולוס, שהיה הדובר העיקרי – האל הרמס.

And they called Barnabas, Iupiter: and Paul, Mercurius, because hee was the chiefe speaker.

13 הכהן של זאוס, שמקדשו היה בפרבר העיר, הביא זרי פרחים ושוורים, כדי להקריבם בשער העיר לעיני ההמונים.

Then Iupiters priest, which was before their citie, brought bulles with garlands vnto the gates, and would haue sacrificed with the people.

14 אולם כאשר הבינו פולוס ובר־נבא את מה שעומד להתרחש, קרעו את בגדיהם ורצו בתוך הקהל בצעקות:

But when the Apostles, Barnabas and Paul heard it, they rent their clothes, and ran in among the people, crying,

15 ”אנשים, מה אתם עושים? אנחנו בני־אדם בדיוק כמוכם! באנו לבשר לכם את הבשורה, כדי שאתם תפסיקו לסגוד לאלילים, ובמקום זאת להשתחוות לאלוהים האחד האמיתי, אשר ברא את השמים, את הארץ, את הים ואת כל אשר בם.

And saying, O men, why doe yee these things? We are euen men subiect to the like passions that yee be, and preache vnto you, that yee shoulde turne from these vaine things vnto the liuing God, which made heauen and earth, and the sea, and all things that in them are:

16 אמנם בימי קדם הרשה ה׳ לגויים לחיות כרצונם,

Who in times past suffered all the Gentiles to walke in their owne waies.

17 אולם הוא תמיד העיד על עצמו במעשיו הטובים ובאהבתו אלינו: הוא שולח לנו, למשל, גשם ותבואות מבורכות; הוא מספק לנו אוכל וממלא את לבנו שמחה.“

Neuerthelesse, hee left not him selfe without witnes, in that hee did good and gaue vs raine from heauen, and fruitful seasons, filling our hearts with foode, and gladnesse.

18 על אף דבריהם אלה הצליחו השניים רק בקושי רב לשכנע את הקהל שלא להקריב להם קורבנות.

And speaking these things, scarce appeased they the multitude, that they had not sacrificed vnto them.

19 ימים ספורים לאחר מכן הגיעו ללוסטרה יהודים אחדים מאנטיוכיה ומאיקניון, והפכו את קהל המעריצים להמון פרוע וצמא־דם, אשר רגם את פולוס באבנים. ההמונים חשבו שפולוס מת, ולכן גררו אותו אל מחוץ לעיר.

Then there came certaine Iewes from Antiochia and Iconium, which when they had persuaded the people, stoned Paul, and drewe him out of the citie, supposing he had bene dead.

20 אולם לאחר שהתקבצו המאמינים סביבו הוא התאושש, קם על רגליו וחזר העירה. למחרת יצאו פולוס ובר־נבא לדרבי.

Howbeit, as the disciples stoode rounde about him, hee arose vp, and came into the citie, and the next day hee departed with Barnabas to Derbe.

21 לאחר שבישרו שם את דבר ה׳ ועשו תלמידים רבים, חזרו השניים ללוסטרה, לאיקניון ולאנטיוכיה.

And after they had preached the glad tidings of the Gospel to that citie, and had taught many, they returned to Lystra, and to Iconium, and to Antiochia,

22 בערים אלה הם חיזקו את המאמינים, ועודדו אותם לדבוק באמונתם למרות הצרות והרדיפות.”רק דרך צרות רבות נוכל להיכנס למלכות האלוהים“, הזכירו להם.

Confirming the disciples hearts, and exhorting them to continue in the faith, affirming that we must through many afflictions enter into the kingdome of God.

23 כמו כן מינו פולוס ובר־נבא זקני־קהילה בכל קהילה, ובצום ותפילה הפקידו אותם בידי האלוהים שבו בטחו.

And when they had ordeined them Elders by election in euery Church, and prayed, and fasted, they commended them to the Lord in whome they beleeued.

24 לאחר מכן המשיכו השניים במסעם חזרה, ועברו דרך פיסידיה ופמפוליה.

Thus they went throughout Pisidia, and came to Pamphylia.

25 הם הטיפו שוב בפרגי, והמשיכו לאטליה.

And when they had preached the woorde in Perga, they came downe to Attalia,

26 לבסוף הפליגו בספינה לאנטיוכיה – העיר שממנה יצאו למסע, ואשר בה הופקדו בידי אלוהים לבצע את המלאכה שזה עתה סיימו.

And thence sailed to Antiochia, from whence they had bene comended vnto the grace of God, to the woorke, which they had fulfilled.

27 בהגיעם לאנטיוכיה כינסו את כל המאמינים, ומסרו להם דיווח מפורט על מסעם: כיצד ה׳ פעל באמצעותם, וכיצד פתח את שער האמונה גם לגויים.

And when they were come and had gathered the Church together, they rehearsed all the things that God had done by them, and howe he had opened the doore of faith vnto the Gentiles.

28 פולוס ובר־נבא נשארו עם המאמינים באנטיוכיה זמן ממושך.

So there they abode a long time with the disciples.