הָשֵּׁנִית אֶל־הַקּוֹרִנְתִּיִים 7

1 ידידים יקרים, הואיל ויש לנו הבטחות נפלאות כאלה, הבה נטהר את עצמנו מכל טומאה רוחנית וגופנית. הבה נחיה ביראת אלוהים ונקדיש לו את עצמנו.

Dear friends, since we have these promises, we should wash ourselves clean from all that makes both body and spirit dirty, aiming for complete holiness out of reverence for God.

2 אנא, פתחו לנו את לבכם. הרי לא פגענו באיש, לא רימינו ולא ניצלנו איש מכם.

Please accept us as your friends! We haven't done anyone wrong, we haven't corrupted anyone, and we haven't taken advantage of anyone.

3 איני אומר זאת כדי להרשיע אתכם, שהרי כבר אמרתי שאתם כה יקרים לי, עד כי אחיה ואמות עמכם.

I'm not saying this to condemn you—as I already told you, you mean so much to us that we live and die together with you!

4 יש לי ביטחון רב בכם, ואני גאה בכם מאוד. עודדתם ושימחתם אותי למרות סבלי וצרותי.

I speak up very strongly for you because I am so proud of you. You are such an encouragement to me. I am so happy for you despite all our troubles.

5 בהגיענו למקדוניה, לא מצאנו מנוחה לגופנו. הצרות הקיפונו מכל עבר: מריבות מבחוץ וחרדה מבפנים.

When we arrived in Macedonia we didn't have a minute's peace. We were attacked from every direction, with external conflicts and inner fears.

6 אך אלוהים המעודד את הנדכאים ניחם אותנו בבואו של טיטוס.

Even so, God who encourages the downhearted, encouraged us with Titus' arrival.

7 לא רק נוכחותו שימחה אותנו, אלא גם החדשות על שעזרתם לו ועודדתם אותו. הוא סיפר לנו על געגועיכם אלי, על השתתפותכם בסבלי, על נאמנותכם ואהבתכם אלי. חדשות אלה ממלאות אותי שמחה רבה.

Not just by his arrival, but also by the encouragement you gave him. He told us how you were longing to see me, how sorry you were, and how concerned you were about me, which made me even happier.

8 גם אם העצבתי אתכם במכתבי האחרון, איני מתחרט על כך. האמת היא שבתחילה הצטערתי מאוד, כי ידעתי שיכאיב לכם, אך הוא הכאיב לכם לזמן קצר בלבד.

Even though I made you sorry by the letter I wrote, I don't regret it—though I did regret it because the letter did hurt you, but just for a while.

9 עתה אני שמח, לא בגלל שהכאיב לכם, אלא בגלל שהכאב הביא אתכם לידי תשובה. שכן נעצבתם ברצון אלוהים, ואנו לא גרמנו לכם כל נזק.

I'm happy now, not for hurting you, but because this pain led you to change your minds. You were made sorry in a way God would want, and so weren't harmed by us in any way.

10 עצב הבא עלינו ברצון אלוהים מביא אותנו לידי תשובה וישועה, ואיש אינו מתחרט על כך. לעומת זאת, עצב הבא על הלא־מאמינים אינו מביא לידי תשובה, אלא למוות.

The kind of sorrow God wants us to have makes us change our minds and brings salvation. This kind of sorrow leaves no sense of regret, but worldly sorrow brings death.

11 ראו מה עורר בכם העצב מאלוהים: נמלאתם חריצות וחפצתם להיפטר מהחטא שעליו כתבתי לכם. נבהלתם ממה שקרה והשתוקקתם שאבוא לעזרתכם. מיד נקטתם צעדים לפתור את הבעיה (והענשתם את החוטא). בכל מעשיכם הוכחתם שבעניין ההוא אין בכם דופי.

See what happened to you when you had this very same experience of sorrow that God wants. Remember how enthusiastic you became, how keen you were to defend yourselves, how angry you were at what had happened, how seriously you took it, how you longed to do right, how concerned you were, how you wanted justice to be done. In all of this you showed that you were sincere in wanting to make things right.

12 לא כתבתי את המכתב למען האדם שחטא, ואף לא למען זה שנפגע מהחטא; כתבתי כדי שאלוהים יראה לכם באיזו מידה אתם אוהבים אותנו.

So when I wrote to you, I wasn't writing about who did the wrong or who was wronged, but to show you how devoted you are to us in God's sight.

13 מלבד נחמתנו מאהבתכם, שמחנו במיוחד בשמחתו של טיטוס, שכן קיבלתם אותו בחמימות וגרמתם לנו נחת רוח.

We are so encouraged by this. Added to our own encouragement, we were so pleased to see how happy Titus was, because you set his mind at rest.

14 התגאיתי בכם לפניו, ואני שמח שלא אכזבתם אותי. הלא תמיד דיברתי אליכם אמת, ואף הפעם התפארותי הוכחה כאמת.

I boasted to him about you, and you didn't let me down. Just as all I've told you is true, my boasting about you to Titus has proved to be true too!

15 טיטוס אוהב אתכם יותר מתמיד בזכרו כיצד הקשבתם לו בדריכות, וקיבלתם אותו ביראה ובחרדה.

Titus cares for you even more as he remembers how you did what he told you, how you welcomed him with great respect.

16 מה שמח אני על ששוב אני יכול לסמוך עליכם ולבטוח בכם בכל דבר.

I am so happy that I can be completely confident of you.