מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 11

1 עד מהרה נודע לשליחים ולשאר האחים ביהודה שגם הגויים נושעים על־ידי האמונה במשיח.

Or les apôtres et les frères, qui étaient en Judée, apprirent que les gentils aussi avaient reçu la parole de Dieu.

2 כשחזר פטרוס לירושלים החלו היהודים המשיחיים למתוח עליו ביקורת.

Et, lorsque Pierre fut revenu à Jérusalem, ceux de la circoncision disputaient contre lui,

3 ”אתה ביקרת בביתם של גויים, ואפילו אכלת איתם!“טענו.

Disant: Pourquoi es-tu entré chez des hommes incirconcis, et as-tu mangé avec eux?

4 ואז סיפר להם פטרוס את הסיפור כולו – מראשיתו ועד סופו:

Et Pierre commença à leur exposer les choses par ordre, disant:

5 ”יום אחד בשעה שהתפללתי ביפו ראיתי חזיון: סדין גדול, קשור בארבע קצותיו, הורד מן השמים.

J’étais dans la ville de Joppé, priant, et dans un ravissement d’esprit, je vis comme une grande nappe suspendue par les quatre coins, qu’on abaissait du ciel, et qui vint jusqu’à moi.

6 בתוך הסדין היו כל מיני חיות, זוחלים ועופות טרפים.

En la considérant attentivement, je vis les quadrupèdes de la terre, et les bêtes sauvages, et les reptiles, et les oiseaux du ciel.

7 לאחר מכן שמעתי קול מן השמים שקרא:’קום, פטרוס, שחט ואכול!‘“

Et j’entendis une voix qui me disait: Tue et mange.

8 ”’חס וחלילה, אדוני!‘עניתי.’מעולם לא אכלתי אוכל בלתי כשר או טמא!‘

Et je répondis: Nullement, Seigneur; car jamais rien d’impur ou de souillé n’entra dans ma bouche.

9 ”אולם אותו קול מן השמים חזר ואמר:’אם אלוהים אומר שמשהו מסוים טהור, סימן שהוא טהור. אתה אל תקרא לו טמא!‘

Et la voix du ciel me dit une seconde fois: Ce que Dieu a purifié, ne l’appelle pas impur.

10 ”חזיון זה חזר ונשנה שלוש פעמים, ולאחר מכן הועלה הסדין לשמים.

Cela fut fait par trois fois, et tout rentra dans le ciel.

11 באותה שעה הגיעו אל הבית שבו התארחתי שלושה אנשים שנשלחו מקיסריה,

Et voilà qu’aussitôt trois hommes, envoyés vers moi de Césarée, s’arrêtèrent devant la maison où j’étais.

12 ורוח הקודש אמר לי ללכת איתם ללא היסוס, למרות היותם גויים! ששת האחים האלה הצטרפו אלי, וכעבור יום הגענו לקיסריה – לביתו של האדם ששלח את השלושה.

Et l’Esprit me dit d’aller avec eux sans hésiter. Les six frères que voici vinrent avec moi, et nous entrâmes dans la maison de cet homme.

13 הוא סיפר לנו שמלאך ה׳ נגלה אליו וציווה עליו לשלוח אנשים ליפו, כדי למצוא את שמעון פטרוס.

Or il nous raconta comment il avait vu dans sa maison un ange qui s’était présenté et lui avait dit: Envoie à Joppé et fais venir Simon, qui est surnommé Pierre;

14 ’הוא יאמר לך ולבני ביתך כיצד תוכל להיוושע!‘אמר לו המלאך.

Il le dira des paroles par lesquelles tu seras sauvé, toi et toute ta maison.

15 ”כשהתחלתי לבשר להם צלח רוח הקודש על הנאספים, בדיוק כפי שצלח עלינו בתחילה.

Lorsque j’eus commencé de parler, l’Esprit descendit sur eux comme sur nous au commencement.

16 ואז נזכרתי בדברי האדון:’יוחנן הטביל אתכם במים, אולם עוד זמן־מה תיטבלו ברוח הקודש‘.

Alors je me souvins de la parole du Seigneur, lorsqu’il disait: Jean a baptisé dans l’eau; mais vous, vous serez baptisés dans l’Esprit-Saint.

17 ואם אלוהים נתן לגויים האלה אותה המתנה שנתן לנו, כשהאמנו באדון ישוע המשיח, מי אני שאתווכח אתו?“

Si donc Dieu leur a donné la même grâce qu’à nous, qui avons cru au Seigneur Jésus-Christ; qui étais-je, moi, pour m’opposer à Dieu?

18 דבריו של פטרוס השביעו את רצונם של היהודים המשיחיים, והם החלו להלל ולשבח את האלוהים.”כן, “אמרו,”גם לגויים העניק אלוהים את הזכות לחזור בתשובה ולקבל חיי נצח!“

Ces choses entendues, ils se turent, et glorifièrent Dieu, disant: Dieu a donc accordé la pénitence aux gentils aussi, pour qu’ils aient la vie.

19 המאמינים אשר נמלטו מירושלים, בעת הרדיפה שהחלה לאחר מותו של סטפנוס, הגיעו בינתיים עד צור וצידון, קפריסין ואנטיוכיה. בכל מקום הם הכריזו על הבשורה, אבל רק ליהודים.

Cependant ceux qui avaient été dispersés par la persécution qui s’était élevée au temps d’Etienne, avaient passé jusqu’en Phénicie, en Chypre, et à Antioche, n’annonçant la parole qu’aux Juifs seulement.

20 אך מאמינים אחדים, שנסעו מקפריסין וקוריניה לאנטיוכיה, סיפרו גם לכמה יוונים על האדון ישוע.

Mais il y avait parmi eux quelques hommes de Chypre et de Cyrène, qui, étant entrés dans Antioche, parlaient aux Grecs, leur annonçant le Seigneur Jésus.

21 האדון ברך את מאמציהם, וגויים רבים האמינו באדון ישוע.

Et la main du Seigneur était avec eux; et un grand nombre crurent et se convertirent au Seigneur.

22 כששמעו על כך חברי הקהילה בירושלים, שלחו את בר־נבא לאנטיוכיה כדי לעזור למאמינים החדשים.

Or, lorsque le bruit en fut venu jusqu’aux oreilles de l’Eglise de Jérusalem, ils envoyèrent Barnabé à Antioche,

23 כשהגיע בר־נבא לאנטיוכיה וראה את מעשיו הנפלאים של ה׳, הוא נמלא שמחה רבה ועודד את המאמינים לדבוק באדון בכל מחיר.

Lequel, lorsqu’il fut arrivé et qu’il eut vu la grâce de Dieu, se réjouit; et il les exhortait tous à persévérer, d’un cœur ferme, dans le Seigneur;

24 בר־נבא היה אדם טוב לב, מלא רוח הקודש ובעל אמונה חזקה. באותה עת נוספו אנשים רבים לקהל המאמינים.

Car c’était un homme bon, plein de l’Esprit-Saint et de foi. Ainsi une grande multitude s’attacha au Seigneur.

25 לאחר מכן נסע בר־נבא לטרסוס כדי לחפש את שאול,

Barnabé partit ensuite pour Tarse, afin de chercher Paul; et, l’ayant trouvé, il l’amena à Antioche.

26 וכשמצא אותו, חזר עמו לאנטיוכיה. השניים נשארו באנטיוכיה שנה שלמה ולימדו את המאמינים החדשים והרבים (שם, באנטיוכיה, החלו לכנות את תלמידי ישוע המשיח בשם”משיחיים“).

Et pendant une année entière ils demeurèrent dans cette Eglise, et y enseignèrent une foule nombreuse; en sorte que ce fut à Antioche que les disciples reçurent pour la première fois le nom de Chrétiens.

27 באותה תקופה באו לאנטיוכיה נביאים אחדים מירושלים.

Or, en ces jours-là, des prophètes vinrent de Jérusalem à Antioche;

28 אחד מהם, אגבוס שמו, קם באחת האספות וניבא, בהשראת רוח הקודש, שרעב כבד יבוא על כל האימפריה הרומאית (נבואתו התגשמה בתקופת שלטונו של קלודיוס).

Et l’un d’eux, du nom d’Agabus, se levant, annonçait, par l’Esprit-Saint, qu’il y aurait une grande famine dans tout l’univers; laquelle, en effet, arriva sous Claude.

29 משום כך החליטו המאמינים באנטיוכיה לשלוח עזרה כספית לאחיהם ביהודה, כל אחד כפי יכולתו.

Et les disciples résolurent d’envoyer, chacun suivant ce qu’il possédait, des aumônes aux frères qui habitaient dans la Judée;

30 לאחר שאספו את התרומות מסרו אותן לבר־נבא ולשאול, כדי שיביאו אותן לזקני הקהילה בירושלים.

Ce qu’ils firent, en effet, les envoyant aux anciens par les mains de Barnabé et de Saul.