< מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 10 >

בקיסריה גר קצין רומאי בשם קורנליוס; הוא היה מפקד הגדוד האיטלקי שבמקום. 1
“Italy-gi lanmi tenggol” haina kouba Rome lanmi chamagi luchingba Cornelius kouba nupa ama Caesarea-da leirammi.
קורנליוס וכל בני־משפחתו היו אנשים אדוקים ויראי־אלוהים. הוא היה איש תפילה, ונהג לחלק מתנות ותרומות ביד נדיבה. 2
Mahak amadi mahakki imung manung pumnamak laining chetpa amadi Tengban Mapubu kina chatpa mini. Leita lairabasingda yamna pinaheiba amadi Tengban Mapuda tattana haijaba mi ama oirammi.
יום אחד, בשעה שלוש אחר־הצהריים, ראה קורנליוס לפתע מלאך ה׳ בחזיון. המלאך קרב אליו וקרא:”קורנליוס!“ 3
Nongma numit yungba matung pung ahumlom taba aduwaida mangonda uhanbiba amada Tengban Mapugi dut amana mahakki manakta lakpa urammi. Aduga dut aduna mangonda hairak-i, “Cornelius.”
קורנליוס הביט בו בפחד ושאל:”מה רצונך, אדוני?“והמלאך השיב:”אלוהים לא התעלם מתפילותיך ומנדיבות לבך! 4
Maduda mahakna dut aduda kina munna yenglaga hairak-i, “Ibungo, kari oirabano?” Dut aduna khumlak-i, “Nahakki haijabasing amadi chanbibagi thabaksing aduda Tengban Mapuna penbire aduga nangonda paokhum pibinaba sem sare.
עליך לשלוח עתה מספר אנשים ליפו, כדי שימצאו את שמעון פטרוס 5
Houjik Joppa-da mi thaduna Simon Peter kouba nupa adubu kouhallu.
אשר גר על חוף הים אצל שמעון מעבד־העורות, ויבקשו אותו לבוא אליך.“ 6
Mahak sawun noiba Simon-gida leibani, mahakki yumna ipak mapanda leibani. Nahakna tougadaba adu mahakna hairakkani.”
ברגע שנעלם המלאך קרא קורנליוס לשניים ממשרתיו ולאחד משומרי ראשו, שהיה גם הוא איש ירא אלוהים, 7
Masi hairamlaga dut adu chatkhre. Madudagi Cornelius-na mahakki manai ani amasung mahakpu tattana thougal touba lanmisingdagi laining chetpa mi amabu kourammi.
לאחר שסיפר להם את דבר החיזיון שלח אותם ליפו. 8
Thokkhiba thoudok adu mahakna makhoida tamlammi aduga makhoibu Joppa-da tharammi.
למחרת, בעוד השלושה מתקרבים אל העיר, עלה פטרוס על גג הבית כדי להתפלל. הייתה זאת שעת צהריים, ופטרוס, שהיה רעב, המתין לארוחתו. אולם עוד לפני שהייתה הארוחה מוכנה נפלה עליו תרדמה. 9
Mathanggi numitta makhoina asum lakpada numit yungba matam aduwaida Joppa naksillaklammi, Peter-di yumthakta haijanaba kakhatlammi.
10
Mahak mapuk lamlakladuna karigumba khara chaninglammi; adubu makhoina chanaba thourang touringeida uhanbiba ama mahakna urammi.
הוא ראה את השמים נפתחים, ומתוכם ירד סדין גדול קשור בארבע קצותיו. 11
Swarga hangdokpa aduga apakpa phigumba ama chuthek marida kanagumbana paiba manna malemda thadaraklammi.
בתוך הסדין היו כל מיני חיות טמאות, נחשים ועופות דורסים. 12
Madugi manungda makhal pumnamakki sasing, leipakta mapukna sittuna chatpasing amadi atiyagi ucheksing yaorammi.
”קום, פטרוס; שחט ואכול!“קרא קול מן השמים. 13
Aduga khonjel amana mangonda hairak-i, “Hougatlu Peter, hattuna chao.”
”חס וחלילה, אדוני!“, קרא פטרוס.”מעולם לא אכלתי אוכל בלתי כשר או טמא!“ 14
Maduda Peter-na khumlak-i, “Natte, Ibungo! Keidoungeidasu eina sengdaba amadi amaangba amata chajadri.”
הקול דיבר אל פטרוס בשנית:”אם אלוהים אומר שמשהו מסוים טהור, סימן שהוא טהור. אתה אל תקרא לו טמא!“ 15
Khonjel aduna mangonda amuk hairak-i, “Tengban Mapuna senghanbikhraba adubu nahakna sengdabani haina hairoidabani.”
חזיון זה חזר ונשנה שלוש פעמים, ולאחר מכן הועלה הסדין חזרה לשמים. 16
Masi asumna ahumlak hanna thoklammi aduga madugi matungda apakpa phigumba adu swargada loukhatkhirammi.
פטרוס היה נבוך ומבולבל. מה פשר החיזיון? מה עליו לעשות? בדיוק באותה שעה מצאו שליחיו של קורנליוס את ביתו של שמעון מעבד־העורות, ועמדו מאחורי השער. 17
Uhanbiba adugi wahanthok karino haina Peter-na changaknaduna leiringeida Cornelius-na tharakpa mising aduna Simon-gi yum adu phangladuna thongganda leptuna leirammi.
”האם כאן גר שמעון פטרוס?“שאלו. 18
Makhoina kouraga Simon Peter kouba mi ama mapham aduda leibra haina hanglammi.
בינתיים, בעוד פטרוס מהרהר בחזיון ובפשרו, אמר אליו רוח הקודש:”שלושה אנשים באו הנה לפגוש אותך. 19
Uhanbiba adugi maramda Peter-na khallingeida Thawai Asengbana mangonda hairak-i, “Yeng-u, mi ahumna nahakpu thiri.
רד למטה ולך אתם, כי אני שלחתי אותם.“ 20
Aduna nahak makhada kumthou aduga nahak makhoiga chatminnabada chingnaganu maramdi eina makhoibu tharakpani.”
פטרוס ירד למטה, וכשראה את השלושה אמר:”אני האיש אשר אתם מחפשים. מה רצונכם?“ 21
Maram aduna Peter-na makhada kumtharaga mising aduda hairak-i, “Nakhoina thiriba mi adu eini. Nakhoi kari maramgi lakpano?”
”קורנליוס הקצין הרומאי שלח אותנו אליך“, השיבו השלושה.”קורנליוס הוא איש ירא אלוהים, טוב־לב, נדיב ומכובד על ידי כל היהודים. מלאך ה׳ נגלה אליו בחזיון וציווה עליו להזמין אותך לביתו, כדי שתאמר לו מה עליו לעשות.“ 22
Mising aduna khumlak-i, “Lanmi chamagi mapu, Cornelius-na tharakpani. Mahak achumba chatpa amasung Tengban Mapubu kiba amadi Jihudi pumnamakna ikai khumnaba misakni. Mahakki yumda nahakpu kounaba amadi nahakki wa tanaba Tengban Mapugi dut amana mangonda takpire.”
פטרוס הזמין אותם להיכנס אל הבית וללון אצלו בלילה. למחרת היום הוא יצא אתם לדרך, ומאמינים אחרים מיפו הצטרפו אליו. 23
Peter-na makhoibu yum aduda kousinduna leihalle. Mathanggi numitta Peter-na makhoiga loinana chatlammi aduga Joppa-da leiba thajaba mi kharasu mahakka loinana chatpada yaorammi.
כעבור יום הגיעה החבורה לקיסריה. קורנליוס שכבר ציפה לבואם, כינס בביתו את קרוביו וידידיו הטובים, כדי שגם הם יפגשו את פטרוס. 24
Thangnaba numitta makhoi Caesarea-da thunglammi aduga mapham aduda Cornelius-na mahakki mari matasing amadi naknaba marup mapangsingga loinana makhoibu ngaiduna leirammi.
כשנכנס פטרוס אל הבית נפל קורנליוס על ברכיו והשתחווה לו. 25
Peter-na yum manungda changlakpada Cornelius-na mahakpu thengnare aduga mahakna Peter-gi khuyada tuthaduna ikai khumnarammi.
”קום על רגליך“, אמר לו פטרוס.”אני בן־אדם בדיוק כמוך!“ 26
Adubu Peter-na mahakpu hougatpiduna hairak-i, “Lepkhatlu, eisu mini.”
קורנליוס קם על רגליו ושוחח זמן־מה עם פטרוס. לאחר מכן נכנסו שניהם אל חדר האורחים – שם נתאספו רבים. 27
Peter-na Cornelius-ka wari sana sana yum aduda changlakpada mi mayam ama punduna leiramba thengnarammi.
פטרוס פנה אל הנוכחים ואמר:”אתם יודעים שאסור ליהודי להיכנס לביתו של גוי. אולם אלוהים הראה לי בחזיון שאסור להתייחס אל שום אדם כאילו הוא טמא או נחות ממני. 28
Aduga Peter-na makhoida hairak-i, “Jihudi amana Jihudi nattaba amaga tinnaba nattraga unaba changba haibasi eikhoigi wayel kai haibasi nahakna henna khanglibani. Adubu mi kana amatabu amaangba nattraga sengdaba haina kouroidabani haiba Tengban Mapuna eingonda utpire.
משום כך הסכמתי לבוא הנה מיד כשקראתם לי. אך האם מותר לי עתה לשאול מה אתם רוצים?“ 29
Maram aduna nakhoina eibu kouba lakpada eina karisu yetpa toudana laklabani. Maram aduna eina nakhoida hangjari, eibu kari maramgi koubibano?”
”לפני ארבעה ימים, “החל קורנליוס להסביר,”התפללתי בביתי כרגיל, ובערך בשעה הזאת – בשעה שלוש – עמד לפני לפתע אדם לבוש גלימה זוהרת, 30
Maduda Cornelius-na khumlak-i, “Numit humnigi mamangda pungja asimaktada, numit yungba matung pung ahum tabada eigi yumda eina haijarammi. Khanghoudana arangba phijol setpa nupa ama eigi mangda leplammi
ואמר אלי:’קורנליוס, אלוהים לא התעלם מתפילותיך ומנדיבות לבך! 31
aduga eingonda hairak-i, ‘Cornelius, nahakki haijaba Tengban Mapuna tabire aduga nahakna leita lairabasingda pibibasing adu ubire.
עליך לשלוח עתה מספר אנשים ליפו, כדי שימצאו את שמעון פטרוס, אשר גר על חוף הים אצל שמעון מעבד־העורות, ויבקשו אותו לבוא אליך‘. 32
Maram aduna Joppa-da mi thaduna Simon Peter kouba nupa adubu kouhallu. Mahak ipak mapanda leiba sawun noiba Simon-gi yumda leibani.’
ובכן, מיד שלחתי לקרוא לך, ויפה מצדך שהזדרזת לבוא. הנה כולנו לפניך, מצפים לשמוע מפיך מה שציווה עליך אלוהים לומר לנו.“ 33
Maram aduna eina khudak aduda nahakpu kounaba mi thabani, nahakna lakpiba yamna phare. Houjikti Mapu Ibungona eikhoida hainaba nangonda yathang pikhiba pumnamak adu tajanaba eikhoi pumnamak Tengban Mapugi mangda leijare.”
פתח פטרוס ואמר:”עתה אני רואה בבירור שאלוהים אינו נושא פנים, 34
Adudagi Peter-na makhoida haiba hourak-i, “Tengban Mapuna misak mimai yengde haibasi kayada chumkhrabano haibasi houjik ei tasengna khangle.
אלא כל אדם הירא את אלוהים ועושה מעשים טובים מוצא־חן בעיני אלוהים, בין אם הוא יהודי או גוי. 35
Adubu phurup khudingdagi Tengban Mapubu kiba aduga achumba touba mi adubu Ibungona yabi.
אני בטוח שכולכם שמעתם את הבשורה הטובה שבישר ה׳ לעם ישראל – שאפשר להתפייס עם אלוהים באמצעות ישוע המשיח, אשר הוא אדון כל הבריאה. מאז שהחל יוחנן להטביל את החוזרים בתשובה התפשטה הבשורה בכל הארץ – מהגליל ועד אזור יהודה. 36
Tengban Mapuna Israel-gi misingda thabiba paojel adu nakhoina khang-i, pumnamakki Mapu Ibungo Jisu Christtagi mapanna ingthabagi Aphaba Pao adu laothokpani.
37
John-na baptize toubagi maramda sandoklaba matungda Galilee-dagi houraga Judea-gi mapham pumnamakta thokkhiba thoudok adu nakhoina khang-i.
ודאי שמעתם שאלוהים משח את ישוע מנצרת ברוח הקודש ובגבורה, שהוא הסתובב בארץ ועזר לבני־אדם, ושריפא את כל אלה שהיו כבולים על־ידי השטן, משום שהאלוהים היה אתו. 38
Nazareth-ki Jisugi maramda amasung karamna Tengban Mapuna Ibungo mahakki mathakta Thawai Asengba amadi panggal heithabikhiba haibadu nakhoina khang-i. Mahakna mapham khudingda chattuna aphaba touduna amadi Satan-gi panggalgi makhada leiba makhoi pumnamakpu anaba phahanbikhi, maramdi Tengban Mapuna mahakka loinabirammi.
”אנחנו, השליחים, עדים לכל המעשים שעשה ישוע בכל ארץ ישראל, כולל ירושלים, עד אשר הומת על הצלב. 39
Ibungo mahakna Jihudisinggi lamda amadi Jerusalem-da toukhiba pumnamak adugi eikhoina sakhini. Makhoina Ibungobu cross-ta yotpi thaduna hatkhi.
אולם שלושה ימים לאחר שנצלב החזירו אלוהים לחיים, והראה אותו לעיני אנשים מסוימים שבהם בחר מראש. אלוהים לא בחר את העדים האלה מבין הקהל הרחב, כי אם מבינינו. אנחנו אלה שאכלנו ושתינו איתו לאחר שקם מן המתים, 40
Adubu Tengban Mapuna Ibungobu numit humni subada asibadagi hinggat-hanbiduna phongdokpire.
41
Mi pumnamakna Ibungobu ukhiba natte adubu Ibungogi maramda misingda sakhi pinaba Tengban Mapuna mangjounana khandokpikhraba eikhoi haibadi Ibungona sibadagi hinggatlaba matungda Ibungoga chamin thakminnakhiba eikhoina ukhi.
והוא שלח אותנו לבשר את הבשורה הטובה הזאת בכל מקום, ולהעיד שאלוהים הסמיך את ישוע לשפוט את החיים ואת המתים. 42
Aphaba Pao sandoknaba amasung Ibungo Jisubu Tengban Mapuna ahingba amadi asibasinggi wayel mapu oina khalle haiba sakhi pinanaba Ishworna eikhoida yangthang pibire.
כל הנביאים כתבו עליו, ואמרו שכל המאמין בו ייסלחו לו כל חטאיו בזכותו.“ 43
Tengban Mapugi wa phongdokpiba maichousingna Ibungo mahakki maramda haikhi madudi Ibungobu thajaba mi khudingna Ibungogi minggi mapanna pap kokchaba phangjagani.”
לפני שסיים פטרוס את דבריו צלח רוח הקודש על כל הנוכחים. 44
Peter-na wasing asi nganglingeida wa adu tariba mi pumnamakki mathakta Thawai Asengbana lengthabiraklammi.
היהודים המשיחיים, שבאו עם פטרוס מיפו, השתוממו לראות שמתנת רוח הקודש ניתנה גם לגויים. 45
Jihudi nattabasinggi mathakta Tengban Mapuna mahakki khudol Thawai Asengbabu heithabiba adu ubada Peter-ga Joppa-dagi lakminnaba thajaba Jihudising aduna ngaklammi.
אולם לא היה ספק בכך, כי הם שמעו אותם מדברים בשפות בלתי מובנות ומהללים את אלוהים.”אנשים אלה קיבלו עתה את רוח הקודש ממש כמונו!“קרא פטרוס.”האם מישהו מתנגד לכך שאטביל אותם במים?“ 46
Maramdi makhoina atoppa lon ngangba amadi Tengban Mapubu thagatpa adu makhoina tarammi. Maduda Peter-na hairak-i,
47
“Eikhoina Thawai Asengba phangbagumna makhoinasu phangle. Adu oirabadi makhoina isingda baptize louba kanana thingba ngamgani.”
וכך הוא הטביל אותם בשם ישוע המשיח. לאחר מכן ביקש ממנו קורנליוס להישאר אצלם ימים אחדים. 48
Maram aduna makhoibu Jisu Christtagi mingda baptize lounaba mahakna makhoida yathang pirammi. Aduga makhoina mahakpu numit khara leithabinaba haijarammi.

< מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 10 >